חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת תולדות – כינוס השלוחים

ב"ה

דבר החסידות – פרשת תולדות – כינוס השלוחים

 

הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו

 

אתמול בבוקר חזרתי מכינוס השלוחים העולמי בחצרות הרבי בניו יורק, ולכן התאחרה כתיבת הטור עד הלום. אולם 'פטור בלא כלום אי-אפשר', ולפחות אשתף את הקוראים הנכבדים בסיפור נפלא ששמעתי הערב מבנו של בעל המעשה:

בתחילת שנות השבעים (תש"ל) נכנס אבי הר' גימפל ארמלנד ע"ה ליחידות, והרבי הציע לו לעבור לגור במיאמי. בתור חסיד ובעל נסיון של מופתים גלויים מהרבי, ציית אבי ותוך זמן קצר עברנו לגור במיאמי.

לאחר זמן פנה לרבי ושאל מה יעשה לפרנסתו? הציע לו הרבי שימצא שני שותפים ויחד ירכשו קרקע במיאמי ויבנו עליה בית אבות. אבל, הוסיף הרבי, שהקרקע תהיה בסמיכות לבית-רפואה.

אבי אכן הצליח למצוא את השותפים בעלי-ההון, והם החלו להציע כל מיני קרקעות. היו הצעות ממש משתלמות והוא כתב אודותן לרבי, אבל הרבי בשלו: על הקרקע להיות בסמיכות לבית-רפואה.

סוף סוף הגיעה הצעה לרכישת קרקע בדיוק ממול למרכז רפואי גדול. הם השקיעו הון רב לקנותה וגם אבי השקיע את שארית כספו, והחלו לתכנן את הבניה.

לתקופת השנה, הגיע אבי לניו יורק ושהה בשמחת תורה בחצרות הרבי. כנהוג, מכרו את הפסוקים של 'אתה הראת' עבור הרבי ואבא התחרה במכירה, והכריז שהוא תורם סכום "על דעת הרבי" [כלומר, הרבי יחליט כמה עליו לתת]. על 'סכום' זה אף אחד לא יכל להתמודד והוא זכה.

הוא היה בשמחה רבה באותו חג, למרות שלא היה לו מושג מהיכן ישיג את הסכום שהרבי ישית עליו. בהתוועדות, הרבי מזג לו הרבה 'משקה' עד שנשפך, ואמר הרבי: "שישפך לך הרבה ברכה", וכאשר כבר שכב מתחת לשולחן חייך הרבי ואמר "תבוא עליו ברכה".

משיצא החג, ניגש אבא לרבי ושאל כמה עליו לתת, והרבי אמר סכום עתק של אלפים רבים של דולרים. אבא הסכים למרות שכל כספו היה מושקע ואפילו לטיסה הלווה כסף. שאל הרבי "האם אתה מסכים בלב שלם? אחרת, אינני רוצה להפסיד את עולם הבא שלי בשביל זהך..." אבא ענה שמסכים בשמחה ובטוב לבב. אמר הרבי: "אם כך – בשנה הבאה תוכל לתת כפל כפליים...".

במשך כל אותה שנה נבנה הבניין, ולקראת חודש תשרי היה מצבו של אבי עגום ביותר, ממש חי מהיד לפה, ואף לווה כסף לכרטיס לרבי ותכנן לבוא ולהתלונן "היכן ההבטחה?". ואז, בעשרת ימי תשובה, דופקים אצלו במשרד קבוצה של מנהלי בית-הרפואה שממול, ובפיהם בקשה: יש מחסור גדול במקום בבית-הרפואה והם רוצים לרכוש את המבנה החדש. בהתחלה סירב אבא לשמוע, "אנחנו בנינו בית אבות!" אמר. אבל לאחר מחשבה אמר להם "אם אתם מתעקשים – אני מוכן בסכום של..." והוא נקב בסכום אסטרונומי, ממש הזוי.

עוד באותו שבוע נחתם הסכם המכר. והפעם, כשהגיע לשמחת תורה בתור מליונר – קנה שוב פסוק "על דעת הרבי", אולם הפעם כשנכנס ליחידות אחר שמחת תורה ושאל כמה לתת, כאשר הוא כבר מתכונן לסכום של עשרות אלפים – ענה הרבי: 126 דולר!

הוא שאל שוב ושוב "מה הסכום?" כדי לוודא שאינו טועה. ועל פליאתו הרבה הסביר הרבי: שנה שעברה שמצבך היה דחוק ביותר – הייתה זו מסירות-נפש גדולה בשבילך לתת כמה אלפים, אבל השנה גם אם תתן סכום ענק – הרי זה יכלל בהחזרי מס ולא תרגיש את זה בכלל, ממילא זה כבר לא מסירות נפש, כך שאסתפק בסכום סימלי...

(שמעתי מפי בנו הרה"ח הר' יעקב אורמלנד, רב בניו-ג'רסי, בהתוועדות הערב בישיבת צעירי השלוחים, פעיה"ק צפת. ועוד חזון למועד לספר שאר "בעל-שם'סקע מעשיות" שחווה אצל הרבי)

 

חודש טוב, גוט יום טוב ושבת שלום!