חומש דברים

פרשת ראה - כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל ?

פרשת ראה - כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת בברכה והקללה, הברכות תבואנה על עם ישראל – אם יקיימו את  מצוות התורה ואילו הקללות באות, חלילה, אם לא יקיימו את התורה ומצוותיה:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

כך הכתוב מתאר את התנאי להשגת הברכות: "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ, ה', בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ -

רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל ה' אֱלֹקיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.  וכִּי-ה' אֱלֹקיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".  [דברים ט"ו, ה-ז]

השאלות הן:

א] מדוע התורה פותחת בלשון יחיד "ראה" וממשיכה בלשון רבים?

ב] "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ" , מהי הברכה?

ג]  כיצד יגיע  עם ישראל למשול בגויים?

תשובות.

ראה

נאמר: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

[דברים, י"א, כ"ו]

חז"ל שואלים: מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.." [דברים  י"א, כ"ו- כ"ח]

הגאון רבי אליהו מווילנא משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך מסוימת-מפני שכולם הולכים  בדרך זו. ועל כן איני בודק אם הדרך הזו ראויה.

לכן ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד  עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה. ועל פי המסקנה - תבחר את הדרך  הנכונה בחייך.

אבן עזרא מפרש: כי הטעם  לפניה בלשון יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.

התורה פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין  לחיות בחברה  מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר: ה' אומר: אני פונה אל עם ישראל ואומר: על יסוד כל הדברים שראיתם בעבר והובאו לתודעתכם בסקירה על עברכם - על סמך זה אתם  מבינים שכל אחד- עתידו בידו לברכה, או חלילה - לקללה, וזאת על פי מה שכתוב בתורה.

"...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ"

דעת מקרא מסביר: ה' יברך את עם ישראל  בכך שאלוקים יעזור לו להתגבר  על אויביו כפי שנאמר :"כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר--וְאָיַבְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת-צֹרְרֶיךָ". [שמות כ"ג, כ"ב] ובהמשך ה' מבטיח:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹקיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ " [שם פסוק כ"ה]

כאן בפרשתנו נאמר:

"בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים.." [דברים ז, י"ד]

על המילים: "וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים"- מסביר דעת מקרא: מלשון = עבוט- פרושו: משכון- שעם ישראל יהיה במצב כה טוב -  כתוצאה משמירת המצוות - שהוא ילווה לגויים הלוואות - תמורת משכון שיקבל מידם- אבל עם ישראל עצמו לא   יזדקק ללוות מהגויים תמורת משכון שהרי נאמר לפניכן: "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן" [פסוק ד'] במצב בו עם ישראל מקיים הלכה למעשה את המצוות – מצבו הכלכלי יהיה יציב וטוב ולא יזדקק להלוואות מהגויים.

עם ישראל מושל  על הגויים.

נאמר בפרשתנו: "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".

הנביא ישעיהו  מנבא בהפטרה לפרשה: "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'".[ישעיהו נ"ד, י"ז]

רבים הפסוקים בתנ"ך  על נושא: השלום הנה  כמה מהם: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם."[ ויקרא כ"ו, ו]

"יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.[ במדבר ו, כ"ו]

"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם."[ישעיהו ל"ב, י"ז]

"וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת." [ישעיהו ל"ב, י"ח]

"כִּי כֹה אָמַר ה' הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ."[ ישעיהו ט"ו, י"ב]

"וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא תִרְאוּ חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה." [ירמיהו י"ד, י"ג]

"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם."[יחזקאל ל"ז, כ"ו]

"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת."[חגי, ב', ט]

"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." [תהלים ל"ד, ט"ו]

"וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם."[תהלים ל"ז, י"א]

כאשר עם ישראל מקיים את המצוות והחוקים עליהם נצטווה בהר סיני- קיימת מידה כנגד מידה . כפי שנאמר במסכת סוטה: "בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ".

כפי שהפרשה פותחת  בעניין הברכה והקללה, האדם רשאי לבחור כאוות נפשו את דרכו -  בין ברכה ובין קללה, הברכה תינתן לפרט ולכלל כאשר ילכו בדרך הישר:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת ה' אֱלֹקיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת ה' אֱלֹקיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.."

לעניות דעתי: על מנת להגיע  לחיים שקטים ושלווים בארץ ,הרי בנוסף לקיום החוקים והמשפטים הכתובים בתורה  אשר כאיש אחד בלב אחד: התחייבנו לקבלם –בהיותנו לרגלי הר סיני במילים  " ..כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

עלינו להתרחק מהמחלוקת ומשנאת החינם ולהרבות שלום בין איש לרעהו, אז נזכה להגיע לשלום המיוחל- בין עם ישראל לגויים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, כל יחיד ויחיד בישראל יש בכוחו להגדיל את אור השלום והגאולה- על ידי מעשיו הטובים- כי עם ישראל  הוא כגוף אחד וכל פרט ופרט הוא חלק מישראל ואם נבחר בברכה- ונקיים את המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו- נזכה  לימים טובים ולבוא הגאולה – כפי שמנבא  הנביא ישעיהו:

"וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". [ישעיהו ב, ד]