פרשת ויצא

פרשת ויצא- מה ראה יעקב ברוח הקודש?

פרשת ויצא- מה ראה יעקב ברוח הקודש?

/ אהובה קליין.

בפרשה זו התורה מתארת את פגישתם הראשונה של יעקב ורחל:

פגישה זו מתרחשת ליד הבאר,כאשר יעקב נתקל ברועים המתקשים לגולל את האבן מעל פי הבאר כפי שהתורה מתארת:

"ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל- העדרים והשקינו הצאן :עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רועה היא,ויהי כאשר ראה יעקב את- רחל בת לבן אחי אימו ואת צאן לבן אחי אימו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר ויישק את—צאן לבן אחי אימו ויישק יעקב לרחל ויישא את קולו ויבך: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי רבקה היא ותרץ ותגד לאביה" [בראשית כ"ט,ח-י"ג]

ובהמשך נאמר:

"וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל:ועיני לאה רכות ורחל יפת-תואר ויפת מראה ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל ביתך הקטנה" [שם כ"ט,י"ח]

השאלות הן:

א] באיזה אופן סייע יעקב לרועים?

ב] מדוע בכה יעקב כאשר ראה את רחל?

ג] מדוע רחל רצה לספר על כך דווקא לאביה,הרי נוהג שבעולם שהבת תספר את דבריה לאמה?

ד] מה הסיבה להעדפת רחל על פני לאה-

בעיני יעקב?

התשובה לשאלה א]

על כך עונה רש"י:כי מן הכתוב ניתן ללמוד: יעקב היה בעל כוח גדול,רש"י מגיע למסקנה חשובה זו, לפי שאין כתוב רק את המילה:"ויגל",אלא כתוב:"ויגש יעקב ויגל"

-משמע שתיכף בגישתו אל האבן מיד גלל אותה בקלות: רש"י מסתמך גם על דברי רבי יוחנן האומר:"כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית"-כלומר כל כך בקלות ובזריזות הרים יעקב את האבן המכסה את פי הבאר-ממש כאילו העביר פקק מעל צלוחית.

[בראשית רבה ע',י"ב]

ויש עוד פירוש יפה של חז"ל:כי כוחו של יעקב נקרא בשם:"אמת" שנאמר:"תיתן אמת ליעקב" ובעזרת כוח מיוחד זה ניתן לסלק את כל המכשולים והקשיים.

כך נאמר במיכה[פרק ז,כ]:"תיתן אמת ליעקב.."

התשובה לשאלה ב]רש"י מביא שני פירושים:

א]יעקב צפה ברוח הקודש שאינו עתיד להיקבר עם רבקה באותו קבר.

שהרי היא נקברה לבדה בדרך אפרתה ולא במערת המכפלה .

כפי שכתוב בפרשת וישלח:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא: בית לחם.[בראשית ל"ה,י"ט]

ב] יעקב בכה לפי שהצטער שבא בידיים ריקות- ללא מתנות,שכן אמר בליבו: הרי אליעזר-עבד אברהם שבא לקחת את רבקה,היו בידו מתנות יקרות,נזמים ,צמידים ומגדנות ואילו אני בא ללא דבר.

ומדוע יעקב בא באופן זה? התשובה לכך היא: לפי שאליפז-בן עשו רדף אחריו בציווי אביו להורגו,אבל היות ואליפז היה גר בביתו של יצחק,הדבר השפיע עליו לטובה ונמנע להמיתו ,פנה בשאלה: מה לעשות כדי לקיים את צווי אביו?

ענה לו יעקב: טול את כל דברי יקרי הערך שבידי-לפי שעני חשוב כמת.

התשובה לשאלה ג]

רש"י עונה על שאלה זו: לפי שאמה של רחל נפטרה,לכן היא רצה לספר את כל אשר עבר עליה-אל אביה.

התשובה לשאלה ד]

על בחירת רחל על ידי יעקב ,יש כמה דעות:

רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל טוען: כי רחל נבחרה על פי הרושם החיצוני.

כנראה שהוא מסתמך על הפסוק:"...ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה"

ורש"י מבאר את המילים:"יפת תואר"-שהיו פניה נאות-קווי דמותה מתוארים בתבנית יפה.

"ויפת מראה" שהיה לה מאור פנים,יופי,זיו.

ספורנו אומר: כי יעקב התאהב ברחל- מעצם היותה רחל-כלומר מהאישיות המיוחדת שלה-הוא התלהב במיוחד.

החיזקוני אומר: הסבר מעניין במיוחד,יעקב שמע כי לאה הייתה מיועדת לעשיו,על כן הוא לא העיז לבקש את האחות הגדולה,שמא יכעס עשיו ויגיד ליעקב לא רק את בכורתי לקחת,אלא גם את אשתי.

לעומת רחל,נאמר על לאה:"ועיני לאה רכות"

רש"י מסביר שהיו ללאה עיניים דומעות ובוכיות,כי הייתה סבורה שהיא מיועדת להיות בחלקו של עשיו-כלומר להינשא לו –לפי שהכל היו אומרים:"שני בנים יש לרבקה ושתי בנות יש ללבן,הגדולה [לאה]מיועדת להינשא לאח הגדול [עשיו] והקטנה[רחל]מיועדת להינשא לצעיר:ליעקב.

לסכום, לאור האמור לעיל,נראה שיעקב אכן ראה ברוח הקודש שאין רחל נקברת איתו במערת המכפלה,אך כנראה שלא היה בכוחו לראות את כל המהלכים האלוקיים מראש,כי:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"

מסתבר שכל הכוח שהיה לו נבע מכוח רוחני- מלימוד התורה שהיה לומד בבית מדרש כפי שהתורה מתארת אותו:"איש תם יושב אוהלים"

יהי רצון ועם ישראל ילך בדרכו של יעקב-ישאב את כוחו מהתורה וישמש אור לגויים ,יזכה לשבת בשלוה ובטחון בנחלת אבותיו.

והברכה שיעקב זכה לה:"והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר-תלך.."- תלווה אותו לנצח.

 

רחל ליד הבאר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

רחל ליד הבאר/ שיר מאת: אהובה קליין (c) 

יפת תואר ויפת מראה
פוסעת בראש מרעה
קלסתר פניה כשני מאורות
נועם הליכותיה דוגמא לבנות.

בעוד יעקב משקה הצאן
חש כי זו עת רצון
דמעות שוטפות פניו כנהר
ברוח הקודש יגלה הנסתר.

הקב"ה לעד יזווג זיווגים
מלאכת מחשבת שזורה פלאים
רחל ניצבת ליד מים חיים
לראשה עטרת גדושת חסדים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא [חומש בראשית]

יעקב משקה העדרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יעקב משקה העדרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c) 

בצאת יעקב מבית הוריו
הילתו קורנת על פניו
נחשול ייסורים יציף גופו
מולדתו יישא על גבו.

מבעד אופק עטור העננים
בוקע לו ניגון חלילים
בהגיע יעקב אל המקום
כוחו במותניו עת רצון.

עיניו לחות זולגות דמעה
האבן ייגלל ביד קלה
העדרים ירוו צימאונם בחיפזון
הרועים יביטו בו בתימהון.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]

יעקב והבשורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יעקב והבשורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

שמים כחולים זוהרים ביופיים
הכבשים בשדות מהלכים להנאתם
יעקב מחלל בחליל רועים 
הדי המנגינה נשמעים למרחקים.

עת ליל ידמו הצלילים
בחלום קולות אלוקים
לנטוש חרן זה הזמן
חיש מגדול ועד קטן.

יעקב יזעיק נשותיו
בשורה מרנינה מילותיו:
עלה נעלה לנחלת אבותינו
נקבע מושבינו בעזרת אלוקינו.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]

פרשת ויצא- ארץ ישראל – אחוזת עולם

פרשת ויצא- ארץ ישראל – אחוזת עולם 

מאת: אהובה קליין.

אחד הנושאים בפרשה: הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל.
רעיון זה כבר מופיע בתחילת הפרשה:"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה....והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך.." [בראשית כ"ח, י"ג] לקראת סוף הפרשה יעקב קורא לנשותיו ומודיע להן כי מלאך ה' הודיע לו בחלום: "...אנוכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה...צא מן- הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך"
[בראשית ל"א,י"ג]

השאלות הנשאלות הן: 
א] מדוע בהבטחת הארץ- ה' מזכיר בתוך האבות גם את יצחק בעודו בחיים? הרי במקרא לא נתקלנו שהקב"ה מייחד שמות של צדיקים בחייהם.
ב] מדוע ה' אומר: " הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה" וכי ה' מבטיח רק את מקום משכבו של יעקב?
ג] מאין לנו כי יעקב לא הפסיק לחשוב על ארץ ישראל?
ד] מדוע ה' מצווה את יעקב לשוב ארצה?
ה] מאין לנו כי ארץ ישראל שומרת אמונים לישראל גם בתקופת הגלות?
ו] האם ארץ ישראל תשמש אחוזת עולם לעם ישראל?

התשובה לשאלה א: על פי רש"י:הקב"ה ייחד כאן את שמו של יצחק בחייו -לפי שכהו עיניו ועיוור היה, כמו שכתוב:"ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות" מכאן שהיה עיוור וברוב שעות היום היה כלוא בביתו והרי היה נחשב כמת, כי יצר הרע הפסיק להשפיע עליו ולא היה חשש שיחטא עוד.[תנחומא]
התשובה לשאלה ב]:התורה מדגישה את המילים:"הארץ אשר אתה שוכב עליה.."
על כך אומר רש"י:כי הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל בארבע אמות הנתונים תחתיו והבטיח:"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בכך רמז לו שארץ ישראל תהיה קלה להיכבש על ידי בניו -ממש כמו גודל שטח של ארבע אמות - שזה שיעור מקומו של אדם שנתון לשליטתו ואינו חייב להתאמץ במיוחד.
פירוש של בר קפרא: הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל כפנקס והניח זאת תחת ראשו של יעקב- כאומר לו: הנה ארץ ישראל היא בהישג ידך- מונחת תחת ראשך.
המגיד מקוז'ניץ אומר: הארץ הזאת אשר "נשכבת לאורך ולרוחב" היות ואתה כל כך משתוקק לקבלה אכן תקבל אותה:"לך אתננה"
חכמים במאמר הבא[גיטין נ"ז ע"א] אומרים על המשפט בספר ירמיהו:"ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי" - כאשר פושטים את עורו של הצבי מבשרו- לא ניתן לכסותו בשנית בעור- כי העור מתכווץ, כך גם ארץ ישראל בזמן שיושבים בה- מרווחת ויש מקום לכולם אך בזמן שאין יושבים בה - מצטמקת. התשובה לשאלה ג: אחת ההוכחות שיעקב חושב על ארץ ישראל מהרגע שעזב את ביתו- ניתן לראות בסוף חלומו באומרו:"ושבתי בשלום אל בית אבי.." 
ומוסיף על כך האדמו"ר רבי יהודה מגור בעל "שפת אמת":
הרי פרשת ויצא כולה חטיבה אחת- אינה נחלקת לפרשיות פתוחות,או סתומות- הדבר רומז על כך כי יעקב חשב על ארץ ישראל בכל זמן
שהותו בחרן - במשך עשרים שנה עד שיבתו , ככתוב בסוף הפרשה: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים" [ל"ב,ב]
גם רבקה מרמזת על עניין זה ואומרת ליעקב טרם צאתו לחרן:"וישבת עימו ימים אחדים"[כ"ז,מ"ד] היא מייחלת ומברכת את בנה ששהותו מחוץ לבית אביו לא תארך זמן רב.
התשובה לשאלה ד] ה' מצווה את יעקב לשוב ארצה ,על כך עונים בעלי המדרש ז"ל בבראשית רבה [ פרק ע"ד]:"נכסי חוץ לארץ אין בהם ברכה, אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עימך".
החפץ חיים אומר: כשעם ישראל נמצא בגלות ואומות העולם
"מעלילות עלינו ודוחקות את רגלינו בבחינת:"וישמע את דברי בני לבן"
[הרי מה שמע יעקב מדברי בני לבן? הם אמרו:"לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה"] עדיין מבליגים על כל זה,שומעים חרפתנו ואינם משיבים,..אבל מכיוון שאנו רואים את פניהם שאינם כתמול שלשום, בבחינת:"וירא יעקב את פני לבן"
[שהרי יעקב שם לב כי פני לבן:"איננו עימו כתמול שלשום"]
במצב זה- היהודים מבינים כי עליהם לשוב למקום מקלט- היינו ארץ המולדת- ישראל. כמו שנאמר:"שוב אל ארץ אבותיך".
התשובה לשאלה ה]
ארץ ישראל שמרה אמונים לבניה גם בתקופת הגלויות ,דבר זה מוכח בדברי התוכחה שבפרשת בחוקותיי [ויקרא כ"ו, ל"ב]
נאמר:"והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויבכם היושבים בה"
על כך אומרים חז"ל: כי בזמן שהות היהודים בגלות גם אם האויבים יושבים בארץ ישראל- אין להם נחת רוח[תורת כוהנים שם]
גם הרמב"ן מוסיף ואומר: כי הארץ לא מקבלת את האויבים ואינם מצליחים לישב אותה והיא נשארת שוממה.
ורבינו בחיי אומר:כי מהפסוק:"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" [בראשית י"ז,ח]יש כאן הבטחה נצחית כי ארץ ישראל מיועדת אך ורק לעם ישראל לנצח,
ואם בכל זאת יגלו ממנה היא תישאר שוממה עד לשובם של בניה.
התשובה לשאלה ו]
המסקנה: כי ארץ ישראל תישאר נאמנה לעם ישראל לדורות בתנאי שהיא תהיה קשורה עם השמים- בדומה לסולם בחלום שהיה מוצב ארצה וראשו בשמים.הארץ ניתנה במתנה בתנאי שנקיים את התורה
כהלכתה.
רעיון זה נמצא גם בקריאת שמע:"והיה אם שמוע.."
מכל האמור לעיל ניתן להסיק: כמה חשובה ארץ ישראל לעם היהודי ועלינו לשמור עליה מכל משמר בעזרת קיום התורה הקדושה.