חומש דברים

פרשת עקב -- כיצד להתמודד עם מלחמה רב מערכתית?

פרשת עקב -- כיצד להתמודד עם מלחמה רב מערכתית?

מאת: אהובה קליין

בימים אלה ממש - נשאלת שאלה: כיצד עם ישראל - מסוגל להתמודד במלחמה רב מערכתית ?

ידוע - שהתורה היא: מלשון הוראה - יש בה את התשובות  לכל השאלות - הן מהעבר - הן על ההווה והן על העתיד.

כמו שנאמר במסכת אבות: "בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ,דְּכֹלָּא בַּהּ" [מסכת אבות: ה', כ"ב]

כך נאמר בפרשה:  "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.  לֹא תִירָא, מֵהֶם:  זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' אֱלֹקיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.  הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, ה' אֱלֹקיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹקיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם.  וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח ה' אֱלֹקיךָ, בָּם:  עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים--מִפָּנֶיךָ.  לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-ה' אֱלֹקיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא.  וְנָשַׁל ה' אֱלֹקיךָ אֶת- הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.  וּנְתָנָם ה' אֱלֹקיךָ, לְפָנֶיךָ; וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם.  וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ, וְהַאֲבַדְתָּ אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:  לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ, עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם". [דברים  ז', י"ז- כ"ה]

השאלות הן:

א] מהם החששות של עם ישראל בימים אלה?

ב] מה יהיה מנת חלקם של האויבים?

תשובות.

חששות בקרב העם מפני מלחמה רב מערכתית.

אומנם החששות המופיעות בפרשה - הן לגבי כיבוש הארץ – טרם כבשו עם ישראל את ארץ ישראל- כלומר לפני הכניסה לארץ המובטחת. - אך כאז כן עתה. האיומים של אויבנו לא פסקו  וכדי ללמוד ולדעת כיצד מתמודדים במצב זה - אנו מוצאים בפרשתנו תשובה לכך :    "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.  לֹא תִירָא, מֵהֶם:  זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' אֱלֹקיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.  הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, ה' אֱלֹקיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹקיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם.... ..."

על פי רש"י: החשש אצל עם ישראל מכמות האויבים, אל תגיד זאת אין לך מה לפחד מהם - יש להיזכר ולהביט בכל הנסים שה' עשה לעם ישראל בעבר - נסים  מעל הטבע - ה' הוציא את עם ישראל ממצרים והביא את עשרת המכות על המצרים..

כך יעשה ה' לכל העמים שעם ישראל  חושש מפניהם!

עתיד ה' להביא על האויבים את הצרעה - מן שרץ - עוף  השולח ארס לתוך עיני האויבים ומסמא אותם - כלומר  גורם להם לעיוורון.

עוד נאמר:

"לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-ה' אֱלֹקיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא"

על פי דעת מקרא - הכוונה: לא תישבר רוחכם מפני גויים רבים - כי הקב"ה נמצא בתוכנו.

השל"ה הקדוש - [רבי ישעיה הלוי הורוביץ] מסביר: משה  מדריך את העם שלא יסמכו רק על כוחם וגבורתם  - אלא יבטחו בקב"ה ובזכות כך יצליחו לנצח את האויבים גם בעתיד.

אם עם ישראל יגיע להכרה שלמרות שהאויבים רבים   - רק אלוקים יוכל להושיעם - על כך נאמר: "לֹא תִירָא, מֵהֶם" כי ה' תמיד יעמוד לימין עם ישראל ויושיע.

רבי שלום מרדכי שבדרון [המהרש"ם] : אומר רעיון דומה: אם עם ישראל יגיד בכנות: כי אינו יכול להתגבר בדרך הטבע – היינו - לנצח את האויבים, אלא בעזרת ה'. אז: "לֹא תִירָא, מֵהֶם"- כי ה' יכניע  את כל האויבים - כפי שעשה–זאת לפרעה ולמצרים.

אבל, אם חלילה  יחשוב העם שהוא מסוגל להוריש  את הגויים בכוחו ובעוצם ידו - יש סיבה לפחד מהם - כי במצב זה העם סומך על כוח  בשר ודם - ואין זו, אלא "משענת קנה רצוץ" שאין היא יכולה להחזיק מעמד  בשעת מבחן.

נאמר: "לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-ה' אֱלֹקיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא". 

דעת מקרא מסביר: לא תישבר רוחך מפני הגויים הרבים בדומה למילים: "לֹא תִירָא, מֵהֶם":  היות וה' נמצא בקרבך ולכן, רק את מוראו תיראו ואותו תעריצו!

ב"חובת הלבבות"-  מסופר על חסיד אחד כי בוש ונכלם הוא להתיירא מפני מי בעולם, פרט לאלוקים.

ההסבר: אם אדם מחבב את הזולת ומכבד אותו ומודה לו על דברים טובים שעשה למענו אין הדבר פוגם באהבת ה' וכבוד ה'. אך אין הדבר אמור לגבי יראה,  שאם אדם מתיירא מאדם - בשר ודם - זו הוכחה שיראת ה' אצלו אינה שלמה ותמימה - כי אם האדם מתיירא באמת  מפני אלוקים   -  בוודאי לא יפחד מהיצור של ה'!

לכן נאמר: "לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם – אין לירא מהעמים - כי ה' הוא גדול ונורא ואם בכל זאת אנחנו נפחד מהעמים המאיימים עלינו יהיה זה פגם במורא שלנו  מפני בורא עולם! [הכתב  והקבלה בשם מהרי"ל מרגליות ז"ל]

גורלם ומנת חלקם של האויבים המאיימים עלינו.

נאמר: "וְנָשַׁל ה' אֱלֹקיךָ אֶת- הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.  וּנְתָנָם ה' אֱלֹקיךָ, לְפָנֶיךָ; וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם.  וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ,..."

נשאלת השאלה: "הלא יכול היה ה' לעשות כך, שלא תוכלנה החיות להזיק?

פעמים רבות קורה שאנחנו מתפללים  למען בקשה מסוימת ואיננו נענים ! תופעה זו נמצאת גם אצל  צדיקים גדולים - שאינם נענים, הדבר קורה - כדי שלא תתבטל הבחירה החופשית אצל האדם שהרי אם כל תפילה של אדם, או צדיק תענה מיד – יהפכו כולם לצדיקים ולא תהיה קיימת הבחירה החופשית!

חז"ל מספרים: "בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם: מה לילוד אישה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא, אמרו לפניו: חמדה [חמדה- תורה] גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות, קודם שנברא העולם, אתה מבקש לתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו... אמר לו הקב"ה- למשה: אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים- אמר להן:

למצרים ירדתם, לפרעה - השתעבדתם – תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, בין עמים אתם שרויים שעובדים עבודה זרה? שוב מה כתיב בה? זכור את יום השבת לקדשו- כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות ? [לשבות] שוב מה כתיב בזה: לא תישא - משא ומתן יש בינכם  ?... כבד  את אביך ואת אמך - אב ואם יש לכם? לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב - קנאה יש בינכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו לקב"ה". מכאן לומדים אנו: שאילו לא הייתה כוח בחירה לאדם - היו המלאכים צודקים ומנצחים בדעתם: שאין לתת את התורה לאדם - ילוד אישה. לכן נאמר:  "לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר.." לא תוכל לכלות ללא כל קשיים שהרי אם כן , אז תתבטל הבחירה החופשית - כשיראה העולם שהכול מתנהל שלא כדרך הטבע , ואם לא תהיה בחירה אז ממילא:  " תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה".  חיות הקודש, שרפים ואופנים שבשמים- ירבו ויתגברו בטענתם - כי אין לתת את התורה לבשר ודם.

שוב לא יהיה  מקום  לתירוץ שיש יצר הרע לאדם..  [ מתוך אור- צדיקים בשם המגיד מקוזניץ]

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להסיק : כאשר עם ישראל חש סכנה קיומית במצב שרבים הגויים הבאים להילחם נגדו, יבטח בה' ,יביט אל העבר - לאור כל הנסים שה' הוציאם ממצרים והציל אותם מכל מיני אויבים - ולא יבטח בכוחו ובעוצם ידו , אז יהיה ראוי  העם  להבטחה: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" [שמות י"ד, י"ד]