ישראל נודדים במדבר

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 08:12

נכתב על ידי Super User

כניסות: 506

ישראל נודדים במדבר

שיר מאת: אהובה קליין©

ישראל נודדים במדבר

טף זקן ונער

ככלה בעקבות חתנה

המעריף עליה אהבה.

חולות סלעים וגבעות

הרי טרשים ומהמורות

נתיבים זרועי עקבות

אדמה רווית דמעות.

אלוקים סופר ומונה

מחבק בניו ונהנה

יגיש במגש כסף

מזון ללא הרף.

שם יתאחדו כאחים

בלב בנפש מחוברים

יעלו במעלות הקדושה

עליהם תשרה השכינה.

הערה: השיר בהשראת פרשת  במדבר[חומש במדבר]

פרשת במדבר, מיהו שבט יהודה ,במה חשיבותו-ומה לו ולסמל ירושלים?

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 20:31

נכתב על ידי Super User

כניסות: 362

פרשת במדבר, מיהו שבט יהודה ,במה חשיבותו-ומה לו ולסמל ירושלים?

מאת: אהובה  קליין.

חומש במדבר- הוא הספר הרביעי מתוך חמישה חומשי תורה - בפי חז"ל נקרא: "חומש הפקודים"  מהטעם שבראשיתו הוא פותח במפקד עם ישראל במדבר וגם סמוך לסיומו ישנו מפקד.

בפרשת במדבר הפותחת ספר זה :מתואר סדר חניית השבטים כפי שהכתוב מתאר: "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.  אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ. וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם; וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב.  וּצְבָאוֹ, וּפְקֻדֵיהֶם--אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. וְהַחֹנִים עָלָיו, מַטֵּה יִשָּׂשכָר; וְנָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר, נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר.  ו וּצְבָאוֹ, וּפְקֻדָיו--אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וְאַרְבַּע מֵאוֹת. מַטֵּה, זְבוּלֻן; וְנָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן, אֱלִיאָב בֶּן-חֵלֹן. וּצְבָאוֹ, וּפְקֻדָיו--שִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וְאַרְבַּע מֵאוֹת.  ט כָּל-הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה, מְאַת אֶלֶף וּשְׁמֹנִים אֶלֶף וְשֵׁשֶׁת-אֲלָפִים וְאַרְבַּע-מֵאוֹת--לְצִבְאֹתָם; רִאשֹׁנָה, יִסָּעוּ". [במדבר ב', א-י]

השאלות הן:

א] מי היה יהודה ובמה חשיבותו?

ב] מדוע זכה לחנות  במזרח - קרוב למשכן?

תשובות.

 יהודה וחשיבותו.

 יהודה היה הבן הרביעי של  לאה- אחרי ראובן, שמעון ולוי כפי שהכתוב מתאר: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר הַפַּעַםאוֹדֶה אֶת-ה'--עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, יְהוּדָה" [בראשית  כ"ט, ל"ה]

נשאלת השאלה: מדוע דווקא אחרי שלושה בנים שילדה לאה, היא החליטה להודות לה' על  לידת  יהודה?

רש"י עונה : האימהות - היו נביאות וידעו  שעתידים לצאת מיעקב י"ב שבטים ויעקב יישא ארבע נשים . יוצא אם כן שלפי חלוקה שווה – הייתה כל אחת מהן עתידה ללדת שלושה בנים , לכן אמרה לאה לאחר לידת שלושת הבנים הראשונים : שלא יהיה לה פתחון פה כלפי ה', שהרי את חלקה כבר קיבלה,. מוסיף ואומר רש"י: בקריאת רוב השבטים נאמר:  "ותקרא שמו" חוץ משלושה בנים - לוי, יהודה ודן - עליהם נאמר:" על כן ,קראה שמו"  כל מי שנאמר בו: "על כן" רמז לכך: כי יהיה שבט גדול במספרו. חוץ משבט לוי, למרות שנאמר  "על כן" הוא לא התרבה  בקהל שלו - כי ארון הברית- שתפקידם היה לשאת אותו ממקום למקום בזמן נדידתם במדבר- גורם  היה להם להתמעט – מהטעם:  שהיו נכשלים בכבודו ובחומר קדושתו ונענשו  על כך בעונש מוות.

מעניין לשים לב להתנהגות יהודה  בזמן  שאחיו  השליכו את יוסף לבור  ובאדישותם יושבים וסועדים לחם.   תגובתו: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו:  מַה-בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ.  לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ, כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ, הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו". [בראשית  ל"ז, כ"ו- כ"ז]

רש"י  מסביר  על כך:  התכוון יהודה להגיד לאחיו: איזה ממון הם ירוויחו מכך שיהרגו את יוסף? ויסתירו את דבר הריגתו? לכן הצעתו הייתה למכרו לישמעאלים שעברו שם. ואכן אחיו קיבלו את הצעתו.

גם בהמשך  הדרך יהודה לוקח אחריות – כאשר בעקבות מציאת הגביע אצל  בנימין, יוסף  מחליט להשאירו במצרים - בניגוד לדעת יתר האחים, היחידי שנלחם למען בנימין, הוא: יהודה, כפי שהכתוב מציין: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּך..." [בראשית מ"ד, י"ח]

כאשר יעקב אוסף אליו את בניו  טרם מותו  ומברכם  הוא קורא לו: יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ...." [בראשית מ"ט,  ח-ט]

נאמר בדברי הימים (ה, ב) "כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו". ואמנם, בני יהודה היו מצוינים בגבורתם עד  כדי כך שאמרו במדרש (אסתר רבה א, יז): "עשרה חלקים של גבורה ירדו לעולם – תשעה ביהודה ואחד בכל העולם".   בנוסף לכך מסופר בתלמוד: כי כבר בצאת ישראל ממצרים עמדו גיבורי יהודה בראש היוצאים, ובן שבטם נחשון בן עמינדב היה הראשון שקפץ אל הים "ולפיכך זכה לעשות ממשלה בישראל" (סוטה לז.).

בספר "כל אגדות ישראל" מסופר רבות על גבורת יהודה:" ויהי בשנת המאה וחמש שנים לחיי יעקב- היא השנה התשיעית לשבת יעקב ובניו בארץ כנען, בבואו מפדן ארם, וייסע יעקב ובניו בימים ההם מחברון וילכו ויבואו עיר שכם וישבו בחלקת השדה אשר קנה מאת חמור- אבי שכם לפני הכות שמעון ולוי את העיר.

וישמעו כל מלכי הכנעני והאמורי - כי שב יעקב ובניו שכמה וישבו בה. ואמרו: המעט הכותם אז את יושבי העיר- כי ישבו לרשתה ולהכות את שלוש מאות האיש והאישה היושבים בה לרשתה? ויתקבצו כל מלכי כנען ויבואו כולם יחד להילחם עם יעקב ובניו, וישלח ישוב- מלך תפוח גם אל כל המלכים אשר סביבותיו אל אילון מלך  געש ואל..... ".ובהמשך  מסופר:" ויהי  כאשר החל ישוב לירות את חיציו השנונים אל יהודה, ויפליא ה' לעשות וישובו החיצים ויפלו בליבות אנשי  צבאו, וירא ישוב כי כן, ויתמה מאד ויאמר: אקרבה אל יהודה והמתיו בחרבי, ויהי כאשר היה בינו ובין יהודה מרחק שלושים אמה, וירץ אליו יהודה בחמת כוחו וירם אבן גדולה וכבדה עד מאד ויך את ישוב בכוח על מגנו ויחרד ישוב חרדה גדולה עד מאד וייפול מעל סוסו והמגן אשר הכה - בו יהודה באבן- נשמט מידי ישוב ויושלך מכובד המכה חמש עשרה אמה וייפול לפני המחנה שנית, ויראו המלכים את מעשה יהודה הגדול וייבהלו מאד ויתקבצו אל מחנה ישוב להבהיל את יהודה וליראו, וישלוף יהודה את חרבו ויך במחנה ישוב ארבעים האיש אשר סבוהו ותיפול אימת יהודה על מחנה ישוב וינוסו ויפוצו"

חשיבות שבט  יהודה הייתה : בעיקר  - בערכים המדיניים והרוחניים-הדתיים, שנוצרו על אדמתו. מארץ יהודה יצאה מלכות דוד, אשר בימיו ובימי שלמה -  הקימו בני ישראל- ממלכה גדולה וחזקה,  ששלטה בכל  האזורים הסמוכים והכול יראו מפניה.

חניית שבט יהודה.

שבט מחנה  יהודה חנה בראש המחנה- בצד  מזרח וכל אחד  מקבוצת המחנות היה נקרא על שם השבט המוביל והחשוב שבתוכם - כלומר: כל השבטים שחנו תחת דגל זה חנו לפי השבט שהשתייכו אליו.

נשיא שבט יהודה היה: נחשון בן עמינדב. השבטים שהיו כפופים  לשבט יהודה היו: יששכר וזבולון .

רבי זלמן סורוצקין בספרו: "אוזניים לתורה" כותב: כדי להבטיח את השלום בתוך שבטי ישראל היה הכרח לסדר שבכל מחנה במדבר היו שלושה שבטים שהשתייכו לאם אחת, האוהבים איש את רעהו, לכן  בראש  המחנה האחד היה יהודה שנועדה לו המלוכה וצמודים אליו יששכר וזבולון –אחיו - גם בני לאה..

הרלב"ג :[ רבי לוי בן גרשום  ] טוען: שצד מזרח נחשב למקום בעל  חשיבות רבה - מול פתח אוהל מועד וקדשי הקודשים ולכן חנו בצד זה: משה, אהרון ובניו, שבט יהודה שנחשב לשבט המלוכה וצמודים אליו אחיו: יששכר וזבולון – גם בני לאה- שנולדו אחריו.

ר' אברבנאל  מתבונן על אופן סדר החנייה מבחינת  אסטרטגית - שהיא כמו סדרי הצבא שבימיו -  מגמתה- לשמור שמירה טובה לכל המחנה, צד מזרח נחשב לחזית המחנה ,לכן  במקום זה חונה שבט יהודה שהיו בו סך הכול- יחד עם אחיו 186,400 איש - הוא נחשב למחנה הגדול והמשמעותי ביותר אשר  מאפשר בלימת התקפה של האויב מכוון החזית .

לעומת  הצד המזרחי, הרי בדרום ובמערב שמהם אין נשקפת סכנה גדולה – הם נחשבים לצדדים המשניים- שכנו שני מחנות קטנים: ראובן ואפרים בצד  צפון - ישב שבט  דן - שנחשב לשבט המאסף. זהו מחנה שהיה תפקידו להבטיח את העורף.

סמל האריה מופיע על דגל ירושלים והטעם הוא:

האריה הנחשב למלך  החיות – משמש  כשומר על חומת העיר , כמו כן, את זיקתה של עיר הבירה שהייתה בנחלת שבט יהודה . ידוע כי יהודה זכה לברכת אביו יעקב: "יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה"

יהודה זכה גם  שסמלו: האריה  הוא אחד הסמלים היהודיים השכיחים אשר עיטרו תשמישי  קדושה -כמו הפרוכת ודלתות  ארונות בתי הכנסת - עד היום הזה.

האריה מסמל גם חוזק , אומץ לב ומלוכה..

לסיכום, לאור האמור לעיל. ניתן להסיק על חשיבותו של שבט יהודה לאורך כל התנ"ך, מארץ יהודה יצאה מלכות דוד שבימי דוד ושלמה  שלטה על אזורים רבים.

יעקב  האוסף את בניו טרם מותו ,כנראה רואה ברוח הקודש - את עתידו  של שבט יהודה לקראת הדורות  הבאים ולכן בירך אותו  בכתר מלוכה ויפים דברי הנביא: יואל:

"וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלַ֖‍ִם לְד֥וֹר וָדֽוֹר"  [יואל ד, כ]

מילים אלו מקבלות  עוצמה מיוחדת ביום חגה של ירושלים - בימים אלה ממש , יום ירושלים הבא עלינו לטובה.

שבט יהודה

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 20:31

נכתב על ידי Super User

כניסות: 506

שבט יהודה

 שיר מאת: אהובה קליין ©

לאה מודה לאלוקים

להולדת בן מחמדים

רביעי  מתוך השבטים

משמים הגיח בנסים.

יעקב ברוחו מנבא:

יהודה  גור אריה

עורקיו  דם מלוכה

עצמותיו אש גבורה.

הכול יראים מפניו

אויבים נלכדים בידיו

יש ואפסו כוחותיו

חיש קם על רגליו.

יהודה חי וקיים

דגלו מתנוסס לעולם

כאריה  רובץ על החומות

לגאולה  צופה- ימים כלילות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר [חומש במדבר]

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 16:07

נכתב על ידי Super User

כניסות: 677

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ

 שיר מאת: אהובה קליין©

שבטי ישראל כמלאכים

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ חונים

באהבה מקיימים  ציוויים

שורשי אבות יונקים.

המהלך במדבר  וסלעים

מזהה שורות אוהלים

כל שבט  וסמלו האופייני

שליחותו - ייעודו המעשי.

 דוגמת שבט יהודה

 לגור אריה זכה

 נפתלי אילה שלוחה

יששכר עמל בתורה.

סביב  המשכן  מתרכזים

מזיו השכינה נהנים

אלוקים אותם ינצור

מכל צרה עליהם ישמור.

 הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר [חומש במדבר]

פרשת במדבר - סוד הדגלים וסדר חניית השבטים?

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 16:06

נכתב על ידי Super User

כניסות: 815

פרשת במדבר -  סוד הדגלים וסדר חניית השבטים?

 מאת:  אהובה קליין.

עם ישראל עומד בפני שער חדש - והוא שער המדבר.

חומש במדבר- נקרא בפי חז"ל- "חומש הפקודים"  היות ובראשיתו וגם סמוך לסיומו [בפרק כ"ו]  מתואר המפקד הרחב שנערך לשבטי ישראל על ידי  משה בציווי אלוקים.

על כך אומר רש"י: אלוקים מונה את עם ישראל כל שעה - מתוך חיבתם!

בנוסף לציווי ה' למשה- למנות את עם ישראל, התורה מתארת את סדר חנייתםבמדבר ודגליהם כפי שהכתוב  מתאר: "וְחָנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ עַל-מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל-דִּגְלוֹ, לְצִבְאֹתָם.  וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב, לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת, וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף, עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמְרוּ, הַלְוִיִּם, אֶת-מִשְׁמֶרֶת, מִשְׁכַּן הָעֵדוּת.  נד וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה--כֵּן עָשׂוּ."  [ במדבר א', נ"ב]

וכן נאמר:

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ.

השאלות הן:

 א] מה תפקיד הדגל לכל שבט?

 ב] על פי מה נקבע סדר חנייתם במדבר?

 תשובות.

דגלי שבטי ישראל.

על פי ספר  "מטה שמעון",  נאמר בשיר השירים[ב, ד] "...וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה"׃  כאשר בני ישראל היו בסיני - ראו שכינה שורה על ארבע מחנות מלאכים שהם היו עשויים ארבע דגלים : דגל מיכאל, דגל גבריאל ,דגל נוריאל ודגל רפאל   נתאוו ואמרו: מי ייתן  ותשרה השכינה עלינו בארבע מחנות וזו הכוונה למילים: "וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה"

דעת מקרא מסביר: נחלקו חז"ל  במילים: "איש על דגלו..."

לפי תרגום יונתן: לכל אחד מארבעת המחנות היה דגל בעל שלושה  צבעים וזאת במקביל לצבעם של השבטים באבני החושן  וזה הרמז:

"בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם",

 ועליו שמותיהם של שלושת השבטים שבאותו מחנה, ובמרכזו היה מופיע פסוק מסוים בליווי ציור סמלי מיוחד. על דגל מחנה יהודה: הופיע הפסוק: "קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ".[במדבר י', ל"ה] ועליו ציור אריה ואילו על דגל שבט ראובן היה כתוב: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד". [דברים ו', ד] ובמרכז הדגל היה איל מצויר. על דגלו של שבט אפרים היה מופיע הפסוק: "וַעֲנַן יְהוָה עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה".[ במדבר י', ל"ד] ובאמצע הדגל- היה מצויר צורת ולד.

על דגל שבט דן: היה מצוין הפסוק: "וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה ה' רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל"׃[במדבר  י', ל"ו] באמצע הדגל היה מצויר נחש.

לפי תנחומא [במדבר י"ב] המילה:" בְאֹתֹת"  מכוון לאופן חנייתם של השבטים וזאת - במטרה ללמד אותנו כי חניית השבטים הייתה מותאמת- לשיבוץ ששיבץ יעקב את בניו למטרת נשיאת ארונו לאחר מותו - בזמן שיצאו ישראל ממצרים.

עיקר משמעות המילה: "דגל"- חטיבה  גדולה בצבא – [גם לפי  חז"ל]:  המתחלקת ליחידות משנה- וכאן הכוונה  לחטיבה של שלושה שבטים וגם במדרש נאמר: "אין דגלים אלא צבאות" [ שמות רבה ט"ו, י"ז] " והיו  כולם [המלאכים] עשויים דגלים דגלים. [במדבר רבה ב] הדגל הוא האות המסמל את החטיבה.

רש"י מסביר: כי המרחק בין השבט לאוהל מועד היה בסך הכול. אלפיים אמה.

בעל העמק דבר: סובר: כי בנוסף לדגל הגדול של כל שבט, היה לכל בית אב  דגל קטן באותה צורה, אלא שכל  דגל  היה מסומן באות מיוחדת. כגון: א,ב,ג.   מחנה דן שכן  לצפונו של המשכן, כל שבטי דגל זה- דן, נפתלי, ואשר- הם נחלו בצפון- בגליל.

על הדגל של שבט נַפְתָּלִי, - הייתה מצוירת אילה-  על פי ברכתו של יעקב: "נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה--הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר".  [בראשית מ"ט, כ"א]

רש"ר מסביר: אילו היו  מטילים על נפתלי שליחות- השליחות הייתה נעשית על ידו- באופן  מהיר מאד. אומנם נפתלי אינו  פועל מתוך דעתו ורצונו, אלא רק בתור שליח של אחרים. לאילה זו יש קרן חלולה , אשר מופיעה בצורת קשת ועיגול. נפתלי אינו נחשב למקורי ,או יצירתי, לא בידיעות ולא במעשים, אלא הוא מוכשר לקלוט רעיונות של אחרים ואותם מוציא לפועל  מהר-  כאילה שלוחה.

סדר החנייה במדבר.

רלב"ג סובר: שהצד המזרחי היה החשוב מכולם - מול  אוהל מועד וקודשי קודשים מטעם זה, חנו שם משה, אהרון ובניו וגם שבט יהודה שהיה שבט מלוכה ולידו אחיו - בני לאה שנולדו אחריו: יששכר וזבולון.

הצד הדרומי- הוא בדרגה שנייה בחשיבות- שם חנו בני קהת- תפקידם היה לתחזק את כלי הקודש של המשכן, כמו כן, חנו שם: שבט ראובן שהיה הבכור מלידה. והשבטים שנולדו אחריו: שמעון ובמקום  לוי שלא נכלל בדגלים- ישב-גד- שהיה הראשון לבני שפחת לאה- זילפה.

הדרגה הבאה -  הצד המערבי הוא שימש לחנייתם של בני גרשום, שהיו מטפלים באוהל ובמכסהו וכן השבטים אפרים, מנשה ובנימין- בני רחל .

הדרגה הרביעית הייתה הצד הצפוני- שם היה מקום חנייתם של בני מררי שעליהם הוטל התפקיד  הקשה ביותר וזה היה  גם מקום חנייתם של שבט דן אשר שימש כמאסף  לכל המחנות שהוא הראשון מבני  השפחות , ואשר הוא נולד לשפחת לאה - ונפתלי שנולד לשפחת רחל.

אברבנאל  מסביר מנקודת מבט בסדר החנייה של השבטים באסטרטגיה- שהיא כמו בסדרי הצבא שבימיו ומטרתה: שמירה מרבית לכל מחנה.

בצד המזרחי: המהווה את  חזית המחנה, חנה מחנה יהודה שכלל:186.400 איש- הוא היווה את המחנה הגדול ביותר והוא שימש לבלימת התקפה  מן החזית. בצד הדרומי והמערבי שמהם הסכנה פחותה בהרבה- היו הצדדים  המשניים של שני מחנות קטנים: שבט ראובן- בסך 151.450 איש ושבט אפרים בסך: 108.100 איש , בצד הימני – היה המחנה הגדול יותר- מחנה ראובן, בצד הצפוני היה שבט דן שתפקידו היה להיות המאסף לכל המחנות והוא היה המחנה השני בגודלו: בסך157.600   שבט זה היה יכול להבטיח את העורף. לכן קיימת סיבה לציון מספרי האוכלוסין של השבטים ודגליהם.

ישנו מדרש האומר:

"בשעה שאמר הקב"ה למשה: עשה אותם דגלים כמו שנתאוו, התחיל משה מיצר: עכשיו עתידה המחלוקת להינתן  בין השבטים, אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח- והוא אומר: אי אפשי, אלא בדרום, וכן ראובן וכן אפרים וכן כל שבט ושבט. אמר לו  הקב"ה מה אכפת לך אין צריכים לך, מעצמן הם מכירין מקומן- יש בידן מיעקב אביהם היאך לשרות בדגלים, אינני מחדש עליהם כמו שטענו אותו והקיפו את מיטתו,  כן יקיפו את המשכן"

ההסבר למדרש זה: בשעה שמשה  נצטווה להעמיד את השבטים- כל אחד בצד המיועד לו, התחיל חושש משה מפני המחלוקת שעלולה להתפרץ בין השבטים ויתחילו לריב על מקום המתאים להם על פי שיקולם. מיד הרגיע הקב"ה את משה ואמר לו: אל תדאג: הרי יעקב אסף אליו את כל בניו טרם מותו בירך אותם וציווה אותם ללכת בדרך ה' והבנים קיבלו עליהם מלכות שמים ומשסיים את דבריו אלה, נתן להם הנחיות כיצד לשאת את מיטתו לאחר מותו.

בני יששכר וזבולון יחזיקו במיטתו בצד המזרחי, ראובן ,שמעון וגד יחזיקו מיטתו בצד הדרומי.

אפרים מנשה ובנימין יהיו מצד מערב , דן, אשר ונפתלי יישאו מיטתו בצד הצפוני ואילו יוסף לא יאחז במיטתו של יעקב- כי יוסף מלך. ועליהם לכבד איש את רעהו. כיוון שיעקב נפטר והבנים נהגו במיטתו כפי שציוום- כדי לתת להם שכר טוב שקיימו צוואת אביהם- ציווה ה' אותם לחנות  דגלים כמצוות יעקב אביהם וכך לא הייתה מחלוקת ביניהם.

 לכן נאמר עליהם: "לְבֵית אֲבֹתָם", באותו  סדר חנו גם סביב המשכן [מדרש רבה במדבר, ב, סימן, ח']

לסיכום, לאור האמור לעיל- ניתן להסיק: כאשר כל שבט ושבט ממלא את שליחותו המיועדת לו וכל אחד יודע את מקומו ומה דגלו- ממילא קיים סדר מופתי וכולם חיים בשלווה והרמוניה והכול  מתרחקים מאש המחלוקת ומכבדים איש את רעהו.

מכאן, נבין כאשר עם ישראל מתאחד כאיש אחד בלב אחד בתוך ארצו ללא מחלוקות – החיבור הזה  גורם  להשכנת השכינה  על העם כדברי דוד המלך:

          "יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו". [תהלים קכ"ב, ג']