אקטואליה
תתחדש!!! - נקודה למחשבה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים אקטואליים
- פורסם בראשון, 22 דצמבר 2024 01:32
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 179
תתחדש!!!
נקודה למחשבה
הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
אוי, כמה מסכנים החילונים!!
אנו יושבים לכ25 שעות שבועיות, בהם אנו מנותקים כליל מכל מה שמתרחש מחוץ לדל"ת אמותינו. כל מלאכתנו עשויה. האוכל לשלש סעודות השבת מוכן, על השולחן פרוסה מפה, במקרר מצטננים להם בקבוקי השתייה והקינוחים. אנו מנותקים לחלוטין מכל העולם שמבחוץ, מהחדשות, מכל הרחש- בחש הבלתי פוסק. יושבים בנינוחות עם האשה והילדים, לפעמים עם בני המשפחה המורחבת, עם סבא וסבתא, הנכדים. שרים זמירות, מדברים יחדיו, מאזינים לסיפורי פרשת השבוע של הילדים, אומרים דברי תורה ושמחים יחד, לומדים עם הילדים ובעיקר, מקדישים תשומת לב לאלו שיקרים לנו ביותר, בני המשפחה. ומה עושים אלו שלא זכו בינתיים להנות מקדושת השבת ומיום המנוחה האמיתי והמופלא הזה, "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושמה שבת"? ממשיכים את שגרת החיים. אותן החדשות, דיווחים על אותם המחבלים והטרוריסטים, על אותם נתניהו וגנץ, לפיד ו'אחים לנשק'. הם מאזינים לאותם חדשות לעוסות, טוחנים את 'תיקי האלפים', מדשדשים באותה המדמנה עליה הם שמעו כל השבוע החולף, מתרגזים, נאנחים, מחוברים לרעל האין סופי המקיף אותם כל ימות החול. וחוזר חלילה.
כמה מראשי המחבלים הארורים נהרגו בשבת. מספר התפתחויות דראמטיות במהלך המלחמה אירעו גם כן בשבתות. כל אלו שאינם שומרים שבת, היו מחוברים במהלכה כל העת לכלי התקשורת, ידיעה ראשונה הגיעה על תקיפה, והם כוססים ציפורניים, דרוכים, חוששים. עוד ידיעה מגיעה, מחכה לאישור, רצף של דיווחים, פרשנויות, מלל בלתי פוסק של אולפני החדשות וים של מלומדים לדעת- עצמם מקשקשים ללא הרף, רק כדי להעביר את הזמן בדרך לדיווח הסופי והאישור המיוחל. אבל כל שומרי השבת חגגו ברוב שמחה את השבת, בנחת וברוגע נפשי מבורך, ובמוצ"ש, לאחר שבת רגועה ושקטה, נודע לכולנו על העובדה המוגמרת, הצורר נהרג, הארכי מחבל מת. שמחנו ועלצנו, בהודאה על ההווה ובתפילה לישועות. ברוגע. בניחותא.
לא נעסוק כעת ברוממות וקדושת שבת- קודש, חיזוק האמונה בבריאת העולם על ידי בורא עולם ית"ש, ומעלותיה הרוחניות העצומות, המגיעות אלינו בכל שבוע מחדש. אלא על הרוגע ומנוחת הנפש שבשבת קודש. על כח ההתחדשות הנפלא הזה, הטמון בכל שבת. אנו מתנתקים בכל שבוע מכל מה שמתחולל סביבנו, ממלאים מצברים מחדש ומתחדשים לקראת עבודת ה' שלנו בשבוע החדש.
ואוי, כמה מסכנים החילונים!!
מלבד כל שלל המעלות של שבת קודש, אנו זוכים לאגור בה כוחות גוף ונפש ולהתחיל מחדש. ההתחדשות היא דבר נפלא ומבורך מאין כמותו, גם בחיי העולם הזה. בוודאי בעבודת ה' שלנו.
"אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם (דְּבָרִים ו, ו) הָיִינוּ לוֹמַר: בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, וְלֹא כְּמִי שֶׁכְּבָר שָׁמַע אוֹתוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ חָבִיב אֶצְלוֹ". (שולחן ערוך הלכות קריאת שמע, סא, ב).
"שירו לה' שיר חדש". עלינו לחדש ולהתחדש כל העת. משום כך מצינו בירושלמי (ברכות פ"ד ה"ד) שאחיתופל היה מחדש תפילה חדשה בכל יום ויום, וכן רבי אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום.
על כח ההתחדשות למול מעלת ההרגל, אנו קוראים בדברי מרן הגרא"א דסלר זצ"ל (במכתב מאליהו ח"ד עמוד 339): "הִנֵּה הַהֶרְגֵּל שֶׁאָנוּ מִתְרַגְּלִים בְּדָבָר טוֹב הוּא נִכְבָּד מְאוֹד, וְאֵיךְ הָיָה אֶפְשָׁר לָאָדָם לִלְמֹד הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת אִם לֹא שֶׁיִּתְרַגֵּל בָּהֶם. אָכֵן יֵשׁ גַּם הֶפְסֵד גָּדוֹל בַּהֶרְגֵּל. כָּל מָה שֶׁמֻּרְגָּל הָאָדָם בּוֹ לֹא יַעֲשֶׂה עוֹד רֹשֶׁם בְּלִבּוֹ וְכוּ', לָמָּה לֹא נַבְחִין אָנוּ בְּנִסִּים הַהֵם וְלָמָּה אֵין פּוֹעֲלִים וּמַשְׁפִּיעִים הֵם עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלִרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ, לָמָּה רַק בִּשְׁבִיל הַהֶרְגֵּל... כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר הַטֶּבַע הוּא נֵס מֻרְגָּל... וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה הַיּוֹם שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵינֵינוּ בְּכָל יוֹם כְּחָדָשׁ, שֶׁנִּתְעוֹרֵר כְּאִלּוּ אֲמַרְנוּם פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְלֹא הָיִינוּ רְגִילִים בָּהּ כְּלָל".
יהודי ישיש אחד קם בכל יום במסירות נפש, בכפור ובשרב, בימי מלחמה ובעיתות צרה, גם בזמן מחלה ויסורים, לתפילת שחרית עם הנץ החמה. באחד הימים שתקפוהו יסוריו וזקנתו והיה קשה לו מאד לקום וללכת לתפילת הנץ, ניסו נכדיו להניאו מלהשכים קום. אמר להם הישיש: "כבר שבעים שנה שאני קם לנץ. אז היום אפסיד את תפילת הנץ? היו לא תהיה!". סיפרו על כך בהתפעמות לאחד מגדולי בעלי המוסר (כמדומני היה זה הגה"צ רבי מאיר חדש זצוק"ל), הוא הגיב ואמר: "אוי. הוא לא קם לתפילת הנץ, כי זו תפילה לכתחילה, כי התפילה בנץ מחייה אותו היום, כי זאת מצוה מיוחדת ונפלאה, שהבוקר הוא רוצה להשקיע בה. מדוע הוא קם לתפילת הנץ? כי אתמול ושלשום, כי כבר שבעים שנה, הוא קם לנץ... אם כן, הרי זו "מצוות אנשים מלומדה".
ואחד מגדולי התורה זצ"ל התריע בשיחותיו, שגם שכשעושים פעולות גדולות של יראת שמים, גם בענייני חומרות מופלגות ופרומקייט- צריך להיזהר מאד מ"מלומדה". צריך להיזהר עד מאד לא להיות ירא שמים בגלל שכך הורגלנו, אלא בגלל שכעת, הרגע, עכשיו, אנו יראים מה' יתברך.
נתאר לעצמנו שהיינו אומרים את פסוקי דזמרה רק פעם בשנה. הרי היינו נרגשים כל כך מפרקי השבח המופלאים הללו, שכל שורה שבהם מרוממת, מעניינת ומלאת משמעות. כל פיסקה בפסוקי דזמרה עוסקת בהיבט אחר של שבחי השי"ת, ואנו? אנו התרגלנו אליהם מתמול שלשום, מאז כתה א' בעצם, אז התחלנו לאומרם בכל בוקר. לכן, כדי להתחדש בעבודתנו, כדאי להקדיש תשומת לב מיוחדת בכל בוקר למזמור אחד בפסוקי דזמרה, להתרומם ולהנות מהקטע המיוחד של הבוקר הזה. להבין את ביאור המילים, להתענג עליהם כמונה מעות, להודות ולהלל מחדש, כאילו לא אמרנו אותו כבר תמול שלשום.
להתבונן היום, לפני 'סדר שני', לפני מי אנו הולכים ללמוד, ושאנו הולכים ללמוד ולהעמיק בתורת השי"ת, נותן התורה ב"ה. לעמוד לפני תפילת מעריב ולהרגיש שאנו עומדים כעת לפני מלך ק-ל רם ונישא, שחפץ בתפילתנו ורוצה לשמוע את קול רינונינו ותחנונינו. לחדש מחשבות בתפילה ובהכנה לכל מצוה, לפני כל ברכה ותהילה, לפני כל ענין רוחני, לא בגלל שכך הורגלנו מאז ומקדם, אלא בגלל שאנו רוצים בכך עכשיו.
בחנוכה, שהוא מלשון חינוך, בו נחנך בית המקדש וחנוכת המזבח מחדש, כתבו הספה"ק שהוא זמן מסוגל, מלא בהשפעות טובות, להתחדשות ורעננות בעבודת ה'.
מסופר שהגרש"ד פינקוס זצוק"ל למד בכל שנה לפני חנוכה את הסוגיא ודברי הפוסקים של מיקום הדלקת הנרות. היו שנים שיצא לו מתוך הסוגיא והפוסקים שכדאי להדליק את הנרות כאן, והיו שנים- שהכריע שצריך להדליקם במקום אחר. הוא לא הדליק נרות בפתח הבית, בחלון זה או בחלון אחר- בגלל שפעם הוא בירר את הסוגיא והכריע בה לפי מיקומי ההדלקה שלו, אלא בגלל שכך הוכרע אצלו להלכה השנה, כעת חיה.
רבים מאיתנו מתגוררים בבניינים רבי קומות, מעל עשרים אמה. מיקומי ההדלקה של רבים מאיתנו תלויים בדעות ושיטות רבות. ישנם הפוסקים להדליק בפתח הדירה, בפתח הבנין או בחלון, ליד החלון מול בניינים ממול או בחלון במיקום בו מצויים בני הבית. הנושא רחב ובעל ענפים רבים, חלקם תלויים בדעות הלכתיות של גדולי הפוסקים, חלקם נובעים ומשתנים לפי המיקומים הטכניים בבתינו. הנה הזדמנות לא לתת ל"מלומדה" של שנה שעברה להכריע, אלא לבדוק שוב את הדברים ולגלות שכן, אולי ישנו הידור לשנות את המיקום, (ואולי גם להוסיף 'אמלתרא', הטובה לפי חלק מהפוסקים). ואם המיקום הקבוע הוא טוב, אדרבה. אבל הנה, הגענו כעת למסקנה הזאת. לא בגלל המסקנות הישנות שלנו.
הקב"ה מחדש בטובו בכל יום. גם אנו צריכים להתחדש.