מאמרים

זהירות מפטפוטי מלים על שולחן שבת

זהירות מפטפוטי מלים על שולחן שבת

בסעודת שבת מלכתה קדישא צריך להזהר בדיבור חול ופטפוטי מלים, כי באם יתחיל בפטפוטי דברים עם בני ביתו, ימשך לו על ידי זה ביטול זמירות בכונה וביטול ברכת המזון בכונה, שכן הוא הדרך – דיבור ממשיך דיבור, כי עיקר קדושת ושמירת השבת היא בדיבור. ומובא בזוהר הקדוש (בשלח מז): מאן דיתיב בהילולא דמלכא לא יתחזי למשבק למלכא ויתעסק באחרא. ואם תקים "ממצוא חפצך ודבר דבר", יקוים בך סיפה דקרא: "אז תתענג על ה'". וכתיב: "שומר שבת מחללו", אל תקרי מחללו אלא מחול לו. (שלחן הטהור, מ' שבת קודש, סעודת שבת מלכתא ד"ה ויש לרמז) 

חוק חקק הקדוש-ברוך-הוא בטבע, שהבנים נמשכים אחר האבות ורוצים להיות להם שיכות של ידידות והתקשרות איתו ולהחליף עמו דברים, ובפרט כשיושבים יחד בסעודה (שגם הסעודה לבדה מביאה התקשרות בטבע בני אדם, כידוע). 

ובפרט בשבת קודש ויום טוב שהקדושה שורה בכל בתי ישראל ובכל נפשות ישראל מגדול ועד קטן, בכוחו של כל אב בית לנצל הזדמנות מפגש המשפחה אז, להמשיכם במעשיות מצדיקים ודברי חז"ל וזמירות של קודש ושיחה נאה על יהדות, ומה נעימה ישיבה כזאת, וכמה היא מעוררת הנפשות. 

אבל מה נואלו אותם שגם אז הם מפטפטים בדברי הבאי, ומאבדים המתנה היקרה הזאת – קדושת השבת קודש והימים טובים, וגומרים הסעודה והולכים לישון ואינם מזכירים לבני ביתם דבר ולא חזצי דבר מעניני יהדות. אלא חיובא רמיא על בעל הבית בכל עת מצוא, ובפרט בשבת קודש ויום טוב, לישב עם בני ביתו ולהמשיכם בדברי יהדות כפי יכולתו מתוך ספרים או דברי עצמו, ולהסבירם ולהבינם את עניני היהדות באופנים שונים על ידי מעשיות ומשלים, וידבר אז על מעלת וקדושת ישראל וגודל ערך התורה והמצוות. (ס' הנהגות החינוך, פי"ד ענף ד' אות ו', בשם ס' בית יהודי)