פרשת ויצא

רחל מתאווה לבנים/ שיר מאת: אהובה קליין©

רחל מתאווה לבנים/ שיר מאת: אהובה קליין©

רחל מתאווה לבנים

דמעותיה זכות כטללים

נוצרת בליבה  תקווה

פונה ליעקב בבקשה:

 

הבה לי בנים

טרם אובדן חיים

שא תפילה למרום

ישועה תפריח חלום.

 

יעקב מנמיך ציפיות

מעלה בפניה עצות:

שפכי כמים ליבך

כאב מילות משאלתך.

 

לפרי בטן תזכי במהרה

מעלייך  תסור עננה

אלוקים זוכר צדקותך

כחמה  תזרח גבורתך.

הערה:השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]

 

פרשת ויצא - איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?

פרשת ויצא - איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?

מאמר מאת: אהובה קליין .

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו מתארת את יציאתו של יעקב מבאר שבע כאשר פניו מועדות חרנה.

יעקב , נאלץ להיפרד מארץ הקודש בציווי אמו החוששת לחייו מפאת איומי עשיו.

בתחנתו הראשונה חולם יעקב על הסולם אשר ממנו עולים  ויורדים מלאכים:

"ויפגע במקום  וילן שם כי בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו: והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק ,הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך: והנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל- האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" [בראשית כ"ח, י"א-ט"ו]

בתום החלום התורה מתארת את תגובתו של יעקב: ",,,ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי: ויירא ויאמר  מה נורא המקום  הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"

יעקב יוצק שמן על האבן אשר שימשה לו ככרית וקורא למקום בשם : בית אל:"וידר יעקב נדר לאמור אם- יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן- לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל- בית אבי והיה ה' לי לאלוקים: והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך" [שם כ"ח, כ- כ"ב]

השאלות הן:

א] חלום סולם יעקב- היכן התרחש ומה מהותו?

ב] מדוע יעקב חש  יראה בתום החלום?

ג] מה הייתה כוונתו של יעקב בנדר?

חלום סולם יעקב- מהותו ומקומו.

לגבי מקום התרחשות החלום:

רש"י  מפרש: כי זה  הר המוריה- הוא מגיע למסקנה זו –לפי שהתורה אינה מזכירה את שם המקום, אלא נאמר: "במקום" כמו "בהמקום"- בה"א הידיעה  ממש כמו שמוזכר בניסיון העקדה בה עמד אברהם, שם נאמר: "וירא את המקום מרחוק"[בראשית כ"ב, ד]

רש"י מוסיף ומדגיש כי: הכתוב מלמד  שרק באותו מקום יעקב שכב ,אך לעומת זאת במשך י"ד שנים שלמד בבית מדרש של שם ועבר, לא ישן בלילה שינה של קבע -לפי שהִרבה לעסוק בתורה.

חז"ל אומרים: כי "פגיעה" היא לשון תפילה.

במסכת  ברכות [כ"ו, ע"ב]נאמר: כי שלושת האבות תיקנו תפילות:

 אברהם- תיקן  תפילת שחרית :"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'-"עמידה"  - היא תפילה.[שם, י"ט, כ"ז]

יצחק תיקן תפילת מנחה-"ויצא יצחק לשוח בשדה[שם, כ"ד, ס"ג] ואין "שיחה", אלא תפילה.

יעקב תיקן תפילת ערבית: שנאמר: "ויפגע במקום"-אין  "פגיעה" אלא תפילה.

רש"י מסביר  מדוע נאמר :"ויפגע" במקום ולא נאמר: "ויתפלל"?- כדי ללמדנו דבר נוסף: שנתקצרה ליעקב הדרך-הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראת יעקב ,ויעקב והמקום נפגשו זה כנגד זה".

עוד טוען רש"י כי: לפי סדר סיפור הדברים היה הפסוק צריך לפתוח: במילים: "ויבוא השמש וילן שם"  אבל היות וכתוב  תחילה: "וילן שם "ואחר כך כתוב: "כי בא השמש"

המשמעות היא: שכשיעקב הגיע למקום-שקעה השמש באופן פתאומי  לא בזמנה. וזאת במטרה שהוא  ילון דווקא במקום זה.

יעקב לוקח מאבני המקום כדי להניח עליהם את ראשו.

ה"כלי יקר" אומר על כך: לאחר שיעקב הבין כי מקום זה מיועד להיות בית אלוקים המכהה את החמה, לקח מאבני המקום כדי להראות את חיבת הקודש עליה, כמו שנאמר: "כי רצו עבדיך את אבניה"[תהלים ק"ב, ט"ו] ולקח שתים עשרה אבנים כנגד מספר הזהה  לשבטים.

ולפי המדרש התחילו האבנים לריב- זו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו וזו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו עד שנעשו לאבן אחת, וזהו רמז לעתיד לבוא, הקב"ה העלים  מקום זה שיהיה מיועד למקום המקדש והיכל המלך- כדי שלא יריבו ביניהם השבטים ,שהרי כל אחד מהם יחפוץ במקום המקודש הזה.

ובגלל השלום כתוב: "אשר יבחר ה' מכל שבטיכם" והכוונה שדוד רכש בכסף מלא את מקום המקדש מארוונה מלך יבוס.

בחלום תחילה המלאכים  עולים ואחר כך יורדים והרי היה צריך להיות הפוך: תחילה יורדים ואחר כך עולים?

המלאכים שעלו הם מלאכים שליווהו בארץ ואלה שיורדים ילווהו בחו"ל.

אור החיים אומר: כי מהמילה: "והנה", המופיעה שלוש פעמים- לומדים שחלום זה אינו חלום שווא, אלא, חלום נבואי ובמקום שכנה השכינה.

בחלום עצמו יעקב מקבל את הבטחת הארץ ,התרחבות עם ישראל כעפר הארץ

שמירה מה' בכל מקום.

בבראשית רבה נאמר: כי הטעם שעם ישראל נמשלו לעפר- לפי שהעפר בכוחו לכלות את כלי המתכות והוא נצחי, כך עם ישראל מכלים את כל אומות העולם וקיימים לעד.

רבינו בחיי אומר: כי הבטחת ה' שיהיה עִמו וישיבהו בשלום למשפחתו זו הבטחה לכל הדורות שיבואו אחריו- גם   בהיותם  בגלות, השכינה תהיה לצדם עד שובם לארץ ישראל.

רש"י אומר כי מהמילים: "דיברתי לך"- ניתן ללמוד   שההבטחות מיועדות רק ליעקב ולזרעו ולא לעשיו.

יעקב חש יראה במקום.

רש"י מפרש: המקום בו חלם יעקב- הוא מקום המקדש: אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא: הסולם בחלום היה עומד כשרגליו בבאר שבע וראשו ממעל לבית-אל ואמצע שיפועו היה מגיע כנגד מקום בית- המקדש בירושלים, באר שבע הייתה בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה, כלומר-באר שבע בדרום, בית אל בצפון וביניהם ירושלים. ועל  אזור ירושלים קרא יעקב: "בית אלוקים"

ונאמר: כי יעקב קרא  לירושלים: בית אל-  שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים ובא לבית-אל. יוצא כי יעקב לן בלוז  ומקום המקדש כאחת.[פסחים פ"ח]

וכאשר אומר יעקב כי המקום בית אלוקים וזה שער שמים"

כוונתו על פי רש"י: כי זה  מקום  תפילה- כאילו יש שם פתח לשמים - בו התפילות מתקבלות.

ולפי המדרש על פי חז"ל: בית  המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ורבינו בחיי סובר:  יש כאן רמז לשלושה בתי המקדש לפי שהמילה: "זה" מופיעה-שלוש פעמים-והיא רמז לשכינה כמו שנאמר "זה אלי ואנוהו"[שמות ט"ו ,ב' ]

כוונת יעקב בנדר.

לפי דברי הכתב והקבלה: כוונת יעקב הייתה: מי ייתן והיה כל מה שה' הבטיח יתקיים.

לפי רבינו בחיי: מתוך שיעקב נודר נדר ומבקש מעט שבמעט- הדבר מוכיח שהוא צדיק, לפי שצדיקים מסתפקים במועט.

ויש אומרים: כי ברגע שיעקב ביקש לחם ובגד ללבוש - הדבר מוכיח כמה היה חכם, הוא הבין שרק אדם בריא יכול ליהנות מלחם ובגד, לעומת זאת-אדם שבריאותו רופפת אינו יכול להשתמש בבגדים שונים ואין ביכולתו לאכול כראוי, הוא זקוק לסיוע.

ה"כלי יקר" אומר: כי  בנדר זה  יעקב מביע את הבנתו שעדיף להסתפק במועט- כך ניתן  יותר לדבוק בקב"ה- כיהודי שלם ולא לחיות חיי מותרות, שמא אז העושר  נהפך לו לרועץ וקיים חשש שיזניח את דרך האמונה בה'.


לסִכּום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי חלום סולם יעקב היה נבואי ויש בו מסרים חשובים לגבי עתיד עם ישראל לדורותיו, נצחיותו וחשיבות מקום המקדש כנחלת עם ישראל בלבד.

סולם יעקב/ שיר מאת: אהובה קליין©

סולם יעקב/ שיר מאת: אהובה קליין©

יעקב יוצא מבאר שבע

מאיץ צעדיו בשבילי טבע

לפתע מעליו עלטה

לעיניו הר המוריה.

 

יתור אחר אבני המקום

לראשותו יתאחדו למען השלום

בחלומו סולם מלאכים

צחורים עולים ויורדים.

 

במרומים קול אלוקים

בשורת הבטחת הבנים

ארץ  לנצח נצחים

תפרוץ לכל הכיוונים.

 

יעקב מתעורר משנתו

אחוז אימה בליבו

המקום שער שמים

תפילתו זכה כמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  ויצא[חומש בראשית]

פרשת ויצא- מה הם התרפים ומדוע רחל החביאה אותם?

פרשת ויצא- מה הם התרפים ומדוע רחל החביאה אותם?
מאמר מאת: אהובה קליין
 
בפרשתנו מסופר על גניבת התרפים על ידי רחל,וכך התורה מתארת את האירוע:
"ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה..".
בהמשך התורה מתארת את חיפושיו של לבן אחר התרפים:"ויבוא לבן באהל יעקב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האימהות ולא מצא ויצא מאוהל לאה ויבוא באוהל רחל:ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האוהל ולא מצא:ותאמר אל אביה אל ייחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך... ויחפש ולא מצא את התרפים"[ל"א,י"ט]

השאלות הן:
א] מהם התרפים ומדוע רחל גנבה והחביאה אותם?
ב] כיצד יעקב חטא בלשונו והביא על עצמו  קללה, האם  ישנו מקרה דומה במקרא?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות  לתרפים?

התשובה לשאלה א]
לפי רש"י:- תרפים פירושו- אלילים-רחל גנבה את אלילי אביה במטרה להרחיקו מעבודה זרה.
לפי הרמב"ן: מדובר בכלים שקלטו את השעות ועל פי זה ניתן היה לדעת עתידות והמילה נגזרת מלשון:רפה ידיים,כמו שנאמר:
"נרפים אתם נרפים"[שמות ה,י"ז]התרפים הם כמו נבואה רפה,פעמים מצליחים בנבואתם ויש שיאכזבו ויכשלו בנבואתם,כמו שנאמר:
"כי התרפים דיברו אוון"[זכריה י,ב]

ואלה שהיו קטנים באמונתם,לא היו פונים לאלוקים בתפילות ובקשות,אלא לתרפים אלה.
[להבדיל]בדומה לאפוד שענד הכהן והיה שואל באפוד הקדוש,הם היו שואלים בתרפים ומאמינים בו.

ומכאן שלבן עצמו היה קוסם ומנחש,כפי שאמר ליעקב:
"..אם נא מצאתי חן בעינך ניחשתי ויברכני ה' בגללך"[בראשית  ל,כ"ז]

רחל גנבה את התרפים כי חששה שהם יגלו לאביה  את דבר בריחתו של יעקב. כנראה שהתרפים היו אלוהיו של לבן ולכן אמר ליעקב:
"למה גנבת את אלוהי"?[בראשית ל"א]

הרמב"ן מזכיר אנשים שהיו מאמינים בתרפים אלה כגון: מיכה,גדעון,בלעם.
לפי הזוהר,תרגום יהונתן ופרקי  דרבי אליעזר: התרפים נחשבו לעבודה זרה,אליל זה היה בכור אדם שנשחט והוחנט ומתחת ללשונו היו מניחים שם של טומאה,וכך היה מגלה להם נסתרות,אליל זה נקרא בשם:"תרפים" וזו לשון גנאי כמו מקום התורפה.

אבן עזרא סובר: כי התרפים היו מראים את המזלות, ויש ממש  בחוכמת המזלות.

רחל חששה, שמא על פי המזלות ייוודע ללבן  דבר בריחתו של יעקב. 

התשובה לשאלה ב]
כאשר לבן התלונן בפני יעקב כי גנב את אלוהיו,ענה לו יעקב:"עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה נגד אחינו ..ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם"[שם ל"א,ל"ב]
רש"י אומר: כי היות ויעקב לא ידע כי רחל גנבה את התרפים בכבודה ובעצמה,

לכן לא חשש להחמיר בתשובתו. ובגלל אותה לשון קללה  שאמר ב פיו-מתה רחל בהמשך  כשהיו בדרך,כמו שנאמר:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא בית לחם:ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד- היום"[בראשית ל"ה,י"ט-כ]
ישנו פירוש האומר כי:דבר דומה קרה לרבקה, כאשר שכנעה  את יעקב ללבוש את בגדי עשיו ואמרה לו:"..עלי קללתך בני אך שמע בקולי.."[שם כ"ז,י"ב]
עלי = ראשי תיבות -עשיו,לבן,יוסף.
בהמשך באו צרות עם עשיו,לבן ויוסף.

התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ישנן דוגמאות להופעת התרפים,הנה כמה דוגמאות:
א] הושע ג,ד:"אין מלך ואין שר..ואין איפוד ותרפים"
ב] שמואל –א,ט"ו,כ"ג:"חטאת קסם מרי ואוון,ותרפים הפצר".
ג] יחזקאל כ"א,נאמר על נבוכדנצר:"קלקל בחיצים,שאל בתרפים"
ד] שמואל –א,י"ט,י"ג: מסופר על אשת דויד-מיכל בת שאול,כי  הניחה את התרפים במיטה עם כביר עיזים למראשותיו,כדי שאלה המחפשים את דויד יחשבו כי הוא שוכב במיטה.
לכן אצל דויד נשמע הגיוני יותר: כי התרפים לא היו עבודה זרה,אלא כלי  כדי להורות את השעות,אבל הקוסמים היו משתמשים איתם למטרת קסמיהם ומנבאים עתידות.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה:  כי לרחל הייתה כוונה טובה בדבר גניבת התרפים והחבאתם - בין הכרים והכסתות על  גב הגמל.
כי אם מדובר בעבודה זרה ממש-הרי היא רצתה להרחיק את אביה מכך.
 ואם התרפים היו בעלי כוח לגלות  פעמים עתידות,כוונתה הייתה להערים על אביה למען לא יתגלה לו באמצעות התרפים דבר בריחת יעקב.
מכל מקום,ניתן ללמוד מהפרשה גם כי:"ברית כרותה לשפתיים"-כלומר אדם חייב להיות זהיר בלשונו וטרם ידבר יחשוב פעמים על דבריו,שמא לא יביא על עצמו קללה.
מי ייתן ונלמד מהתורה- שהיא מלשון הוראה: כיצד לנהוג נכון ולהקפיד על שמירת הלשון.
ככתוב:" שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"[משלי  כ"א,כ"ג]
 

לבן והתרפים/שיר מאת: אהובה קליין ©

לבן והתרפים/שיר מאת: אהובה קליין ©
 
יעקב  נוטש  חרן
בעקבותיו דולק לבן
בפיו הבלי הבלים
צער אובדן האלילים.
 
בתום חיפושים קדחתניים
בצמד אוהלי הנשים
ניגש אל רחל
איה התרפים? שואל.
 
בליבו הר כעסים
לשונות  אש וגחלים
רחל ממאנת בנימוס
על אביה לא תחוס.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
 

פרשת ויצא- מתי התגלתה רמאותו של לבן לראשונה?

פרשת ויצא- מתי התגלתה רמאותו של לבן לראשונה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו הכתוב מתאר את פגישת יעקב ורחל  לראשונה ליד הבאר:
"עודנו מדבר עמם ורחל באה עם- הצאן אשר לאביה כי רועה היא:ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבן אחי אימו ואת-צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר וישק את- צאן לבן אחי אימו:וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך:ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן-רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה:" [בראשית ט-י"ג]
בהמשך הכתוב מציין כי יעקב חפץ לקחת את רחל לאישה:
",,,ורחל הייתה יפת- תואר ויפת מראה: ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה"
תשובתו של לבן ליעקב:"..טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי"
יעקב מוכן לעבוד עבור רחל במשך שבע שנים,אך, כאשר מסיים תקופה זו ,לבן מביא לו את לאה ולא את רחל.
השאלות הן:
א]מדוע יעקב בוכה בפגישתו הראשונה עם רחל?
ב] מה היה המיוחד ברחל שיעקב כה חפץ בה?
ג] מתי לבן מתגלה לראשונה כרמאי, וכיצד ממשיך לתעתע ביעקב?
ד] מדוע יעקב הציע ללבן לעבוד, דווקא ,שבע שנים ולא פחות מזה-עבור השגת רחל?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על שאלה זו בשני פירושים:
פירוש 1] לפי שיעקב  ראה ברוחו שאינה עתידה להיקבר עימו שהרי רחל קבורה בבית לחם.
פירוש 2]יעקב הצטער כי בא בידיים ריקות,לעומת אליעזר- עבד אברהם שהביא מתנות לרבקה:נזמים ,צמידים ומתנות.
וזאת מהסיבה כי אליפז- בנו של עשיו, רדף אחרי יעקב בפקודת אביו כדי  להורגו,אך היות  והוא ספג גם חינוך בביתו של הסבא יצחק,לא רצה לפגוע בו,מיד הציע לו יעקב,שייקח ממנו את כל רכושו,כי עני נחשב למת.
רבינו בחיי מביא פירוש נוסף: לפיו  כך היה נהוג בפגישת קרובי משפחה.
התשובה לשאלה ב]
הכתוב מציין בפירוש את הניגוד בין רחל ללאה:"ועיני לאה רכות ורחל הייתה יפת-תואר ויפת מראה"[שם כ"ט,י"ז]
רש"י מסביר: בעוד שעיני לאה היו בוכיות- היות ופחדה שתינשא לעשיו[בבא-בתרא קכג.],
רחל לעומתה הייתה יפה-תבנית פניה היו נאות מאד ובנוסף לכך היה לה מאור פנים.
חז"ל אומרים: בשל יופייה של רחל רצה יעקב לשאתה לאישה ולכן היה שולח לה מיני מתנות,ואילו לבן היה מעבירן ללאה בכל פעם,אך רחל הייתה שותקת ואינה  מדווחת על כך ליעקב-ובכך גדולתה.
על כך אמר  ר' יהודה: בזכות שתיקתה של רחל,אשר הייתה בעלת ערך רב בעיני אלוקים- זכתה להעמיד שני שבטים בישראל-אפרים ומנשה בנוסף על יתר שבטי ישראל.
רבי שמעון בר יוחאי הביא את הטעם לשתיקת רחל:היא החלה לחשוב שאם תגלה את האמת  ליעקב-התוצאה  עלולה להיות-שיעקב לא יישא את לאה לאישה וממילא אביה לא ייתן אותה[את רחל] ליעקב,כי לא נהוג לתת את הצעירה לפני הבכורה.
בזכות שתיקתה של רחל, נאמר:"ויזכור אלוקים את רחל"
התשובה לשאלה ג]
רמאותו של לבן מתגלה כבר בתשובתו הראשונה ליעקב באומרו:
"..טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי"
זוהי תשובה מתחמקת ואין בה מענה לרצונו  של יעקב -להשיג את רחל מייד בתום שבע שנות עבודה במרעה  צאנו של לבן.
אך, דרך רמאותו של לבן מתגלה בהמשך התנהגותו-כאשר חוגג משתה ואוסף את כל אנשי המקום ונותן ליעקב את לאה במקום רחל.
על כך ישנן כמה דעות:
אברבנאל טוען כי: כי המשתה נעשה כדי לפרסם את הנישואין- על מנת שאחר כך יעקב יתבייש לגרש את לאה.
לפי תוספות הרא"ש:לבן  ערך משתה  במטרה לרמות את אנשי המקום, לא משתה נישואין,אלא סתם משתה,הוא קרא לאנשים בסביבה לחגוג,בעוד שיעקב חשב כי הדבר למטרת נישואין.
לפי תורה תמימה:מטרת המשתה הייתה - להטריד את יעקב בחגיגה ואורחים,
הראייה-בפעם השנייה  כשנשא יעקב את רחל לאישה,לא נעשה שום משתה.
שפתי כהן מסביר: כי מטרת המשתה הייתה לשתף את כולם ברמאותו של לבן ולשתפם  לדבר עברה.
התשובה לשאלה ד]
רבינו בחיי מביא  תשובה מעניינת: לדעתו, רחל הייתה עדיין קטנה בת חמש שנים ויעקב רצה שתגיע בתקופה זו לגיל י"ב שנים,לכן הציע ביוזמתו לעבוד עבורה שבע שנים,רבינו בחיי מסתמך על דברי יעקב ללבן:"..ברחל ביתך הקטנה".
לסיכום, עם הגעת יעקב לחרן,לבן מתגלה כאדם חומרני אשר משתוקק לממון וזהב, ההוכחה לכך: ריצתו  לקראת יעקב,וגם חיבוקו – וזאת  במטרה לגשש האם יש בחיקו זהובים[דברי רש"י]
יש לציין, כי יעקב הבחין באי יושרו של לבן ולכן אמר לו:"ברחל ביתך הקטנה"
כשאמר:"רחל" אוסיף מיד:"בתך"- כדי שלבן לא יהתל בו ויביא  נערה  בשם רחל מהשוק,והדגיש את המילה:"הקטנה" כדי להסביר ללבן שלא ייתן לו את הבכירה[לאה] במקום הצעירה[רחל]
לזכותו של יעקב יאמר,כי למרות חשדותיו בלבן שאינו  תמים וישר,הוא כיבד אותו לאורך כל הדרך-בגדר- כבדהו וחשדהו,אך ניתן  להגיד יותר מזה, יעקב נשאר צדיק ותמים ולא למד ממעשיו הרעים,כפי שהוא מעיד על כך בעצמו בפרשה הבאה בשולחו  שליחים לעשיו אחיו:"עם-לבן גרתי"
ועל כך מביא רש"י את אחד הפירושים:"גרתי"= בגימטריא:תרי"ג.
כלומר כוונתו הייתה לומר: למרות שעם לבן גרתי –לא למדתי ממעשיו  השליליים ועל תרי"ג מצוות שמרתי.
בפרשה זו עדים אנו לעוצמתו של יעקב אבינו- אביהם של שנים עשר השבטים-המדגים לדורות הבאים כיצד ניתן לצאת מן המייצר בעזרת אמונה ובטחון בה'.
 

יעקב רועה כבשים

יעקב  רועה כבשים
שיר מאת: אהובה קליין©
 
יעקב רועה כבשים
שבע ושבע שנים
בעיניו כימים אחדים
אהבה חוצה רקיעים.
 
עיניו נושא לרחל
לשאתה במהרה מייחל
בשפתיו  ירבה להתפלל
למען חזון ישראל.
 
ליד הבאר מהלכת
בכד החרס אוחזת
עטופה מלבושים צנועים
במוחה חלומות אצים.
 
רוקמת תוכניות לעתיד
למען תמלא תפקיד
אם מסורה לשבטים
לעם ישראל שורשים.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא [חומש בראשית]
 

יעקב פוגש ברחל/ שיר מאת: אהובה קליין ©

יעקב פוגש ברחל/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 
השמש כובשת פניה בעננים
יעקב יופיע לפגישת חיים
סביבו כבשים עטורי פעמונים
צימאונם גובר במקהלה פועים.
 
לפי הבאר גדיים נדחפים
בפיהם קולות מנגינת תחנונים
יעקב לוטש עיניו
חיש ישנס מותניו.
 
בעוד האבן יגולל
יחזה לפתע ברחל
ברוחו רואה עתידות
עיניו כנהר דמעות.
 
אלוקים רוקם תוכניות
אומן זיווגים והתקשרויות
למען שושלת קדושה
לעד קיימת ומאירה.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא [חומש בראשית]
 
 

פרשת ויצא- מה ראה יעקב ברוח הקודש?

פרשת ויצא- מה ראה יעקב ברוח הקודש?

/ אהובה קליין.

בפרשה זו התורה מתארת את פגישתם הראשונה של יעקב ורחל:

פגישה זו מתרחשת ליד הבאר,כאשר יעקב נתקל ברועים המתקשים לגולל את האבן מעל פי הבאר כפי שהתורה מתארת:

"ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל- העדרים והשקינו הצאן :עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רועה היא,ויהי כאשר ראה יעקב את- רחל בת לבן אחי אימו ואת צאן לבן אחי אימו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר ויישק את—צאן לבן אחי אימו ויישק יעקב לרחל ויישא את קולו ויבך: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי רבקה היא ותרץ ותגד לאביה" [בראשית כ"ט,ח-י"ג]

ובהמשך נאמר:

"וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל:ועיני לאה רכות ורחל יפת-תואר ויפת מראה ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל ביתך הקטנה" [שם כ"ט,י"ח]

השאלות הן:

א] באיזה אופן סייע יעקב לרועים?

ב] מדוע בכה יעקב כאשר ראה את רחל?

ג] מדוע רחל רצה לספר על כך דווקא לאביה,הרי נוהג שבעולם שהבת תספר את דבריה לאמה?

ד] מה הסיבה להעדפת רחל על פני לאה-

בעיני יעקב?

התשובה לשאלה א]

על כך עונה רש"י:כי מן הכתוב ניתן ללמוד: יעקב היה בעל כוח גדול,רש"י מגיע למסקנה חשובה זו, לפי שאין כתוב רק את המילה:"ויגל",אלא כתוב:"ויגש יעקב ויגל"

-משמע שתיכף בגישתו אל האבן מיד גלל אותה בקלות: רש"י מסתמך גם על דברי רבי יוחנן האומר:"כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית"-כלומר כל כך בקלות ובזריזות הרים יעקב את האבן המכסה את פי הבאר-ממש כאילו העביר פקק מעל צלוחית.

[בראשית רבה ע',י"ב]

ויש עוד פירוש יפה של חז"ל:כי כוחו של יעקב נקרא בשם:"אמת" שנאמר:"תיתן אמת ליעקב" ובעזרת כוח מיוחד זה ניתן לסלק את כל המכשולים והקשיים.

כך נאמר במיכה[פרק ז,כ]:"תיתן אמת ליעקב.."

התשובה לשאלה ב]רש"י מביא שני פירושים:

א]יעקב צפה ברוח הקודש שאינו עתיד להיקבר עם רבקה באותו קבר.

שהרי היא נקברה לבדה בדרך אפרתה ולא במערת המכפלה .

כפי שכתוב בפרשת וישלח:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא: בית לחם.[בראשית ל"ה,י"ט]

ב] יעקב בכה לפי שהצטער שבא בידיים ריקות- ללא מתנות,שכן אמר בליבו: הרי אליעזר-עבד אברהם שבא לקחת את רבקה,היו בידו מתנות יקרות,נזמים ,צמידים ומגדנות ואילו אני בא ללא דבר.

ומדוע יעקב בא באופן זה? התשובה לכך היא: לפי שאליפז-בן עשו רדף אחריו בציווי אביו להורגו,אבל היות ואליפז היה גר בביתו של יצחק,הדבר השפיע עליו לטובה ונמנע להמיתו ,פנה בשאלה: מה לעשות כדי לקיים את צווי אביו?

ענה לו יעקב: טול את כל דברי יקרי הערך שבידי-לפי שעני חשוב כמת.

התשובה לשאלה ג]

רש"י עונה על שאלה זו: לפי שאמה של רחל נפטרה,לכן היא רצה לספר את כל אשר עבר עליה-אל אביה.

התשובה לשאלה ד]

על בחירת רחל על ידי יעקב ,יש כמה דעות:

רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל טוען: כי רחל נבחרה על פי הרושם החיצוני.

כנראה שהוא מסתמך על הפסוק:"...ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה"

ורש"י מבאר את המילים:"יפת תואר"-שהיו פניה נאות-קווי דמותה מתוארים בתבנית יפה.

"ויפת מראה" שהיה לה מאור פנים,יופי,זיו.

ספורנו אומר: כי יעקב התאהב ברחל- מעצם היותה רחל-כלומר מהאישיות המיוחדת שלה-הוא התלהב במיוחד.

החיזקוני אומר: הסבר מעניין במיוחד,יעקב שמע כי לאה הייתה מיועדת לעשיו,על כן הוא לא העיז לבקש את האחות הגדולה,שמא יכעס עשיו ויגיד ליעקב לא רק את בכורתי לקחת,אלא גם את אשתי.

לעומת רחל,נאמר על לאה:"ועיני לאה רכות"

רש"י מסביר שהיו ללאה עיניים דומעות ובוכיות,כי הייתה סבורה שהיא מיועדת להיות בחלקו של עשיו-כלומר להינשא לו –לפי שהכל היו אומרים:"שני בנים יש לרבקה ושתי בנות יש ללבן,הגדולה [לאה]מיועדת להינשא לאח הגדול [עשיו] והקטנה[רחל]מיועדת להינשא לצעיר:ליעקב.

לסכום, לאור האמור לעיל,נראה שיעקב אכן ראה ברוח הקודש שאין רחל נקברת איתו במערת המכפלה,אך כנראה שלא היה בכוחו לראות את כל המהלכים האלוקיים מראש,כי:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"

מסתבר שכל הכוח שהיה לו נבע מכוח רוחני- מלימוד התורה שהיה לומד בבית מדרש כפי שהתורה מתארת אותו:"איש תם יושב אוהלים"

יהי רצון ועם ישראל ילך בדרכו של יעקב-ישאב את כוחו מהתורה וישמש אור לגויים ,יזכה לשבת בשלוה ובטחון בנחלת אבותיו.

והברכה שיעקב זכה לה:"והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר-תלך.."- תלווה אותו לנצח.

 

רחל ליד הבאר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

רחל ליד הבאר/ שיר מאת: אהובה קליין (c) 

יפת תואר ויפת מראה
פוסעת בראש מרעה
קלסתר פניה כשני מאורות
נועם הליכותיה דוגמא לבנות.

בעוד יעקב משקה הצאן
חש כי זו עת רצון
דמעות שוטפות פניו כנהר
ברוח הקודש יגלה הנסתר.

הקב"ה לעד יזווג זיווגים
מלאכת מחשבת שזורה פלאים
רחל ניצבת ליד מים חיים
לראשה עטרת גדושת חסדים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא [חומש בראשית]