- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ויצא
-
פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:10
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 634
פרשת ויצא - איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?
מאמר מאת: אהובה קליין .
[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן ציון]
פרשה זו מתארת את יציאתו של יעקב מבאר שבע כאשר פניו מועדות חרנה.
יעקב , נאלץ להיפרד מארץ הקודש בציווי אמו החוששת לחייו מפאת איומי עשיו.
בתחנתו הראשונה חולם יעקב על הסולם אשר ממנו עולים ויורדים מלאכים:
"ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו: והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק ,הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך: והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל- האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" [בראשית כ"ח, י"א-ט"ו]
בתום החלום התורה מתארת את תגובתו של יעקב: ",,,ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי: ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"
יעקב יוצק שמן על האבן אשר שימשה לו ככרית וקורא למקום בשם : בית אל:"וידר יעקב נדר לאמור אם- יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן- לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל- בית אבי והיה ה' לי לאלוקים: והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך" [שם כ"ח, כ- כ"ב]
השאלות הן:
א] חלום סולם יעקב- היכן התרחש ומה מהותו?
ב] מדוע יעקב חש יראה בתום החלום?
ג] מה הייתה כוונתו של יעקב בנדר?
חלום סולם יעקב- מהותו ומקומו.
לגבי מקום התרחשות החלום:
רש"י מפרש: כי זה הר המוריה- הוא מגיע למסקנה זו –לפי שהתורה אינה מזכירה את שם המקום, אלא נאמר: "במקום" כמו "בהמקום"- בה"א הידיעה ממש כמו שמוזכר בניסיון העקדה בה עמד אברהם, שם נאמר: "וירא את המקום מרחוק"[בראשית כ"ב, ד]
רש"י מוסיף ומדגיש כי: הכתוב מלמד שרק באותו מקום יעקב שכב ,אך לעומת זאת במשך י"ד שנים שלמד בבית מדרש של שם ועבר, לא ישן בלילה שינה של קבע -לפי שהִרבה לעסוק בתורה.
חז"ל אומרים: כי "פגיעה" היא לשון תפילה.
במסכת ברכות [כ"ו, ע"ב]נאמר: כי שלושת האבות תיקנו תפילות:
אברהם- תיקן תפילת שחרית :"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'-"עמידה" - היא תפילה.[שם, י"ט, כ"ז]
יצחק תיקן תפילת מנחה-"ויצא יצחק לשוח בשדה[שם, כ"ד, ס"ג] ואין "שיחה", אלא תפילה.
יעקב תיקן תפילת ערבית: שנאמר: "ויפגע במקום"-אין "פגיעה" אלא תפילה.
רש"י מסביר מדוע נאמר :"ויפגע" במקום ולא נאמר: "ויתפלל"?- כדי ללמדנו דבר נוסף: שנתקצרה ליעקב הדרך-הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראת יעקב ,ויעקב והמקום נפגשו זה כנגד זה".
עוד טוען רש"י כי: לפי סדר סיפור הדברים היה הפסוק צריך לפתוח: במילים: "ויבוא השמש וילן שם" אבל היות וכתוב תחילה: "וילן שם "ואחר כך כתוב: "כי בא השמש"
המשמעות היא: שכשיעקב הגיע למקום-שקעה השמש באופן פתאומי לא בזמנה. וזאת במטרה שהוא ילון דווקא במקום זה.
יעקב לוקח מאבני המקום כדי להניח עליהם את ראשו.
ה"כלי יקר" אומר על כך: לאחר שיעקב הבין כי מקום זה מיועד להיות בית אלוקים המכהה את החמה, לקח מאבני המקום כדי להראות את חיבת הקודש עליה, כמו שנאמר: "כי רצו עבדיך את אבניה"[תהלים ק"ב, ט"ו] ולקח שתים עשרה אבנים כנגד מספר הזהה לשבטים.
ולפי המדרש התחילו האבנים לריב- זו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו וזו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו עד שנעשו לאבן אחת, וזהו רמז לעתיד לבוא, הקב"ה העלים מקום זה שיהיה מיועד למקום המקדש והיכל המלך- כדי שלא יריבו ביניהם השבטים ,שהרי כל אחד מהם יחפוץ במקום המקודש הזה.
ובגלל השלום כתוב: "אשר יבחר ה' מכל שבטיכם" והכוונה שדוד רכש בכסף מלא את מקום המקדש מארוונה מלך יבוס.
בחלום תחילה המלאכים עולים ואחר כך יורדים והרי היה צריך להיות הפוך: תחילה יורדים ואחר כך עולים?
המלאכים שעלו הם מלאכים שליווהו בארץ ואלה שיורדים ילווהו בחו"ל.
אור החיים אומר: כי מהמילה: "והנה", המופיעה שלוש פעמים- לומדים שחלום זה אינו חלום שווא, אלא, חלום נבואי ובמקום שכנה השכינה.
בחלום עצמו יעקב מקבל את הבטחת הארץ ,התרחבות עם ישראל כעפר הארץ
שמירה מה' בכל מקום.
בבראשית רבה נאמר: כי הטעם שעם ישראל נמשלו לעפר- לפי שהעפר בכוחו לכלות את כלי המתכות והוא נצחי, כך עם ישראל מכלים את כל אומות העולם וקיימים לעד.
רבינו בחיי אומר: כי הבטחת ה' שיהיה עִמו וישיבהו בשלום למשפחתו זו הבטחה לכל הדורות שיבואו אחריו- גם בהיותם בגלות, השכינה תהיה לצדם עד שובם לארץ ישראל.
רש"י אומר כי מהמילים: "דיברתי לך"- ניתן ללמוד שההבטחות מיועדות רק ליעקב ולזרעו ולא לעשיו.
יעקב חש יראה במקום.
רש"י מפרש: המקום בו חלם יעקב- הוא מקום המקדש: אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא: הסולם בחלום היה עומד כשרגליו בבאר שבע וראשו ממעל לבית-אל ואמצע שיפועו היה מגיע כנגד מקום בית- המקדש בירושלים, באר שבע הייתה בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה, כלומר-באר שבע בדרום, בית אל בצפון וביניהם ירושלים. ועל אזור ירושלים קרא יעקב: "בית אלוקים"
ונאמר: כי יעקב קרא לירושלים: בית אל- שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים ובא לבית-אל. יוצא כי יעקב לן בלוז ומקום המקדש כאחת.[פסחים פ"ח]
וכאשר אומר יעקב כי המקום בית אלוקים וזה שער שמים"
כוונתו על פי רש"י: כי זה מקום תפילה- כאילו יש שם פתח לשמים - בו התפילות מתקבלות.
ולפי המדרש על פי חז"ל: בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.
ורבינו בחיי סובר: יש כאן רמז לשלושה בתי המקדש לפי שהמילה: "זה" מופיעה-שלוש פעמים-והיא רמז לשכינה כמו שנאמר "זה אלי ואנוהו"[שמות ט"ו ,ב' ]
כוונת יעקב בנדר.
לפי דברי הכתב והקבלה: כוונת יעקב הייתה: מי ייתן והיה כל מה שה' הבטיח יתקיים.
לפי רבינו בחיי: מתוך שיעקב נודר נדר ומבקש מעט שבמעט- הדבר מוכיח שהוא צדיק, לפי שצדיקים מסתפקים במועט.
ויש אומרים: כי ברגע שיעקב ביקש לחם ובגד ללבוש - הדבר מוכיח כמה היה חכם, הוא הבין שרק אדם בריא יכול ליהנות מלחם ובגד, לעומת זאת-אדם שבריאותו רופפת אינו יכול להשתמש בבגדים שונים ואין ביכולתו לאכול כראוי, הוא זקוק לסיוע.
ה"כלי יקר" אומר: כי בנדר זה יעקב מביע את הבנתו שעדיף להסתפק במועט- כך ניתן יותר לדבוק בקב"ה- כיהודי שלם ולא לחיות חיי מותרות, שמא אז העושר נהפך לו לרועץ וקיים חשש שיזניח את דרך האמונה בה'.
לסִכּום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי חלום סולם יעקב היה נבואי ויש בו מסרים חשובים לגבי עתיד עם ישראל לדורותיו, נצחיותו וחשיבות מקום המקדש כנחלת עם ישראל בלבד.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ויצא
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:51
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 419
פרשת ויצא- מה הם התרפים ומדוע רחל החביאה אותם?
מאמר מאת: אהובה קליין
בפרשתנו מסופר על גניבת התרפים על ידי רחל,וכך התורה מתארת את האירוע:
"ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה..".
בהמשך התורה מתארת את חיפושיו של לבן אחר התרפים:"ויבוא לבן באהל יעקב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האימהות ולא מצא ויצא מאוהל לאה ויבוא באוהל רחל:ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האוהל ולא מצא:ותאמר אל אביה אל ייחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך... ויחפש ולא מצא את התרפים"[ל"א,י"ט]
השאלות הן:
א] מהם התרפים ומדוע רחל גנבה והחביאה אותם?
ב] כיצד יעקב חטא בלשונו והביא על עצמו קללה, האם ישנו מקרה דומה במקרא?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לתרפים?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י:- תרפים פירושו- אלילים-רחל גנבה את אלילי אביה במטרה להרחיקו מעבודה זרה.
לפי הרמב"ן: מדובר בכלים שקלטו את השעות ועל פי זה ניתן היה לדעת עתידות והמילה נגזרת מלשון:רפה ידיים,כמו שנאמר:
"נרפים אתם נרפים"[שמות ה,י"ז]התרפים הם כמו נבואה רפה,פעמים מצליחים בנבואתם ויש שיאכזבו ויכשלו בנבואתם,כמו שנאמר:
"כי התרפים דיברו אוון"[זכריה י,ב]
ואלה שהיו קטנים באמונתם,לא היו פונים לאלוקים בתפילות ובקשות,אלא לתרפים אלה.
[להבדיל]בדומה לאפוד שענד הכהן והיה שואל באפוד הקדוש,הם היו שואלים בתרפים ומאמינים בו.
ומכאן שלבן עצמו היה קוסם ומנחש,כפי שאמר ליעקב:
"..אם נא מצאתי חן בעינך ניחשתי ויברכני ה' בגללך"[בראשית ל,כ"ז]
רחל גנבה את התרפים כי חששה שהם יגלו לאביה את דבר בריחתו של יעקב. כנראה שהתרפים היו אלוהיו של לבן ולכן אמר ליעקב:
"למה גנבת את אלוהי"?[בראשית ל"א]
הרמב"ן מזכיר אנשים שהיו מאמינים בתרפים אלה כגון: מיכה,גדעון,בלעם.
לפי הזוהר,תרגום יהונתן ופרקי דרבי אליעזר: התרפים נחשבו לעבודה זרה,אליל זה היה בכור אדם שנשחט והוחנט ומתחת ללשונו היו מניחים שם של טומאה,וכך היה מגלה להם נסתרות,אליל זה נקרא בשם:"תרפים" וזו לשון גנאי כמו מקום התורפה.
אבן עזרא סובר: כי התרפים היו מראים את המזלות, ויש ממש בחוכמת המזלות.
רחל חששה, שמא על פי המזלות ייוודע ללבן דבר בריחתו של יעקב.
התשובה לשאלה ב]
כאשר לבן התלונן בפני יעקב כי גנב את אלוהיו,ענה לו יעקב:"עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה נגד אחינו ..ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם"[שם ל"א,ל"ב]
רש"י אומר: כי היות ויעקב לא ידע כי רחל גנבה את התרפים בכבודה ובעצמה,
לכן לא חשש להחמיר בתשובתו. ובגלל אותה לשון קללה שאמר ב פיו-מתה רחל בהמשך כשהיו בדרך,כמו שנאמר:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא בית לחם:ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד- היום"[בראשית ל"ה,י"ט-כ]
ישנו פירוש האומר כי:דבר דומה קרה לרבקה, כאשר שכנעה את יעקב ללבוש את בגדי עשיו ואמרה לו:"..עלי קללתך בני אך שמע בקולי.."[שם כ"ז,י"ב]
עלי = ראשי תיבות -עשיו,לבן,יוסף.
בהמשך באו צרות עם עשיו,לבן ויוסף.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ישנן דוגמאות להופעת התרפים,הנה כמה דוגמאות:
א] הושע ג,ד:"אין מלך ואין שר..ואין איפוד ותרפים"
ב] שמואל –א,ט"ו,כ"ג:"חטאת קסם מרי ואוון,ותרפים הפצר".
ג] יחזקאל כ"א,נאמר על נבוכדנצר:"קלקל בחיצים,שאל בתרפים"
ד] שמואל –א,י"ט,י"ג: מסופר על אשת דויד-מיכל בת שאול,כי הניחה את התרפים במיטה עם כביר עיזים למראשותיו,כדי שאלה המחפשים את דויד יחשבו כי הוא שוכב במיטה.
לכן אצל דויד נשמע הגיוני יותר: כי התרפים לא היו עבודה זרה,אלא כלי כדי להורות את השעות,אבל הקוסמים היו משתמשים איתם למטרת קסמיהם ומנבאים עתידות.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי לרחל הייתה כוונה טובה בדבר גניבת התרפים והחבאתם - בין הכרים והכסתות על גב הגמל.
כי אם מדובר בעבודה זרה ממש-הרי היא רצתה להרחיק את אביה מכך.
ואם התרפים היו בעלי כוח לגלות פעמים עתידות,כוונתה הייתה להערים על אביה למען לא יתגלה לו באמצעות התרפים דבר בריחת יעקב.
מכל מקום,ניתן ללמוד מהפרשה גם כי:"ברית כרותה לשפתיים"-כלומר אדם חייב להיות זהיר בלשונו וטרם ידבר יחשוב פעמים על דבריו,שמא לא יביא על עצמו קללה.
מי ייתן ונלמד מהתורה- שהיא מלשון הוראה: כיצד לנהוג נכון ולהקפיד על שמירת הלשון.
ככתוב:" שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"[משלי כ"א,כ"ג]