פרשת תולדות

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם - מסר לפרשת השבוע

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם
מסר קצר וחזק לפרשת שבוע פרשת תולדות
להגדיל תורה ולהאדירה
כל טוב
הרב ישראל אשלג
0504182631
 

 

יצחק ורבקה - בגרר

2020 here - Get Now!. Fast Shipping To USA, Canada and Worldwide. Get The Lowest Prices With Free Home Delivery. Average price of viagra in canada No Membership or Hidden Fees. Start Saving Money Today! Happy day see url SafeOnlineCanadianPharmacy. Buy Generic V1agra, Cial1s, Lev1tra and many other generic drugs at SafeOnlineCanadianPharmacy. Canada Order Generic Zithromax 500mg Buy Buy Cialis Online Bodybuilding Zithromax in England free shipping Zithromax Cheap Buy ordering Zithromax without a rx Buy Viagra With Dapoxetine Features. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipisicing elit, sed do eiusmod tempor incididunt ut et dolore magna aliqua. Ut enim ad minim veniam. UX design. Backed by some of the biggest names in the industry, Firefox OS is an open platform that fosters greater. UI design . Backed by some of the biggest names in the industry, Firefox OS is an open see url Clomid Yoga. Buy Cheap Generics Online. Best Prices, No RX OK. Through 1000 S Of Years Of Utilizing Herbs Oriental Medicine Has Acquired A Wealth Experience About Several Herbs. Free Pills With Every Order. Where To Buy Cialis AlphaMedsUSA - 100% Secure and Anonymous. Best prices on the Internet! Buy Cheap Meds Online Without a Doctor Prescription. Cheapest Prices, Fast Shipping. Trust Canadian Online Viagra Can I Effective treatment for erectile dysfunction regardless of the cause or duration of the problem or the age of the patient, Canadian Can Online Trust I Viagra click here TrustedTabsUSA Nizoral Online Canada. Buy Cheap Generics Online. Best Prices, No RX OK. In Interviews Immediately Following Her Arrest Choudhry Told Police She Resolved To Strike Timms After Viewing Over 100 Hours Of Video Sermons Given By Radical Cleric Anwar AlAwlaki Which She Had Found Posted On Revolution Muslim And Other Websites. Cialis Adderall Online Lowest prices for Generic and Brand drugs. Bonus 10 free pills, discounts and FREE SHIPPING. Cheapest drugs online Success Rate Of Clomid 100 Mg. Contenu réservé aux adhérents Connectez vous à votre Espace Adhérent Sinon dirigez vous dans notre rubrique Contact. Qui sommes nous ? Missions; Lowest Prices For Professional Cialis; GPMSE Installation; GPMSE Télésurveillance; Actualités. Espace emploi; Actualités; Derniers articles; GPMSE Fédération . Contact; Partenaires; Liste Adh Inst; Liste Adh Tls יצחק ורבקה - בגרר

מאת: אהובה קליין ©

יִצְחָק וְרִבְקָה  בְּאָוהֳלָם

נֹפֶת צוּפִים שַׁלְווָתָם

קְדֻשַּׁה  חָשִׁים בְּאַרְצָם

פֵּרוֹת מְגָדִים  הֲנָאָתָם.

 

וַיְהִי הַיּוֹם רָעָב הוֹפִיעַ

אֱלוֹקִים אוֹתָם יוֹשִׁיעַ

מָקוֹם  חָדָשׁ תָּרִים

לִגְרָר רַגְלֵיהֶם גּוֹרְרִים.

 

יִצְחָק חוֹשֵׁשׁ לְחַיָּיו

אַנְשֵׁי  הַמָּקוֹם לְפָנָיו

אוֹתָם הִטְעָהּ בַּמִּלִּים:

רִבְקָה אֲחוֹתִי לַחַיִּים.

 

לְפֶתַע דממה שררה

סַקְרָנוּת הַקָּהָל דָּעֲכָה

יִצְחָק וְרִבְקָה מוּגַנִּים

עַנְנֵי שְׁכִינָה  עליהם סֹוכְכִים.

 

הערה: השיר בהשראת  פרשת תולדות, [חומש בראשית]

 

 

 

 

 

פרשת תולדות - במה היה שונה יצחק לעומת שאר האבות?

פרשת תולדות - במה היה שונה יצחק לעומת שאר האבות?

מאת: אהובה קליין.

פרשת זו פותחת במילים: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק.  וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה..."  [בראשית  כ"ה, י"ט- כ"א]

בהמשך  התורה מתארת את דרך הקשיים - בה עברו יצחק ורבקה - עד שזכו להולדת התאומים: יעקב ועשיו . השוני הגדול בין שני האחים - ועניין הבכורה.

ישיבתם של יצחק ורבקה בארץ נקטעת , על ידי  תקופת רעב בארץ  ויצחק נאלץ  לעבור לגרר - ושם לפגוש את אבימלך – מלך פלישתים – כפי שהתורה מתארת:

"וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה.  וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:  שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל- הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺותַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.  וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, בִּגְרָר.  וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא:  כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא.  וַיְהִי, כִּי אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, בְּעַד הַחַלּוֹן; וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, אֵת, רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ, אֲחֹתִי הִוא; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק, כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-אָמוּת עָלֶיהָ.  וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ..." [בראשית כ"ו, א- י]

השאלות הן:

א] במה היה שונה יצחק משאר האבות: אברהם – אביו  ויעקב בנו?

ב] מדוע ה' אסר על יצחק לעזוב את הארץ?

תשובות

יצחק -  שונה מיתר האבות.

פרשה זו ראשיתה במילים:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. "

זוהי הפרשה היחידה המעמידה את יצחק במרכז העניינים,  יצחק נחשב לדמות פאסיבית לעומת אברהם - אביו, יצחק אינו  שש למאבקים ולאתגרים ,  בניגוד לשאר אבות האומה.

כאשר אברהם שמע מפי עוג מלך הבשן - [לפי  פשוטו של רש"י] שלוט נשבה - בידי ארבעת המלכים- הוא  מיד התגייס להצילו- כפי שהכתוב מתאר:" וַיִּשְׁמע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.  וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק.  וַיָּשֶׁב, אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הָעָם". [בראשית י"ד, י"ד- י"ז]

על פי רש"י - צרה זו נפלה על לוט - לפי שישב בסדום הרשעה.

לעומת אברהם, יצחק- בנו, מתרחק מכל ריב ומדון ואינו עומד על זכויותיו לבארות המים שחופרים עבדיו - כדת וכדין.

וכך התורה מתארת את  חוסר המעש של יצחק בעניין הבארות:

"וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה.  וַיִּגְדַּל, הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי-גָדַל מְאֹד.  וַיְהִי-לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, פְּלִשְׁתִּים.  וְכָל- הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי, אַבְרָהָם אָבִיו--סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר.  וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-יִצְחָק:  לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד.  וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, יִצְחָק; וַיִּחַן בְּנַחַל-גְּרָר, וַיֵּשֶׁב שָׁם.." [ להלן, כ"ו, י"ב-  י"ז]

גם בביתו, יצחק אינו  השולט  המרכזי בעניין חינוך ילדיו.

הדבר מתבטא בכך - שיצחק טועה בגדול לגבי עשיו בנו. הוא סבור- שהוא הולך בדרכי אבותיו כפי שכתוב:

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו.." [להלן, כ"ה, כ"ח]

לפי המדרש שרש"י מביא: יצחק אהב את עשיו שהיה צד את אביו ומרמהו בדבריו: ועל כן הוא החליט כי עשיו  זכאי לקבל ממנו את הברכות טרם מותו.

אך רבקה המכירה מקרוב את סגולותיו של יעקב ומנגד את חסרונותיו של עשיו- פועלת מאחורי הקלעים - ודואגת שבסופו של דבר- יעקב יזכה בברכות אביו –בראשונה.

את הפאסיביות של יצחק – ניתן לראות גם כאשר פורץ העימות בין שני הבנים מכך שיעקב התברך בראשונה, עשיו זומם להרגו  - מי שלוקח את  עניין הסכסוך  של הבנים לידיים- לא יצחק- האב, אלא,  דווקא רבקה –הפועלת רבות- כדי לסכל את מזימתו של עשיו.

הצעתה ליעקב: לנטוש  את ביתם וארצם בדחיפות ועליו לשאת אישה מבנות המשפחה- הנימוק הזה   נראה מאד משכנע עד  שהדבר  משפיע גם על עשיו – והוא נושא אישה מבנות ישמעאל דודו-כפי שהכתוב מתאר:

"וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי-בֵרַךְ יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, לָקַחַת-לוֹ מִשָּׁם אִישָּׁה:  בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ--וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר, לֹא - תִקַּח  אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.  וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ, פַּדֶּנָה אֲרָם.  וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, בְּעֵינֵי, יִצְחָק אָבִיו.  וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו, אֶל-יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל-נָשָׁיו--לוֹ לְאִשָּׁה". [ להלן: כ"ח, ו- ט]

מן הראוי לציין: כי יצחק בהשוואה ליתר האבות - האריך ימים יותר, סך הכול: מאה ושמונים שנה. חמש שנים יותר מאשר- אברהם אביו - ושלושים ושניים שנים - יותר מיעקב - בנו.

מעניין לשים לב- כי תולדותיו של יצחק היו קצרות - לעומת  תולדותיהם של שאר האבות.

מה גם ששמו של יצחק לא השתנה אף פעם. לעומת יתר האבות. יצחק  נחקק בתודעת האומה כדמות בעל- מסירות נפש אדירה שהתגלתה אצלו דווקא בניסיון העקדה- כאשר הלך עם אביו לקראת הניסיון הגדול במיוחד. לכן ,טבעי הדבר שחכמים פסקו: שאברהם, יצחק ויעקב- שלושתם שקולים זה בזה - כדברי ההסבר בבראשית רבה.

רש"י  מסביר את  הכפילות בפסוק הבא:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק". 

באמצעות  שני פירושים:

א] לפי הפשט: לאחר שה' קרא לאברם -אברהם רק אז הוא הוליד את יצחק בנו.

ב] לפי הדרש:  היות וליצני הדור היו אומרים ששרה נתעברה מאבימלך ,שהרי  שנים רבות קודם לכן הייתה נשואה לאברהם ולא נתעברה, על כן הקב"ה דאג שיצחק יהיה דומה בקלסתר פניו לאביו - אברהם.

כמה מחכמי ישראל מתפלאים על כך, מדוע נקראים אותם אנשים הלועגים לשרה - ליצנים, הרי הם נחשבים לרשעים?

אלא התשובה לכך היא: שאותם ליצנים  כוונתם הייתה: שעל ידי שאברהם התפלל על אבימלך ונשותיו שנענשו ולא הביאו ילדים לעולם - פקד  ה' את אברהם בהולדת יצחק, כפי שנאמר במסכת בבא קמא [צ"ב, ע"א]: "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה  תחילה"

ר'  יצחק  אברבנאל אומר על המילים:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק"-  שני אבות האומה-  אברהם ויצחק- היו דווקא  דומים במאורעות שעברו עליהם במהלך חייהם:

 א] אברהם נשא אישה ממשפחתו וכך נהג גם יצחק.

 ב] אברהם ויצחק היו עקרים - שנים רבות כך גם יצחק ואשתו.

 ג]  לאברהם נולדו שני בנים: ישמעאל הבכור- שהיה רשע ויצחק הצעיר ממנו - שהיה צדיק.

 גם ליצחק  נולדו שני בנים: עשיו הרשע - ויעקב הצדיק.

 ד] בימי אברהם היה רעב בארץ ובימי יצחק היה רעב בארץ והוא הלך לגרר שבארץ פלישתים ואמר לתושבי המקום- על אשתו- רבקה- שהיא אחותו.  לעומתו – אברהם ירד מצרימה וגם אמר שם: כי שרה אשתו –היא אחותו.

גם אברהם וגם יצחק התעשרו כשחזרו לארץ. ובגלל הדברים המשותפים שקרו - לשניהם יכלו כולם להגיד: "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחק"

 האגדה מספרת את דבריו האחרונים של אברהם ליצחק:

וַיְהִי אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים וַיִּקְרָא לְיִצְחָק בְּנוֹ וַיֹּאמֶר: הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ- אֵין עוֹד  מִלְּבַדּוֹ, הוּא לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וִיבִיאֵנִי אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וִיצִלֵּנִי מִיָּד נִמְרוֹד וּמֵעֲצַת הָרְשָׁעִים כִּי בָּטַחְתִּי בּוֹ. וְעַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ בְּנֵי לֵאמֹר:עֲבֹד אֶת ה' אֱלוֹקִי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְאָהַבְתָּ אוֹתוֹ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְווֹתָיו וְאֶת כָּל חֻקָּיו וַהֲטִיבוֹתָ עִם בְּנֵי הָאָדָם, וְרִחַמְתָּ אוֹתָם וְאַהֲבָתָם בְּכָל לְבָבֶךָ. וְכִי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וְכִי יָבוֹא אֵלֶיךָ רָעָב וְהֶאֱכַלְתָּהוּ וְהַשַּׁקְִיתָהוּ וְנָתַתָּ לוֹ צֵידָה לַדֶּרֶךְ, וְכִי תִּרְאֶה אֲנָשִׁים אֻמְלָלִים וְקִרְבָתָם אֵלֶיךָ וְנֶחָמָתָם וְהִתְפַּלַּלְתָּ בַּעֲדָם אֶל ה' וּבָאוּ עָלֶיךָ בְּרָכוֹת הָאוֹבְדִים וְהִתְבָּרְכוּ בְּךָ כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ,וְלָמַדְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶת בָּנֶיךָ וְהָיוּ גַּם הֵמָּה עוֹשֵׂי טוֹב וְחֶסֶד וּצְדָקָה וְאוֹהֲבֵי אֱמֶת וְשָׁלוֹם: וְיכָל אַבְרָהָם לְצַוּוֹת אֶת יִצְחָק וַיֹּאמֶר: שָׁלַח נָא אֶת שְׁנֵי בָּנֶיךָ אֵלַי וּבֵרַכְתִּים לִפְנֵי  מוֹתִי, וְיִשְׁלַח יִצְחָק וַיִּקְרָא לָהֶם וְיָבוֹא יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר יִצְחָק: וְאַיֵּה עָשָׁיו אָחִיךָ? וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: הָלַךְ לָצוּד צַיִד וְלֹא שָׁב עוֹד, וִיבָרֵךְ אַבְרָהָם אֶת יַעֲקֹב בֶּן בְּנוֹ לֵאמֹר: יְשִׂימְךָ ה' לִבְרָכָה וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה"!

 ה' אוסר על יצחק לעזוב את הארץ.

כאשר יצחק רואה שיש רעב בארץ- הוא מבין: כי עליו ללכת למקום בו ימצא  מזון לו ולבני ביתו והצאן.

 ה' פונה אליו בדברים הבאים:

"...וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:  שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל- הָאֲרָצֹות הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ".

רש"י טוען: כי היה בדעתו של יצחק לרדת למצרים- מפני הרעב- כמו שאברהם  ירד עם שרה למצרים בתקופת הרעב בארץ.  אך הקב"ה ביקש ממנו: אל תרד מצרימה כי אתה עולה תמימה- מזמן העקדה ולכן  אין  לשהות מחוץ לגבולות הארץ- הדבר  לא ראוי לך- כי כשם שהעולה היוצאת מחוץ לעזרה- נפסלת ואסורה- כך גם לך אסור לצאת אל מקום מחוץ  לגבולות הארץ.

כאשר הגיעו בזמן הרעב יצחק ורבקה לגרר  מתאר הכתוב: את תושבי המקום  שואלים על אשתו מי היא- ומה היא?

"וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא:  כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי" כמו שעבר  על אברהם- שגם הוא בתקופת הרעב בארץ  ירד  - למצרים ואמר על שרה שהיא אחותו.

רבינו בחיי טוען כי: כי כל מה שהתרחש בין יצחק לאבימלך- הוא רמז לגלות בבל ולעומתו, כאשר אברהם אביו ירד למצרים בגלל הרעב בארץ- מרמזת על כך שבניו יגלו למצרים בעתיד. אך כאשר גם אברהם הלך לגרר אל אבימלך-הדבר  נבע מרצונו ולא היה גלות.

 אבל הליכתו של יצחק לגרר- אל אבימלך מלך פלישתים רומזת  לגלות- לפי שהוא גלה לשם בעל כורחו ומקום גלותו הייתה-ארץ פלישתים- שהיא: ארץ מגורי אביו וזה רומז על גלות בבל שהוא מקום אבותינו שהיו באור כשדים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יצחק  היה צדיק הרומז- ליראת שמים- שהרי הוא בעצמו בעל מידת היראה והגבורה- והמידות האלה נובעות מכך שהשריש בדעתו כי אלוקים מתבונן ומשגיח בכל מעשיו.

ועל כן אין פלא- שכאשר הגיע עם רבקה לגרר-  ענה לתושבי המקום- כי רבקה- היא אחותו- בדומה לאברהם אביו שאמר כך על שרה-מהטעם  שהבחין שאין יראת שמים במקום ולכן חייו בסכנה.

לעומת  שאר האבות-  יצחק היה פאסיבי- לא חיפש להילחם- אלא היה נחשב לשה תמים- שמו לעולם לא השתנה   והוא מעולם  לא יצא מחוץ לגבולות הארץ ובכך התבלט בייחודו.

                   אך ראוי  לציין שהבטחת ה' –לתת לו את הארץ-התקיימה בו גם בזכות  אברהם-כפי שאמר לו ה':

"עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי". 

 יהי רצון שנשכיל ללכת בדרכי אבותינו ונזכה במהרה לגאולה שלמה. אמן ואמן.

 

 

 

 

 

תודה לרבי שאפה את החלות....

תודה לרבי שאפה את החלות....

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

 

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ (כה, כא).

באחד מימי הקיץ ישב כ"ק האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל בנאות דשא למנוחה, ולמד מתוך גמרא גדולה, כאשר מעליו פרוסה שימשיה להצל עליו מהשמש. עבר שם יהודי שחזותו העידה שעדיין לא זכה לשמור תורה ומצוות וראה התקהלות של חרדים על שפת הים. ניגש אל אחד הגבאים והתעניין מיהו זה היהודי נשוא הפנים היושב ולומד.

השיב לו הגבאי: "זה הרבי מויז'ניץ".

"ככה? זה הרבי מויז'ניץ?", אמר היהודי, "אני חייב לגשת אליו ולהגיד לו משהו!".

הגבאי ניסה להניאו מלגשת אל הרבי, אך האיש התעקש ואמר: "זה משהו קצר, שאני כבר הרבה שנים רוצה להגיד להרב ויז'ניץ"...

היהודי הלז לא המתין הרבה והרים את קולו: 'הרב ויז'ניץ'! הרב ויז'ניץ!"... האדמו"ר הביט בו ושאל את הגבאי לרצונו של היהודי. אמר לו הגבאי: "הוא אומר שיש לו משהו שהוא רוצה להגיד לרבי כבר הרבה זמן, וזה משהו קצר"... "בסדר, שייגש!", אמר הרבי.

ניגש היהודי אל האדמו"ר ואמר לו כך: "הרב ויז'ניץ, אני כל שבוע נוסע במיוחד לבני ברק לקנות את החלות שלכם במאפיית ויז'ניץ! זה משהו מיוחד, אין כמו הידיים שלך, ידי זהב. אתה אופה חלות טעימות מאד מאד! יבורכו מעשי ידיך!"...

ידידי הרה"ג רבי ישראל מאיר אלטמן שליט"א מביא את הסיפור בספרו 'שמע תפילתי' וכותב בשוליו את הדברים המאלפים הבאים:

אכן, מעשייה מבדחת. מצחיק לשמוע על היהודי התמים שצימצם את כל חסידות ויז'ניץ, קהילה חסידית תוססת בת אלפי משפחות, עם שיטה ודרך בעבודת ה', עם ישיבות, כוללים, תלמודי תורה ועוד ועוד, למאפיית חלות, כך שהיה ברור לו כשמש בצהרים שהאדמו"ר מויז'ניץ קרוי כך על שם החלות שהוא אופה, ועוד בעצמו...

אך האם אנחנו לא כאותו יהודי טועה? האם אנחנו לא מצמצמים לעיתים את כל המבט שלנו ל'מאפיות חלות'?... יש כאלו שמבטם על תפילה, דומה להסתכלותם על 'כספומט'. צריך פרנסה? הולכים להתפלל. יש חולה בבית? מתפללים. צריך זיווג? הולכים להתפלל. צריך ישועה בכל נושא שהוא? מתפללים....

זהו צימצום, לקחת את כל מושג התפילה ולצמצמו ל'קח - תן', קח תפילה, תן ישועה. לא ולא!

"מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה? לַמֶּלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְאָמַר: אַל יִרְאֶה פָּנַי אֶלָּא מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה יָבוֹא וְיִטֹּל פַּרְנָסָתוֹ. הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל הַשָּׁנָה וְהוּא מִשְׁתּוֹקֵק: הַלְוַאי אֶרְאֶה פְּנֵי אַבָּא וְלֹא אֶתְפַּרְנֵס, כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ, אָמַר יָבוֹא בְּכָל יוֹם וְיִטֹּל פַּרְנָסָתוֹ. אָמַר אוֹתוֹ הַבֵּן: כְּדַאי אִם אֵין בְּיָדִי אֶלָּא רְאִיַּת הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם כְּדַאי הוּא. כָּךְ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי חִבָּתָן נִתַּן לָהֶן פַּרְנָסַת יוֹם יוֹם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מַחֲלִין וּמַקְבִּילִין פְּנֵי שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם" (מְכִילְתָּא דְּרַשְׁבִּ"י).

מגלה לנו רשב"י: לא בגלל שהקב"ה לא אוהב אותנו, יצר הוא את המצב שבגללו אנו צריכים להתפלל אליו יום יום, אלא להיפך.

דווקא בגלל שהקב"ה רוצה שנדבר איתו, שנשתפך בתפילה לפניו, שנרגיש שהוא ואין בלתו, לכן הוא יצר את המצב שחסר לנו, שישנו נגיף המסתובב ומבהיל אותנו. אנו מרגישים שחסר לנו פרנסה, שיש בעיות עם חינוך הילדים, שאנו לא מרגישים טוב וזקוקים לבריאות איתנה, שיש לנו חוסר נחת ושאר צרות רחמנא ליצלן. כל החסרונות והאירועים המגיעים אלינו, מגיעים דווקא בגלל שהקב"ה רוצה שנדבר איתו ונודה לו.

התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי מגלה לנו שתפילה היא ראיית המלך והקבלת פני שכינה בכל יום. זוהי המטרה של תפילה, וההיכי תימצי של הקב"ה שנראה אותו בכל יום ויום, על ידי שגורם שנצטרך ונבקש. אבל חס ושלום שלא נשכח מהי המטרה האמיתית של התפילה, לזכות ולדבר לפני מלכו של עולם, להקביל את פניו ביראה ופחד, באהבה וברוממות.יש כאלו שמבטם על תפילה, דומה להסתכלותם על 'כספומט'.

צריך פרנסה? הולכים להתפלל. יש חולה בבית? מתפללים. צריך זיווג? הולכים להתפלל. צריך ישועה בכל נושא שהוא? מתפללים....

זהו צימצום, לקחת את כל מושג התפילה ולצמצמו ל'קח - תן', קח תפילה, תן ישועה. לא ולא!

&&&&

להיכן נעלם ה'נפטר'?

ידועה התקופה בה חששו הכל מגזירת 'ניתוחי מתים'. כאשר מידי פעם נטלו הרופאים גופות נפטרים יהודים וניתחו אותם, באופן המנוגד להלכה ולכבוד הנפטר.

באחד הימים, באותה תקופה, נפטר יהודי אחד, שבסמוך לביתו הייתה פנימית בחורים. מיד לאחר פטירתו לקחו הבחורים את גופת הנפטר, הכניסוה למקום והחביאוה באחד מחדרי הפנימיה. המשטרה לא התכוונה לוותר על טרפה כה בקלות והיא נערכה בכוחות גדולים כדי לפרוץ לתוך הפנימיה ולקחת את המת לנתיחה שלאחר המוות. מנגד, גם הבחורים לא התכוונו לוותר בקלות על כבוד הנפטר. הם לקחו את הנפטר והניחוהו בקומה השלישית של חדרי הפניימיה, כשלאורך כל המדרגות הניחו מיטות וארונות, שפכו מים ושמן על כל המדרגות והניחו כל חפץ ומכשול היכול למנוע את כניסת המשטרה לבניין.

אבל המשטרה היא משטרה, ולאחר מאבק של שש שעות עם כוחות שיטור עצומים, אלות, גז מדמיע, ושאר כלי משחית, הם הצליחו סוף סוף להגיע לחדר בו שכב הנפטר. בפרצוף של מנצחים, תפסו ארבע שוטרים את המיטה, לקחו את גופת הנפטר לאמבולנס, ופתחו בנסיעה לכיוון אבו כביר, המקום בו ניתחו מתים רח"ל.

לאחר כרבע שעה של נסיעה החלו לפתע תזוזות מתחת לטלית, פחד פחדים, תחיית המתים כפשוטה. ה'מת' קם ממיטתו ויצא מהאמבולנס.... למותר לציין שאלו שנזקקו כעת לאמבולנס, היו השוטרים עצמם, שזכו לראות בעיניהם תחיית המתים כפשוטו...

להיכן נעלם המת האמיתי? דקה לאחר שהמשטרה נסעה עם ה'מת' – החי, הוציאו הבחורים את הנפטר האמיתי, ששהה בקומת הקרקע, ולקחו אותו לקבורה בשקט ובשלווה. המשטרה נלחמה בכל עוז ותעצומות כדי לקחת 'מת - חי' שכביכול שהה בקומה השלישית, בזמן שהמת האמיתי שכן לבטח בקומת הקרקע מבלי שאף אחד שמר עליו....

אכן, מעשייה נאה, כותב הרה"ג רבי ישראל מאיר אלטמן שליט"א בספרו 'שמע תפילתי'. הבעיה היא שמדובר בנו עצמנו. היצר הרע, שהוא מלאך מכוחות מרום, עושה לנו גם כן כאלו תרגילים חכמים. היצר הרע נותן לנו לנהל מלחמה בעוז ובתעצומות. הבעיה היא שאנו מנהלים את המלחמה לא במקום הנכון. אנחנו נלחמים על מישהו חי, בזמן שהמת שוכב במקום אחר.

התפילה היא בגדר 'כל המקודש מחברו - חרב יותר מחברו'. היצר הרע יודע זאת יותר טוב מאיתנו, הוא יודע את הערך העליון של תפילה, שבלעדיה אין שום סייעתא דשמיא, והוא נלחם בעוז ובתעצומות. הוא מאפשר לנו להילחם בו בדברים אחרים, חשובים פחות. אך כשאנו מגיעים לתפילה, מקום כבוד שמים והקשר שלנו להקב"ה עליו אמרו חז"ל שהיא מהדברים העומדים ברומו של עולם, אנו נכנעים ללא קרב.

&&&&

כולנו יודעים את דברי חז"ל והקדמונים שכל דבר וענין, שפע רוחני וגשמי וכל נושא שהוא בבריאה, צריך תפילה. אנו רוצים שהחיים ישובו למסלול רגיל וטוב? צריך להתפלל על כך.

ואם קשה לנו, ה'מלומדה' מרדימה אותנו?  נוכל להתפלל גם על זה. "רבונו של עולם, קשה לנו להתפלל כמו שצריך. עזור לנו להתפלל טוב לפניך"... 

&&&&

שר התורה הגר"ח קניבסקי: תפילתך- כתפילת משה רבינו!!!

נאמר בגמרא בברכות ל"ב: "כל המאריך בתפלתו, אין תפלתו חוזרת ריקם. מנא לן - ממשה רבינו, שנאמר: ואתפלל אל ה', וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא". לכאורה לא מובן. כיצד רואים מזה שאם משה האריך בתפילה ותפילתו התקבלה, שגם כל יהודי פשוט שיאריך בתפילה, תפילתו תתקבל? אולי דווקא תפילת משה התקבלה. אבל לא התפילה של אנשים רגילים?

שאלתי את השאלה את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ומרן שליט"א השיב: "אם הפסוק כותב את זה, הוא כותב כדי ללמד על כולם"....

--- תפילתו של כל יהודי יכולה להתקבל- כתפילת משה רבינו!!!

&&&&&

כיצד הסתדרה הבעיה הרפואית?

ידידי ר' משה היה טרוד זמן ארוך בבעיה רפואית מסובכת שהפריעה לו ולבני ביתו. יסורים וחבילי טרדות הקיפוהו ור' משה היה עסוק ראשו ורובו בבעייתו הגדולה והכואבת. חלפה תקופה לא ארוכה והנה פגשתי את ר' משה, והאמת? הופתעתי. פניו האירו באור יקרות ובת צחוק היתה נסוכה עליהם. הוא חייך חיוך גדול, בדיוק כמו בימים עברו וקולו התרונן ושמח. "מה נשמע ר' משה?", שאלתי אותו, "הבעיה הרפואית הסתדרה?"

-"הסתדרה, הסתדרה!", צהל האיש. "ברוך השם!"

"איך הסתדרה?", שאלתיו, "פנית לפרופסור ההוא מאנגליה? דיברת עם פירר? מה הוא אמר? השגת מימון לניתוח מקופת הצדקה המקומית? הגביר ההוא מאמריקה הפעיל קשרים? גפני מהכנסת עזר? ומה, מה תוצאות הבדיקה? וההוא, נו, איך קוראים לו?! הזה מבוסטון, עשה משהו?"

-"כמה שאלות בבת אחת! עוד מעט תגיד לי שהתחלת להיות עיתונאי!!", סנט בי ר' מוישה בחיוך גדול, "דיברתי עם מישהו הרבה יותר גדול!! עשיתי את הדבר הטוב ביותר שיכול לפתור את הבעיות שלנו".

-"מה עשית?", שאלתי, מנסה להבין היכן פיספסתי ועל איזה מומחה או עסקן לא שמעתי עדיין.

-"התפללתי", השיב ר' משה, ופני חפו. איך לא חשבתי על זה לבד?!

&&&&

תפילה פועלת בדרך הטבע

הגמרא בקדושין (כט, ב) מספרת סיפור מופלא. רב אחא בר יעקב יצא ללמוד תורה, והתקרב הוא אל עירו של אביי. באותה עיר שהה מזיק נורא בבית המדרש. הגמרא מספרת שלמרות שהמזיקים מזיקים רק לאדם יחיד ורק בלילה, הרי שמזיק זה הצליח להזיק גם כששני אנשים נכנסו יחד לבית המדרש וגם בעיצומו של היום. אביי שמע שרב אחא בר יעקב מתקרב לעיר והוא ביקש מכל בני העיר שלא יסכימו לארח בביתם את רב אחא בר יעקב, כדי לגרום לו ללון בבית המדרש ולגרש את המזיק השוהה שם. ואכן, רב אחא בר יעקב הגיע לעיר וחיפש מקום לישון בו, אך לשווא. כולם סגרו את הדלתות ולא הסכימו להכניסו לבתיהם, כפי שהורה אביי. לרב אחא בר יעקב לא נותרה ברירה והוא נכנס לבית המדרש. והנה המזיק האימתני הופיע מולו, נדמה לו כתנין בעל שבעה ראשים. רב אחא פתח בתפילה לרבון העולמים יתברך, ועל כל כריעה שכרע בתפילתו, נחתך ראש אחד משבעת ראשי המזיק. לאחר התפילות ושבע הכריעות, מת המזיק ולרב אחא בר יעקב היתה הרווחה. למחרת בא רב אחא בר יעקב בטרוניה לתושבי העיר ואמר להם: "אם לא היה  מתרחש עימי נס, הייתי מסתכן".

ותמה המהרש"א:  כיצד יתכן שאביי הכניס את רב אחא בר יעקב למקום סכנה שכזה? וכי ברור ופשוט שיתרחש נס כה גדול לרב אחא? ועוד, גם אם אכן ברור היה לו לאביי שהקב"ה יעשה נס לרב אחא בר יעקב. הרי כל אדם שעושים לו נס, מנקים לו מזכויותיו. ואם כן, כיצד ייתכן שאביי הכניס את רב אחא למצב בו יזדקק לנס, ואז מהשמיים יורידו לו מזכויותיו?!

השיב על כך המהרש"א יסוד גדול, חשוב מאין כמותו: "ויש לומר שודאי סמך אביי שמתוך תפילתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק, ואין זה מיקרי נס".

השגת דבר מהשמיים על ידי תפילה, אינה נחשבת לנס. כך ברא הקב"ה את עולמו, שאם מתפללים- מקבלים. השמש זורחת בדרך הטבע, הכוכבים מנצנצים בדרך הטבע, הפרח צומח באדמה בדרך הטבע, ותפילה מתקבלת בדרך הטבע.

יצחק ורבקה משוועים לילד והם מקבלים את בניהם בדרך הטבע, על ידי תפילה. יצחק עומד בקרן זוית ומתפלל, רבקה עומדת בקרן זוית אחרת ומתפללת, והקב"ה שומע את תפילתם, מתאווה לתפילתם, ומעניק להם תאומים.

אנחנו צריכים כעת סיוע כדי להבין את נפש הילד שלנו, אז אנו פונים למלמד, מתקשרים למנהל, מופנים לאיש חינוך בעל נסיון גדול וגם מכוונים יותר ב"ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי תורתך". אנו זקוקים לסכום כסף גדול, כדי להרחיב את המרפסת, אזי אנו מנסים לארגן עבודת עריכה של ספר של אחד מהקדמונים ל"השלמת הכנסה", פונים לגמ"ח באזור ומחתימים ערבים, מנסים לבקש עזרה מדוד אמיד, וגם מקדישים רגע נוסף לתפילה ב"ברך עלינו".

אז זהו, שלא. צריך להפוך כליל את הסדר. קודם כל נעתיר יותר ויותר ב"ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי תורתך", ראשית כל נשקיע את כל אישיותנו ב"ברך עלינו". כאן נמצא המפתח להצלחה. כאן פועלים בדרך הטבע, בתפילה. ולאחר מכן, אחרי שפעלנו בדרך הטובה ביותר, לאחר שדיברנו, ביקשנו והתחננו בפני טעטע זיסער שלנו, לפני ה"ידיד נפש אב הרחמן" האוהב שלנו. כעת נפעל בדרכי ההשתדלות האחרים.

&&&&

מה עשו הגר"א גניחובסקי והגר"ז קרויזר בבית החולים?

בערב פסח התשע"ב, בין השמשות, נפטר בירושלים בן דודי, בן העליה הנשגב יהודה אריה מאיר זצ"ל. בן ישיבה מופלא ומופלג, שנפגע בתאונת דרכים לפני עשור ובהיותו בן ז"ך ומזוכך עלה לגנזי מרומים. סיפר לי דודי, אביו יבלחט"א, הגאון רבי אפרים שמואל מאיר שליט"א, מחבר ספרי 'עבודת משא' על הרמב"ם, סיפור מפעים: "היה זה לפני כעשר שנים, כחודשיים לאחר התאונה בה נפצע יהודלה' שלנו זכרונו לברכה. אחד השכנים הציע לי שאסע עימו למורו ורבו הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל, ושנינו נסענו ברכבו לחדרו של הגר"א בישיבת טשיעבין, שם ישב  והגה בתורה בכל ימות השבוע. סיפרתי לו על התאונה ועל כך שיהודל'ה שרוי בתרדמת, ורבי אברהם גניחובסקי קם ממקומו, חבש את מגבעתו והפטיר: "אני יכול לעזור".

"כיצד?", שאלתיו, והגר"א השיב: "אנחנו ניסע עכשו לבית החולים, יחד עם צדיק הדור רבי זונדל קרויזר, ונתפלל".

וכך היה. הגר"א גניחובסקי התקשר לידידו הגר"ז קרויזר זצ"ל, בעל 'אור החמה', והם שניהם אספו בדרכם את הגאון רבי נתן קופרשטוק זצ"ל, בעל 'מאורות נתן', מתלמידי הגאב"ד דטשעבין זצ"ל, ושלושתם נסעו איתנו ל'הדסה'. שלושתם לא הכירו אותנו עד לרגע זה, אך אם יהודי נצא בצרה, צריך לקום ולנסוע להתפלל. כל הדרך דיברו השלושה ברמזים של תורה. איזכורי גמרות, בבלי וירושלמי, באיזכורים קצרצרים, כשלושתם מבינים במה המדובר ומתווכחים, דנים ומשיבים זה לזה ברמזים של עוד גמרות וראשונים, וכך הגענו לבית החולים".

"בבית החולים עמדו רבי אברהם, רבי נתן ורבי זונדל, והעתירו בתפילה, במשך כשעה וחצי. "זהו הפתרון הטוב ביותר", אמר אז הגר"א גניחובסקי זצ"ל, "להתפלל".

&&&&

תפילה לפני העיתון

בספר הביוגרפי "הזיידע", מסופר על סבי זקני המקובל הגה"צ רבי אפרים שמואל לרנר זצ"ל, מגדולי התורה שבשכונת שערי חסד ומקים בית כנסת הגר"א המפורסם שבתוכה, שבאחד הימים פגש בלכתו לתפילת הותיקין את אחד מנכבדי השכונה, בעודו מעלעל בעיתון היומי לפני התפילה. רבי שמואל התפלא עד עמקי נשמתו. "כעת הולכים להתפלל לפני המלך, לבקש, להעתיר ולהתחטא כבן לפני האב הגדול. לעת כזאת צריכות כל המחשבות להיות מרוכזות לתכנון השיחה עם הקב"ה, מה ואיך לדבר לפניו. ואם כן, כיצד אפשר להתפנות לקרוא חדשות לפני התפילה?"

(קטעים מספרו החדש של הגרש"ב גנוט, 'מחשבה בפרשה', על סדר פסוקי חומש בראשית, ובו לקחי מוסר ותבונה, סיפורי מופת, עובדות מגדולי ישראל, הגיונות מחשבה ופניני תורה והלכה, בצירוף הליכות והנהגות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. הפצה ראשית: יפה נוף. קישור לרכישת הספר במשלוח ישיר: https://bit.ly/3tgKinj).

 

 

פרשת תולדות - מהי כוחה של תפילה לה' ?

פרשת תולדות - מהי כוחה של תפילה לה' ?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת  במילים: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק.  וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה.  וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ...."  [בראשית  כ"ה, י"ט]

השאלות הן:

א] במה חשיבות אברהם שהוזכר פעמיים בפסוק ?

ב] מה ניתן ללמוד על תפילתם של יצחק ורבקה ?

תשובות.

חשיבותו של  אברהם אבינו.

שואל רשי":  כיוון שהוזכר כבר:" יצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם" מדוע חוזר הפסוק: "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" ?

על כך שתי תשובות:

א] הכתוב בא ללמדנו: שההתרחשות כאן הייתה - לאחר שהקב"ה שינה את  השם: "אברם"- ל"אברהם" - כי כל עוד היה נקרא: בשם "אברם"- לא היה מסוגל להוליד בנים ורק לאחר שינוי שמו – ל "אברהם"- הוליד את יצחק.

ב] נאמר: "יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם" היה צורך לציין: "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" הטעם לכך: לפי שליצני הדור היו אומרים: "מאבימלך  נתעברה שרה"  כפי שהתורה מתארת את לקיחתה של  שרה על ידי אבימלך מלך גרר:

"וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה" [בראשית כ, ב] שהרי שרה שהתה עם אברהם במשך שנים ולא נתעברה, מה עשה  הקב"ה- כדי לבטל את דבריהם של ליצני הדור? דאג שקלסתר פניו של יצחק יהיו דומים לאברהם, כך כולם העידו - כי אברהם הוא זה שהוליד את יצחק. זה הטעם לכפל הלשון:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם"- עדות יש כאן: ש"אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" !

על פי מדרש חז"ל: ניתן לראות: כי כל מה שאירע לאברהם קרה ליצחק: אברהם כתוב בו: "זקנה" – "וְאַבְרָהָם זָקֵן" [כ"ד, א] ועל יצחק נאמר: "ויהי כי זקן יצחק".

אברהם נתברך, לפי שנאמר: "ַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל."  [כ"ד, א] יצחק גם נתברך- לפי שכתוב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה".[כ"ו י"ב]

כמה מחכמי ישראל המגיבים לדברי רש"י שואלים: מדוע מכונים אותם אנשים האומרים: "מאבימלך  נתעברה שרה"- בשם ליצנים? הרי הם נחשבים לרשעים גמורים בכך שהם מכפישים את אברהם, שרה ויצחק? לכן רצוי לכנותם בשם: "רשעים ומלעיזים" אלא,  משיבים אותם חכמים: כי אותם ליצני הדור שהיו אומרים: "מאבימלך נתעברה שרה": כוונתם הייתה:  שעל ידי שאברהם התפלל בעד אבימלך ונשותיו שנענשו בעצירת כל לידה - בסופו של דבר פקד ה' את אברהם בהולדת בנו יצחק [כפי שסוברים חז"ל במסכת בבא קמא [צ"ב, ע"א] "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה"

ההסבר לעניין זה: לכאורה אותם אנשים השמיעו דבר נכון, אלא שאופן דבריהם  משתמע לשתי פנים - המאזין לדבריהם יכול לפרש את המשפט: "מאבימלך נתעברה שרה" המשמעות גסה שאינה מכובדת,לכן כינו אותם בשם: "ליצני הדור". מכאן נלמד כי גם דברים נכונים- יש להגיד בלשון נקייה כדברי שלמה המלך: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" [משלי י"ח, כ"א]

אברבנאל אומר על המילים: "אברהם הוליד את יצחק" לפי ששני אבות האומה-אברהם ויצחק - היו דומים זה לזה במאורעות החשובים שקרו להם במהלך חייהם: אברהם לקח אישה ממשפחתו, כך גם יצחק ,אברהם ושרה היו עקרים תקופה ארוכה, כך גם יצחק ורבקה.

לאברהם נולדו שני בנים: ישמעאל הבכור שהיה רשע ויצחק הצעיר שנחשב לצדיק, וכן ליצחק נולדו שני בנים - עשיו – הרשע ויעקב הצדיק. בימי אברהם היה רעב בארץ ואברהם  נסע לגרר- באזור ארץ פלישתים ואמר על אשתו שרה שהיא אחותו. אך בסוף הגיע  אבימלך עם שר  צבאו לכרות ברית עם אברהם.     כל זה קרה גם לבנו יצחק , אברהם היה מבורך - כך גם יצחק.

תפילתם של יצחק ורבקה.

האגדה מספרת: "ויהי כעבור עשרים שנה ורבקה עודנה עקרה ותאמר אל יצחק: הלא שמעתי, כי  גם שרה אמך הייתה עקרה ויתפלל בעדה אברהם  אביך, ותהר לו. ועתה עמוד נא והתפלל , גם אתה –ושמע ה' את תפילתך ונתן לי הריון, וישמע יצחק בקול רבקה אשתו וילכו שניהם אל הר המוריה להתפלל שם אל ה'. ויבואו אל המקום אשר נעקד שם, ויתפלל יצחק לנוכח אשתו אל ה' ויאמר: ה' אלוקיי, אתה לקחת את אברהם אבי ותביאהו אל הארץ הזאת ותאמר לו: הרבה, ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ונתתי להם את הארץ הזאת, ועתה יבואו נא דבריך אשר דיברת, ה'!  ורבקה התפללה גם היא לה' ותתחנן אליו לאמור: תן לי זרע אנשים ו והיו  לברכה בקרב הארץ, וישמע ה' בקול תחנוני יצחק.....

 רש"י  מפרש את המילים:

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא";- הכוונה שיצחק הרבה והפציר בתפילה לפני ה' שייתן לו בנים.

וכיצד התפלל יצחק - נאמר: "לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" לא נאמר שהתפלל על אשתו, אלא נוכח אשתו - כלומר  לנגדה ,מכאן  ניתן ללמוד ששניהם התפללו - זה עומד בזווית זו ומתפלל וזו עומדת כנגדו ומתפללת. למרות ששניהם התפללו , ה' נעתר ליעקב  ולא צוין שה'  נעתר לרבקה - ומדוע:? לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע.

רבינו בחי מסביר: התורה מתארת בכוונה תחילה את תפילתם של יצחק ורבקה לפני הסיבה לתפילתם - כדי להקדים את העיקר לטפל וכבר נאמר במדרש תנחומא:"למה נתעקרו האימהות? שהיה הקב"ה מתאווה לתפילתן. אמר הקב"ה: עשירות הן האימהות, נאות הן, אם אני נותן להן בנים [מיד]- אינן מתפללות  לפניי "

רש"ר [רבינו שמשון רפאל הירש] מבהיר: לגבי אופן תפילת יצחק לה', נאמר: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק"-  המילה: "עתר" קרובה למילה: "חתר"- "מחתרת"- הדבר מזכיר את המלחים הנוהגים את ספינתם  ומתגברים על פי כישרונם על גלי הים- הם נקראים: "חותרים" כמו שמסופר בספר יונה:

"וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים, לְהָשִׁיב אֶל-הַיַּבָּשָׁה--וְלֹא יָכֹלוּ:  כִּי הַיָּם...." [יונה א, י"ג] מכאן שהמילה:" עתר" פירושה- תפילה של הפצרה המסוגלת לבקוע שערי שמים.

עמוד עשן העולה ומיתמר אל על- נקרא אף הוא: "עתר" כמו שנאמר: "וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה". [יחזקאל ח, י"א] מעניין שפרעה מלך מצרים אמר : "הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי". [שמות ח, כ"ד] כאן התכוון פרעה - שמשה ואהרון יתפללו - באופן שתפילתם תבקיע את דרכה למעלה אל ה' והיא תעשה סנגור למען פרעה- כדי להצילו]

לגבי המילים: "....לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" מסביר רש"ר: במשך עשרים שנה התפלל יצחק לה' שיהיו לו בנים מרבקה, למרות שידע מהנבואה  שה' הבטיח לאביו  אברהם: "כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע" אך בתום צפייה כה ארוכה – חשב האם יורשי ברית אברהם יוכלו להיוולד מאחותו של לבן? למרות שרבקה עצמה הייתה צדיקה ואשת חסדים על כן תפילתו הייתה:"לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ"-  הייתה התפילה מכוונת במיוחד לרבקה. ומגיע רש"ר למסקנה: שלא רק אבן היסוד, אלא כל המשכו של בית ישראל היה תלוי בחסדי ה' והשגחתו הפרטית.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק עד כמה אבותינו הבינו את חשיבותה  וכוחה של התפילה לה' - אשר מסוגלת לבקוע רקיעים ,לחולל שינויים לטובה בחיי האדם ויפים דברי דוד המלך:           "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹקִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶך"ָ.  [תהלים ס"ט, י"ד]

 

דבר החסידות – פרשת תולדות

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת תולדות

 

"מיני ומיניה יתקלס עילאה"

 

בימים אלה (וברגעים אלו) מתקיימת פגישת ה'זום' הארוכה ביותר בעולם, שהחלה במוצאי שבת קודש ("כינוס השלוחים") וממשיכה ברציפות, ע"י שלוחי הרבי בכל רחבי תבל כבר למעלה ממאה שעות...

אשמח לשתף אתכם באחד הסיפורים שסופרו בו:

מספר הרב יוסף גופין, שליח בווסט הרטפורד, קונטיקט:

בשנות הכ"פים (ה-60 למניינם) יצאו לאור בניו יורק שני ירחונים ידועים לילדים: האחד היה 'שיחות לנוער' של חב"ד (בהוצאת 'המרכז לעניני חינוך'), והשני 'עולמנו' בהוצאת 'תורה ומסורה', ארגון קירוב של החוג הליטאי.

פעם פגשתי את הרב יוסף קמינצקי, שהיה מרבני תורה ומסורה והוא סיפר לי:

בתקופה מסויימת נקלע 'עולמנו' לקשיים כספיים והירחון הפסיק להופיע. ואז ביום אחד צלצל למשרד שלנו הרב חדקוב, מזכירו של הרבי, ושאל מדוע הפסקנו להוציא את הירחון?

-         עניתי שאין לנו תקציב לזה.

-         ואז הוא אמר שהרבי ישלח בל"נ מחר אלף דולר למערכת, והוא מבקש שמיד ימשיכו להוציא לאור את הירחון.

והרב קמינצקי המשיך:

-         כולנו מבינים את היחס (וה'תחרות') שבין 'שיחות לנוער' ו'עולמנו', ששניהם כוונו לאותו קהל יעד... אבל אז הבנתי מה זה רבי – שכל מה שנוגע לו זה הפצת יהדות בכל החזיתות!!! והוסיף שגם אצל השלוחים שלו רואים את ה'אש' שבוערת בקרבם להפיץ אור בעולם.

(שמעתי היום לפנות בוקר מפיו)

 

~~~

יצחק זרע דגן חס ושלום?

בפרשתנו (כו, יב) מסופר "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'".

נאמר על כך בפרקי דרבי אליעזר (רפל"ג): "וכי יצחק זרע דגן חס ושלום? אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים, כמה דאמרת "זרעו לכם לצדקה"".

וצריך להבין:

א)    מה פשר התמיהה "וכי יצחק זרע דגן", וכי מה כל כך גרוע בזריעת דגן?

ב)    במיוחד קשה, שהרי על פי פשוטו של מקרא (במדרש ובפירש"י) יצחק אכן זרע דגן, ואיך זה מסתדר עם תמיהת הפדר"א?

[ואמנם אנו מוצאים במדרשי חז"ל דעות חלוקות, אבל יש כלל* שלא ייתכנו סברות הפוכות לגמרי, ואם כן: איך ייתכן שהמדרש ורש"י אומרים שיצחק זרע דגן ופדר"א אומר על כך "חס ושלום"!**]

אלא:

מבואר בחסידות (תורת חיים, לאדמו"ר האמצעי, ויחי קב, ב), שהטעם שהאבות היו רועי צאן דווקא, לפי ש"אין בעסק זה שום טרדא כלל, וכל היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה בלתי לה' לבדו", משא"כ "בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה".

וזוהי שאלת המדרש:

כיצד עסק יצחק בזריעת דגן, הדורשת "טרדא ודאגה" המפריעות לעבודת ה', והלא "האבות הן הן המרכבה, שכל איבריהם כלם היו קדושים ומובדלים מענייני עולם הזה, ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם" (תניא פכ"ג)?

ועל כך באה התשובה:

אמנם "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג, א) שיצחק זרע דגן, אבל לא היה לזה את התוכן של זריעת דגן, כי כל מטרתו של יצחק היה לשם צדקה – כדי לקיים את מצות מעשר, ולכן ה"זרע דגן" היה לאמיתו של דבר "זרעו לכם לצדקה".

וזה מתאים עם דברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"א ה"א) שיצחק תיקן מעשרות, ומכיוון שהמצווה מן התורה היא דווקא בתבואה שצמחה ברשותו של האדם עצמו (רמב"ם הל' מעשר פ"ב ה"ב) – לכן זרע יצחק את הדגן בעצמו.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ה, לך לך שיחה ב סעיף ז (עמ' 74. ובמתורגם ללה"ק עמ' 74 ואילך) וחלק כה, תולדות שיחה ג סעיף ו (עמ' 136 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 155). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' דש-שה.

 

______________

*)  תוספות (ד"ה איכא דאמרי) ביצה יג, א. וראה דרכי שלום כללי הש"ס (נדפס בשדי חמד כרך יו"ד) כלל תטו.

 

**) ואמנם בפי' הרד"ל על פדר"א השמיט התיבות ח"ו, והוא מבאר שמכיון שהאבות היו רועי צאן ונדדו ממקום למקום, איך יתכן לעסוק בזריעת דגן, הדורש הישארות באופן קבוע במקום אחד. אבל בכל הדפוסים הנוסח הוא כן "חס ושלום", וכן הובא בכפתור ופרח פ"א ד"ה האבות.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

תפילת יצחק ורבקה

תפילת יצחק ורבקה

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום עשרים שנה

בשמים  מרחפת עננה

צפייה  מכרסמת לבבות

ליצחק ורבקה  מועקות.

 

אימתי תתממש הנבואה

לאברהם אבי האומה

בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע

השכינה עודנה שרה.

 

אלוקים מתאווה לתפילות

מפי צדיקים וצדיקות

ברי לבב ונקיי כפיים 

אליהם יאזין ממרומי שמים.

 

יצחק לאלוקים עותר

את המחסום  עוקר

רבקה מזילה דמעה

הד קולה  נשמע.

 

אלוקים  מאזין ושומע

מזרז שבועה ומפתיע

רבקה זוכה להריון

תפילה מצמיחה פתרון.

הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]     

 

דבר החסידות – פרשת תולדות

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת תולדות

 

"מיני ומיניה יתקלס עילאה"

 

בימים אלה (וברגעים אלו) מתקיימת פגישת ה'זום' הארוכה ביותר בעולם, שהחלה במוצאי שבת קודש ("כינוס השלוחים") וממשיכה ברציפות, ע"י שלוחי הרבי בכל רחבי תבל כבר למעלה ממאה שעות...

אשמח לשתף אתכם באחד הסיפורים שסופרו בו:

מספר הרב יוסף גופין, שליח בווסט הרטפורד, קונטיקט:

בשנות הכ"פים (ה-60 למניינם) יצאו לאור בניו יורק שני ירחונים ידועים לילדים: האחד היה 'שיחות לנוער' של חב"ד (בהוצאת 'המרכז לעניני חינוך'), והשני 'עולמנו' בהוצאת 'תורה ומסורה', ארגון קירוב של החוג הליטאי.

פעם פגשתי את הרב יוסף קמינצקי, שהיה מרבני תורה ומסורה והוא סיפר לי:

בתקופה מסויימת נקלע 'עולמנו' לקשיים כספיים והירחון הפסיק להופיע. ואז ביום אחד צלצל למשרד שלנו הרב חדקוב, מזכירו של הרבי, ושאל מדוע הפסקנו להוציא את הירחון?

-         עניתי שאין לנו תקציב לזה.

-         ואז הוא אמר שהרבי ישלח בל"נ מחר אלף דולר למערכת, והוא מבקש שמיד ימשיכו להוציא לאור את הירחון.

והרב קמינצקי המשיך:

-         כולנו מבינים את היחס (וה'תחרות') שבין 'שיחות לנוער' ו'עולמנו', ששניהם כוונו לאותו קהל יעד... אבל אז הבנתי מה זה רבי – שכל מה שנוגע לו זה הפצת יהדות בכל החזיתות!!! והוסיף שגם אצל השלוחים שלו רואים את ה'אש' שבוערת בקרבם להפיץ אור בעולם.

(שמעתי היום לפנות בוקר מפיו)

 

~~~

יצחק זרע דגן חס ושלום?

בפרשתנו (כו, יב) מסופר "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'".

נאמר על כך בפרקי דרבי אליעזר (רפל"ג): "וכי יצחק זרע דגן חס ושלום? אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים, כמה דאמרת "זרעו לכם לצדקה"".

וצריך להבין:

א)    מה פשר התמיהה "וכי יצחק זרע דגן", וכי מה כל כך גרוע בזריעת דגן?

ב)    במיוחד קשה, שהרי על פי פשוטו של מקרא (במדרש ובפירש"י) יצחק אכן זרע דגן, ואיך זה מסתדר עם תמיהת הפדר"א?

[ואמנם אנו מוצאים במדרשי חז"ל דעות חלוקות, אבל יש כלל* שלא ייתכנו סברות הפוכות לגמרי, ואם כן: איך ייתכן שהמדרש ורש"י אומרים שיצחק זרע דגן ופדר"א אומר על כך "חס ושלום"!**]

אלא:

מבואר בחסידות (תורת חיים, לאדמו"ר האמצעי, ויחי קב, ב), שהטעם שהאבות היו רועי צאן דווקא, לפי ש"אין בעסק זה שום טרדא כלל, וכל היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה בלתי לה' לבדו", משא"כ "בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה".

וזוהי שאלת המדרש:

כיצד עסק יצחק בזריעת דגן, הדורשת "טרדא ודאגה" המפריעות לעבודת ה', והלא "האבות הן הן המרכבה, שכל איבריהם כלם היו קדושים ומובדלים מענייני עולם הזה, ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם" (תניא פכ"ג)?

ועל כך באה התשובה:

אמנם "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג, א) שיצחק זרע דגן, אבל לא היה לזה את התוכן של זריעת דגן, כי כל מטרתו של יצחק היה לשם צדקה – כדי לקיים את מצות מעשר, ולכן ה"זרע דגן" היה לאמיתו של דבר "זרעו לכם לצדקה".

וזה מתאים עם דברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"א ה"א) שיצחק תיקן מעשרות, ומכיוון שהמצווה מן התורה היא דווקא בתבואה שצמחה ברשותו של האדם עצמו (רמב"ם הל' מעשר פ"ב ה"ב) – לכן זרע יצחק את הדגן בעצמו.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ה, לך לך שיחה ב סעיף ז (עמ' 74. ובמתורגם ללה"ק עמ' 74 ואילך) וחלק כה, תולדות שיחה ג סעיף ו (עמ' 136 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 155). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' דש-שה.

 

______________

*)  תוספות (ד"ה איכא דאמרי) ביצה יג, א. וראה דרכי שלום כללי הש"ס (נדפס בשדי חמד כרך יו"ד) כלל תטו.

 

**) ואמנם בפי' הרד"ל על פדר"א השמיט התיבות ח"ו, והוא מבאר שמכיון שהאבות היו רועי צאן ונדדו ממקום למקום, איך יתכן לעסוק בזריעת דגן, הדורש הישארות באופן קבוע במקום אחד. אבל בכל הדפוסים הנוסח הוא כן "חס ושלום", וכן הובא בכפתור ופרח פ"א ד"ה האבות.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

תפילת יצחק ורבקה

תפילת יצחק ורבקה

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום עשרים שנה

בשמים  מרחפת עננה

צפייה  מכרסמת לבבות

ליצחק ורבקה  מועקות.

 

אימתי תתממש הנבואה

לאברהם אבי האומה

בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע

השכינה עודנה שרה.

 

אלוקים מתאווה לתפילות

מפי צדיקים וצדיקות

ברי לבב ונקיי כפיים 

אליהם יאזין ממרומי שמים.

 

יצחק לאלוקים עותר

את המחסום  עוקר

רבקה מזילה דמעה

הד קולה  נשמע.

 

אלוקים  מאזין ושומע

מזרז שבועה ומפתיע

רבקה זוכה להריון

תפילה מצמיחה פתרון.

הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]