פרשת שופטים

פרשת שופטים - מלך בשר ודם - לאור רצון ה'!

פרשת שופטים - מלך בשר ודם - לאור רצון ה' !

מאת: אהובה קליין.

אחד הנושאים בפרשה: מינוי מלך לעם ישראל וכך התורה מתארת את  בחירתו:

" כִּי -תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל -הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַה', אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹקיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת - הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן - הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" [דברים י"ז, י"ד-כ']

ההפטרה  נקראת [בספר ישעיהו]

להלן קטע מתוך ההפטרה:

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.  וְאָנֹכִי, ה' אֱלֹקיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; ה'  צְבָא-וֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה". [ישעיהו  נ"א, "ב- י"ז]

השאלות הן:

א] מלך בשר ודם  ולעומתו מלך מלכי המלכים - כיצד?

ב] מה הקשר בין ההפטרה לבין הנאמר בפרשתנו?

תשובות

מלך בשר ודם לעומת מלך מלכי המלכים.

בראש וראשונה יש להימנע מלהמליך מלך שאינו יהודי כפי שכתוב:

"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא". 

אונקלוס מסביר: הסיבות הן:

א] אם הוא נוכרי - הוא עלול, חלילה,  להנהיג עבודה זרה בישראל.

ב] אין לו את מידת הרחמנות והחסד שבבני אברהם, יצחק ויעקב.

האיסורים המוטלים על המלך.

חז"ל אומרים: כי המלך נצטווה בשלוש  מצוות לא תעשה:

א] "לא ירבה  לו סוסים"

ב] "לא ירבה לו  נשים"

ג] "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד"

אך על מנת שהמלך יצליח  בתפקידו - עליו  להתחבר  לתורה הקדושה.

על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב] - נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:

אחד יהיה מונח בבית גנזיו - כלומר בחדריו  הפנימיים והשני הוא   לוקח אתו לכל מקום שהולך.

בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה- אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.

רבינו בחיי מסביר: למרות שיהיה לעם ישראל מלך בדומה ליתר אומות העולם, הרי התורה מזהירה אותו שלא ידמה להם במידותיהם, יש מלכים שמרבים סוסים ומרכבות ,אך לעומתם מלך ישראל מצווה לא להרבות בכסף לא בסוסים ולא בנשים ולא בזהב, יש מלכים בקרב הגויים שהם מאד מחשיבים את כל החומריות הזאת, אך לעומתם מלך ישראל  ייחסר בריבוים וישים דגש ביתר שאת - על התורה והיראה.

מלכי אומות העולם מגיעים לגאווה על כל עושרם וירום לבבם, אבל מלך ישראל חייב להיות צנוע והכתוב מבטיח שאם יקיים את דברי התורה, מובטח לו שיאריך ימים במלכותו.

חז"ל מדגישים : שהמלך מצווה לא להרבות בסוסים ,אלא אך ורק לצורך מרכבתו, פרשיו וחייליו.

אבל לא שיהיו לו מבחר סוסים וכל פעם יחליף סוסים אחרים . מהטעם שלא יחפוץ להשיב את עם ישראל אל ארץ מצרים.

כי משם נהגו להביא סוסים באותה תקופה ממצרים והראיה לכך: שנאמר ב: [מלכים א, י]: "ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף  וסוס בחמישים ומאה".

בעניין איסור להרבות לו נשים, על  כך מפרשים רז"ל: הותר למלך – עד  שמונה עשר נשים - כמספר הנשים שהיו לדוד המלך,

הטעם שאין להרבות בנשים, מפני שהאישה עלולה לפתות את המלך לסטות מדרך יראת אלוקים - כדוגמת חוה שפיתתה את האדם באכילת הפרי האסור בגן העדן.

בנוגע לאיסור ריבוי כסף וזהב, על כך אומרים רז"ל - סכום הכסף מותר שיגיע עד לתת שכר לחילותיו  של המלך כל שנה ושנה, אך ישנו איסור שישתמש בכספו למטרת אוצר ,או סגולה מהטעם שלא יגיע לידי גאווה, כי אם אכן  ינהג כך, חלילה, כתוצאה מכך ירום לבבו   ומן הראוי שהמלך יציב לפניו את יראת ה'.

לעניות דעתי:  אחד מהחסרונות של מלך בשר ודם: הוא עלול לסטות מדרך הישר  ולהמרות את פי ה'.

כך קרה לשאול המלך - שלמרות ששמואל הנביא המליך אותו. הרי במלחמת עמלק הוא חטא בכך שלא הרג את אגג מלך עמלק .

כתגובה - שמואל בעצמו הרג את אגג והודיע לשאול על  הפסד מלוכתו היות ולא ציית לציווי ה'- להשמיד את עמלק כולו-כולל הצאן והבקר .כפי שנאמר: "ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך:...." [שמואל-א, ט"ו, כ"ח] "וישסף שמואל את - אגג לפני ה' בגלגל " [שם, ל"ד]

לעומת מלך בשר ודם ,אין מלך מלכי המלכים זקוק למתנות בשר ודם. אלא מצווה לקיים את מצוות התורה ואין לשאול שאלות וקושיות על מעשיו כפי שנאמר: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".[להלן  י"ח, י"ג] ולכן מלך בשר ודם חייב להיות מחובר לספרי התורה- כדי שלא יסטה ,חלילה מהדרך ישרה- היינו רצון ה'!

הקשר להפטרה בספר ישעיהו.

גם בהפטרה ניתן להבחין היטב בחשיבותו של אלוקים השולט על כל העולם – כפי שמודיע הנביא ישעיהו –לישראל בהפטרה:

"וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה".

המשמעות היא: שהקב"ה שולט על כל תבל, לעולם אינו שוכח את בניו ולכן אין עם ישראל  צריך לפחד מהגויים המאיימים עליו – או כאשר מכתיבים לו כיצד לנהוג! כי רק הקב"ה יכול לנחם ולהושיע את עמו כנאמר:

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן".

לסיכום, לאור האמור לעיל: דווקא כעת - בימי אלול- עם ישראל חייב לעשות חשבון נפש  ולהבין - כי עלינו לשוב לשורשים - להתחבר לתורה ולהתאחד כולנו באהבת חינם- הרי אלוקים מתבונן בנו במשך כל השנה ועל מנת שנוכל להישאר כאן בארצנו הקדושה –לנצח- עלינו להתחבר לתורה- כדברי דוד המלך:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ .בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו --    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ" [תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

לצערנו - כל מה  שעובר  עלינו לאחרונה - המחלוקות והמלחמה סביבנו נובע - מההתרחקות של  העם מהתורה, ומנגד - מרצון ה' - השולט על כל מלך - או מנהיג כפי שנאמר: "לב מלכים ושרים בידי ה'-כדברי  שלמה המלך: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ". [משלי. כ"א,  א']

יהי רצון ונקיים את רצון ה': "... שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.." [מלאכי ג', ז]                                                             

ישנו מלך וישנו מלך

יֵשׁ מֶלֶךְ וְיֶשְׁנוֹ מֶלֶךְ.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְליַיְן (c)

יֶשְׁנוֹ מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם

טוֹעֶה בִּדְרָכָיו כְּאָדָם

מִתְעַלֵּם מֵרָצוֹן אֱלוֹקָיו

מִתְנַתֵּק מִשָּׁורְשֵׁי אֲבוֹתָיו

 

עַמּוֹ עָלוּל לְהַטְעוֹת

סָר מִדֶּרֶךְ הַמִּצְווֹת

אַךְ הֵם  מִמֶּנּוּ מְצַפִּים

לְיָמִים טוֹבִים וּשְׁלֵוִים.

 

אִם  מִתְרַחֲשׁוֹת תַּקָּלוֹת

מַפְנִים  כְּלַפָּיו  קְלָלוֹת

אַךְ יֶשְׁנוֹ אוֹצָר עַתִּיק יוֹמִין

הַתּוֹרָה מִסִּינַי - תָּמִיד תַּצִּיל!

 

יֶשְׁנוֹ מֶלֶךְ בּוֹרֵא עוֹלָם

הַשּׁוֹלֵט עַל מַשְׁבְּרֵי הַיָּם

מְשַׁנֶּה עִתִּים וּזְמַנִּים

רוֹצֶה בְּנֶחָמַת הַבָּנִים.

 

אִם נִקְלַעְנוּ לְיָם סוֹעֵר

וְהַמַּצָּב אוֹתָנוּ שׁוֹבֵר

דְּעוּ אַחַי הַכֹּול  לְטוֹבָה

עָלֵינוּ לָעַד שׁוֹרָה שְׁכִינָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת  שׁוֹפְטִים [חֻמַּשׁ דְּבָרִים וְהַהַפְטָרָה [יְשַׁעְיָהוּ פֶּרֶק נ"א,-נ"ב]    

שופטים בשערי העיר

שׁוֹפְטִים בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִּים

שׁוֹפְטִים בְּכָל הַשְּׁעָרִים

שׁוֹפֵט יְרֵא שָׁמַיִם

שׁוֹפֵעַ חָכְמָה כַּמַּיִם.

 

צֶדֶק , צֶדֶק יִרְדֹּוף

דָּבֵק בְּדִין וָחֹוק

מְחֻבָּר  לְתוֹרָה וְיִרְאָה

נוֹהֵג זְהִירוּת יְתֵרָה.

 

מִדְּבַר שֶׁקֶר יִרְחַק

בָּאֱמֶת בִּלְבַד יִדְבַּק

אֶת הַמִּשְׁפָּט לֹא יַטֶּה

מֵהַכָּרַת פָּנִים יִסְטֶה.

 

אִישׁ מָתוּן בַּדִּין

מַקְשִׁיב ,  מַאֲזִין

לְבַעֲלֵי הַדִּינִים

מִתְעַמֵּק בַּמִּלִּים.

 

טֶרֶם יַחֲרֹץ גּוֹרָלוֹת

נוֹשֵׂא לֶאֱלֹוקִים תְּפִלּוֹת

שֶׁלֹּא יִפְגַּע בִּירֻושַּׁת הַמּוֹלֶדֶת

אֶלָּא פְּסַק דִּינוֹ יָבִיא תּוֹעֶלֶת.

הערה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]

פרשת שופטים - החיבור בין המשפט - לירושת הארץ

פרשת שופטים -  החיבור בין המשפט - לירושת הארץ?

 מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בציווי:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק.  לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא- תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ.." [דברים ט"ז, י"ח- כ"א]

השאלות הן:

א] נאמר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ" באילו שערים מדובר?

ב] מה הקשר בין הצדק לירושת הארץ?

תשובות.

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן - לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ"

על פי רש"י: מדובר בשופטים שהם  דיינים הפוסקים את הדין – והם נמצאים בשער של כל עיר  ובלשון רש"י: "מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט בכל עיר ועיר"- הם צריכים להיות דיינים מומחים – וצדיקים ,כדי לשפוט צדק ותפקיד השוטרים הוא לדאוג שפסק הדין של השופטים יתבצע בפועל ואם  נתקלים בקשיים הם  משתמשים במקל וברצועה עד שהסרבן יקבל עליו את דין השופט.

מדוע היה צורך להעמיד שופטים בכל פתח של עיר? על כך ישנה תשובה יפה,

רבי שלמה קלוגר מסביר:  באופן זה השופטים יהיו מתונים בדין לשפוט צדק, היות ולא ייווצר לחץ של משפטים והדבר מונע חיפזון אצל הדיין ,או השופט - דבר שמסוגל לפגוע במשפט צדק.

דעת מקרא מסביר:

כי , ישראל ידעו אילו מידות צריכות להיות לשופט הנבחר  כפי שמסופר לראשונה בעניין עצת יתרו - המציע למשה להיעזר בשופטים שיסייעו לו  לשפוט את העם :

"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.  אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹקים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.  .......".  [שמות  י"ח, כ"א- כ"ו]

תפקיד מינוי השופטים חייב להיעשות על ידי ראשי העם.

על פי הרמב"ם שביאר את סדר מינוי הדיינים: אמרו חכמים מבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקים :  מי שנמצא איש חכם וירא חטא , עניו , שפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה עמו -היו בוחרים אותו לשמש דיין בעירו .משם היו מעלים אותו לפתח  הר הבית ומשם מקדמים אותו לפתח העזרה ומעלים אותו לבית דין הגדול.     מקום  השופטים היה בכל עיר – בשער של אותה העיר – הכוונה: בערים של כל שבט - יהיו בני השבט נידונים בפני דייני השבט והמשפט חייב להיות משפט צדק.

על פי אבן עזרא: השופט חייב להקפיד לא להטות משפט כגון שלא יזכה את החייב כפי שכתוב: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ" [שמות כ"ג, ו']

כמו שנאמר: "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט—לֹא -תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:  בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"[ ויקרא י"ט, ט"ו]

כמו שנאמר בחומש דברים:

"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא" [ דברים א', י"ז]

הכוונה: כשמופיעים שני אנשים לפני השופט ואת אחד  מהם הוא מכיר באופן אישי - בין אם הוא קרוב משפחה, או ידיד. וירצה להטות את הדין לזכותו -התורה מזהירה אותו לנהוג כלפיו כאילו אינו מכירו .

הסבר ב] למשמעות השערים:

מופיע בספר היצירה [פרק ד', י"ב] שיש שבעה שערים בנפש האדם. שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נקבי האף, הפה.

על פי זה השל"ה הקדוש מסביר: האדם צריך לשים על עצמו שופטים ושוטרים על שבעה שערים הנ"ל ועליו לשפוט את עצמו תמיד שלא יהיה בו שום עבירה וחטא ויקפיד על קדושה וטהרה על עצמו.

אך בהסבר זה ישנו קושי: איך ניתן לחבר  את המשפט: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק"?

התשובה על כך על פי חז"ל [מסכת קידושין מ'] "לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת, אשריו -שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת ,אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה." מכאן שכל פעולה שאדם נוקט, גורם בכך לכל העולם כולו להיות מוכרע לטוב, או חלילה לרע.

דוגמת המשל: אחד שישב בספינה וניקב תחתיו חור בקרקעית הספינה וששאלו אותו: מדוע עושה זאת? הרי מסכן את כל האנשים בספינה והוא עונה להם: "אני נוקב חור רק מתחת למקום מושבי שעליו שילמתי במיטב כספי" אמרו לו: "אתה מסכן את כולנו! עלולים אנו לטבוע בגללך"!

הנמשל: כאשר אדם עובר עבירה הוא לא רק גורם נזק לעצמו ,אלא גורם בכך לכל העולם להכריע לכף חובה.

לפי זה המשך הפסוק: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק".  על ידי שהאדם ישים שופטים ושוטרים על כל שעריו בגופו וישגיח שלא יחטא - בכך ישפוט את העם כולו במשפט צדק ולא יכריע את כל העם לכף חובה חלילה. אלא לכף זכות .

הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ:

רבינו בחיי אומר: כי עשיית משפט צדק היא למען שני יסודות:

א] למען העולם הבא - תחיה בצדק עליון שהוא האור הגדול הגנוז לצדיקים.

ב] למען הצדק בעולם הזה -  תירש את ארץ ישראל, על כך אמר שלמה המלך: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"- על ידי רדיפה אחר מידת הדין שיש בה   חסד , ה' ישיג צדק עליון שהוא העולם הבא  וצדק תחתון בארץ ישראל.

רש"י מסביר: כדאי למנות דיינים כשרים כדי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם.

"הכלי היקר" מסביר את דברי רש"י: לפי "שאלמלא מוראה -איש את רעהו חיים בלעו" [מסכת אבות פרק ג', משנה ב']

שלוש מצוות נאמרו כאן: א] מינוי דיינים, ב] שיפוט צדק.

ג] הליכה לבית דין יפה. בעקבות פירוש הספרי- רש"י מסביר: שהשכר המובטח הוא : -"לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ.."- יינתן עבור מינוי דיינים כי היא מצווה כללית לכל ישראל.

מסתבר שהשכר של ירושת הארץ שגם הוא כללי לכל העם - יינתן עבור מצווה כללית.

רש"ר מסביר: כי ירושת הארץ והביטחון המדיני - יהיה במידה ויקדם את הצדק.

מכאן אנו לומדים: כי ירושת הארץ עלולה להיות  מוטלת בספק בכל רגע והמדינה היהודית צריכה לרשת את הארץ תמיד מחדש-על ידי הקיום המלא של הצדק.

גם דעת מקרא סובר: כי יש במשפט צדק להביא חיות וחיזוק לישיבת עם ישראל בארץ ירושתם.

ספורנו מדגיש: שיש לבחור שופטים הפועלים על פי הצדק ,למרות שאין להם מעלות אחרות  הראויים לדיין כגון: שלמות הקניין, שלימות הגוף ,כמו  שאמר ה' לשמואל כאשר הלך לבחור מלך  מבניו של ישי:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-שְׁמוּאֵל, אַל- תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" [שמואל- א, ט"ז, ז].

וזאת למען ירושת הארץ כי חסרון הצדק במשפט  ימנע את ירושת הארץ.

במסכת אבות נאמר: חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה".[אבות  פרק ה, משנה ח']

קיים קשר בין נושא המשפט לבין ירושת הארץ והסיבה היא: ארץ ישראל שונה מכל הארצות, ארץ הידועה כקדושה במיוחד כמו שנאמר: "ארץ אשר- ה' אלוהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א, י"ב]

אם נדמה זאת  בצורה ציורית - הר ארצנו- ארץ זבת חלב ודבש - היא כארמון שבו הכול חייבים להתנהג בכבוד מיוחד - על פי כל החוקים בהתאם לדרישות המלכות.

והעם עצמו גם בדרגה רוחנית גבוהה כמו שנאמר: "כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על- פני האדמה" [דברים י"ד, ב]

הארץ מכוח  קדושתה המיוחדת אינה מסוגלת לשאת דברים הנעשים בניגוד לתורה ומצוותיה.

כמו שניתן לקרוא בכתובים: "ולא תקיא הארץ אתכם" [ויקרא י"ח, כ"ח].

או: "ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה"[שם י"ח, כ"ה]

יש בה גם סגולות מיוחדות שלא ניתן  למוצאן בשום מקום אחר, סגולה לתורה, יראה ולחוכמה ועוד.

תפקידם של השופטים והשוטרים לדאוג שארץ ישראל תתנהל ברוח התורה - כלומר  משפט צדק ואהבה בין איש לרעהו.

החיים חייבים להתנהל בתוכה על ידי אמת וצדק, כי ללא משפט, לא ניתן לקיים חיים תקינים בארץ ישראל.

לסיכום לאור האמור לעיל:

התורה מצווה להעמיד שופטים בכל שערי הערים -כדי לשפוט משפט צדק - וחיים של שלום בכל עיר , השופטים  חייבים להיות בעלי מידות טובות ,זאת גם למען -ירושת הארץ גם לאחר שנכבשה . ארץ קדושה כישראל יכולה לשמור על רמתה הרוחנית רק על ידי משפט צדק.

לכן חשוב הציווי: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ"

 

 

 

 

דבר החסידות – פרשת שופטים – חודש אלול

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת שופטים – חודש אלול 

 

מילה של צדיק

 

הסיפור שמכה גלים בימים האחרונים (ויש לי היכרות אישית עם בעל המעשה), ומעשה שהיה כך היה:

 

יש לי חבר בשם ר' מוישי בלייך, המשמש כשליח במסאצ'וסטס.

אולם מוישי לא נולד בחממה החב"דית, הוא משתייך למשפחה חשובה בקרלין-סטולין, כולם תלמידי חכמים מובהקים; אח אחד שלו נשלח לכהן כרבה הראשי של קייב, אח נוסף מכהן כרב ביהכנ"ס הגדול בדיטרויט.

 

כשלמדתי בישיבת סטולין בבורו-פארק בשנת תש"נ, למד איתי באותה תקופה גם מוישי, ויחד התקרבנו לחצר הרבי, למדנו בצוותא תניא, גם במחנה הקיץ של סטולין עשינו 'חבורה' של חב"ד, ולאחר מכן עברנו שנינו ללמוד בישיבות חב"ד.

 

 

והנה לפני כשבועיים (מנחם אב תשפ"ג) מקבל מוישי מחברו תמונה חדשה שלו כילד מקבל דולר מהרבי. הוא מאוד התרגש, נכנס לאתר התמונות של הרבי LIVING ARCHIVE, וגילה גם תמונה של אביו, אותה הזמין מיד על מנת להעניק אותה לאביו הישיש.

 

מוישי מספר, שרק פעמיים לקח אותו אביו בתור ילד לרבי מליובאוויטש, שניהם בשל שמחה משפחתית שהתקיימה בשכונת הרבי. ועכשיו יש לו תיעוד מביקור כזה. ואז הוא מגלה שאפשר להזמין גם סרטון מהמעמד, ואמנם זה עלה הרבה כסף, אבל מה לא עושים כדי לחוות שוב את הרגעים מול פני הקודש? הוא הזמין.

 

 

כשהגיע אלי הסרטון, מספר מוישי, עמדתי נדהם; בווידאו אני רואה את אבי עובר איתי לפני הרבי ומבקש "משה יהודה בן שרה ליראת שמים". הרבי משיב: "בשורות טובות". ואז, תוך כדי שאנחנו עוברים הרבי מוסיף "און א חסיד ביי אונז אויכעט" [=וחסיד גם אצלינו]!!!

 

בשעת מעשה, אפילו לא הבחנו שהרבי אמר עוד משהו, ניתן לראות בסרטון שהרבי כאילו אומר את זה לעצמו תוך כדי שהלכנו. אבל בשבילי זו היתה פצצה! אני חשבתי כל השנים שהתקרבתי לרבי מדעת עצמי, כי אני החלטתי להיות חסיד של הרבי, ופתאום, אחרי 35 שנים, מכה בי ההכרה שהרבי בכמה מילים קישר אליו את נשמתי – "און א חסיד ביי אונז אויכעט"...

 

)שמעתי ממנו השבוע, בצירוף קטע הוידיאו. המעוניין לקבל את ההסרטה – נא לפנות אלי במספר 050-6737410(

הערת הכותב: אמנם ניתן לפרש משמעות דברי הרבי שהיהודי ביקש ברכה ליראת שמים והרבי העיר שאצלינו, מוסיפים גם חסיד.

אבל התרגום המילולי של הדברים, בצורה שהרבי אמר אותם, לא מותירות מקום לספק – שהוא יהיה חסיד גם אצלינו!

 

~~~

אלול כעיר מקלט

 

בפרשתנו, בדין ערי מקלט, נאמר (יט, ג) "תכין לך הדרך . . והיה לנוס שמה כל רוצח".

ומפרש רש"י "תכין לך הדרך – 'מקלט מקלט' היה כתוב על פרשת דרכים".

והנה, כשם שבגשמיות היו דרכים (ברוחב ל"ב אמה) המובילים אל ערי המקלט, ועל כל פרשת דרכים היה שלט "מקלט מקלט" להורות את הדרך לעיר מקלט – כן הוא גם ברוחניות, בעבודת האדם.

 

ביאור העניין:

מבואר בספרי קבלה והובא בספרי חסידות* על הפסוק (נח ט, ו) "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" – שכאשר יהודי עובר עבירה ח"ו אז הוא מעביר חיות מה"אדם העליון" ל"אדם בליעל" שבצד הקליפות, ובדקות הרי זה עניין של רציחה.

והתיקון לזה, ע"פ מאמר רז"ל (מכות י, א) "דברי תורה . . קולטין", היינו שדברי התורה הם בבחינת עיר מקלט למי ש'הרג נפש' במובן הרוחני.

וכשם שבגשמיות הועילו ערי המקלט לא רק להורג נפש בשגגה, כי אם גם לרוצח במזיד, שהרי גם המזידין היו צריכים לנוס אל ערי המקלט עד החקירה והדרישה – כך הוא גם ברוחניות, שדברי תורה קולטין גם את העובר עבירה במזיד.

 

וכשם שבגשמיות, היו הדרכים לעיר מקלט מתוקנות וגם היה שלט על כל פרשת דרכים להורות את הדרך לילך בה – כך גם ברוחניות מראה הקב"ה לאדם לאיזה כיוון ללכת, כי למרות שיש לאדם בחירה, "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע", עומד הקב"ה כביכול עם 'שלט', ומזהירו ללכת בדרך הנכונה: "ובחרת בחיים".

אמנם, מכיוון שהקב"ה נוהג "מדה כנגד מדה" – הנה אם האדם רוצה שהקב"ה יראה לו את הדרך – עליו ג"כ לצאת ל"פרשת דרכים" שבה עומדים יהודים שאינם יודעים לאיזה כיוון ללכת, ולהכריז ולצעוק "מקלט מקלט"; לכו בדרך הימנית המובילה ל"מקלט", שהיא מקלט מגואל הדם, הוא השטן "שיורד ומסטין עולה ומקטרג".

 

את פרשת שופטים קוראים תמיד בתחילת חודש אלול, חודש זה מכונה גם הוא "עיר מקלט", כדברי האריז"ל (פע"ח שער ר"ה פ"א) שאלול ר"ת אנה לידו ושמתי לך "לרמוז כי הקב"ה בחסדו אינה וזימן חודש אלול לכל מי שחטא בתוך השנה שישוב אז בתשובה ויקבלוהו".

ויה"ר שנזכה כבר לקיום ההבטחה בפרשתנו "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך . . ויספת לך עוד שלש ערים" בקרוב ממש.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: שיחת ש"פ מטו"מ ה'תשי"ב (נד' בתורת מנחם חלק ו' עמ' 94 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" (היכל מנחם, הוצ' תשע"ג) דברים עמ' רלא ואילך. הסיום בעניין חודש אלול – ע"פ לקוטי שיחות חלק כד, שופטים שיחה ב בסופה.

 

______________

*)  לקוטי תורה (לאדמו"ר הזקן) במדבר יג, ג. יד, ג. ספר המאמרים עטר"ת (לאדמו"ר הרש"ב) עמ' תקנט. ובכ"מ.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

פרשת שופטים - מלך בשר ודם ומלך מלכי המלכים.

פרשת  שופטים - מלך בשר ודם ומלך מלכי המלכים.

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו  מכילה נושאים רבים - אחד מהם: שימת מלך על עם ישראל: כִּי- תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל- הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד.  וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ-וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹקיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם. לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל". [דברים י"ז, י"ד- י"ט]

ההפטרה היא  [ ספר  ישעיהו נ"א - נ"ב ]

להלן מבחר קטעים:

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.  וְאָנֹכִי, ה' אֱלֹקיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; ה' צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה.  { הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה', אֶת-כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית--מָצִית. אֵין-מְנַהֵל לָהּ, מִכָּל-בָּנִים יָלָדָה;  וְהַשֶּׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב, מִי אֲנַחֲמֵךְ...

כֹּה-אָמַר אֲדֹנַיִךְ ה', וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ, הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ, אֶת-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה--אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא-תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.  וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד-מוֹגַיִךְ, אֲשֶׁר-אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה; וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ, וְכַחוּץ לַעֹבְרִים. ......

קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.  פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם:  כִּי-נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם".

השאלות הן:

א] מדוע  נדרש המלך להיות צמוד לספרי התורה?

ב] מה החוט המקשר בין דברי הנביא ישעיהו לפרשה?

תשובות.

המלך והתורה.

"משך חכמה" שואל, בנוגע למלך  נאמר: "וְקָרָא בוֹ כָּל - יְמֵי חַיָּיו": הרי היה צריך להיות כתוב: "וְקָרָא בה " שהדברים מכוונים אל התורה?

אלא, הדין הוא : ש"דברים  שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה"

זה הרמז במילים: "וְהָיְתָה עִמּוֹ"- היא  - התורה אך המילים: "וְקָרָא בוֹ"  הכוונה: לקרוא בספר ולא להגיד בעל פה!

רבינו בחיי מסביר: למרות שיהיה לעם ישראל מלך בדומה ליתר אומות העולם, הרי התורה מזהירה אותו שלא ידמה להם במידותיהם, יש מלכים שמרבים סוסים ומרכבות ,אך לעומתם מלך ישראל מצווה לא להרבות בכסף לא בסוסים ולא בנשים ולא בזהב, יש מלכים בקרב הגויים שהם מאד מחשיבים את כל החומריות הזאת, אך לעומתם מלך ישראל  ייחסר בריבוים וישים דגש - ביתר שאת - על התורה והיראה.

כפי שהתורה מצווה - על המלך להיות מחובר לתורה הקדושה.

על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל [סנהדרין כ"א, ע"ב] נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:

אחת תהיה מונחת בבית גנזיו - כלומר בחדריו  הפנימיים והשנייה  שלוקח אתו לכל מקום שהולך.

בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה - אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות ,כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד - על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם לפנים משורת הדין בנחת ובדרך ישרה.

"נתיבות שלום" אומר רעיון יפה: המלך זקוק לשני ספרי תורה ויקרא בהם כל ימי חייו ,כדי שילמד ליראה את ה'.

חז"ל אומרים [סנהדרין כ"א] חייב שיהיה למלך שני ספרי תורה - אחת שמונחת לו בבית גנזיו ואחת - נוספת - שיוצאת ונכנסת עמו.

בתחילת הפרשה נאמר-ענייני "סוּר מֵרָע "רַק, לֹא – יַרְבֶּה - לּוֹ סוּסִים" כי על ידי  שמרבה סוסים - מתבטא עיקר הכוח הגשמי כפי שנאמר בתהלים:

"לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה". [תהלים  קמ"ז]  יש בזה כוונה שלא ישים מבטחו בכוח הגשמי בלבד, אלא רק בקב"ה.  "וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים"- כדי שלא יהיה שקוע בתאוות. וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד" וזאת מהטעם שלא ירום לבבו בהשוואה לאחיו.   

אחר כך נאמר  בנוגע  ל "וַעֲשֵׂה־ ט֑וֹב": "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹקיו,.."

לעניין שני ספרי התורה: אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שצמודה אליו תמיד - כאן מרומזים שתי דרכי הנהגה:

א] כשהמלך בינו לבין עצמו .

כאשר המלך נמצא לבדו ,ידע כי מעליו ישנו מלך מלכי המלכים - הצופה במעשיו בכל רגע. כפי שנאמר: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה' הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'". [ירמיהו כ"ג, כ"ד] זהו הספר בבית גנזיו. כשהוא לבדו, בביתו ידע כי ה' משקיף עליו בכל רגע.

ב] ספר התורה הצמוד אליו בצאתו ובואו לפני אנשים.

על פי  הלכות דעות לרמב"ם: ילמד את כל סדר הליכותיו של תלמיד  חכם  כיצד יתנהג בזמן שאוכל ושותה  ובזמן שמדבר וכן ביתר הדברים הגשמיים - הכול מתוך אמונה ויקפיד  שיתקדש שם שמים על ידו.

על פי מד"א: כשם שיש שישים ריבוא אותיות לתורה - כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל - כך יש שישים  ריבוא פירושים לתורה - כי לכל נשמה -  יש פירוש מיוחד לתורה - המלמד ליהודי בכל דרכיו את ייעודו ותפקידו בעולמו. מכוח זה נשמת האדם מלמדת אותו, ומהיכן יודעת הנשמה? התשובה: היא יונקת מהפירוש שלה בתורה. וזהו ספר התורה שמונח למלך בבית גנזיו- מרמז על ספר תורה לנשמה והפירוש המיוחד שבתורה השייך אליו.

בספר "תפארת שלמה" [ע"פ מאמר חז"ל [מסכת ברכות ה] מסביר את המילים: "וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו":

שאם אדם רואה שבאו עליו ייסורים- עליו לפשפש במעשיו ואם לא גילה שחטא- יתלה את הגורם לכך: בביטול תורה.

התורה הקדושה: היא אשר מלמדת ליהודי שידע שחטא ונותנת בו כוח להכרת החטא. בלי כוח התורה איננו מודע כלל  שחטא!

החוט המקשר בין  נושא המלך שבפרשה לדברי הנביא ישעיהו.

הנביא ישעיהו פותח במילים: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם"

כדי לזכות לאמונה אמתית- יהודי צריך להבין שכל דבר שקורה בפרט ובכלל הכול מאת ה' וגם במצב שאדם חש כי קיים "הסתר פנים"- כאילו ה' לא מלווה אותו-חלילה,  חייב להתחזק באמונה: כי הכול מאת: ה' "וכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד"- הכול לטובה.

הבעש"ט סובר: שגם כאשר אדם נמצא בהסתר פנים , ה'  נמצא עמו. ואם הוא יודע זאת - נמחקים מעליו כל הדינים ומתבטלת ההסתרה.

זו הכוונה במילים: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם" כשתאמינו  "אנוכי"- שאני נמצא, אפילו "הוא"- אפילו בנסתר כשיש הסתרת פנים כביכול- "מנחמכם" אז תנחומו ויומתקו מעליכם כל הדינים והקטרוגים. יבואו עליכם חסדים ורחמים.

שתי מצוות שאותן שמענו בעשרת הדברות הן:

א] "אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ,"

הרמב"ן מסביר: אנכי ה' אלהיך הדבור הזה מצות עשה, אמר אנכי ה', יורה ויצוה אותם שידעו ויאמינו כי יש ה', והוא אלהים להם,

"לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹקים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי". על שתי דברות אלה הקב"ה משלם לנו שכר כבר בעולם הזה.

כאן יש רמז במה ה' מנחם את עם ישראל:? בזכות האמונה שמרומזת במילה "אנוכי"- "הוא מנחמכם" זו הנחמה שלכם- כי על האמונה אני חייב לשלם לכם שכר כבר בעולם  הזה.

כאן בהפטרה מנחם הנביא ישעיהו את כנסת ישראל- ירושלים- שהנה יגיע היום  והיא תתעורר ותראה גם אם נדמה היה לה שהכול רע  -  הנה תופיע הגאולה וציון המשולה לאישה תתעורר ותקום תשליך את כוס התרעלה - הייסורים שגרמו לה האויבים  והיא תנוחם בבוא הגאולה.

המילים: : "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם" מרמזות  על התורה הקדושה אשר  יש להתחבר  אליה - בדומה למלך – בשר ודם שחייב להיות דבוק בתורה וזה הדבר שיעניק לו הצלחה במנהיגות - לאורך ימים .

ראוי להיזכר בתפילתו של שלמה המלך אל ה' כאשר נראה אליו בחלומו בגבעון-וכך ביקש:

"וְעַתָּה, ה' אֱלֹקי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא.  וְעַבְדְּךָ--בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ:  עַם-רָב, אֲשֶׁר לֹא-יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.  וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:  כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.  וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי אֲדֹנָי:  כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט.  הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.  וְגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד:  אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים, כָּל-יָמֶיךָ.  וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֺתַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ, דָּוִיד אָבִיךָ--וְהַאֲרַכְתִּי, אֶת-יָמֶיךָ". [מלכים-א, פרק ג',ז'-ט"ו]

לסיכום ,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק - הן מהפרשה והן מהפטרה - כי תנאי  להצלחת המלוכה - או המנהיגות- להיות מחובר לתורה הקדושה ולפעול על פיה.

ויפים דברי דוד המלך:

"תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי".

[תהלים י"ט, ח]

נֶחָמָה מְכֻפֶּלֶת - שיר מאת אהובה קליין

נֶחָמָה מְכֻפֶּלֶת

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

לְפֶתַע נֶחָמָה מְכֻפֶּלֶת

נְבוּאָה כְּנָהָר זוֹרֶמֶת

יְרוּשָׁלַיִם בְּמִילּוֹתֶיהָ נִשְׁטֶפֶת

מַאֲזִינָה  לַקּוֹלוֹת , מִשְׁתּוֹמֶמֶת .

 

אָנֹכִי, אָנֹכִי הוּא מְנַחַמְכֶם

הֵסִירוּ פַּחְדְּכֶם מֵאוֹיִבְכֶם

בן אָדָם כֶּחָצִיר נֹבֵל

אֱלֹוקִים  רָם - נִשָּׂא בַּתֵּבֵל .

 

שׁוֹלֵט עַל יָם וְגַלָּיו

יַשְׁקִיט , אוֹ יַסְעִיר מֵימָיו

בַּת צִיּוֹן – קוּמִי אוֹרִי

נַחֲמִי , הִתְנַחֲמִי -  עוּרִי  !

 

גַּם אִם חַשְׁתְּ עֲזוּבָה

וְלֹא מִיַּיִן שִׁכּוֹרָה

עַתָּה לְאָוזְנַיִךְ בְּשׂוֹרָה

בְּאוֹיְבַיִךְ אֶתֵּן נְקָמָה .

 

לָקַחְתִּי כּוֹס  הַתַּרְעֵלָה

אַשְׁקֶה  מְעָנַיִךְ - הַשְׁפָּלָה

לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ

רוֹנִי חִגְגִי גְּאֻולָּתֵךְ .

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת  הַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁת: שׁוֹפְטִים [יְשַׁעְיָהוּ  נ"א- נ"ב]

 

פרשת שופטים – חשיבות התורה- לעתיד עם ישראל

פרשת שופטים – חשיבות התורה- לעתיד עם ישראל.

מאת: אהובה קליין .

פרשת שופטים פותחת במילים:  "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק". [דברים  ט"ז, י"ח]

פרשה זו נקראת תמיד בחודש אלול, יש קשר הדוק לחודש  זה – הידוע כחודש הרחמים והסליחות. אווירת הימים הנוראים וכבר בתחילת החודש נוהגים לתקוע בשופר - כדי לעורר את הלבבות - לקראת הימים הנוראים ובתום ימים אלה בתשרי –נחגוג בע"ה –את ראש השנה לברואים - בו בני מרום  ישפטו על ידי בורא עולם-על פי מעשיהם במהלך השנה.

על כך מסביר: השל"ה הקדוש:

לאדם ישנם שערים רבים, כגון: שער השמיעה, שער הדיבור שער הראייה, שער החוש ושער המישוש... מה תפקידו של האדם לגבי שערים אלה?

התשובה לכך: עליו למנות את עצמו ואת שני יצריו שישמשו שופטים ושוטרים – אשר יהיו אחראים על כל השערים המצויים באדם.

באופן זה ניתן להגיע לתשובה זכה ואמתית.

אחד הנושאים בפרשה הוא:  המלך, התורה דורשת ממנו התנהגות אשר תשמש – דוגמא אישית לאזרחים:

"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד.  וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹקָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן- הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול-לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל". [דברים  י"ז ט"ו- כ']

השאלות הן:

א] מה חשיבות הציווי –"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ",

ג] מדוע חשוב שהמלך יהיה מחובר לתורה?

ב] מה הקשר בין ההפטרה לקריאת  הפרשה?

תשובות.

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ",

על פי חז"ל: על שלושה דברים מסר משה  נפשו עליהם ונקראו על שמו: 

א]  משה מסר נפשו על התורה ולכן נקראת על שמו, לפי שנאמר:  "זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" [מלאכי ג, כ"ב] ועוד נאמר:  "וַיְהִי-שָׁם עִם-ה', אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה--לֶחֶם לֹא אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה; וַיִּכְתֹּב עַל- הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים". [שמות ל"ד, כ"ח]

ב] משה מסר  את נפשו למען ישראל ולכן נקראו על שמו: "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה:  לֶךְ-רֵד--כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" [שמות ל"ב, ז'] דברים אלו נאמרו למשה במעשה העגל .

עם ישראל נחשב לעם ה' כפי שנאמר:

"וְהֵם עַמְּךָ, וְנַחֲלָתֶךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל, וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה".[דברים ט', כ"ט] מה תלמוד לומר: "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ"? התשובה לכך, כי משה נתן נפשו עליהם, נקראו על שמו. ועוד הוכחה שמשה  נתן נפשו עליהם? שנאמר:  "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם" [שמות ב', י"א]

ג] משה נתן את נפשו גם על הדינים - [נאבק למען הצדק והמשפט]  ונקראו על שמו כפי שנאמר:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן- לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ.." והרי המשפט שייך לאלוקים, מה תלמוד לומר " תִּתֶּן- לְךָ", אלא מתוך שמשה נתן נפשו עליהם- נקראו על שמו.

מהיכן לומדים שנתן נפשו עליהם? לפי שנאמר: "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.  וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי; וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר.  וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר. וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת- הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן.." [שמות  ב', י"ג- י"ז]

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: "אל תהא מלגלג [לועג ומזלזל] בדין שהוא אחד משלוש רגלי [ יסודות העולם] ששנו חכמים:

עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:

עַל הַדִּין, וְעַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, [מסכת אבות  א', י"ח]  [שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ט"ז):"אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם".

מכאן לומדים: אסור להטות את הדין - שאם הטית את הדין ,אתה בכך מזעזע את העולם - שהוא הדין - אחד מרגליו.

בנוסף על האיסור להטות משפט - אסור גם לקחת שוחד ועל כך אמר: רבא: "מה טעמו של שוחד?[מדוע אוסרת התורה את לקיחת השוחד?] כוון  שנוטל שוחד מחברו, דעתו מתקרבת אצלו הרי הוא כגופו - ואין אדם רואה חובה לעצמו.

משוחד- הוא מלשון - חד- שהנותן והמקבל  - נעשים לב אחד.

חשיבות התורה אצל המלך.

רבינו בחיי מסביר: למרות שיהיה לעם ישראל מלך בדומה ליתר אומות העולם, הרי התורה מזהירה אותו שלא ידמה להם במידותיהם, יש מלכים שמרבים סוסים ומרכבות ,אך לעומתם מלך ישראל מצווה לא להרבות בכסף לא בסוסים ולא בנשים ולא בזהב, יש מלכים בקרב הגויים שהם מאד מחשיבים את כל החומריות הזאת, אך לעומתם מלך ישראל  ייחסר בריבוים וישים דגש ביתר שאת - על התורה והיראה.

כפי שהתורה מצווה - על המלך להיות מחובר לתורה הקדושה.

על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב]- נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:

אחת תהיה מונחת בבית גנזיו - כלומר בחדריו  הפנימיים והשנייה  שלוקח אתו לכל מקום שהולך.

בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה - אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות ,כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד - על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.

"נתיבות שלום" אומר רעיון יפה: המלך זקוק לשני ספרי תורה ויקרא בהם כל ימי חייו ,כדי שילמד ליראה את ה'.

 

לעניין שני ספרי התורה: אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שצמודה אליו תמיד- כאן מרומזים שתי דרכי הנהגה:

 

א] כשהמלך בינו לבין עצמו .

 

וכאן מרומז- כאשר המלך נמצא לבדו ,ידע כי מעליו ישנו מלך מלכי המלכים- הצופה במעשיו בכל רגע. כפי שנאמר:

 

"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְהוָה". [ירמיהו כ"ג, כ"ד] זהו הספר בבית גנזיו. כשהוא לבדו, בביתו ידע כי ה' משקיף עליו בכל רגע.

ב] ספר התורה הצמוד אליו בצאתו ובואו לפני אנשים. מכאן ילמד את כל סדר הליכותיו של תלמיד  חכם- כיצד יתנהג בזמן שאוכל ושותה  ובזמן שמדבר וכן ביתר הדברים הגשמיים- הכול מתוך אמונה ויקפיד  שיתקדש שם שמים על ידו.

 

 הקשר להפטרה בספר ישעיהו: [ישעיהו נ"א, נ"ב]

 

הנה כמה משפטים –מתוך ההפטרה- שאומר הנביא ישעיהו: "כֹּה-אָמַר אֲדֹנַיִךְ ה', וֵאלֹקַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ, הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ, אֶת-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה--אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי, לֹא-תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד.  וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד- מוֹגַיִךְ, אֲשֶׁר-אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה; וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ, וְכַחוּץ לַעֹבְרִים". [ישעיהו נ"א, כ"ב- כ"ג]

ההסבר: למרות שבעבר ה' כעס על ציון וגער בה- לא הסיר את  אדנותו ומלכותו מעליה והוא עתיד לבוא ולרחם עליה. ילחם ה' באויבי עמו ויושיע את עמו מידם. אומר הנביא ישעיהו אל ציון : אני לוקח ממך את כוס התרעלה- כלומר ה' מסלק מעל ישראל את כל הייסורים. את כוס הכעס של ה' שציון הייתה שותה ממנו ומתוך הכוס הזה לא תוסיפי לשתות עוד. את כוס התרעלה הזה-יעביר ה' ביד המענים שלך- האויבים  שלך. כדי שישתו אותה- כי כל הייסורים שהיו מנת חלקך בעבר – כעת יעברו  לאויבים- כמו שה' מבטיח בתורה: שייתן את כך הקללות על האויבים של ציון.

 

"עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.  הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי, יְרוּשָׁלִָם; התפתחו (הִתְפַּתְּחִי) מוֹסְרֵי צַוָּוארֵךְ, שְׁבִיָּה בַּת-צִיּוֹן.  כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם; וְלֹא בְכֶסֶף, תִּגָּאֵלוּ". 

ובהמשך נאמר:

 

"וָלכֵן יֵדַע עַמִּי, שְׁמִי; לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי-אֲנִי-הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי.  מַה -נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.  פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם:  כִּי-נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם. חָשַׂף ה' אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל- הגויים; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ".

הנביא מנחם את ציון ואומר לה:  בדרך של פיוט: להתעורר מהמצב שכולם רמסו אותה- וללבוש בגדים חגיגיים במקום בגדי האבל בזמן החורבן- והשמלה החגיגית- מסמלת את ירושלים הולכת ונבנית בבניינים יפים המכסים את אדמתה. הרשעים יפסיקו לשעבד אותך, ובסופו של דבר יופיע המבשר-והגאולה בוא תבוא. וכולם יתאספו לחזות בגדולת ה'.

הקשר בין ההפטרה לפרשה- לראות בסופו של דבר את עם ישראל נאחז בתורה הקדושה ובדרכי משפט והצדק – העם שב לחיות חיי תורה

 ונהנה מפירותיה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: הקב"ה - מצווה על עם ישראל - לחיות בארצו על פי דרכי התורה - הלכה למעשה – ולשמש אור לגויים והמטרה הסופית - על פי דברי הנביא - ימים טובים - ציון  מתעוררת מתרדמתה מנערת את בגדיה והשכינה שבה אליה והכל צופים בגאולתה.

ויפים מילות הנביא: "וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹקינוּ".אמן ואמן.

 

 

 

 

 

 

ציון בשיא תפארתה.

ציון  בשיא תפארתה.

מאת: אהובה קליין ©

צִיּוֹן מְרִימָה רֹאשָׁהּ

לְאָזְניה צְלִיל נֶחָמָה

נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה

עֵת שִׂיא תִּפְאַרְתָּהּ.

 

הִתְעוֹרְרִי מֵעֶלְפוֹנֵךְ

צְאִי מִבּוֹר יְגוֹנֵךְ

לֹא עוֹד כּוֹס תַּרְעֵלָה

חִגְגִי עַטִּי תְּהִילָּה.

 

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוֹמִי

לִבְשִׁי עֻזְּךָ תְּנוּחְמִי

חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם פּוֹצְחִים

בְּזֶמֶר שִׁירַת גְּאוּלִים.

 

לְפֶתַע בַּמִּקְדָּשׁ תַּבְחִינִי

יְשׁוּעַת ה' תָּבִינִי

אוֹתוֹת גְּאֻלָּה מְבַשְּׂרוֹת

שְׂפָתַיִךְ שִׂפְתֵי רְנָנוֹת.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה[יְשַׁעְיָהוּ נ"א, י"ב- נ"ב- פָּסוּק י"ג]

 לְפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים. חֻמַּשׁ דְּבָרִים]

 

 

 

 

דבר החסידות – פרשת שופטים

ב"ה

דבר החסידות – פרשת שופטים  

 

עצה 'לבבית'

 

כאשר החסיד ר' שניאור זלמן בוטמן הגיע בפעם הראשונה לרבי, ממונטריאול שבקנדה, הוא נכנס לרבי ליחידות וסיפר שהוא לומד חסידות למשך שעה תמימה בכל יום לפני התפילה*.

אבל יש לו בעיה: יש בביהכנ"ס שלו שני מניינים של שחרית כל בוקר. ובכן, אם הוא יתפלל במניין הראשון – הוא יצורך לקום מוקדם מאוד כדי ללמוד שעה לפני התפילה, ואילו כאשר הוא מתפלל במניין השני – הוא מסיים את התפילה מאוחר מדי (ומאחר לעסקים).

-         אמר לו הרבי: שילמד חסידות בלילה.

-         ענה ר' זלמן: בלילה הראש לא כ"כ צלול.

-         השיב הרבי: אז תלמד עם הלב...

 (מתוך התוועדות של הרב פינחס (ר' פיניע) קארף. נלב"ע כ' תמוז השתא)

 

*) ראה "היום יום" כ"א כסלו: "חסידים צריכים ללמוד חסידות: סתם חסידים – יום שני יום חמישי ויום השבת, תמימים – שעה אחת בכל יום.

 

~~~

 

שופטיך ויועציך כהכנה לגאולה

פרשתנו פותחת בציווי "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך".

והנה בנבואת ישעיה (א, כו) נאמר על לעתיד לבוא "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה" וכן מבקשים בתפילת שמו"ע (דימות החול) "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה".

ויש לדייק:

א)    מדוע בציווי התורה נאמר "שופטים ושוטרים" ובנבואת ישעי' שופטים ויועצים (ולא מוזכר שוטרים)?

ב)  מדוע בפרשתנו נאמר "שופטים ושוטרים" סתם, ובישעי' נאמר בלשון נוכח: "שופטיך ויועציך"?

 

ויש להקדים בביאור ההבדל בין 'שופט' ל'יועץ':

שופט – הוא למעלה מהאדם הנשפט, והוא פוסק את הדין בדרך ציווי וגזרה, והנשפט חייב לקבל את זה בקבלת עול, בין אם הוא מבין זאת או לא

– וזה בד"כ מקביל לתורה, שהיא למעלה מהעולם, וגם אחרי שהאדם לומד אותה היא נשארת חכמתו ורצונו של הקב"ה.

לאידך, יועץ – כשמו כן הוא, שנותן עצה טובה [בלשון חז"ל (עירובין לט, א) "עצה טובה קא משמע לן"] והוא מדבר אתו שוה בשוה ונותן לו להרגיש שזהו עניין טוב עבורו (כי אחרת אין זו עצה טובה, אלא חוקה וגזירה)

– וזה מקביל לנבואה, שדבר ה' מתלבש באותיות של הנביא למטה, והוא מודיע דברים העתידים להיות בעולם, ואף מסייע לעם גם בעניינים הגשמיים.

[וכפי שנדרש בעבודת ה' בכלל, כמדובר כמה פעמים, שבנוסף לרב ומורה הוראה – צריך להיות ליהודי גם "יועציך" (כמארז"ל אבות פ"א מ"ו: "עשה לך רב") הנותן לו עצות ביראת שמים ועבודת ה']

 

והנה, בפירוש המשניות להרמב"ם (סנהדרין פ"א מ"ג) כותב, שהפסוק "ואשיבה שופטיך וגו'" יהיה עוד "לפני בוא המשיח" (ומוכיח זאת מסיום הפסוק "אחרי כן יקרא לך עיר הצדק גו'").

ועל פי זה מיושבים הדיוקים בפסוק:

כי כדי להכין את העם לביאת המשיח לא מספיק ב'שופט' שאומר דבריו 'מלמעלה למטה' בדרך גזירה, אלא צריך גם 'יועץ' שדבריו יתלבשו בשכלם והשגתם של בני ישראל, ויתן להם הדרכה באופן שיכירו בדעתם איך שצריך להתכונן לגאולה וכו' – ולכן נאמר "יועציך" שמתקבל בהכרתו של כאו"א (ומובן ג"כ שאין מקום ל'שוטרים', שאז אין זה הכנה של העם, כי אם בדרך כפיה).

  •  

וההוראה אלינו:

ע"פ האמור לעיל ש'יועץ' הוא עניין הנבואה – כמה יתאימו דברי הרמב"ם שעוד לפני הגאולה תחזור הנבואה לישראל, ובלשונו (באג' תימן): "ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח" (שנאמר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו' – יואל ג, א).

ומכיוון שזכינו בדורות האחרונים לגילוי פנימיות התורה, החל מזמן האריז"ל ואח"כ "גלה סודו אל עבדיו הנביאים" ע"י רבותינו נשיאנו, שהם גם בחי' "שופטייך" – שמלמדים תורה ובפרט פנימיות התורה שהיא 'טעימה' מסודות התורה שיתגלו לעתיד, וגם "יועצייך" – שנותנים עצות בענייני תורה ויר"ש וגם בעניינים גשמיים.

– הרי יש לפרסם ולעורר את כל אנשי הדור, שיש לשמוע להוראות ועצות של נשיא דורנו, שהוא גם ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, עד לנבואה העיקרית [בלשון אדמו"ר הריי"צ:] "לאלתר לגאולה", ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".

 

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

משיח נאו!

 

מבוסס על: שיחת ש"פ שופטים, ז' אלול ה'תנש"א – לפני שלושים שנה (נד' בתו"מ התוועדויות תנש"א ח"ד עמ' 190 ואילך). וראה גם "דבר החסידות" שופטים תשע"ט – בעניין תפקידם של השוטרים (ע"פ שיטת רש"י, פשוטו של מקרא) וצרף לכאן. 

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.