סיפורים לכבוד שבת
בזכות קבלת שבת
- פרטים
- קטגוריה: סיפורים לשבת
- פורסם בשישי, 10 יולי 2020 13:56
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 595
סיפור מרגש מתוך COL
"בעבודת השליחות" סיפר הרב פרוינדליך, "זוכים לחזות בניסים ונפלאות הנעשים בכוחו של הרבי דרך השלוחים. דוגמא אחת מיני-רבות שזכיתי להיות שותף בה התרחשה בשבת אירוח. מידי שנה נערכים בעירנו תערוכות בינלאומיות שבהן משתתפים עשירים ושועי-ארץ. מכל קצוות תבל באים להשתתף בה, וכמובן חלק ממשתתפי התערוכה הם יהודים.
במסגרת הפעילות שלנו אנו נערכים מראש לקראת התערוכות האלה, ומכינים לקראת שבת, אולם עם שולחנות עמוסים בכל-טוב, ומנהלים במקום תכנית שבתית שנפתחת בתפילת "קבלת-שבת".
באותה שבת, הגיע למקום ידידי, איש עסקים ישראלי, כשהוא מלווה ביהודי ישיש שניכר עליו שבעל בעמיו הוא. במהלך התפילה ראיתי אותו יושב וראשו טמון בכפות ידיו וגופו רוטט מבכי. בסיום התפילה, נגשתי אליו והצעתי לו בעדינות להצטרף אלינו לסעודה. היהודי נענה וסידרתי לו מקום לידי.
מאוד התעניינתי בפישרה של ההתרגשות הרבה שאחזה בו ושאלתי אותו על-כך בעדינות.
`היודע אתה מתי הייתה "קבלת שבת" הקודמת בה השתתפתי`? שאלתי. "זה היה לפני כשישים שנה במחנה ההשמדה "בוכנוואלד", ענה על שאלתו הוא. ובעיניו נשקף עצב עמוק. שאלתי אם יואיל לשתף את הקהל כולו בסיפור, הוא הסכים וזהו סיפורו:
שמי הוא א.ל. בשחר נעורי עברתי את אימי המלחמה האיומה. את רוב משפחתי אבדתי. ידיד הטובים ביותר הובלו כולם לטבח. לאחר שחרור המחנה בסיומה של המלחמה, הגרתי לאוסטרליה שם בניתי את ביתי. ליבי היה מלא בזעם ותרעומת על בורא העולם... שישים שנה חלפתי סמוך לבתי-כנסת ואליהם לא נכנסתי. לא יכולתי לעשות זאת.
במסגרת עסקי, הגעתי כעת לבקר את התערוכות כאן. ידידי הישראלי, הפציר בי להיכנס עמו אל האולם כאן. וזו לי פעם ראשונה מזה שישים שנה שאני משתתף בתפילה בציבור. התרגשותי הציפה את ליבי ופתע הרגשתי איך מסתלקים להם כל משקעי העבר...
תוך-כדי דבריו הרימה אחת המשתתפות בסעודה את ידה ושאלה: "האם הכרת את אבי, שמו כ`, אף הוא ניצול מהמחנה בוכנוואלד.
הישיש זינק בהפתעה, מה, הוא עדיין בחיים???
אנו היינו שני הכוהנים היחידים במחנה ההשמדה. האחרונים ששרדנו במחנה, והיינו ידידים קרובים ביותר. בשעת השחרור פנה כל אחד מאיתנו לכיוון אחר, ונפרדו דרכינו, מאז לא ידעתי מה עלה בגורלו, ואיך ניתן לברר זאת.
הבת הנרגשת סיפרה שאביה בחיים והוא גר בניו הייבן, והיא תשמח לחדש את הקשר בינהם. לאחר השבת חודש הקשר בין שני הידידים הוותיקים, והם ממשיכים לשמרו ו"להשלים" את כל מה שהפסידו במשך כל שנות הניתוק.
לאחרונה הזדמן לי להתארח ב"טיש" של האדמו"ר מסאטמר, בגלל קשרי עם כמה מחסידיו שמגיעים לעירי. במהלך ה"טיש" קרבני האדמו"ר מאד, והראה לי חיבה יתירה. בסופו של ה"טיש" הכריז כי הליובאוויטשער רב יישאר לומר דברי תורה.
מצאתי את עצמי מוקף בחסידים רבים הממתינים למוצא פי. פתחתי בדברי תורה ולאחריהן בקשני מארחי ראש הקהל בסאטמר ר` יעקב.כ. שאספר קצת משליחותי בפקינג.
החלטתי לספר את סיפורם של שני הכהנים שרידי מחנה בוכנוואלד שנפגשו בזכות תפילת `קבלת שבת`, בבית-חב"ד. תוך-כדי שאני מספר, אני מבחין כי פני ראש הקהל ר` יעקב כ. מחווירים כסיד.
הנכם חשים בטוב? שאלתי אותו.
בסערת נפש ובהתרגשות עצומה ניתר ממקומו ראש הקהל, נעמד על רגליו, וצעק כשהוא מנופף בידיו: "תאמר להם עוד יעקב חי"!!!
הקהל כולו הביט בר` יעקב בציפייה אצורה להמשך דבריו, ולהבנת פשרם.
ור` יעקב המשיך כשבכיו קוטע את דבריו.
"לא שני כוהנים שרדו מבוכנוואלד אלא שלושה. אני הוא הכהן השלישי. שלשתינו א. ל. וכ. ואנכי היינו ידידים אמיצים. העובדה שנותרנו שלשה כוהנים יחידים במחנה, חיברה בינינו מאד והרגשנו כאחים ממש. משום מה הועברתי כמה ימים לפני סיומה של המלחמה למחנה אחר. ידידי שלא ידעו מה קרה עימי, חשבו כנראה שגורלי היה לבסוף כגורל השאר... ואף אני לא האמנתי כי שרדו".
הרב פרוינדליך: שמעתי בתדהמה את המשכו המופלא של סיפורי והתקשיתי להאמין ששוב זוכה אני לחבר נשמה נוספת לסיפור.
מיותר לפרט שהדבר הראשון שעשינו אחר יציאת השבת, היה איתור שני הכוהנים האחרים על מנת לקשר בינם לבין הכהן השלישי.
מיני-אז בכל שבוע מתבצעת שיחת ועידה בין שלשת הידידים הכוהנים, אודים מוצלים מאש ממחנה ההשמדה "בוכנוואלד".
זוהי דוגמא בודדת, סיים הרב פרוינדליך את סיפורו לבחורים המרותקים, להשגחה הפרטית המופלאה אותה אנו זוכים לראות בחיי היום יום בשליחות. שלש נשמות שלושה עולמות שונים , יהודי אוסטרלי, יהודי מסורתי מקונטיקט וחסיד סאטמר וסיפור אחד שמאחדם.
הנגידים ר` יעקב שי` גארסט ור` יעקב אלן שי` גרין, ששמעו את הסיפור המדהים. התרגשו מאד ובו במקום החליטו על מימון כרטיסים ופגישה משותפת לשלשת הידידים שתהי` בקרוב אי"ה.