פרשת האזינו

נשר כמשל /שיר מאת: אהובה קליין©

נשר כמשל /שיר  מאת: אהובה קליין©

אי שם בלב שמים

בשעת בין הערביים

נשר פורש כנפיים

למרגלותיו נושא עיניים.

 

שם גוזליו נמים

בקן עטוף עלעלים

אט ינענע הענפים

מתוך אהבה ורחמים.

 

 יעיר הקטנים משנתם

ישביע במסירות רעבונם

אז יישאם על כנפיו

 בעוזו יניס אויביו.

 

משל למלך מלכי  המלכים

שולח לבניו רמזים

למען  יתרחקו מחטאים

טרם ימנע גשמים.

 

זוכר לכתם במדבר

להם העניק כל  צרכם

על כנפי השכינה

נושא אותם באהבה.

הערה:השיר בהשראת פרשת:האזינו [חומש דברים.]

 

 

 

 

 

פרשת האזינו- מה מסמל הנשר ובמה ייחודו?

פרשת האזינו-  מה  מסמל הנשר ובמה ייחודו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת האזינו- כתובה ברובה בסגנון שירה , בראשיתה  משה מזמין את השמים ואת הארץ להיות עדים על דבריו לעם ישראל.

בהמשך  מוזכרים חטאי ישראל ועונשיהם,  עם כל זה , אהבת ה' אל עמו  לא נפגעה, אלוקים דאג לישראל לאורך כל הדרך במדבר  וגם לאחר כל החטאים אלוקים אינו נוטש את עם ישראל  - בהווה ולא יינטשו בעתיד.

הפרשה פותחת במילים :"האזינו השמים ואדברהותשמע הארץ אמרי פי.."[דברים ל"ב, א]

מסירות ה' אל עמו  היא: כדוגמת יחסו של הנשר לגוזליו:"כנשר יעיר קינו על- גוזליו ירחף יפרוש כנפיו ייקחהו יישאהו על אברתו"[שם  ל"ב,י"א]

עם ישראל בהתנהגותו מוזכר  בתור דור מיוחד:"..כי דור תהפוכות המה בנים לא- אמון בם"[שם ל"ב,כ]

השאלות.

א] מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים לדברי משה?

ב]  מה מאפיין את הנשר?

ג] מה המשמעות:"דור  תהפוכות" ?

תשובות.

השמים והארץ.

על פי רש"י: ישנם שני פירושים:

א] היות ומשה הוא בשר ודם ואינו חי לנצח לכן העיד בעם ישראל את השמים והארץ שהם נצחיים.

ב] השמים והארץ יכולים לתת שכר,או עונש –גשם מהשמיים - כאשר עם ישראל  מקיים את מצוות התורה  וכמו כן  הגפן תיתן פריהואם חס ושלום יחטאו – לא יהיו גשמים והארץ לא תיתן את יבולה.

רבי יעקב מפולנאה שהיה מתלמידי הבעל שם- טוב, מסביר את השמים והארץ כמשל:

"האזינו השמים" הכוונה לתלמידי חכמים אשר הוגים יומם ולילה בתורה - שהם עניינים של שמים.

"ותשמע הארץ"- הם המוני העם העסוקים בעניינים גשמיים ברוב הזמן. ומדוע הפנייה תחילה לתלמידי החכמים? מפני שאם תלמידי החכמים יקשיבו לדברי משה ואף יקיימו את הציוויים ,כך ישמשו דוגמא לשאר שכבות העם באופן זה וגם הם יקבלו עליהם את קיום המצוות.

רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים", אומר רעיון דומה: כוונתו של משה הייתה, להגיע לכל שכבות הציבור:

א] עם ראשי הציבור שכינה אותם שמים.

ב] עם המון העם שכונו הארץ.

לכן קודם פנה אל השמים- שהם תלמידי חכמיםואחר כך אמר "ותשמע הארץ" שהמוני העם ישמעו מרצונם כאשר יראו את ראשי הציבור הולכים בדרך הישר.

הנשר.

מנקודת מבט  מדעית: ידוע כי הנשר שייך לסוג העופות הדורסים,אוכל נבלות ומקורו בנוי  בצורה מעוקלת. צווארו ארוך ,רגליו קצרות וחזקות, מכוסות  פלומה לבנה.

בתנ"ך, הנשר מוזכר 28 פעמים, הנשר נחשב למלך העופות, המקור לכך מופיע בגמרא: "....מלךשבחיותארי, מלךשבבהמותשור, מלךשבעופותנשר, ואדםמתגאהעליהן, והקדושברוךהואמתגאהעלכולןועלכלהעולםכולו" (חגיגה, י"גע"ב).

הנשר נמצא בתורה בראש רשימת העופות הטמאים:

"ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם , את הנשר..."[ויקרא י"א,י"ג]

הנשר משמש סמל של כוח,קלות מעוף ,מהירות  ורעבתנות:

"ואשא אתכם על כנפי נשרים"[שמות י"ט,ד]

במשנה -מסכת אבות נאמר:"יהודה בן תימא אומר: הווי עז  כנמר, וקל כנשר,ורץ כצבי וגיבור כארי.."[אבות  ה,כ]

על שאול ויהונתן נאמר: "שאול ויהונתן הנאהבים בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו"[שמואל-ב, א, כ"ג]

שלמה המלך מתפעל מהנשר ואומר: "כנשר יעוף השמים"[משלי כ"ג, ה]

ועוד אומר שלמה :"שלושה המה נפלאוממני דרך נשר בשמים"[משלי ל,י"ח]

באיוב נאמר על הנשר :"באשר חללים שם הוא"[איוב ל"ט, כ"ח]

"ופני הנשר לארבעתן"[יחזקאל א,י]

הנביא ישעיהו מזכיר את הנשרים ומדגיש את כוחם: "וקווי ה' יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים ירצו ולא ייגעו ילכו ולא יעפו"[ישעיהו, מ,ל"א]

בפרשתנו הנשר מוזכר  כעוף הדואג  ומסור לגוזליו, כפי שנאמר: "כנשר יעיר קינו" [דברים ל"ב, י"א]

רש"י מסביר:  כי הקב"ה מתייחס לבניו  כאותו נשר הנוהג בחמלה ורחמים כלפי גוזליו אינו נכנס בבת אחת אל הקן, אלא קודם מנענע את ענפי העץ ועף ביניהם עד שבניו יתעוררו ויהיו מוכנים לקבלו.

בספרי נאמר: "מה נשר זה אין נכנס לקינו עד שהוא מטרף על בניו בכנפיו,בין אילן לחברו, בין סוכה לחבירתה, כדי שיעירו בניו ויהיה  בהם כוח לקבלו, כך כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל- לא נגלה עליהם מרוח אחד אלא מארבע רוחות." כלומר גם הקב"ה לא נגלה בבת אחת כאשר נתן לעם ישראל את התורה ולא בא אליהם מכוון אחד,אלא מארבע רוחות השמים.

דור תהפוכות.

על פי רש"י: מדובר בדור הופך רצון לכעס- הם הופכים את רצון ה'-היינו נחת רוחו -לכעס.

על פי דברי ישעיהו הנביא: מדובר בדור שאינו  הולך בדרך ישרה,אלא הופך כל דבר למען צרכיו האנוכיים,כמו שנאמר: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע,שמים חושך לאור, ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר"[ישעיהו ה,כ]

חז"ל אומרים :כי"דור תהפוכות"  הוא אופיו של עם ישראלשיש בו תהפוכות וניגודים. מצד אחד הם מגלים יחסי אחווה איש לרעהו ומצד שני  הם  מעוררים מחלוקות וקיים עניין הפירוד והפילוג.

על כך אומר רבי  יהודה בר אלעאי במסכת מגילה[ט"ו,ע"א]: "אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים: כשהם יורדים,יורדים עד עפר[לדיוטא התחתונה] ושהם עולים,עולים עד כוכבים"

ה"כלי יקר" אומר רעיון מעניין במיוחד:ישראל נקראו בשלושה שמות:יעקב,ישראל. ישורון- סופי המילים- לבן,על שם שבזכותו של יעקבה' ילבין את עוונם, אבל הם הפכו את סדר האותיות, לנבל, שנאמר:"עם  נבל ולא  חכם",כמו שאמרו רז"ל: דור של משיח יתהפך כולו למינות.

ומהו עם נבל? עם שאוהב כסף ועליו נאמר: "עושה עושר ולא במשפט"[ירמיהו י"ז,י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל: פרשת האזינו הנאמרת ברובה בצורת שירה, מתארת את הקב"ה שדאג ודואג לעם ישראל לאורך כל הדרך, בדומה לנשר המגלה מסירות  נפש לגוזליו.

ומנגד, עם ישראל פעמים רבות חטא והפנה עורף לה', למרות זאת הקב"ה אינו מש מבניו  ומשגיח עליהם תמיד.

מי ייתן ועם ישראל ייטיב את דרכיו וישמור  את מצוות התורה לאורך כל חייו,כפי שמבקש משה: "כי לא—דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על—האדמה אשר אתם עוברים את- הירדן שמה לרשתה"[דברים ל"ב,מ"ז]

 

 

 

 

 

 

פרשת האזינו/ הנבואה לגאולת ישראל- תפילה לבואה בשנה החדשה

פרשת האזינו/  הנבואה לגאולת ישראל-  תפילה לבואה  בשנה החדשה

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת האזינו, היא פרשה מיוחדת באופייה, לפי שהיא פותחת במילות שירה:

"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמריי- פי: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי כשעירים עלי- דשא וכרביבים עלי עשב: כי שם ה' אקרא הבו  גודל לאלוקינו: הצור תמים פועלו כי כל- דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא..."[דברים  ל"ב,א-ה]

השאלות הן:

א] מהי מהות השירה וכיצד  מתקשרת לגאולה?

ב]מה משמעות הטל  והמטר בשירה?

ג] היכן  מצאנו דוגמאות לנושא הטל בתנ"ך?

התשובה לשאלה א]

השירה פיוטית ונעלה-  במילותיה: תיאורים ציוריים מופלאים המביעים רגש רב.

בכל הדורות היא גרמה להשתוממות רבה בקרב יודעי שירה, היא מכילה בסך הכול שבעים חרוזים.  רבים מודים: כי לא נתקלו בשירה כה עמוקה מלאת עוצמה - הן בביטוי  והן במחשבות וסמלים.

הרמב"ן אומר: "היות ישראל יאמרוה תמיד בשירה ובזמרה, וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק, במקומות הנעימה"

הרמב"ן מתכוון במילים אלה: כי בתקופת המקדש היו הלוויים אומרים שירה[כפי שמסופר במסכת: ראש השנה, דף ל"א] היו מחלקים את פרשת האזינו לשישה חלקים וכל חלק  היה  מושר  מידי שבת וסיום השירה היה פעם בשישה  שבועות.

הרמב"ן רואה בשירה זו –נבואה לעתיד לבוא, ולכן כתוב: "וידבר משה את כל דברי השירה הזאת באוזני העם".

משמעות המילה: "כל"- השירה הזאת  כוללת  את כל אשר התרחש בעבר ואמור להתרחש בעתיד.

הכול מתומצת בדברי השירה, הרמב"ן מביע התפעלות מיוחדת משירה זו באומרו: "אילו הייתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים, שיגיד מראשית אחרית, כן היה ראוי להאמין, מפני  שנתקיימו כל דבריה עד הנה, לא נפל דבר אחד. ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים, מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום"

כוונתו של הרמב"ן: כי כל אשר עבר על עם ישראל וכל אשר עתיד לקרות-מופיע בשירה: כולל כל החסדים שהקב"ה עשה לעם ישראל, את כל הטוב שסיפק להם במדבר ,ושהנחיל לנו ארצות גויים..

הרמב"ן רואה בשירה נבואה לעם ישראל עד בוא הגאולה ואומר שתפקיד האויבים לאורך ההיסטוריה

היה להחזיר את עם ישראל אל דרך התורה.

אך בסוף- בזמן הגאולה ה' ינקום באויבי ישראל, אומנם עדיין נקמה זו לא יצאה לפועל, אך היות וכל מה שמתואר בשירה כבר התקיים אזי בע"ה תתקיים גם הגאולה  המובטחת.

מפרט את תוכן השירה: הקדמה, מטרת ה' בהיסטוריה - לקדם את העולם למצב האידאלי ולהעלות את ישראל לפסגה כפי שצפוי  באחרית הימים, חסדיו של ה'  ומנגד- התנהגות עם ישראל בדרך לא מתאימה, עונשם, נפילתם, אך עם כל זאת בעתיד תבוא גאולה  ללא קשר לעוונם, ולבסוף תיאור הגאולה והנקמה באויבים!

התשובה לשאלה ב]

לגבי המטר, רש"י מסביר : כשם שהמטר נותן חיים לעולם ובלעדיו לא ניתן לחיות - כך התורה  שניתנה  לישראל- מספקת חיים לעולם.

רש"י מביא את דברי ספרי: "אין לקחי אלא דברי תורה שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם"[משלי ד, ב] כמטר- כאשר  יערפו השמים טל ומטר. היינו: כפי שאתם השמים[העדים] כשנותנים טל ומטר מביאים חיים לעולם, כך התורה שנתתי לישראל היא חיים לעולם"

ולגבי הטל, אומר רש"י: כי הטל לעומת המטר- הכול שמחים בו כאשר יורד, אבל המטר לא תמיד משמח את כולם, כגון: הולכי דרכים, או  מי שהיה בורו מלא יין.

ובפי הספרי: "אי מה מטר מקצת העולם שמחים ומקצת העולם עצבים בו, מי שבורו מלא יין וגורנו לפניו מצירים לו, אף דברי תורה כן? תלמוד לומר, תיזל כטל אימרתי  מה טל כל העולם שמחים בו, אף דברי התורה כל העולם כולו שמחים בה " .

אברבנאל מפרש באופן מעניין: משה רצה להסביר שדבריו מועטים בכמות, אך רבים באיכות-"יערוף כמטר לקחי"- הלקח שעם ישראל ילמד יהיה בעל ערך רב – בדומה למטר היורד בשפע, אך "תיזל כטל אימרתי"- וזאת למרות שהדברים שמשה יאמר- יהיו מעט בכמותם כטל.

על כך אמרו חז"ל: "לעולם ישנה[ילמד] אדם לתלמידו דרך קצרה"[מסכת פסחים ג, ע"ג]

חז"ל אומרים: כי בניגוד למטר, הטל לעולם אינו נעצר, הם למדו זאת מאליהו הנביא שהבטיח בצורת,  אומנם הגשם נעצר, אך הטל המשיך לרדת כמנהגו.

האורח חיים אומר: כי התורה שבכתב היא מטר, ואילו התורה שבעל פה היא: טל.

 כי התורה שבכתב נחשבת "לעיקר והיסוד כל דבר ",ואילו התורה שבעל פה כוללת  תיקונים, דקדוקים שהם אינם מפורשים בתורה ,אלא רק נרמזים בה.

התשובה לשאלה ג]

הנה כמה דוגמאות למילה: " טל" בתנ"ך:

א] "כטל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד עולם"[תהלים ,קל"ג, ג]

ב] "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל- ארץ דגן ותירוש אף- שמיו יערפו טל" [דברים ל"ג, כ"ח]

ג] ויאמר גדעון אל האלוקים אל- ייחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה- נא רק הפעם בגיזה יהי נא חורב אל- הגיזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל"[שופטים ו, ל"ט]

ד] "הרי בגלבוע  אל- טל  ואל- מטר עליכם ושדי תרומות כי שם נגעל מגן גיבורים מגן שאול כלי משיח בשמן" [שמואל-ב, א, כ"א]

ה] היש למטר אב או מי הוליד אגלי- טל"[איוב, ל"ח, כ"ח]

ו] אני ישנה וליבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי שראשי נמלא- טל קווצותיי רסיסי לילה"[שיר השירים ה, ב]

ז] יצחק מברך את יעקב:".. וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש.."[הראשית כ"ז, כ"ח]

ח] "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה"[הושע י"ד, ט"ו]

ט] ובבוקר הייתה שכבת הטל סביב למחנה: ותעל שכבת הטל והנה על- פני המדבר רק מחוספס דק ככפור על- הארץ"[שמות ט"ז, י"ג]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק  על פי דברי  הרמב"ן- דברי השירה הנאמרים בפרשה הם  דברי נבואה , המתארים  את כל מה שעבר על עם ישראל ,לטוב, או לרע ובמיוחד  את חסדיו של הקב"ה  עם   עמו לאורך כל הדורות, יש גם בשורה  לעתיד  לבוא: הגאולה  שהכול מצפים לה בכיליון עיניים ובדברי השירה מרומזת בפסוק: "הרנינו גויים כי דם עבדיו ייקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו"[דברים ל"ב,מ"ג]

וכפי שכל מה שמתואר בשירה כבר  התקיים, בע"ה נייחל ונתפלל שאותה גאולה מובטחת כבר תרקום עור וגידים בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה. אמן ואמן.

טל / שיר מאת: אהובה קליין ©

טל / שיר מאת: אהובה קליין ©
 
אגלי טל ממרומים
בידי שרביט אלוקים
כמראה הבדולח
ירענן   כל צמח.
 
הכול מתברכים בבואו
מייחלים לחסות בצילו
עוטף העולם בהתחדשות
מעצים ניסים והתפעלות.
 
בדומה  לתורה הקדושה
המעניקה חיים ואורה
לתבל ויושבי בה
בזכות "נעשה ונשמע".
 
לעם ישראל רגיעה
עליהם שורה הברכה
בקיום כל מצוותיה
מתגשמות  הבטחותיה.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת האזינו [חומש דברים]
 
 
 

שמים וארץ עדים

שמים וארץ עדים
/ שיר מאת: אהובה קליין ©

שמים וארץ עדים
 לקולות שירה מהדהדים
ראשונים בסדרת הבריאה
 ליקום  משמשים יריעה.

לנצח חיים וקיימים
באמתחתם חרבות ומגדים
בקיום תורה ומצוות
יעניקו   כמים ברכות.

אך באין הענות לציווים
לא טל  לא רביבים
עם  מפוזר כחרס נשבר
איין לחם  קוץ ודרדר.

כי ישנו מלך לתבל
צופה מביט ומסתכל
שופט באמת  וצדק בנים
בוחן כליות  גם הרהורים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  האזינו- חומש דברים.


 

פרשת האזינו- מהי שירת:"האזינו" ומה מטרתה?

פרשת האזינו- מהי שירת:"האזינו" ומה מטרתה?
מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשת האזינו היא המשכה של פרשת וילך וזאת ניתן לראות מהפסוקים המופיעים בסוף פרשת וילך:
" הקהילו אלי את-כל- זקני שבטיכם ושוטריכם, ואדברה באוזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת- הארץ: כי ידעתי אחרי מותי כי- השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר ציוויתי אתכם,וקראת אתכם הרעה באחרית הימים, כי תעשו את- הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידכם : וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את- דברי השירה הזאת עד תומם"
[דברים ל"א,כ"ח-ל]
ואילו כאן בתחילת הפרשה,משה אומר את השירה:"האזינו השמים ואדברה ותשמע אמרי- פי: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.." [דברים ל"ב,א-מ"ד]

השאלות הן:
א] מה מטרת השירה?
ב] מדוע משה מזכיר את השמים והארץ,הטל והמטר כבר בתחילת השירה?

התשובה לשאלה א]
כבר בסוף פרשת וילך- ישנה הקדמה לשירה שמשה קורא אותה לעיני עם ישראל כאן בפרשת האזינו.
מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה הקודמת היא: לשירת האזינו
בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.
לדעתם, השירה מיועדת כצוו השעה ולא צוו לדורות, הם מסתמכים על המילה:"ועתה"-"ועתה כתבו לכם את- השירה הזאת ולמדה את- בני ישראל,שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל"
[דברים ל"א,י"ט] לפי דעת מפרשים אלה: 
על פי שירה זו נצטוו בני ישראל לקיים שלוש מצוות:
1] לכתוב אותה,כפי שנאמר:"ועתה כתבו לכם"
2] ללמד את השירה באופן שיבינו את כוונתה,כמו שנאמר:"ולמדה את בני ישראל.
3] לשים בפיהם,כדי שידעו לקרוא את הדברים באופן נכון.
משה קיים את שלושת מצוות אלו,ההוכחה היא- הכתובים עצמם:
1] משה כתב:"ויכתוב משה את השירה הזאת"
2] "וילמדה את בני ישראל".
3] משה דאג שהשירה תהיה שגורה בפיהם:"וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת"
רש"י אומר: כי מטרת השירה היא: התראה לחוטאים שיבואו על עונשם אם לא ישנו את דרכיהם לטובה.
הרב סורוצקין בספרו:"אוזניים לתורה" אומר:השירה תשמש עדות בין הקב"ה לעם ישראל – ברית נצחית שלא תופר לעולם.
כמו שכתוב:"וענתה השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי התורה לא תשכח לעולם ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה מדור לדור.
מצד אחד יש גם בשירה התראה על פורענות, במידה ולא יקיימו את התורה,אך מצד שני ישנה הבטחה- שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.
האבן עזרא סובר:שכל מי שמבין את השירה יכתוב אותה בעצמו ,מלבד משה שיכתוב בעצמו,האבן עזרא מסתמך על המילים:"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"- נאמר בלשון רבים.
אברבנאל אומר: כי הציווי מיועד למשה ,שיוסיף בעצמו פרשה זו לתורה ויתר האנשים נצטוו להעתיקה וכך יאפשרו לכמה שיותר קוראים לקרוא את השירה, שהרי משה נמצא בימיו האחרונים ולא יספיק לדאוג לכך בעצמו.

התשובה לשאלה ב]
השמים והארץ מוזכרים כבר בתחילת השיר: לפי שהם נצחיים והם עדים לשירה לנצח,לא כמו משה המנהיג -היותו אדם בשר ודם שאינו חי לנצח.אך גם הירח והשמש נצחיים, ובכל זאת לקח משה דווקא את השמים והארץ שישמשו עדים,לפי שבכוחם לא רק להעיד,אלא גם להעניש את עם ישראל במידה ולא יקיימו את התורה.
, השמים יעצרו את המטר והאדמה תצמיח קוץ ודרדר.
לעומת זאת אם יקיימו את המצוות כראוי האדמה תעניק להם את הגפן ופירותיה והשמים יתנו את הטל.
הדשא והעשב, הגשם והטל מוכיחים את הימצאותו של הקב"ה בעולם.
הרי כל ילד וכל בר בי רב המתבונן בבריאה יבין כי יש מנהיג לתבל.
בעל:"חובת הלבבות" אומר: כשם ששעון המראה לנו את שעות היום ובנוי מחלקיקים כה זעירים, לא יתכן שנוצר מעצמו,כך לא יתכן שכל הבריאה נעשתה מעצמה,כל תינוק מבין כי יד הקב"ה בדבר.
ולכן אחרי שעם ישראל מבין דברים בסיסיים אלה,כיצד אפשר לסור מהדרך שה' ציווה אותנו?
ואם ישנם דברים שאין האדם מבין,עליו לדעת שהקב"ה פועל מתוך צדק ויושר כמו שנאמר:
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט,אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא"
[שם ל"ב,ד]
יהי רצון ויקוים בנו הפסוק:"ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".אמן ואמן.

פרשת האזינו- האם היא תוכחה ,או נבואה לעם ישראל?

פרשת האזינו- האם היא תוכחה ,או נבואה לעם ישראל?
מאת: אהובה קליין.

פרשת האזינו כוללת את "שירת האזינו"- זוהי שירה מרוממת כתובה בשפה ציורית,שופעת מסרים חשובים לעם ישראל.

הנה אחד הקטעים:"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי:יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.."

השאלות הן:

א] מה תפקיד שירה זו?

ב] האם היא נבואה ,או תוכחה?

ג] מה משמעות המטר בשיר?ומה מסמל הטל?

התשובה לשאלה א]

הרמב"ן אומר:

"היות ישראל יאמרוה תמיד בשירה ובזמרה,וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק,במקומות הנעימה".[דברים ל"א,י"ט]

הכוונה בדבריו: כי הלווים בבית המקדש היו שרים במוספי שבת את "שירת האזינו"- באופן הבא: מחלקים את "האזינו" לשישה חלקים וכל חלק וחלק היו שרים בשבת – במשך שישה שבועות.

הרמב"ן בדבריו- מסתמך על מסכת ראש השנה דף ל"א.

התשובה לשאלה ב]

דעת הרמב"ן: שירה זו כוללת בתוכה נבואה לעם ישראל והיא נאמרה בצורה תמציתית ומגלה לעם את כל אשר יתרחש- מרגע כניסתם לארץ המובטחת -עד לגאולה השלמה.

הרמב"ן מתפעל ממסקנה זו ומציין:"אילו הייתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים,שיגיד מראשית אחרית, כן ראוי היה להאמין מפני נתקיימו כל דבריה עד הנה, לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים,מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו.."

מכאן שהרמב"ן רואה בשירה זו : נבואה לעם ישראל ומוסיף כי בסופה של השירה ישנו הסבר על העונש שיקבלו אויבי ישראל- בשל פגיעתם בעם הסגולה.

תפקיד האויבים הוא: מעין שוט להכות את העם שסר מדרך הישר- וקיום המצוות- וזאת כדי שיתעוררו וישובו אל אביהם שבשמים .

אך האויבים נלחמו נגד ישראל ,יותר מכל הם שנאו את ה' וכעסו על ישראל לפי שקשרו את גורלם בידו ובעבודתו – ולכן רשעים אלה עתידים להיענש על ידי בורא עולם.

אברבנאל מבאר את העניין באופן דומה: ורואה בשירה זו שבעה סעיפים שעתידים להתרחש:

1]נקמה בגויים:"לי נקם ושלם","אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם"."אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר, כי דם עבדיו יקום".

2]הנקמה וגאולת ישראל- יש להם זמן מוגבל:"הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותיי".

3]מצב של שפלות בעם טרם הגאולה:"אפס עצור ועזוב".

4] תמה זכות אבות, מצב של סכנה לעם:"לולא כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה"

5] תחיית המתים תתרחש אחרי קיבוץ גלויות, כפי שכתוב:"ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם- אני אמות ואחיה"[יחזקאל פרק כ,ה]

עניין זה נאמר גם בדניאל:"ורבים מישני עפר יחיו"

6] תגיע גאולה וכפרה- ללא קשר לחזרה בתשובה.

7] חלק מהשירה כבר התקיימה ובע"ה גם הלק האחרון עתיד להתקיים.

לעומת מפרשים אלה, רש"י רואה בשירה: תוכחה ומסביר כי משה מביא את השמים והארץ[שהם נצחיים לעומת בני האדם] כעדים לדבריו כלפי העם.

התשובה לשאלה ג]

"יערוף כמטר לקחי"."תיזל כטל אמרתי"

-אברבנאל מפרש את המשפטים בדרך הבאה: משה מסביר לעם: הדברים שאני אומר לכם אומנם מעטים כטל בכמות, אבל באיכות יש להם משקל רב- לקח רב, ממש כמו הגשם שיורד בשפע ומועיל לכל.

מכאן למדו חז"ל:"לעולם ישנה[ילמד] אדם לתלמידו דרך קצרה"[פסחים ג,ע"ב]

הסבר מעניין נותן הצדיק-

רבי אלימלך מליזנסק,בעל"נועם אלימלך": כשם שהמטר והטל יורדים על האדמה ואינם עושים זאת לתועלתם הפרטית, אלא למען העולם, כך דברי משה נאמרים לשם שמים ולמען עם ישראל בלבד.

רבי חזקיהו בן מנוח-"החיזקוני" אומר:כי דברי משה הם ממש תפילה והוא מייחל לעם שדבריו יהיו מועילים כטל השמים והמטר ,המרווים את האדמה ובעקבות זאת מצמיחה פירות וירקות לברואים.

לסיכום, לאור הנאמר לעיל:"שירת האזינו" היא שירה מיוחדת כתובה באמצעים אומנותיים, יש סוברים כי היא תוכחה ויש סוברים כי היא רומזת על אחרית הימים.

נייחל שבע"ה בקרוב נראה גאולה וישועות לכל עם ישראל, אמן ואמן.

פרשת האזינו- כיצד להימנע מכישלונות בחיים?

פרשת האזינו- כיצד להימנע מכישלונות בחיים?
מאת: אהובה קליין. 

בפרשת האזינו מזמין משה את השמים והארץ לעדות על דברי שירתו.
ומדוע הוא דווקא מזמין אותם?
על כך אומרים המפרשים : כי השמים והארץ הם נצחיים בהשוואה למשה עצמו, שלמרות גדלותו- הוא בשר ודם בלבד. ובנוסף- יש בכוחם גם להעניש את הברואים: השמים- על ידי עצירת הגשמים והאדמה - על ידי אי צמיחת מזון. בשירה זו, מביא משה מסר חשוב לכל אחד מאיתנו על אופן ההתגברות על בעיות ועצה חשובה כיצד ימנע אדם עצמו מן הכישלונות בחייו.

וכך הרעיון מתבטא במילות השירה המיוחדת:
"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך...."[דברים ל"ב,ז]
נשאלת השאלה: מה פשר מסר זה ובמה כוחו לסייע בהימנעות מכישלונות?
על כך מוצאים אנו תשובה יפה ומעניינת[שמות רבה, ג,י]
"לעולם זקנים מעמידים את ישראל וכו', אימתי ישראל עומדים כשיש להם זקנים למה? כשהיה בית המקדש קיים היו שואלים בזקנים שנאמר:"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך,[אפילו בתקופה שבית המקדש היה קיים ושרתה נבואה והכהן נשא עמו את האורים והתומים ורוח הקודש שרתה על עם ישראל- בכל זאת היו מתייעצים בזקנים והם סנהדרין בענייני מלחמה]
שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל"[שמות רבה ג,י]
על פי דבריו של הרב צבי יברוב, להבטחה זו יש שלושה מימדים:
א] אדם צדיק המשקיע את עמלו בלימוד התורה- כל שיכלו נתון לדעת תורה ורעיון זה העלה גם שלמה המלך:"אם תבקשנה ככסף ומטמונים תחפשנה"
אדם שעמל בתורה ללא הרף ומגיע לדרגה כה גבוהה-הוא ירא ה' ומבין את דעת אלוקים.
הרמב'ן אומר:[דברים י"ז, י"א] "כי רוח ה' על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו,לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול"
ב] במסכת אבות נאמר:"בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" [אבות פ"ב]
הצדיק האמיתי מגיע לדרגה כה גבוהה של יראת אלוקים- שהוא מבטל את רצונו מפני רצון אלוקים.
וכך גם מוסבר במסכת ברכות [דף כ]שלראשונים התרחשו ניסים מהסיבה:שהיו מוכנים למסור את נפשם על קידוש ה' ללא כל תנאים.
מכאן שאף הקב"ה עושה ניסים עם לומדי תורה.
ג]כאשר אדם מאמין בדעת חכמים, עצם האמונה מעניקה כוח לדברי החכם שיהיה בכוחם להתקיים וכל זאת אפילו ללא כוח הצדיק עצמו.
דוגמא לכך מוצאים אנו בתנ"ך על הנביא אלישע ושונמית, היא האמינה בכוחותיו שיחיה את הילד-
ובעיקר בגלל אמונתה זו, עלה בידו להחיות את הילד, לכן לא נאמר:"וישמע ה' בקול אלישע"
מכאן שעל ידי שהאדם מאמין בכוחו של צדיק- הוא יגיע בע"ה לישועה גם ללא כוח הצדיק.
מסקנה: משה מעביר מסר חזק לעם ישראל וזהו מסר נצחי: על מנת להשיג הצלחה בחיים- יש להתייעץ עם גדולי חכמים- לפי שהם דבוקים לאלוקים בכוח התורה- בה הוגים יומם ולילה ולכן השכינה שורה עליהם.
ממילא העצה שתצא מפיהם -תמיד תהיה עצה חכמה ומועילה.
מי ייתן ונזכה לקראת השנה החדשה להיטיב את דרכינו ולהיות דבוקים בתורה ובדברי צדיקים. בע"ה נזכה לחיים טובים ללא כישלונות.אמן ואמן.

חיים טובים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

חיים טובים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

הוא נצר לדור ישרים
יתור אחר תשובות ורזים 
מעשה הבריאה והיקום
דרכי חייו וסוד הקיום.

חש כי שוחה בימים
מתגבר כארי על הגלים
נס מעצות אחיתופל
מתרחק מעלטה ואופל.

שומע בעצת חכמים
הדבוקים לתורה ואלוקים
שותה בצמא המילים
מתורתם מחכים.

מאמין בכוחם הנשגב
לחולל שינויים בחייו
כאמונת שונמית באלישע
את בנה החיה וגם הושע.

הערה:השיר בהשראת פרשת האזינו [חומש דברים]