movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דין טלטול דבר שרגילים לזרוק

דין טלטול דבר שרגילים לזרוק


מהמוקצה היותר אסור בשבת זהו מוקצה מחמת גופו, דהיינו דבר שאין לו כל אפשרות שימוש לא לדברים מותרים ולא לדברים אסורים. פעמים רבות קורה שנשבר כלי בשבת, או שנזרק כלי לאשפה בשבת ויש לברר מתי כלי נהפך למוקצה, ומתי ניתן עדין לטלטלו.

מוקצה מחמת גופו אסור לכו"ע. גם לפי רבי שמעון שמתיר מוקצה בטלטול

א']
מוקצה מחמת גופו הוא דבר דאין ראוי כלל לשימוש או דבר דאין רגילים להשתמש בו וזה אסור לכו"ע. ואסור לטלטלו לשום צורך.
אך אם היה כלי ונשבר אם אפשר עדין לעשות בו שימוש כל שהוא  אעפ"י שאינו השימוש המקורי, ההלכה היא שמותר לטלטלו 1. (בגמרא בשבת קכ"ד: נחלקו ת"ק ורבי יהודה לגבי שבר שנותר מכלי האם מספיק שימוש כל שהוא בשבר בשביל להתירו בטלטול וזו דעת ת"ק ורבי יהודה סובר שצריך שיעשה פעולה מעין הפעולה שהכלי שנשבר היה עושה.)

אכן, חילוק אחד מצינו בין כלי גמור לבין שבר של כלי. שכן כלי גמור גם מה שזורקו לאשפה לא מוריד ממנו שם כלי, אך שבר כלי אם זרקו [בערב שבת] לאשפה יורד ממנו שם כלי 2. 

ב']
מקרה יוצא דופן מצאנו בגמ' בדף קכ"ג גבי קרומיות של מחצלת, דהיינו מחצלת שנשברה, מבואר דמותר להשתמש בחלקי המחצלת, במידה והיא עדין ראויה לשמש למעין מלאכת המחצלת דהיינו לכסות טינופת.בפשטות נראה שבמקרה הזה לא מספיק שיעשה מלאכה כל שהיא, ובעינן מעין מלאכתו הראשונה. 

תוס' במקום אומר שאין צורך דווקא מעין מלאכתו הראשונה, ונקטנו שעושה מעין מלאכתו הראשונה לרבותא, שאפי' לפי רב יהודה, דבעינן מעין מלאכתו הראשונה שרי. הריטב"א והרשב"א חולקים אומרים שבקרומיות {שברי מחצלת} באמת מותר לטלטל רק אם עושים מעין מלאכתם הראשונה.

ויש להבין במה השתנה הקרומיות, מכל מקרה אחר, שכל שימוש שהוא, מתיר לטלטל.

הריטב"א אומר שבגלל שלכסות טינופת זה לא שימוש חשוב שיכולים על ידו לקרוא שם כלי, לכן כאן דווקא בעינן מעין מלאכתו הראשונה. שמה שהוא עושה מעין מלאכה הראשונה גורם דלא יורד ממנו שם כלי, ואפי' דאינו יכול להקרות כלי ע"י שימוש זה, מ"מ כיון דעושה מעין מלאכה הראשונה לא פקע ממנו שם כלי.

הריטב"א מקשה לפי דבריו למה מבואר בדף קכ"ג גבי מחט שניטל חורה או עוקצה כתוב שאסור לטלטלו. הא למרות שהשימוש המועט שאפשר לעשות ללא חור או חוד אינו שימוש מספיק מה שיכול להשתמש ללא החור והחוד בשביל ליצור כלי, מ"מ כיון שעושה מעין אותה מלאכה צריך להיות מותר להשתמש בה בשבת, מכיווןדמעין מלאכה הרי מתיר גם שימושים לא חשובים.

 הריטב"א מתרץ שמחט אינו עושה מעין מלאכתו הראשונה, דלהוציא קוץ זה לא נקרא מעין המלאכה הראשונה של מחט שנועדה לתפור. וכמו שקרומיות הצטרכנו בשימוש זניח ולא חשוב דווקא מעין מלאכתו, כך גם במחט שהשימוש להוציא קוץ הוא לא מחשיב את זה לכלי, בעינן מעין מלאכתו דווקא.

הרשב"א אומר שהחילוק בקרומיות שמותרת רק אם עושה מעין מלאכתו. בשונה משאר הדברים מספיק מעין מלאכה, שלכסות טינופא אינו שימוש חשוב, והוסיף הרשב"א שכל מה שזה מותר זה רק בגלל שהוא מוכן אגב אביו 4,5, דהיינו שהיה מוכן למלכה זו בכניסת השבת, ואם לא היה מוכן אגב אביו, גם זה שעושה מעין מלאכתו לא יתיר לטלטלו, ולכן אם נשברה המחצלת בער"ש, אסורה לטלטול בשבת. למרות שכיום ניתן להשתמש בה בשביל לכסות טינוף, כיון שאינו מוכן אגב אביו. הרשב"א אומר שכל שהיה כלי בערב שבת יש לו דין שכבר היה מותר בשימוש ולא יורד ממנו שם כלי כל שהיה כלי ראוי למלאכה זו בערב שבת 3.  מכיוון שאין למחצלת שימוש חשוב. 

והרשב"א מתרץ את הקושיא מדף קכ"ג ממחט שאסורה בטלטול, ולמרות דעושה מלאכה. דנשברה בער"ש, וללא מוכן אגב אביו א"א להתיר לטלטל מחט, ולא שום דבר שיש לו שימוש שלא יוצר לו שם כלי.

הנפק"מ בין הרשב"א לריטב"א היא בדבר שעושה עדין שימוש, אך לא שימוש חשוב. לפי הריטב"א כל פעם שעושה מעין מלאכתו מותר לטלטלו ואפילו אם השימוש לא חשוב. וגם אם נשבר בחול מותר לטלטלו. אך לרשב"א רק בצירוף של מוכן אגב אביו מותר. א"כ רק אם הדבר נשבר בשבת שרי. דבחול אינו מוכן אגב אביו.

הנפק"מ שהזכרנו יכולה להיות מאוד שכיכה בניילון חד פעמי שנקרע, ואפשר לכסות בו כלים קטנים וכד', באם הניילון נקרע בחול לריטב"א מותר לטלטלו, ולרשב"א אסור יהיה לטלטלו, שכן אינו מוכן אגב אביו. ולא עשה את מלאכתו הראשונה בכניסת השבת, אכן אם בשבת נקרעה החתיכה מהניילון, לכו"ע יהיה מותר לטלטל חתיכה זו,שכן בכניסת השבת זה היה מוכן למלאכה הזאת. וגם לפי הרשב"א  מותר לטלטלו.

חילוק נוסף מצינו בין הרשב"א לריטב"א בדבר שאדם לא זורק רק שרגיל לזרקו. לריטב"א אסור, ואפי' אם עושה מעין המלאכה וזאת משום דכלההיתר לטלטל את שברי הקרומיות למרות שהם לא חשובים מספיק זה משום שעושים עדין מעין המלאכה הראשונה של הכלי אך אם אדם זורקם לאשפה א"א לטלטלם למרות שבאופן עקרוני הם כן עושים מעין מלאכתו הראשונה, בפועל לא משמשים בזה. אך  לפי הרשב"א נראה שמותר אפי' אם עומדים לזרקם, שהרי הרשב"א אומר שכלים שעושים מעין מלאכתם מותרים גם אם רגיל לזרקם.כיון שבכניסת השבת שימש למטרה הזאת. א"כ לפי הרשב"א גם דבר שרגילים לזרוק, אם בשבת נוצר מצב דרגילים לזרוק, שרי. וכמו שאומר הרשב"א מוכן אגב אביו, אך בצירוף תנאי של עושה מעין מלאכתו הראשונה.

נמצא דבדבר לא חשוב שעושה מעין מלאכתו, שנשבר בחול, הריטב"א מקל, והרשב"א יאסור. ובדבר לא חשוב כמעט לכלום ואדם זורקו אך עושה מעין מלאכתו לריטב"א אסור, ולרשב"א מותר במידה וזה נהיה בשבת, שכן הוא מוכן אגב אביו. , 

ג'] יש להסתפק מה הדין בכלים שאינם חשובים, כקרומית, שמבואר שאם עושה מעין מלאכתו זה מתיר לטלטלו. מה הדין אם זרקו לאשפה בבית, דהנה בשברי כלים מצאנו דאם זורקו בער"ש מתבטל שם כלי ממנו, אך בשבת אם זרקו לא מתבטל ממנו שם כלי, כיון דבתחילת השבת היה כלי, לא יורד ממנו שם כלי ע"י זריקתו. אך בקרומיות דגרע משברי כלים, שהם חשובים פחות, היה מקום להסתפק דדילמא בהם בזריקתם לאשפה ואפי' בשבת בטלה מהם השם כלי המועט שיש בהם, דהם אינם כלים בדרגה של שברי כלים, דמבואר שלא מהני זריקה בשבת. ובפרט לפי הרשב"א דאינם כלי בכלל, ורגלים לזרקם, אז אם באמת זורקם אין לזה שום דין של כלי. ברמב"ן כתוב שגם קרומיות אם זורקם בשבת מותר לטלטלם, כיון דמכלים קאתו, וחזו (ראויים) לתשמיש. להדיא מדבריו שמותר לטלטלם. 

יש להסתפק האם דברי הרמב"ן ניתנים להאמר לפי שיטת הריטב"א שבאמת הקרומית נחשב ככלי, אלא דאינו כלי חשוב, א"כ גם כאשר זורקו לאשפה בשבת לא יורד ממנו שם הכלי שבו. יתכן שיאסר, כיון שעל ידי שזרקו ביטלו מכל השימושים שבו, ואין סברא להתיר מצד מוכן אגב אביו ולמרות שבדרך כלל אין זה משנה שכל מה שזורק בשבת אינו מתבטל ע"י זריקתו ,שכן כל מה שהגמרא בדף קכד: אומרת שבשבת לא יורד שם של כלי זה רק בכלי עם תשמישים חשובים, אך אם אין לכלי תשמישים חשובים אם זורקו בשבת אסור בטלטול. אלא שיש לדחות שההיתר לטלטלו בגלל שהוא עושה מעין מלאכתו, הוא נותן לכלי חשיבות להשוותו לשבר כלי אחר שיש לו שימושים חשובים יותר, אך מצד שני הוא עושה מעין מלאכתו הראשונה. א"כ למרות היותו תשמיש שמתיר פחות בטלטול, יש בו מעלה שהוא עושה מעין המלאכה שלה הוא נועד, ויתכן שגם אם יזרקו לאשפה בשבת יישאר בו התר הטלטול 6. 

ולפי שיטת הרשב"א יש לדון האם ניתן לומר את הכרעת הרמב"ן שגם מחצלת שזרקה בשבת אין עליה שם מוקצה.אפילו שאינו חשוב ככלי בכלל, וכל מה שמתיר לו להשתמש בכלי זה מה שעושה מעין מלאכתו, והוא מוכן אגב אביו למרות שאין לו בכלל שם כלי, אם זורק בשבת לא יאסר כיון שמוכנותו אגב אביו מתירתו תמיד, כמו שהוא מתירו בטלטול למרות שאינו עושה מלאכה חשובה מספיק בשביל להתיר את עצמו בטלטול.

ד'] להלכה השו"ע בסימן שח בסעיף י"א אומר שמחט אסורה בטלטול אם ניטל חורה או חודה, ומשמע שגם אם המחט נשברה בשבת אסור כיון שזורקה. ובמחצלת כתב שם בסעיף י"ב שמותר לטלטלם, ולא חילק בין נשברה בשבת לבין נשברה מבע"י ותמיד מותר לטלטלם. נראה שהשו"ע פסק כשיטת הריטב"א שמותר לטלטל שבר כלי, רק אם עושה שימוש שאותו כלי שימש לו לפני זה 7,  ושישמש לכך בפועל, ולא מספיק מה שראוי לשימוש ואז מותר אפילו אם נשבר כבר בחול. ולא כשיטת הרשב"א שהתיר רק אם נשבר בשבת. ובכלים שזורק לאשפה אסור לטלטל, אם זרקם מבעוד יום אך אם זרקם בשבת משמע שמותר לטלטלם. 

הרעק"ג בשו"ע מביא שלפי הרשב"א מותר גם מחט אם נשברה המחט בשבת, ובמחצלת שמותר, זה רק אם נשבר בשבת ולא תמיד. אך השו"ע לא פסק כך.

ולמעשה זה נפק"מ גדולה בכלים חד פעמיים שרגילים לזרוק 8,  שאם נאמר שהם דבר לא חשוב בעצם 9,  והם נחשבים לאחר השימוש בהם כמו שברי מחצלת שכן רק לעיתים נדירות, כשאין ברירה שוטפים ומשתמשים שנית בכלים החד פעמים 10,   לשיטת הריטב"א ולסתימת ההלכה כמותו אסור לטלטלם דמוקצה הם כמחט בין שאדם זורקה אינו חשוב כלל והוי מוקצה גמור. אך לפי שיטת הרשב"א נראה שיהיה מותר לטלטלם, כיון שבכניסת השבת הכלים החד פעמים היו כלים גמורים, ועקרונית אפשר להמשיך ולהשתמש בו לפי שיטת הרשב"א זה לא היה מוקצה. א"כ עוד לפני זריקת הכלים החד פעמים לפח לפי הריטב"א והשו"ע שפסק כמותו נאסר לטלטל את הכלים, שכן לאחר השימוש כשגמר לאכול הכלי כבר נהיה מוקצה.
וראה הערה מספר 8 שכוסות חד פעמים אינם מוקצה גם לאחר שגמר להשתמש בהם, אכן אם זרקם לאשפה נראה שגם הם אסורים, שכן אין בהם יותר שימוש.

ה'] אך לפי הרשב"א נראה שיש חילוק בין אם היה כלי משומש, שאפי' אם אין רגילים להשתמש בכלי, מה שהיה כלי גמור וראוי בכניסת השבת להשתמש בו יכול להתירו בטלטול שכן הוא נקרא מוכן אגב אביו כלשון הרשב"א אך כאשר זורקו לאשפה, יתכן שבטל ממנו שם כלי לגמרי, שכן לא נראה שיש בני אדם שמוצאים מהאשפה כלים חד פעמים ומשתמשים בהם.
אך להלכה שנוקטים כשיטת הריטב"א כלי חד פעמי שרגלים לזרוק לכאורה אסור לטלטלו בין לפני הזריקה ובין לעובר זריקתו, אלא אם כן השארתו במקמו מפריעה, מותר יהיה לטלטלו מדין "גרף של רעי". 

אך יש צד להתיר לטלטלו גם ללא שהשארתו שם מפריעה, והוא שרגילים לזרקו רק מסיבות זורקים של פינוק וכו' והכלי ממש ראוי לשטיפה ושימוש נוסף, אלא שמתעצלים לעשות זאת זה לא מבטל שם כלי ממנו כיון בעצמותו הוא כלי, ולא מצאנו בחז"ל שכלי גמור יאסר בשימוש בגלל שרגלים לזרקו. אך יתכן שכיון שכל יצירת הכלי החד פעמי היא לצורך שימוש חד פעמי, ולכן השלכתו לפך מוגדרת כדבר שנשבר ואסור לטלטלו , וצ"ע. 11

1 שו"ע סימן ש"ח סעיף ו'
2 שו"ע שם סעיף י"ב
3 כמובן שכל הצורך במעין מלאכתו, ובעקבות השימוש הכל כך לא חשוב שבעין מלאכתו הצורך להתיר בגלל שימש למלאכה זו בכניסת השבת, הוא רק בגלל  השימוש הכמעט אפסי שניתן עדין לעשות אם שברי המחצלת, ואם ניתן לעשות ממנה דברים רבים מותר לטלטלו גם ללא כל התנאים הללו.
4 קושיא גדולה על שיטת הרשב"א יש להקשות מהגמ' בדף קכב גבי מחט שניטל חודה או חורה שכתוב בגמ' שאסור לטלטלה, למרות דעושה מלאכה שלל הוציא קוצים, כיון דזורק הלבין הגרטאות. כיון דהוא זורקה לאשפה לא חשיב כליו אסור. לפי הריטב"א באמת בדבר שאדם זורק לא צריך להגיע ולאסור מצד שאין עושה מעין המלאכה, דגם אם עושה המלאכה ממש עדין אם לא חשוב כלי זה מוקצה. ולפי הרשב"א זאת אינה סיבה לאסור. 
5 עוד יש להקשות שהנפק"מ שאמרנו לפי הרשב"א  שגם אם זורקה בדרך כלל, ואינו כלי, מותר לטלטלו, אא"כ נשבר בער"ש, או אין עושה מעין מלאכתו, ובגמ' כתוב דמשוםדזורקה לבין הגרטאות זה סיבה לאסור, וצ"ע.
6 מהשו"ע שהובא לקמן באות ד' יש להוכיח שלשיטת הריטב"א יש לומר כדברי הרמב"ן שגם אם זורק בשבת אין זה נהיה למוקצה שכן השו"ע פסק כהריטב"א שגם אם נשברה המחצלת בחול מותר לטלטלה בשבת וגם פסק כמו הרמב"ן שאין מוקצה בשבת על ידי זריקתו. 
7 ולא כשיטת התוס' שכל שימוש שהוא מתיר את הכלי בטילטול, אלא כשיטת הראשונים שמכיון שאינו כלי חשוב, לכו"ע בשביל להתירו בטילטול יש צורך בשימוש דוקא מעין מלאכתו.
8 הנידון הוא רק על צלחות וסכו"ם אך כוסות חד פעמים רגילים להשתמש בהם שימוש חוזר, וגם כאשר גמר להשתמש בהם נראה שאינו מוקצה.
9 שאם היו כלי גמור היה מותר לטלטלם בכל מצב כיון שראוים לכסות כלים בשעת הצורך ועוד שימושים שונים, אך כיון שאינם כלים חשובים צריך שיהיה בהם שימוש דוקא לאותו צורך שהיו משמשים כשהיו קימים. 
10 ולא בגלל פינוק וכד' לא שוטפם כמו שמבואר לקמן
11 ונראה שיש לדון ולחלק בכל דבר לגופו,כלים חד פעמים קשיחים ויקרים יותר יש לדון יותר להתירםבטילטול, כיון שיש יותר שמשתמשים בהם שנית וגם  אם זורקם זה לא כשבר כלי, אלא רק מטעמי פינוק וכד' אך צלחות חד פעמיות פשוטות ביותר שאין רגילים כלל לעשות בהם שימוש נוסף יש להסתפק לגבי דינם. 


 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17954288

אתר השבת