movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

חיבור באופן של הברגה בשבת

חיבור באופן של הברגה בשבת


בורג שנפל ממקומו האם מותר להחזירו בשבת

כאשר נשבר דבר בשבת מצוי מאוד שמסתפקים האם מותר לתקנו ולהחזירו למצב שהיה, או לתקנו תיקון ארעי, בסוגיא שלפנינו נברר את כל כללי העניין.

א'] בגמ'
בשבת בדף מז כתוב לגבי מיטה של טרסים שזה מיטה מיוחדת של בעלי אומניות שהולכים ממקום למקום ולוקחים עימם מיטה מפורקת לחוליות שכאשר הם רוצים לעצור במקום מסוים למכור סחורתם הם בונים את המיטה וכאשר רוצים להיטלטל הם מפרקים את המיטה. מיטה כזאת לבנותה ולפרקה בשבת כתוב בגמ' ששיטת רב הונא היא שמותר לבנותה בשבת 1 ורב ושמואל סוברים שאסור. בטעם הדבר רש"י במקום אומר שהיא תחילתו וגמרו של המיטה ונמצא שעשה את המיטה. דהיינו שחיבור החלקים נחשב לבניין.  באופן שבונה את המיטה כמתכונתה. הגמ' מעמידה את שיטת רב הונא כשיטת רשב"ג שמתיר לחבר דברים ברפיון. והגמ' אומרת שגם  בבית רב חמא החזירו מיטה כעין מיטה של טרסים. וכן רבא סובר שמותר להחזיר מיטה כזאת בצורה רפויה. 

התוס' מבאר שאין חולק שכאשר תוקע בחוזקה חייב חטאת ואז אסור להחזיר אפילו ברפוי לכו"ע משום שגזרו שמא יתקע בחוזקה ויהיה חייב משום בונה. ואז  גוזרים שמא יבוא לתקעו בחוזקה ואז יעבור על איסור תורה. ונחלקו מתי שגם כאשר מחברו כמתכונתו עדין אינו נקרא ש"תקע" דהיינו אינו נקרא חיבור חזק שהתורה חיבה עליו,שכן כל בניה שאינה בחוזקה לא אסרה התורה. וממילא אם מחזירו ברפיון סבר רב הונא שאין כל איסור בכך, שכן גם אם יחברו כמתכונתו לא יהיה חייב מהתורה. ורב ושמואל שאסרו את התקיעה באופן מהודק לא אסרו לחבר באופן רפוי שמא יחבר בהידוק, שאין מרחקים לגזור שלא לעבור על דברי רבנן, דבר זה נקרא גזירה לגזירה.

בטור בסימן שי"ג נפסק מיטה של פרקים אסור להחזירה ולהדקה ואם תקע את המיטה חייב חטאת. אך אם היא רפויה פירוש אם דרך המיטה להיות רפויה מותר. הטור פסק כרשב"ג והאמוראים הסוברים כמותו שחייב חטאת רק היכן שמחבר בחוזקה רבה את חלקי המיטה "תקע", אך היכן שדרכו להיות רפוי מותר להחזירו לכתחילה. וכן פסק השו"ע בסעיף ו' שאם דרכו לתקוע אסור להחזיר אפילו רפוי אך אם היא ומפרש הרמ"א דרכה של המיטה  להיות רפויה מותר, אך כאן מוסיף הרמ"א תנאי ובלבד שלא יהדק, מזה רואים איסור חדש שחוץ ממה שאסור לחבר דבר שהרגילות היא לחברו בחוזקה, יש איסור נוסף לחבר חלקים באופן שאינו רפוי. יש דרגה נוספת של חיבור מצד אחד אינו רפוי, אך גם אינו תקע, ורמה כזאת של חזרה אסורה, וכל מה שמותר זה רק ממש ברפיון.

ב'] כוס של פרקים דהיינו כוס שאת תחתית הכוס מה שנקרא רגל הכוס, מחברים לכוס.הטורהביא מחלוקת האם מותר לחברו. המהר"םמרוטנברג אוסר אא"כ יהיה רפוי והטור מתיר. שתי השיטות הובאו גם בשו"ע. ביאור המחלוקת נראה שנחלקו האם חיבור שתי חלקי הכוס נקרא הידוק חזק מאוד כמו תקיעה או שאינו מוגדר חיבור כאילו תקע. הרמ"א מוסיף שאם הדרך כן לתוקעו חזק לכו"ע אסור אפילו שכעת הוא יחברו באופן רפוי 2. 

לגבי חיבור ע"י הברגה במגן אברהם בס"ק יב' כתב שכוסות שלנו "העשויים בחריצים סביב ומהודקים בחוזק" אסורים לכו"ע. הלבושי שרד מסביר שהכוונה לחיבור ע"י הברגה. ומה שזה אסור לכו"ע, צריך לומר שהמגן אברהם מחשיב את ההברגה כתקיעה 3. ואפילו להחזיר בצורה רפויה אסור.

הט"ז לכאורה כתב כהמגן אברהם, שכתב שההברגה אסור להדקה בחוזק, ולדעה אחרונה אסור אפילו ברפוי. הלבושי שרד אומר שהכוונה לרמ"א שאומר שאסור גם להחזיר ברפיון במקום שיכול להדקו. ואין חולק בזה אלא שהרמ"א הזכיר זאת מפורשות. לכן הט"ז אמר שאסור להבריג ברפיון לדעה אחרונה. א"כ יוצא שלכו"ע אסור להבריג בשבת בורג שנפל ואפילו באופן רפוי וארעי אסור ככל הברגה שאסור לחברה אפילו ברפיון. 

מהמשנה ברורה נראה שהבין את מחלוקתם של הטור והמהר"ם מרוטנבורק באופן אחר וכדלקמן, שלא נחלקו הטור והמהר"ם מרוטנבורג האם חיבור שתי החלקים נקרא חיבור של תקע. אלא לכו"ע חיבור שתי חלקי הכוס לא נקרא חיבור של"תקע" שהתורה אוסרת. ומצד שני זה גם לא חיבור רפוי שמותר לחבר. זה נקרא חיבור מהודק שחכמים אסרו. ומחלוקת המהר"ם מרוטנבורק והטור היא האם בחיבור של שתי חלקי כוס שאין איסור מהתורה להדקו שאינו נקרא "תקע". אלא איסורו הוא מדרבנן, נחלקו הטור והמהר"ם מרוטנבורק האם גם בזה גזרו ואסרו לחבר גם ברפוי. או שכיון שכל איסורו הוא מדרבנן גם כאשר מהדקו כיון שאינו חיבור איתן כמו תקע, ברפוי בכה"ג לא אסרו. המהר"ם מרוטנבורק סברשגם לחבר ברפוי אסור שגם בזה גזרו והטור למד שבכל דבר שצורתו הרגילה היא במהודק לא אסרו להחזירו ברפיון. 4 

לאור ביאור זה במחלוקת המהר"ם מרוטנבורק והטור לומד המשנה ברורה שנחלקו הט"ז והמגן אברהם האם ההברגה נקראת תקע או רק הידוק המגן אברהם אומר שנקרא כ"תקע" אך בט"ז למד המשנה ברורה שהברגה נקראת  הידוק ולא תקיעה. וממילא לדעת הטור מותר להרכיב בורג בצורה רפויה למקומו. שהרי אם בצורתו הרגילה זה רק איסור דרבנן שאסרו הידוק באופן רפוי מותר לגמרי לפי הטור. ולמהר"ם מרוטנבורק גם זה אסור.

[שורש מחלוקתם של המשנה ברורה והלבושי שרד בדעת המהר"ם מרוטנבורג היא בדעת הט"ז האם מה שכתוב בט"ז ס"ק ז' לגבי הנודות שלנו שיש בהם שרוי"ף (הברגה) אסור עכ"פ להדקה בחוזק כמו מיטה של פרקים, ולדעה אחרונה אסור אפילו להדקה ברפיון. המשנה ברורה בשער הציון ס"ק ל"ב למד את הט"ז כפשוטו שבהתחלה אמר שלהדקו אסור לכו"ע כיון שיש איסור דרבנן בהידוק, ולאחר מכן אומר שלפי הדעה השניה שהבין המשנה ברורה שהכונה לדעה השניה במחבר שהיא דעת המהר"ם מרוטנבורק אסור גם בזה שזה מהודק להחזירו אפילו רפוי.  אך הלבושי שרד למד שכונת הט"ז במילים לדעה שניה אסור להחזירו אפילו רפוי לרמ"א שאומר שדבר שרגילים לתקוע אסור להחזירו אפילו רפוי ולא שיש מי שחולק על זה אלא שהרמ"א הזכיר זאת מפרשות, לכן הט"ז אמר ולדעה אחרונה.]

ג'] החזו"א בסימן נ' אות י' למד אחרת את כל הסוגיא, החזו"א למד שרשב"ג שנפסק כמותוכשאומר אם היה רפוי מותר, הכל מותר חוץ מלתקוע ממש. ואפילו במקום שהרגילות לתקוע החזו"א אומר שברפוי יהיה מותר. וממילא בדבר שהרגילות היא להדק פשוט שמותר להחזיר ברפיון, ולגבי מהודק ממש למד החזו"א שזאת מחלוקת המהר"םמרוטנבורק עם הטור שכן הבין שכוס של פרקים זה מתחבר בצורה מהודקת כמו הבנת המשנה ברורה במחלוקתם אלא שהחזו"א אומר שנחלקו האם מהודק עצמו נקרא כ"תקע" ואסור מהתורה או שזה כמו רפוי ומותר לגמרי. ולמרות שבב"י כתב שכל ההיתר להחזיר ברפוי זה רק באין דרכו להדק משמע מזה שאסור להדק לכו"ע וכן שאסור להחזיר ברפוי באופן שרגיל להדק וכ"ש במקום שהרגילות לתקוע. בשו"ע המחבר כותב שמותר לחבר ברפוי ולא הזכיר בתנאי שדרכו להיות רפוי ורק הרמ"א הביאו אומר החזו"א שהמחבר חזר בו. וס"ל שרפוי מותר תמיד. ולמעשה אומר החזו"א דיש לסמוך על המחבר בזה דאין מקור לאסור בדרך להדקו כמו שאסר הרמ"א. וכן מותר להחזיר באופן רפוי אפילו אם הרגילות לתקוע. ולגבי להדק דבר אך לא לתקוע הטור מתיר והמהר"ם מרוטנבורג אוסר, החזו"א אומר שאפשר להקל כהטור. ולא הזכיר שאפשר להקל רק במקום צורך כמו שכתב המשנה ברורה.

ד'] נמצא שלהלכה אם באנו להתיר להחזיר בורג למקום שממנו נפל. לפי המגן אברהם שההברגה נקראת "תקע" ודאי אסור להחזירו אפילו ברפיון.  לפי הט"ז לפי הבנת ה"לבושי שרד" בט"ז אסור כמו למגן אברהם שכן הברגה נקראת "תקע". ולפי הבנת המשנה ברורה בט"ז לפי הטור שפוסקים כמהו בשעת הצורך בלבד, (ס"ק מ"ו) לפי הט"ז יש להקל שגם הברגה רפויה נתיר בשעת הצורך אלא שכתב בשער הציון אות ל"ב  שיש להחמיר כשיטת המגן אברהם אך בעיקר הדין הביא דהמאמר מרדכי נוקט כהט"ז שלהבריג זה רק איסור מדרבנן. וממילא יוצא לפי המשנה ברורה שמעיקר הדין מותר להחזיר הברגה ברפיון אלא שיש להחמיר.

ולפי החזו"א להבריג בצורה רפויה ודאי מותר שהרי החזו"א אומר דלהחזיר ברפיון מותר תמיד.  ואפילו להדק להבריג את הבורג עד הסוף, יהיה מותר לפי הבנת המשנה ברורה בט"ז שהברגה אינה מוגדרת כ"תקע". דהא החזו"א אומר דהטור מתיר להדק לפי הבנת החזו"א. והחזו"א אומר שאפשר להקל כהטור. אלא שלפי המגן אברהם הברגה נקראת כ"תקע" ואסור להחזירו בהברזה חזקה (דהינו שלא יבריג את הבורג הרבה) וגם לפי הבנת הלבושי שרד בט"ז אסור להבריג בצורה חזקה שכן ההברגה מוגדרת כ"תקע".

ה'] דוגמאות מעשיות ושכיחות שיש לדון בהם לאור הסוגיא

הברגת פקק של בקבוק שתיה,
יוצא מהט"ז ומהמ"א שמותר כמו הנודות שנפתחים ע"י הברגה כיון שזו הרגילות ולכך עשוי הפקק לפתוח ולסגור תדיר, בדברים כגון אלו אומרים הט"ז והמ"א שאין כל איסור. אומנם בתהילה לדוד בס"ק יז' כתוב שכל ההיתר הוא רק בדרבנן אך בדאוריתא אין את ההיתר של דבר שדרכו לפתוח ולפי"ז לפי המ"א שהידוק נקרא כתקיעה שאסורה מהתורה, והמשנה ברורה אומר שיש להחמיר כמותו, יהיה אסור לפתוח פקק הבקבוק אם סגור בצורה מהודקת וכן יהיה אסור לסגור חזק מאוד את פקק הבקבוק בשבת. כיון שהאיסור לסגור הברגה באופן חזק זהו איסור מהתורה.

משקפים שנפלה ממנה העדשה המחוברת אליה ע"י בורג האם מותר להחזיר הבורג למקומו. וכן לגבי מלחיה האם מותר לפתוח את הברגת המלחייה ולסוגרה. וכן אם יצא המקל שמחובר למטאטא ממקומו בשבת. וכן מקרה שמאוד מצוי בהרבה כלים שיש מכשיר שמחובר לו צינור ובצד השני המכשיר נותן אויר או חשמל או מים מזוקקים וכיוצא בזה ויצא הצינור בצד אחד ממקומו. האם בכל מקרים אלו יהיה מותר להחזיר את החיבור למקומו, לפי המ"א אסור דקרי תקע וכן לפי הלבושי שרד גם לדעת הט"ז אסור. לפי המשנה ברורה לפי הט"ז מותר להחזיר הבורג באופן רפוי בלבד, וגם זה רק לדעת הטור שמתיר להחזיר ברפוי גם באופן שהרגילות להדק. וגם המשנה ברורה אומר שיש להחמיר כדעת המגן אברהם לא להחזירו גם לא בצורה רפויה. לפי החזו"א בצורה רפויה מותר להחזיר תמיד ואף להדק ההברגה להבנת המשנה ברורה בט"ז שאינו נקרא הידוק יש להקל אך לפי המ"א שיש להחמיר כדבריו אסור. אך מעיקר הדין גם לפי המשנה ברורה להחזיר בצורה רפויה מעיקר הדין מותר. 

מעשה שהיה בבורג של משקפים שהיה רפוי זמן רב והבורג נפל מידי פעם ואף בשבת נפל הבורג, יש מי שחשב שהתיר להשיב את הבורג למקום אף בשבת כיון שזו הרגילות ואינו מתקן כלי כיון שכך כבר קרה מספר פעמים וגם ההברגה הידנית אינה חזקה ונחשבת לרפוי, אך נראה שאין זה דומה לנודות שרגילים לפתוח ולסגור בשבת שכן בנודות זהו דרך הפתיחה והסגירה של הכלי משא"כ בבורג שנפל למרות שנפל מספר פעמים רב אין התר להחזירו שכן אין זו צורה תקינה של משקפים שבכל פעם ייפול הבורג ויחברו, זו תקלה שבכל פעם שמחזיר הבורג למקום הוא מתקן כלי.

אלא שיש לדון מצד שאינו חיבור חזק ומכניסו בצורה רפויה, ואם ההברגה אינה נחשבת כתקיעה, (כשיטת הט"ז) מעיקר הדין יותר להשיבו בצורה רפויה, אלא שהגאון ר' יששכר ג'סואן חידש שאין מקום להקל כהט"ז בזה כלל שכן גם הט"ז לא אמר שאינו הידוק אלא בכוס שמידי פעם פותחים לנקות וכו' אך בורג של משקפים צורתו התקינה והרצויה היא שתמיד ישאר מחובר יחד, ומה שזה נפל זו תקלה אך אינו דבר שנועד לפתיחה מידי פעם ובזה גם הט"ז יאמר שלהבריגו בחזרה זה נקרא  "תקע"  ואסור להחזירו אפילו באופן רפוי.  וכן הדין לגבי השבת המקל של המטאטא למקומו וכל פעם שאין הפירוק והחיבור חלק מהיעוד התקין של הכלי, אלא תקלה שקרתה שיצא הבורג וכד'אכן לדעת החזו"א להחזירו באופן רפוי מותר שכן לא גוזרים רפוי שמא יתקע. גם במה שהרגילות לתקוע.

ו'] בעיה נוספת שקימת בעדשת או בידית משקפים שנתפרקה מצינו בגמ' בדף קלח: לגבי כירה שעומדת ע"ג רגלים ורגל אחת נשברה כתוב שאפילו לטלטל את הכירה אסור משום שחוששים שמא יתקע את הרגל הנשמטת בחזרה. דין זה נפסק להלכה בשו"ע סי' שח סעיף טז והרמ"א אומר שגם ספסל שאחד מרגליו התפרק יהיה אסור לטלטלו מחשש שמא יתקע. לכאורה לפי"ז גם משקפים שנפל מהם הבורג יהיה אסור ללבוש ואפילו לטלטל בשבת דחוששים שמא יחבר את הבורג. שחיבורו נקרא תקיעה לפי פסק המשנה ברורה לדינא. אלא שיש שתי אפשרויות להתיר וכדלקמן

1. אם נאבד הבורג ואין בורג בנמצא להחזיר לחבר את עדשת או את ידית המשקפים נראה שאז מותר לטלטל את המשקפים. שגם בספסל אם נשברה אחת מרגליה מותר לטלטלו כיון שאין חשש שיביא את החלק הנצרך ויחברו מדבר שאינו בנמצא. 2.התר נוסף יש באופן שכבר לבש את המשקפים בצורה כזאת ביום חול ללא הבורג מותר גם בשבת לטלטלו כיון שראינו שלבש ולא תקע בחזרה את הבורג לא חוששים שבשבת יתקן זאת. התר זה הובא שם לגבי ספסל שהתפרק אחד מרגליו ולא חיברו בחול. 

בדין בורג שמחובר לסטנדר שיכול כל אדם להתאים את גובה הסטנדר לעצמו ע"י הידוק הבורג יש להסתפק האם יש בזה את ההיתר של הט"ז והמ"א בדבר שדרכו לפתוח ולסגור תמיד, כיון שאינו עשוי בשביל לפתחו ולסגרו תמיד כמו בקבוק. אך סברא להתיר זאת הובא בספר אורחות שבת פרק  ח' הערה פז' שאין כאן בונה מחודש כלל אלא כל הזמן זה בנוי והוא רק מכונו במקומו.                     


1 ואולי מותר גם לבנות ממש בצורה מהודקת מותר לפי רב הונא שההלכה כמותו, נחלקו בזה המשנה ברורה והחזו"א לשיטת החזו"א מותר לבנות בצורה מהודקת כשאין הדרך להדק ויבואר לקמן אי"ה]

2 וכן יש להוסיף לפי הרמ"א שהובא לעיל שאסור להדק בכל אופן גם אם אין חשש שיבוא לידי תקיעה. יהיה אסור לחבר את הכוס עד הסוף לכו"ע אלא אם נדחוק ונאמר שהחיבור לא נקרא אפילו הידוק לשיטת הטור שמתיר, והחיבור הזה נקרא חיבור רפוי
3 למרות האיסור הגמור להבריג המגן אברהם אומר דדבר שעשוי בשביל לפתוח ולסגור באופן תדיר כדוגמת פקק שעל בקבוקי שתיה מותר לפתחו ולסגרו בשבת למרות שהחיבור מוגדר כתקע. וכן בט"ז מתיר את הדברים שרגיל בהם.
4 ואין להקשות שזה שתי גזירות מדרבנן שאין גוזרים גזירה לגזירה. שגם בבישול מצאנו שגזרו שאסור לבשל בתולדות חמה למרות שאין אסור לבשל בחמה עצמה, וכל האיסור הוא רק גזירה שמא יבוא לבשל בתולדות האור, וגם זה אינו איסור בבעצם אלא רק גזירה שמא יבשל באש עצמה ואינו נקרא גזירה לגזירה כי אם נתיר לבשל בתולדות החמה יבוא גם לבשל בתולדות האש ולא תתקים הגזירה שאסור לבשל בתולדות האש, לכן אסרו גם תולדות האור. גם כאן נאמר אותו הדבר שאם נתיר להחזיר ברפוי היכן שהדרך להדק יבאו גם להחזיר ברפוי היכן שהדרך לתקוע.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17986315

אתר השבת