פרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך- מה הקשר בין משה למנורה?
מאמר מאת: אהובה קליין .
פרשה זו כוללת נושאים רבים: מנורת הזהב במשכן, חצוצרות הכסף , מסע בני ישראל במדבר , המתאוננים ועוד ..
בפרשה משתקפת מנהיגותו של משה לאורך כל הדרך ומעניינת במיוחד-פנייתו אל יתרו בבקשה : שיתלווה אל עם ישראל בכניסה אל הארץ המובטחת, כפי שהכתוב מתאר: "ויאמר משה לחובב בן רעואל המדייני חותן משה נוסעים אנחנו אל— המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דיבר טוב על ישראל : ויאמר אליו לא אלך כי אם אל- ארצי ואל מולדתי אלך: ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי על- כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעיניים: והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והיטבנו לך ": [במדבר י, כ"ט-ל"ב]
השאלות הן:
א]באיזה אופן פנה משה אל יתרו ומדוע רצה בהצטרפותו למסע העם?
ב] מהו המסר שמשה מעביר בדבריו אל יתרו?
ג] מה הקשר בין משה למנורת הזהב?
התשובות.
דברי משה אל יתרו.
דעת מקרא מתפלא: מדוע משה קורא ליתרו שהיה חותנו - בשם חובב בן רעואל ? והוא מביא את דברי רש"י על שמותיו של יתרו: רש"י מסתמך [לפי המכילתא] : כי ליתרו היו שבעה שמות : רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קני, פוטיאל, ויש אומרים: כי רעואל הוא אביו של יתרו.
שהרי מסופר על בנות יתרו: "ותבאנה אל רעואל אביהן"." מלמד שתינוקות קורין לאבי אביהן אבא".
השם יתרו ניתן לו- מפני שיתר פרשה אחת בתורה- כלומר נקראה פרשה אחת על שמו: יתרו.
חובב- על שם שחיבב את התורה.
דעת מקרא מביא שני פירושים לשם: חובב.
א] חביב.
ב] מלשון 'חבאב'- שפירושו- נחש.
רבינו בחיי מביא כמה דעות על רצון משה בהצטרפות יתרו אל העם:
א] דעת הרמב"ן : משה היה מעוניין בהצטרפותו של יתרו למסע בני ישראל- כדי שישמש להם לעיניים ויראה להם את הדרך לכיבוש הארצות. ורמז שייתן לו אחוזה וארץ טובה כשכר על עזרתו בכיבוש הארץ.
ועל פי הרמב"ן התוצאה הסופית הייתה שיתרו נתרצה ועשה כן.
על כך רבינו בחיי מעלה קושייה: הרי ידוע שעמוד הענן היה מורה לעם ישראל את הדרך, אם כן מה צורך היה בעזרתו של יתרו?
ב] רבינו בחיי מפרש : כי משה רצה לחזק את קטני האמונה שליבם היה מתנחם ומתחזק במנהיג בשר ודם.
ג] אונקלוס סובר כי: יתרו ישמש לעיניים- כלומר ישמש עדות בפני אומות העולם ויספר להם את כל האותות והמופתים שראה במו עיניו, והם ילמדו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה.
ד] על פי המדרש: כל דבר שנעלם מעיני ישראל, יתרו יהיה מאיר עיניהם.
ה] פירוש נוסף: שיתרו יהיה חביב על עם ישראל כמו גלגל עיני העם.
כמו שנאמר: "ואהבתם את הגר" [דברים י]
ספורנו אומר: שמשה רצה שלפחות בניו של יתרו יצטרפו אל עם ישראל , כי אם הם יעזבו הם יגרמו לחילול ה' בעיני אומות העולם שיגידו : שאילו יתרו היה רואה בהם עניין אלוקי, לא היה עוזב אותם עם בניו.
מתברר, כי יתרו הסכים עם משה לגבי השארות בניו: בעוד שהוא חזר אל מדיין, בניו נשארו עם ישראל, כמו שנאמר בספר שופטים: "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה"[שופטים א, ט"ז]
המסר של משה בדבריו אל יתרו.
על פי דברי רבי צבי אלימלך שפירא בספרו: "אגרא דכלה" בכל התנ"ך נמצא הביטוי: "דיבר טוב" פעמיים.
פעם אחת במגילת אסתר [ד, ז] :"דיבר טוב על המלך" וכאן הכוונה למלך מלכי המלכים-הקב"ה.
וכאן בדברי משה אל יתרו: "כי ה' דיבר טוב על ישראל"
דבר זה מרמז שתמיד יש לדבר רק טוב על עם ישראל, ולא לקטרג על העם. ומי שנוהג להגיד דברים טובים על עם ישראל- כאילו דיבר גם דברים טובים על הקב"ה .
הקשר בין משה למנורת הזהב.
המנורה רומזת על אורה של התורה שהרי מקומה היה בצד דרום- בתוך היכל משכן.
ועל כך נאמר: "הרוצה להחכים ידרים" [בבא בתרא דף כה,ב]
הגר"א זי"ע כותב בספר: "אדרת אליהו" [פרשת דברים]איך המנורה מרמזת לחוכמת התורה ומביא את הכתוב ב:[מסכת ראש השנה דף כ"א, ב]
:" נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד:, שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"
כאשר משה היה מתבונן במנורה, היה רואה שיש לה: 7 קנים 11 כפתורים,9 פרחים,22 גביעים, סך הכול הם 49 - כנגד מ"ט שערי בינה שניתנו למשה, ואילו מנורת הזהב היא כנגד שער החמישים שממנו יוצאים כל מ"ט השערים.
מסיבה זו אומרים חז"ל: " שנתקשה משה במעשה המנורה"[מנחות כ"ט] מפני שהמנורה רומזת לשער החמישים שהיה חסר למשה, לכן משה נתקל בקשיים בעשיית המנורה- עד שה' הראה לו באצבעו, כנאמר: "וזה מעשה המנורה"
רש"י מסביר: כי ה' הראה למשה באצבעו את המנורה לפי שמשה התקשה בה.
על כן המנורה שקולה כנגד חמישים שערי בינה.
על פי האר"י ז"ל: לפני חטא העגל משה היה משיג את כל שערי הבינה גם את שער החמישים , אך לאחר חטא העגל אמר ה' למשה: "לך רד כי שיחת עמך.." ל"ך הוא בגימטריא –חמישים -והכוונה שה' אמר למשה: לך רד משער החמישים שהגעת אליו.
השל"ה אומר: שבסוף ימיו של משה הוא עלה שוב לשער החמישים-שהרי נאמר עליו: "ויעל משה מערבות מואב" שנתעלה מ: מ"ט שערי חכמה "אל הר נבו" שעלה להר נבו- לראות את ארץ ישראל, האותיות: "נ'- בו" האות נ' במילה: נבו היא שער החמישים.
לסיכום, לאור האמור לעיל:
ניתן ללמוד על משה כמנהיג המצטיין בחכמתו – חכמה הקשורה לחוכמת התורה- ותבונה המשתקפת במנורת הזהב במשכן. באמצעות בינתו זו הוא הנהיג את עמו וכך גם ניסה לשכנע את יתרו שיצטרף אל עם ישראל ואכן בני יתרו הצטרפו לישראל.
מי ייתן ועם ישראל יזכה למנהיג מדרגתו של משה .
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1389
משה נצטווה מפי עליון
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1607
אחד הנושאים המעניינים בפרשה: אלוקים פונה אל משה בציווי ליצור שתי חצוצרות מכסף, כפי שנאמר:
התשובה לשאלה א]
התשובה לשאלה ב]
התשובה לשאלה ג]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1689
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1702
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1792
מן-לחם אבירים/ שיר מאת אהובה קליין(c)
הם יוצאים ממצרים
נפתחים שערי שמים
לחם אבירים כמים
לקטו וטחנו ברחיים.
השדות כמרבד צחור
שטופי חמה ואור
חשים בגן עדן עלי אדמות
זרוע מן כגרגירי חולות.
מראהו כזרע גד לבן
נאסף היישר לסל
ממנו יכינו מטעמים
כלשד השמן מעדנים.
הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך-סיפור ירידת המן.[חומש במדבר].
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1747
פרשת בהעלותך- מהו המן ומה היה גנוז בו?
מאמר: מאת אהובה קליין.
בפרשתנו התורה מתארת את ירידת המן:"והמן כזרע-גד הוא ועינו כעין הבדולח: שטו העם ולקטו וטחנו ברחיים או דכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אותו עוגות והיה טעמו כטעם לשד השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו"[במדבר י"א,ז-י]
לעומת התיאור כאן, ישנו תאור שונה בחומש שמות:"ויקראו בית- ישראל את-שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש"
[שמות ט"ז,ל"א]
השאלות הן:
א] כיצד ניתן לישב את הסתירה בין תאור המן בפרשתנו-שטעמו:" לשד השמן" לבין התיאור בחומש שמות בו נאמר:"וטעמו כצפיחית בדבש"
[כעוגה מתוקה]?
ב] באיזה אופן היה יורד המן?
ג]מה נהגו לברך לפני אכילת המן?
ד]מה היה גנוז במאכל מיוחד זה?
התשובה לשאלה א]
לפי דעת חז"ל:הזקנים היו טועמים במן טעם של צפיחית בדבש ואילו תינוקות היו טועמים טעם:"לשד השמן"[שמות רבה [כ"ה,ג]
האבן עזרא מפרש:[בדבריו:שמות ט"ז,ל"א]כשהיו אוכלים את המן ללא בישול הטעם היה:"כצפיחית בדבש",אך אם היה מבושל טעמו היה כ:"לשד השמן"
הרשב"ם [רבי שמואל בן מאיר] מפרש:כשאוכלים את המן כמו שהוא בטבע בלי כל פעולה-ללא טחינה,טעמו:"צפיחית בדבש"
בדומה לאגוזים,טרם טוחנים אותם הם מתוקים,אבל אחרי טחינה הטעם :"לשד השמן" בדומה לכך המן.
התשובה לשאלה ב]
הייתה יוצאת רוח צפונית ומטאטאת את המדבר ואחרי זה היה יורד מטר ומנקה את האדמה ,הטל עולה והרוח נושבת ועושה מחולות המדבר- שולחנות של זהב ועליהם יורד המן.
התשובה לשאלה ג]
במסכת ברכות [מ"ח,ע"ב]נאמר:"משה תיקן לישראל ברכת "הזן"[ברכה ראשונה בברכת המזון] בשעה שירד להם המן" ובהמשך בגמרא ניתן ללמוד –קל וחומר,אם חייבים לברך בתום הסעודה["הכוונה לברכה אחרונה- כשהאדם שבע ]בודאי שחייבים לברך לפני הסעודה["ברכה ראשונה- כשהוא רעב"]
ומעניין מה ברכו עם ישראל במדבר טרם אכלו מהמן?
לכך כמה תשובות.
לפי דעה אחת:"המוציא לחם מן השמים" וזאת מהטעם:שהמן קרוי:"לחם" כמו שכתוב:"אני ממטיר לכם לחם מן השמים"[שמות ט"ז,ד] ועוד נאמר:"הוא הלחם,אשר נתן ה' לכם לאוכלה"
[שמות ט"ז,טו]"
לפי דעה שנייה:"בורא מיני מזונות.זאת מהטעם שנאמר:"וטעמו כצפיחית בדבש".
לפי דעה שלישית:"שהכול ניהיה בדברו" וזאת מהטעם שנאמר במסכת ברכות [ו,ב]"על כולם"-[על כל מיני מאכל ומשתה]
ויש גם דעה האומרת:שלא היו חייבים לברך כלל.
התשובה לשאלה ד]
במן היה גנוז מכשיר להכרת מהותו של האדם ובכך הוא נחשב למאכל מיוחד במינו.
כפי שהתורה אומרת:"למען אנסנו"
בעל אמרי יוסף מספינקא מפרש על פי דעת חז"ל[ביומא.ע"ה]:המן היה יורד על יד פיתחם של צדיקים,ואילו הבינוניים היו יוצאים לשטח ומלקטים בעצמם.
לעומת זאת,הרשעים היו צריכים להתאמץ יותר-"שטו ולקטו".
מכאן, שעל פי המן היו יודעים את דרגתו הרוחנית של כל אחד.
מעניין כי בתהלים המן מכונה בשם:"לחם אבירים,כפי שכתוב:"לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשובע" [תהלים ע"ח,כ"ה]
ומדוע מכונה המן בשם זה? התשובה לכך היא: כי מזון ייחודי זה היה מאכל של מלאכי השרת ונבלע בגופו של האדם ללא הפרשת פסולת.
לסיכום,המן היה לחם מהשמים,מראהו היה כזרע גד לבן- עגלגל ולבן.
מעניין כי חז"ל באבות דרבי נתן אומרים: כי גדולה מלאכה,שאף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה"
אבל אחרי שחטא בגן העדן נתקלל- כי עבודתו תהיה מפרכת במיוחד,כמו שכתוב בבראשית:"בזיעת אפך תאכל לכם עד שובך אל—האדמה כי ממנה לוקחת כי- עפר אתה ואל עפר תשוב":[בראשית ג,י"ט]
והאדמה גם נתקללה כמו שכתוב:"ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציוויתיך לאמור לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך:וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה"[שם ג,י"ז-י"ח]
ולכן בירידת המן האדם היה פטור מ:"זיעת אפיים" בעבודתו,אך לא היה פטור מעמלו, ההוכחה שכתוב:"ולקטו" שיש בכך פעילות -החיונית לאדם גם למען האיזון הנפשי שלו,פרט לשבת, האדם היה משוחרר מעבודתו כשם שהיום הוא מצווה לנוח,כמו שנאמר בתורה:"ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות".
[שמות כ"ג,י"ב]
לכן בזמן שעם ישראל זכו לירידת המן במדבר- הם זכו לתקופה מבורכת בדומה לאדם הראשון שזכה בגן עדן טרם החטא:"לעובדה ולשומרה", אך היו פטורים לעמול בזיעת אפם.
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1779
לעלות ולהתעלות./שיר מאת: אהובה קליין.(c)
אדם השואף להתעלות
יטפס בסולם המעלות
הניצב מתוך מעמקים
נושק לגובהי מרומים.
דוגמת הנרות במשכן
הועלו ועלו מעצמם
האירו יומם וליל
רוממו קדושת האל.
אל לאדם להתפתות
למקסמי שווא והבטחות
שמא יצנח לשאול תחתיות
ריק מתוכן מלא בדמעות.
הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך [חומש במדבר]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1815
פרשת בהעלותך- מדוע הציווי להעלות את הנרות ולא להדליקם?
/ מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בתחילתה: בציווי ה' אל משה להעלות את הנרות:
"וידבר ה' אל- משה לאמור: דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות.."
השאלות הן:
1] מה המשמעות של :" בהעלותך את הנרות" האם לא היה מן הראוי להגיד: בהדליקך..."?
2] מה ניתן ללמוד מאופן העלאת הנרות- מבחינה חינוכית- באין מקדש?
3] מה המסקנה לגבי נושא זה בפרט ובכלל?
תשובה לשאלה 1]
על כך כמה דעות של מפרשים:
לפי דברי רש"י שלוש תשובות:
א] על שם שהלהבה עולה- יש כאן עניין של עליה.
ב]יש להדליק עד שהלהבה תעלה מאליה.
ג]לפי חז"ל הייתה מעלה- מדרגה לפני המנורה שעליה היה עומד הכהן וכך מיטיב את הנרות.
רבי אריה ליב צינץ אומר בספרו:"מלוא העומר"
כי המנורה הייתה בגובה של שמונה עשר טפחים[כמטר וחצי] אדם בגובה בינוני היה יכול להדליק את המנורה והיה מסתדר על ידי הרמת ידיו עד לגובה הנרות, אך מדובר באהרון הכהן שהיה לבוש בשמונה בגדים כראוי לכהן גדול ועל ראשו היה ציץ זהב שעליו כתוב:"קודש לה' "
ולפי דברי חז"ל במסכת תמיד [ז,ב]: ישנו איסור על הכהן הגדול להרים ידיו מעל גובה הציץ הקדוש שעל ראשו, מסיבה זו היה צריך אהרון לעמוד על המעלה ליד המנורה.
תשובה לשאלה 2]
המורה חייב ללמד את תלמידו תורה באופן שייתן לו גם כלים לחשיבה עצמאית כך שהתלמיד יוכל לחדש דבר מתוך דבר ותהיה לו אפשרות גם להעלות רעיונות משלו ואש התורה תעלה ותבער מתוכו-
עד שתאיר גם לסביבה-
כמו שאמר שלמה המלך:
"תן לחכם- ויחכם עוד"
"ישמע חכם- ויוסף לקח"[משלי ט,ט: א,ה]
התשובה לשאלה 3]
האדם באופן פרטי חייב לשאוף לעלות מדרגה בהתמדה- על ידי לימוד תורה וגם הפצת רעיונות משלו באופן שינצל את כישרונותיו – מתנת אלוקים בצורה הנכונה ביותר.
עליו "להעלות נר תמיד"
ויש לזכור כי כשם שהוא מסוגל לעלות במעלות התורה שהיא מקור החכמה, הוא עלול חס ושלום גם לרדת, כגון המתאוננים במדבר:"האספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה"[במדבר י"א, ד]
גם לאחר שהם ראו כל כך הרבה ניסים במדבר, חלה אצלם נסיגה רוחנית והם נפלו ברוחם והתלוננו.
בכך הם גרמו לאכזבה רבה בעיני משה.
דוגמא נוספת לירידה בעם: ראינו גם במעשה העגל, כאשר בני ישראל ראו כי משה בושש לבוא אליהם מהר סיני בקשו מאהרון ליצור תחליף- באומרם:"...קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי- זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" [שמות ל"ב,ב]
סופה של אותה ירידה- שבירת הלוחות, כמו שכתוב:"ויהי כאשר קרב אל- המחנה וירא את- העגל ומחולות וייחר-אף משה וישלך מידיו את- הלוחות וישבר אותם תחת ההר"[שם כ"ה,י"ט]
מכאן שירידה במוסר יכולה להביא לתוצאות קשות כולל הרס מוחלט.
על האדם לזכור:כל עוד הנר דולק אפשר לתקן ולכן עליו להיות בתנועה מתמדת ולנוע קדימה בדומה לאהרון הכהן.
ובדומה לפרט גם המדינה חייבת לנוע ,לדאוג לכך שתתעלה מבחינה רוחנית, ללכת בדרך התורה- התורה מלשון הוראה- היא מנחה את העם כיצד עליו לנהוג- ככל שהמדינה היהודית תתעלה, תתרחק ממקור הרע והאלימות ,תדבק בטוב ובקיום המצוות בין אדם לחברו,בין אדם למקום-אזי
תשמש אור לגויים ותגרום לכך שהאויבים יתרחקו מפניה תמיד.
וטוב תעשה ההנהגה אם תאמץ את רוחם של יהושע בן- נון וכלב בן-יפונה אשר הייתה להם:
"רוח אחרת" בניגוד לשאר המרגלים ששבו מלתור את ארץ ישראל ודיברו בגנותה- הרי הם בטחו בה' , כמו שנאמר:"וייהס כלב את- העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה!"
[במדבר י"ג,ל]
ולעומתם נאמר על יתר המרגלים:"והאנשים אשר עלו עימו אמרו לא נוכל לעלות אל- העם כי חזק הוא ממנו"[שם י"ג,ל"א] תוך כדי התבוננות בפסוקים נראה שמשה רמז למרגלים לעלות ולהתעלות וזאת ניתן ללמוד מתוך דברי משה:"ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את- ההר" [שם י"ג,י"ז]
על מצב עגום זה אמר דוד המלך:"יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג"[תהלים ק"ז,כ"ו]
יהי רצון ועם ישראל בארץ ישראל -ישכיל רק להתעלות ולהאיר באורו לכל תבל- ממש כמו שהמנורה האירה בזמן המקדש ,הדבר יגרום לכך שהשכינה תשרה בקרב העם תמיד, כמו שנאמר:
ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם" [ויקרא כ"ו,י"א- י"ב]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 1845
עליה והארה./ שיר מאת: אהובה קליין
אדם בורר דרכים
להשגת מטרות חיים
יש וילך על קצה קרחון
מועד לסכנה רבת אסון.
יש וילך דרך חתחתים
מהמורות רבות ומכשולים.
יחכים ישכיל לנתב דרכו
מתוך תחנוני תפילה לבוראו.
יעלה אט בשלבי סולם
יקטוף הצלחות יאיר כולם
דוגמת מנורת הזהב במשכן
הועלו נרותיה האירה לעולם.
הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
- פרטים
- נכתב על ידי Super User
- קטגוריה: פרשת בהעלותך
- כניסות: 3137