- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ראה
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 10:42
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 821
פרשת ראה– מדוע אין התורה מציינת במפורש את מקום המקדש?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו התורה מציינת כמה פעמים כי את הקורבנות והביכורים וכל שאר הדברים...יש להביא למקום אשר ה' יבחר את שמו לשכן שם:
הנה כמה דוגמאות:
א ] "אבד תאבדון את כל- המקומות אשר עבדו שם הגויים...לא תעשון כן לה' אלוקיכם: כי אם- אל המקום אשר-יבחר ה' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את-שמו שם,לשכנו תדרשו ובאת שמה: והבאתם שמה עולותיכם וזבחכם ואת מעשרותיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבותיכם ובכורות בקרכם וצאנכם ואכלתם- שם לפני ה' אלוקיכם,ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם,אשר ברכך ה' אלוקיך" [דברים י"ב,ב-ח]
ב]" והיה המקום אשר- יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם,שמה תביאו את כל אשר אנוכי מצווה אתכם,......כי אם—במקום אשר-יבחר ה' באחד שבטך שם תעלה עולותיך ושם תעשה כל אשר אנוכי מצווך"[שם י"ב,י"א-ט"ו]
ג] "ואכלת לפני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך,תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך,למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך כל הימים" [שם, י"ד,כ"ג]
ד] ושמחת לפני ה' אלוקיך אתה ובינך וביתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשערך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך,במקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם"[שם ט"ז,י"א]
השאלות הן:
א] מדוע אין משה מציין בפירוש את מקום הימצאות המקדש?
ב] מדוע בית המקדש הוקם דווקא בירושלים-במקום בו מצוי הר הבית כיום?
ג] מה הקשר בין מקום המקדש ליראה?
התשובה לשאלה א]
לפי דעת הרמב"ם בספר: "מורה נבוכים"[חלק ג פרק מ"ה]
מקום הר המוריה ששם אברהם אבינו עקד את בנו יצחק-היה ידוע למשה,לא צוין בגלוי,אלא ברמז משלוש סיבות:
א] כדי להסתיר ממדינות אחרות את הידיעה כי התפילה מקובלת שם וגם הקורבנות לרצון ה',בכך ניתן היה למנוע את רצונם להילחם על המקום בחוזקה.
ב] שאומות העולם לא ישאפו להרוס ולהשחית את המקום הקדוש בכל כוחם ביודעם כי ישראל תירש את המקום.
ג] כדי למנוע מכל שבטי ישראל מריבה,שהרי כל שבט היה מעוניין שהמקדש יהיה בנחלתו.
רש"י אומר:כי רצתה התורה לרמוז שבית המקדש יבנה בחלקו של בנימין,כמו שנאמר: "כי אם- במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך.."[שם י"ב,י"ד]כמו כן משה רומז על כך בדבריו גם לפני מותו: "לבנימין אמר: ידיד ה' ישכון לבטח עליו,חופף עליו כל-היום ובין כתפיו שכן" [שם ל"ג,י"ב]
אם כן,כיצד יהיו כל השבטים שותפים למקדש? עונה רש"י: כי כאשר רכש דויד המלך את הגורן מארוונה היבוסי גבה זהב מכל השבטים בסך שש מאות משקל [כפי שמסופר בדברי הימים א,כ"א] ואילו בספר שמואל-ב[כ"ד,כ"ד] מסופר כי דוד קנה את הגורן בחמישים שקלים,נשאלת השאלה כיצד ניתן לישב את הסתירה בין שני המקורות?.
רש"י מבסס את תשובתו על הגמרא[ברייתא במסכת זבחים[קט"ז,ע"ב]
ואומר: כי למעשה ניתן לישב את העניין כך:דויד גבה שש מאות משקל זהב סה"כ מכל שנים עשר השבטים- כאשר כל שבט באופן נפרד שילם חמישים שקל.
התשובה לשאלה ב]
בית המקדש נבנה בירושלים במקום הימצאות הר הבית היום,מהסיבה.
כי שם- בהר המוריה התנסה אברהם אבינו בעקדת יצחק,מקום של מסירות נפש,אחד הניסיונות הקשים מתוך עשרה במספר שעמד בהם בהצלחה.
וכאשר הלך אברהם לעקוד את יצחק,נאמר: "וירא את המקום".[בראשית כ"ב,ד]
הפלא הוא:כיצד הבחין אברהם במקום?
עונה על כך רש"י:אברהם ראה ענן קשור אל ההר ההוא ואינו מסתלק,לפיכך ידע כי שם מקום השכינה.
כמו כן, שם שרתה על אברהם רוח הנבואה לפי שאמר לנעריו: "שבו –לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשובה אליכם"[שם כ"ב,ה]
ולא אמר: "אשובה" לפי שנתנבא שישובו שניהם בריאים ושלמים.[לפי רש"י]
לפי הרב בחיי: ישנו מדרש יפה המספר כי יצחק ראה דמות אריה על גבי המזבח,ואולי הכוונה על מה שהזכירו רז"ל במסכת חולין,,וזה רמוז במילים: "פחד יצחק" וגם במילים: "בהר ה' יראה"[שם כ"ב,י"ג]
כי נראה לו דמות אריה בהר ה'.
לפי רש"י: "בהר ה' יראה" שעתיד ה' להשרות שכינתו במקום זה-ששם יקבל את הקרבנות והתפילות מאת עם ישראל.
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רבי בחיי: על ידי שהאדם יעלה למקום הבחירה הוא יפגוש שם את הכוהנים והלויים שהם- מורי דרך התורה וילמדו את היהודי תורה ויראה.
ולעניות דעתי,אדם המבקר במקום כה קדוש מתחזק ביראת שמים,כמו שנאמר: "דע לפני מי אתה עומד" ואם אדם בעל חוכמה הוא-הרי תמיד ירא את אלוקים בכל מקום,קל וחומר שבמקום המקדש יחוש יראה גדולה מאד. על כך אמר דויד המלך: "ראשית חוכמה יראת אלוקים..."[תהלים]
לסיכום, לאור האמור לעיל,נראה שמקום המקדש אשר השכינה תמיד שורה שם,הוא מקום מיוחד וקדוש עוד מזמנו של אברהם אבינו כאשר הלך לעקוד את בנו,זה אותו הר המוריה הקדוש.
יהי רצון,בע"ה, נזכה לגאולה שלמה במהרה ונחזה במו עיננו בבניית בית המקדש כמו שנאמר: "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי.."[ישעיהו,נ"ו,ז]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת ראה
-
פורסם בשבת, 17 אוקטובר 2020 20:13
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 850
הפרשה פותחת במילה:"ראה"
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם"
[דברים י"א,כ"ז-כ"ט]
ובהמשך נאמר:"ונתתה את -הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" [שם י"א, כ"ט]
השאלות הן:
א]מדוע הפרשה פותחת במילה:" ראה" ומה המשמעות של ראייה זו?
ב] מה ההבדל בין ראייה אלוקית לבין ראיית אדם?
ג] במה תלויה דרגת ראייתו של האדם?
ד] האם ניתן לשפר את כושר הראייה הרוחנית?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי ספורנו:באה התורה להזהיר את היחיד שעליו לראות ולהבין כי בתורה אין פשרות ודרך ביניים והסיבה: אלוקים נותן – או ברכה , או קללה שהם ניגודים קיצוניים מאד.
לפי חז"ל באה התורה להתריע: לכל אחד באופן אינדיבידואלי "לעולם יראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצווה אחת הכריע את כל העולם לכף זכות, עשה עבירה אחת הכריע את כל העולם לכף חוב"[קידושין מ']
לכן גם המילה:"ראה" כתובה בלשון יחיד.
הראיה- היא חוכמה והחוכמה היא ראיה- כאשר אדם רואה את המפה נכון – הוא יודע להגיב ולהתאים את התנהגותו בזמן הראוי.
ויש לי חידוש משלי: הרי במעמד הר סיני נאמר:"וכל העם רואים את הקולות"
-כלומר עם ישראל היה במעמד כה נשגב שאת הקולות הנשמעים –הם ראו במו עיניהם .
לכן באה התורה להזכיר לעם כי תמיד עליהם לראות את הקולות- את עשרת הדיברות לנגד עיניהם - ולקיים את המצוות הלכה למעשה והתוצאה תהיה הברכה.
התשובה לשאלה ב]
ראייתו של הקב"ה –היא בלתי מוגבלת- הוא רואה את העולם כולו- את הפרט ואת הכלל, הוא בוחן כליות ולבבות- ראייתו עמוקה, כמו שנאמר:"כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע"[תהלים קל"ח,י]
שום מכשול לא יפריע לקב"ה לראות את הנעשה בקרב הברואים:
"אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו? נאם ה' הלא את השמים והארץ אני מלא" [ירמיהו כ"ג,כ"ד]
"אלוהים משמים השקיף על בני אדם, לראות היש דורש את אלוהים" [תהלים נ"ג,ג]
"גם חושך לא יחשיך ממך ולילה יאיר כחשיכה כאורה: כי אתה קנית כליותיי תסכני בבטן אימי...גולמי ראו עינך ועל סיפרך יכתבו.."[תהלים קל"ט, י"ב-ט"ז]
כבר כאשר האדם היה בבטן אימו אלוקים ראה ובחן אותו וכל הדברים שיקרו בעתיד – ידועים לה'.
"כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"[שמואל א,ט"ז,ז]
בעוד שראייתו של האדם היא שטחית וחיצונית בלבד, פעמים המראה החיצוני של האדם מטעה וקשה להכיר את אופיו לעומק ואת הלך רוחו,לעומת זאת ה' רואה ללבב.
הוא הדין לגבי התבוננות במראות יפים שעלולים להטעות את האדם
לדוגמא:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל" [בראשית ג,ו]
התשובה לשאלה ג]
רמת הראייה הרוחנית של האדם תלויה במידת חוכמתו והדבר מתבטא בקריאת המפה בצורה אמיתית והנכונה - עד כמה שאפשר ובהתאם לכך- התאמת התגובה ההולמת לנתון בשטח, על זה נאמר:"איזהו חכם הרואה את הנולד" [מסכת אבות פרק ב,ט]
כהוכחה לדברים הנ"ל- אנו מוצאים את מסקנתו של אברהם אבינו – כאשר ירד לגרר עם שרה אשתו הוא הסתיר את זהותה האמיתית כאשתו כפי שכתוב:"ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר וייקח את שרה"[בראשית כ,ב]
ובהמשך אבימלך מקבל מסר מהקב"ה:"...ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" בתגובה לכך אבימלך משיב את שרה לאברהם ושואל:"מה ראית כי עשית את הדבר הזה? ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי"
כלומר, אברהם שהיה חכם ראה כי במקום זה אין יראת אלוקים ולכן הקדים רפואה למכה- עשה מה שעשה, על מנת להציל את חיי אשתו וחייו.
אך, כאשר אדם מתבונן ללא עומק וחשיבה הוא עלול להביא על עצמו ואחרים תוצאות הרסניות במיוחד.
לדוגמא: קין ראה כי קורבנו- מפרי האדמה לא התקבל במרומים- כעס על הבל אחיו והרגו,אם היה מתבונן מתוך מבט מעמיק יותר - היה מסיק מסקנות נבונות, כגון: פרי האדמה שהביא לא היה מן המובחר ולכן נפסל.
בכל אופן, רצח הוא איסור מוחלט המופיע בעשרת הדיברות.
התשובה לשאלה ד]
ניתן לשפר את כושר הראיה הרוחני של האדם:
א] על ידי דבקות בעינו האלוקית של הקב"ה- להיות מחובר אל האלוקים- באמונה,בתפילה ולימוד תורה.
כמו לדוגמא: דוד המלך:"כאייל תערוג על אפיקיי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים" [תהלים מ"ב,ב]
או:"ה' צילך על יד ימינך" [שם קכ"א, ה]
ב] מתוך התבוננות במעשה הבריאה- ניתן להכיר את גדולת ה':
דוד מתבונן ואומר:"מה גדלו מעשיך ה'.מאד עמקו מחשבותיך: איש-בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת".
לאור האמור לעיל: יהי רצון ונזכה, בכלל ובפרט, להגיע לראיה נכונה
תוך דבקות בקב"ה במצוות התורה ובע"ה נזכה ל:"עין בעין יראו בשוב ה' מציון"[ישעיה נ"ב,ח] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פורסם על ידי אהובה קליין ב- 4:48 0 תגובות
שלח באימיילBlogThis!שתף אל Twitterשתף אל פייסבוקשתף ל-Pinterest
בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ראה- משמעות הראיה בפרשה / מאמר מאת אהובה קליין
הפרשה פותחת במילים:"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"
נשאלת השאלה מדוע התורה כותבת- "ראה" בלשון יחיד בו בזמן שהמשך הפסוק כתוב בלשון רבים?
על כך כמה מהפירושים:
א]הגאון ר' אליהו מווילנא אומר: כאן משה רבנו מעוניין ללמד ולחנך את עם ישראל שאם יקום אדם ויאמר: הואיל וכולם הולכים בדרך מסוימת, גם אני אצטרף לדרכיהם ואין אני צריך לבדוק האם הדרך טובה ,או לא. על כך באה התורה ומזהירה את היחיד:"ראה"! עליך לבדוק את הדרך שאחרים הולכים בה- האם היא ראויה לך?האם היא טובה? האם היא ברוח התורה הקדושה?
ב] האבן עזרא טוען: תיקון כלל ישראל תלוי בתיקון הפרט,התורה דורשת מכל בן אדם שאם הוא מעוניין-
לחיות בחברה טובה, תחילה יראה ויבדוק היכן עליו לשפר את מעשיו.
ג] בעל החתם סופר אומר:לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי-
אם הוסיף מצווה הכריע לכף זכות את כל העולם ואם עשה עברה- הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה."ראה" כל מעשה שאתה עושה עשוי להשפיע על העולם כולו לכאן או לכאן- כלומר לברכה או קללה.
המשמעות של המילה:"ראה" = ראיה מלשון חוכמה- ראיית אמת וחוכמת אמת באים מהקב"ה, כפי שנאמר:"כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב " [שמואל –א ט"ז, ז]רק הקב"ה מסוגל לראות את האמת המדויקת ואילו האדם רואה- כל אחד באופן פרטי באופן שונה לפי מדרגתו וחוכמתו.
על הקב"ה נאמר:"אתה הראת לדעת"[דברים ד, ל"ב]
הקב"ה אומר לכל אדם: ראה היכן אתה נמצא? מה מצבך הרוחני? תחשוב על מהלך חייך והתכלית.
הקב"ה מתבונן בכל אחד ואחד:"וראו כל בשר כי אני ה'" [יחזקאל כ"א,ד]
אין איש שיכול להתחמק מראייתו של ה' כפי שכתוב:"אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה'? הלא את השמים והארץ אני מלא" [ירמיהו כ"ג,כ"ד]
על כל אדם לראות את הטוב שבבריאה בדומה לקב"ה- כפי שנאמר:"וירא אלוקים כי טוב" [בראשית]
אנחנו קרבים לחודש הרחמים והסליחות ומן הראוי שכל אחד יבדוק ויראה מה מצבו הרוחני ויבדוק את מאזן חייו.
המילה: "ראה" – הן אותיות:"האר"
כפי שאנחנו מתפללים ופונים בבקשה אל ה' יום, יום:"והאר עיננו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך".
במעמד הר סיני נאמר:"וכל העם רואים את הקולות" [שמות כ, ט"ו]
יש ראיה שטחית ויש עמוקה יותר כפי שהדבר מתבטא בלימוד הגלוי שבתורה ולימוד תורת הנסתר.
נאמר:"והיו עינך רואות את מוריך..."[ישעיהו ל, כ]
יהי רצון ויתקיים בנו הפסוק:"קול צופייך נשאו קול יחדיו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" [ישעיהו נ"ב,ח] שכולם יזכו לראות את המאור הגדול בתורה במהרה ובכך בע"ה נזכה בקרוב לגאולה שלמה.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
