אירוסין נצחיים

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בחמישי, 06 יוני 2024 13:26

נכתב על ידי Super User

כניסות: 336

אֵירוּסִין  נִצְחִיִּים

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

כְּחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם

חִישׁ הִתְרַבָּה הָעָם

ה' הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם

בְּצֵל כִּפַּת שָׁמַיִם

כְּאִישׁ אֶחָד קִבְּלוּ תּוֹרָה

עַתָּה , הָפְכוּ לְעַם  סְגֻלָּה

יִשְׂרָאֵל – בְּנֵי מְלָכִים

גּוֹי קָדוֹשׁ מַמְלֶכֶת כּוֹהֲנִים.

לֹא עוֹד עַבְדוּת בַּנֵּכָר

אֶלָּא  תִּירוֹשׁ דָּגָן וְיִצְהָר

בְּאַמְתַּחְתָּם  כֶּסֶף וְזָהָב

בּוֹרֵא עוֹלָם  עֲלֵיהֶם  חָשַׁב.

בְּהֶיסַּח הַדַּעַת אָבְדָה דַּרְכָּם

דֶּרֶךְ  חַתְחַתִּים  סָלְלָה רַגְלָם

דָּבְקוּ בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים

שָׁכְחוּ קִרְבַת אֱלוֹקִים..

כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יָרְדָה לְגָלוּת

אַךְ כְּבַת זוּג  אֶל ה' תָּשׁוּב

לָהּ יַגִּישׁ מַתְּנַת אֵירוּסִין

בְּאַהֲבָה לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה [הושע, ב', א'- כ"ג] לְפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר]

פרשת במדבר ברית מחודשת-עם ישראל במדבר!

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בחמישי, 06 יוני 2024 13:25

נכתב על ידי Super User

כניסות: 356

פרשת במדבר  ברית מחודשת-עם ישראל  במדבר!

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר.  שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן.  וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה--אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית -אֲבֹתָיו", [במדבר, א', א'-ד]

בהפטרה אנו קוראים: על כנסת ישראל שירדה  מבחינה מוסרית לתחתית הסולם - אך בסוף אלוקים מביא אותה למדבר ומוציא אותה מאפלה לאורה:

"הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹולַכְתִּיהָ, הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי, עַל-לִבָּהּ.  וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה; וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם. וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-ה', תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי.  וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים, מִפִּיהָ; וְלֹא-יִזָּכְרוּ עוֹד, בִּשְׁמָם.  וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית, בַּיּוֹם הַהוּא, עִם-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה; וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.  וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-ה'" [הושע ב', ט"ז- כ"ב]

השאלות הן:

א] מה מאפיין את המדבר?

ב] מה הקשר בין ההפטרה [הושע ב']-לפרשה?

תשובות.

טיבו של המדבר.

הגאון מוילנא מסביר על פי מדרש רבה א, ז': "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר - הפקר, אינו יכול לקנות את החכמה והתורה, לכך נאמר במדבר סיני"[מדרש  רבה א' ,ז']

במסכת אבות :  "כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא":[אבות ו', ה']

הסבר: בתחילת הדרך כשהאדם לומד תורה הוא חייב להסתפק במועט ואף לחיות חיי צער היות ואם יהיה שקוע בעולם החומרי לא יתאפשר לו לרכוש את התורה בנפשו , אך לאחר שקובע עיתים לתורה יוכל להיות לו טוב גם בעולם  הזה. לכן חכמים נקטו בלשון: "דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה" היות ומדברים על הדרך אל התורה אשר היא תלויה  בהסתפקות במועט: "פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה" ואם היהודי נוהג כך - נאמר עליו:

"אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא":

לעניות דעתי: לכן גם נאמר בפרשת בחוקותיי: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" [ויקרא כ"ו ג'] וזאת בנוסף לפירושים נוספים.

נאמר במדרש  רבה [א', ו] "למה במדבר סיני?  מכאן שנו חכמים: ב:ג' דברים ניתנה תורה: באש, במים, במדבר. באש מניין?-"והר סיני עשן כולו.." [שמות י"ט]

במים- מנין? שנאמר: "גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים [שופטים ה']

במדבר מנין?- "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" [במדבר, א' ,א']

שואלים חז"ל: מדוע נמשלו דברי התורה למים? והתשובה: כמו שהמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך דברי התורה מניחים אדם שרוחו גבוהה עליו [גאוותן] ומגיעים לאדם  שדעתו שפלה[שהוא בעל תכונת ענווה. לכן ניתנה התורה, דווקא, על  הר סיני הקטן מבין שאר ההרים - וזאת כדי להראות לאחרים כי התורה מתקיימת רק אצל אנשים בעלי ענווה. וזהו ההסבר גם לנתינת התורה במים.

התורה נמשלה גם לאש, לפי שנאמר: "כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר" [משלי ו', כ"ג] והטעם לכך: לפי שהתורה מאירה את נתיבי החיים לאדם ומדריכה אותו בדרך אשר ילך בה.

ויש לדעת שה' תמיד דואג ללומדי התורה- לעם ישראל שהיו במדבר - ניזונו מהמן שירד מהשמיים, ובדרך נס - גם רבי שמעון בר יוחאי ובנו שהסתתרו במערה תקופה ארוכה – וניזונו  מעץ חרובים.

עוד מעלות למדבר:- המדבר הוא מתואר כישימון - ארץ לא זרועה- מקום לישוב הדעת והרוח שנשבה בסיני - הייתה רוח חכמה, בינה ודעת - כמו שנאמר: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינו"ּ. [ישעיהו .מ', ג']

ה' דיבר אל משה במדבר סיני:" קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ " [תהלים כ"ט, ח']

מדבר - הוא גם מלשון דיבור והנהגה:" לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ- תּוֹרָה צִָּוה -לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"[דברים ל"ג, ג'- ד'] [על פי ספר התמצית/ מאיר ינאי]

הקשר בין ההפטרה [הושע ב', א'-כ"ב]

ישנם שני יסודות המקשרים בין הפרשה לדברי הנבואה של הושע:

א] בתחילת הפרשה מופיע נושא מפקד בני ישראל במדבר:

"...שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  ...."

משה ואהרון ערכו מפקד: "מבן עשרים שנה ומעלה"

רש"י מסביר:" מתוך חיבתן לפניו – מונה אותם כל שעה - כשיצאו ממצרים ספר אותם וכאשר  נפלו בחטא העגל - שוב ספר אותם- כדי לדעת כמה  נותרו מהם. וכשבא ה' להשרות שכינתו עליהם- שוב  היה מונה אותם.. וכאן בפרשה זה המניין השלישי מאז צאתם ממצרים - הראשון היה מיד כשיצאו ממצרים- השני מיד אחרי מעשה העגל-  ומדגיש רש"י: כי הצטוו למנותם בתחילת  נדבת המשכן .וזה היה אחר מעשה העגל.. לאחר יום הכיפורים -לפי שה'  סלח להם וההוכחה: שהצטוו  על המשכן.

בהפטרה נאמר:

וְֽ֠הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי ־ יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא ־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר" [הושע ב', א'] ברכה זו קושרת את הנבואה לתחילת הפרשה המתארת את מפקד העם שערכו משה – ואהרון - במדבר.

ב] דברי ה' בהפטרה:

"הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ, הַמִּדְבָּר; וְדִבַּרְתִּי, עַל-לִבָּהּ". [הושע, ב, ט"ז]  זהו פסוק מרכזי בנבואת הושע: ומתאים  לדברי הפתיחה  בפרשה - המתאר את הליכת בני ישראל במדבר. באופן מפתיע  עולה בנבואת הושע - געגוע לתקופת בני ישראל במדבר עד כדי רצון ה' לפתות  את בני ישראל – לשוב למדבר.

כדי לחדש את הברית איתם לאחר שסטו מדרך הישר ופנו לעבודת האללים והתרחקו מה'. הושע מתאר את  מערכת היחסים בין ה' לישראל- כמערכת זוגית - של בעל ואישה - ישראל מופיעה  כאישה -  המייצגת את כנסת ישראל וה' מפתה אותה למדבר ושם  מעניק לה מתנות: כרמים וכל טוב  כשהמטרה : אירוסין מחדש. חידוש הברית בין ה' לישראל.

וזאת כדי שלא יעשו –ישראל- כל העולה על רוחם –ה' הובילם למדבר כדי ששם  יוכלו ישראל ואביהם שבשמים להינשא שנית.

הדבר מוכיח שאלוקים אינו נוטש את בניו לעולם!

להלן, משל יפה: אב אחד הכין לבנו בגדים חדשים לכבוד החג. הילד יצא לרחוב ושיחק עם חבריו ובגדיו התלכלכו תוך כדי משחק, ראה זאת אביו, הפשיט מעליו בגדים אלו והלבישו בבגדי חול ישנים,-שמח הילד ואמר: "מעתה אני בן חורין לעשות ככל העולה על רוחי" יצא שוב למשחקיו ברחוב וטיפס על גדרות - עד שבגדיו היו קרועים- אביו  הפשיט מעליו בגדים אלו והלבישו בבגדי חול בלים וקרועים. שמח הילד ואמר: "כעת אוכל להשתולל ללא שום חשש- שהרי לאבא לא יהיה חבל על בגדים ישנים וקרועים כאלה." ואכן הוא התגלגל במקומות שונים של זוהמה. כעס עליו אביו ואמר לו: "יכולתי להפשיטך ערום ולהציגך כביום היוולדך"!

הנמשל: ה' הביא את עם ישראל לארץ ישראל- מקום כארמון של מלך- ארץ זבת חלב ודבש. וכאשר חטאו וזיהמו את הארמון- ה' היגלה אותם אל מעבר לים. הם היו סבורים שבגלות יעשו כל העולה על רוחם. והוסיפו לחטוא- לכן ה' הוסיף להם  עוד גזרות- עד ששתו את כל כוס התרעלה ואז אמר להם ה': כי יכול אני  להפשיטכם ולהציגכם- כביום היוולדכם- אני יכול ליטול ממכם גם את הלחם והמים  ולשסות את אויבכם-כלפיכם , לפיכך רצוי שתשפרו מעשיכם ותשובו אלי בתשובה. [משלי  נביאים]

לסיכום – לאור האמור לעיל: ניתן להסיק - כי למרות חטאי עם ישראל - אלוקים  בעתיד מובילם –מחדש למדבר כדי להחזירם לדרך חדשה ונצחית  והנביא הושע מדמה זאת למערכת זוגית- אלוקים כורת ברית מחדש עם כנסת ישראל- המיוצגת כאישה:

היגון הופך לששון כפי שנאמר: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.  וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-ה'"

משה והלויים

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בחמישי, 18 מאי 2023 02:58

נכתב על ידי Super User

כניסות: 646

מֹשֶׁה וְהַלְּוִיִּים

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

עֵת שָׁמַע צִוּוּיֵי שָׁמַיִם

מֹשֶׁה , שִׁנֵּס מָתְנַיִם,

כָּאֲרִי הִתְייַצֵּב עַל הַסְּלָעִים

כְּהֶרֶף עַיִן קֵרַבַ הַלְּוִיִּים.

מֵעַל הַמִּשְׁכָּן הִתְקַבְּצוּ עֲנָנִים

זוֹהֲרִים בְּצִבְעָם יַחְדָּיו מְרַנְּנִים

הַמַּלְאָכִים נֶחְפָּזִים חִישׁ חוֹגְגִים

בַּגִּיל וּרְעָדָה הַקְדָּשַׁת הַלְּוִיִּים.

לְפֶתַע , כְּאַיָּלִים הוֹפִיעוּ הַלְּוִיִּים

עֲטוּרִים מַלְבּוּשִׁים מַלְכוּתִיִּים

לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן יַחְדָּיו מוּכָנִים

בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ לְצִוּוּי מַקְשִׁיבִים.

לְאַהֲרֹן וּבָנָיו נְתוּנִים

עַל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן מְמֻנִּים

לְמֹשֶׁה מַנְהִיגָם נֶאֱמָנִים

עוֹל שָׁמַיִם לָעַד מְקַבְּלִים.

בּוֹא יָבוֹא הַיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ

בִּירוּשָׁלַיִם יִתְנוֹסֵס מִקְדָּשׁ

שִׁירַת הַלְּוִיִּים  תְּבַקַּע רָקִיעַ

הֶהָמוֹן יִתְאַסֵּף , לָהֶם  יָרִיעַ !

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר [חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר]             

פרשת במדבר - הייעוד המשותף של האומה ועבודת הלוויים

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בחמישי, 18 מאי 2023 02:57

נכתב על ידי Super User

כניסות: 652

פרשת במדבר - הייעוד המשותף של האומה ועבודת הלוויים.

מאת: אהובה קליין .

חומש במדבר  : הספר הרביעי מתוך חמישה חומשי תורה - מתאר את קורות עם ישראל בשנות נדודיהם במדבר - החל מהשנה השנייה לצאת ישראל ממצרים עד שנת הארבעים , עת היו חונים בערבות מואב.

פרשה זו נקראת בדרך כלל בשבת שלפני חג מתן תורה - מתקנת עזרא הסופר משום :"תכלה שנה וקללותיה" הכוונה: הצורך ליצור חיץ בין  דברי התוכחה שנאמרו בפרשת בחוקותיי לבין חג  השבועות - שהוא  ,ע"פ  חז"ל: ראש השנה לפירות האילן.

כפי שנאמר במשנה מסכת ראש השנה, פרק א' משנה ב':

"בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת: על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם", ובחג נידונין על המים".

בפרשת במדבר - משה מצטווה למנות את עם ישראל כפי שנאמר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל- מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר.  שְׂאוּ, אֶת -רֹאשׁ כָּל -עֲדַת בְּנֵי- יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל- זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל- יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן". [במדבר  א, א'- ד]

ציווי מעניין נוסף: הקדשת הלוויים לשרת במשכן:

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל- מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  הַקְרֵב, אֶת -מַטֵּה לֵוִי, וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן; וְשֵׁרְתוּ, אֹתוֹ.  וְשָׁמְרוּ אֶת -מִשְׁמַרְתּוֹ, וְאֶת- מִשְׁמֶרֶת כָּל- הָעֵדָה, לִפְנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד--לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְשָׁמְרוּ, אֶת-כָּל- כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת -מִשְׁמֶרֶת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְנָתַתָּה, אֶת-הַלְוִיִּם, לְאַהֲרֹן, וּלְבָנָיו:  נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".[במדבר ג'. ה' -י']

השאלות הן:

א] אימתי ניתן למנות את עם ישראל?

ב] מה התכלית של הקדשת הלוויים?

תשובות.

הציווי למנות את עם ישראל במדבר.

מעניין לציין: כי חומש במדבר  נקרא גם בשם :"חומש הפקודים" מהטעם שבתחילתו וגם לקראת סופו - בפרק כ"ו מתואר  המפקד שערך משה לעם ישראל על פי ציווי ה'.

על פי רש"י -  המדרש מתאר: כי הדבר נעשה מתוך חיבת עם ישראל בעיני ה': "מתוך חיבתם לפניו מונה אותם כל שעה ,כשיצאו  ממצרים- מנאם, וכשנפלו בעגל [ שנענשו ונגפו בעוון העגל שמות ל"ב , ל"ה] מנאם לידע מניין הנותרים וכשבא להשרות שכינתו עליהם [במשכן שהוקם] מנאם"

ספורנו סבור: כי  ספירת עם ישראל נועדה למטרה אירגונית- צבאית למפקד  שנערך לשבטי ישראל במדבר - "לסדרם שיכנסו לארץ מיד איש על דגלו... שיפנו [שיברחו] הכנענים  מפניהם"

על פי דברי רש"י וספורנו ניתן להבין את הסיבה לספירה , אך בגמרא  שואלים: האם תמיד ניתן למנות  את עם ישראל?

לדעת המפרשים : בעושין רצונו - "לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר"

"רַבִּי יוֹנָתָן רָמִי: כָּתוּב: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וכתיב "כחול הַיָּם אֲשֶׁר יִמַּד  יִסָּפֵר" ? כָּאן בְּעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם" [גְּמָרָא, יוֹמָא כ"ב, כ']

ּלְדַעַת הַמְּפָרְשִׁים : בְּעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ - "לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר"

ּלְהַלָּן הֶסְבֵּר עַל יְדֵי מָשָׁל: מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי נְעָרִים שֶׁהָיוּ מִתְווַכְּחִים זֶה עִם זֶה: זֶה אוֹמֵר: "אֵין בְּכָל הָעִיר אִישׁ עָשִׁיר כְּמוֹ אָבִי, כִּי יֵשׁ לוֹ כַּמָּה כִּיסִים  מְלֵאֵי כֶּסֶף הַמֻּנָּחִים אֶצְלוֹ תָּמִיד שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לָהֶם לְמַשָּׂא וּמַתָּן, מִלְּבַד מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּמַשָּׂא - וּמַתָּן עַצְמוֹ עֹשֶׁר מֻפְלָג!

ְרֵעֵהוּ מֵשִׁיב לוֹ לֵאמֹור: דַּע אָחִי, כִּי נֶגֶד אָבִי אֵין זֶה נֶחֱשָׁב לְעָשִׁיר כָּל מְאוּמָה, כִּי אַתָּה רָאִיתָ אֵצֶל אָבִיךְ כַּמָּה כִּיסִים מְלֵאִים מַטְבְּעוֹת - לֹא אֶפְחַד מִמְּךָ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף רַב, אֲבָל דַּע, כִּי אֵצֶל אָבִי הַיָּקָר מֻנָּחִים צִיבּוּרִים ,צִיבּוּרִים נְיָרוֹת. אֲשֶׁר גַּם נְיָר אֶחָד מֵהֶם עוֹלֶה בְּמִסְפָּרוֹ שִׁבְעָתַיִם עַל כָּל הֲמוֹן הָעֲשִׁירוּת אֲשֶׁר רָאִיתָ בְּבֵית אָבִיךְ, כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַנְּיָרוֹת, כִּי גַּם כִּי קְטַנִּים הֵם בְּמַהוּתָם, כַּמָּה רַבִּים הֵם בְּאֵיכוּתָם!

הַנִּמְשָׁל: כֵּן הַדָּבָר בְּעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי בִּזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם [רָצוֹן ה'] אָז יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, כְּסוֹפֵר וּמוֹנֶה מַטְבְּעוֹת: אַחַת, שְׁתַּיִם,, שָׁלוֹשׁ...,אֲבָל  בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֵין לָהֶם מִסְפָּר, כִּי אָז כָּל אֶחָד נֶחֱשָׁב לְצָבָא רַב, כְּמַאֲמַר:

"וְלִי--מַה- יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל;    מֶה עָצְמוּ, רָאשֵׁיהֶם. אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן";  [תְּהִלִּים קל"ט, י"ז, י"ח]

רוֹצֶה לוֹמַר: אֶסְפֹּר אוֹתָם וְעִם כֹּל זֶה לֹא אוּכַל לְדַעַת מִסְפָּרָם, "כִּי מֵחֹל יִרְבּוּן, בִּהְיוֹת אֶחָד עוֹלֶה אֲלָפִים, כְּמוֹ כֶּסֶף - הַנְּיָרוֹת הַנָּ"ל"

ההסבר: כי בזמן שעם ישראל עושים רצונו של מקום  - הם  שווים  הרבה יותר וקשה להעריך את המספר  המדויק שלהם ולכן לא ניתן לספור אותם באופן מדויק.[ מתוך ספר "משלי יעקב"/ מאת: רבי יעקב דובנא]

תכלית הקדשת הלוויים.

שבט לוי כולל שלוש משפחות:

א] משפחת גרשון,

ב] משפחת קהת - שממנה יצאו משה ואהרון שהוא וצאצאיו הם כוהנים,

ג] משפחת מררי.

תפקיד הלוויים היה: לשרת במשכן , לשאת את הכלים- לסייע לאהרון ולבניו - בשמירת משמרת הקודש. לאחר הקמת המשכן תפקיד הלוויים יוצא לפועל: כל בית אב קיבל את הפירוט המדויק של תפקידו וגם את פירוט הכלים לצורך כך. הייתה קבוצה שהיא אחראית על  טיפול כלי הקודש והחזרתם למקומם בסוף המסע. שכן נקבע מקומו של כל כלי קודש במשכן - בזמן הקמת אוהל מועד בצל הענן. הייתה קבוצה שהייתה אחראית על השירה - שירת הלוויים. היו לוויים שהיו אחראים על הכנת הקורבנות ויש מהם שהיו אחראים על  משא המשכן וכליו,

ראוי לציין  מעלות  חשובות  המאפיינות את שבט לוי:

א] שבט לוי לא לקח חלק בחטא העגל ,כפי שכתוב: "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי". [שמות ל"ב, כ"ו] ולאחר שקיימו את הציווי להרוג את החוטאים בעגל-הרגו כשלושת אלפים  חוטאים - כפי שכתוב: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. [שם ל"ב, כ"ח]

ב] שבט לוי זוכים לאחר מילוי כל  הציוויים שקיימו = בברכת משה: שנאמר "וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ,.."[דברים ל"ג]

נתקיים בהם הכתוב:

"ה', צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א,]

ג] שבט לוי לא שלח נציג לתור את הארץ יחד עם המרגלים ולכן לא נכלל בגזירת ה' על מיתת  דור המדבר.                                        ד] בניגוד לשאר השבטים שנמנו על ידי משה ואהרון מגיל עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא, ה' ציווה את משה לפקוד  כל זכר משבט לוי החל מגיל חודש ומעלה.

הרב  ניסנבוים סובר: בעוד שאת כל  השבטים פקד משה     "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה" הרי לגבי הלוויים הוא הצטווה לפקוד "מבן חודש ומעלה" , הטעם לכך הוא: כי יוצאי צבא רגילים ניתן לחנך למילוי תפקידם כשהם גדולים - אך לגבי הלוויים המיועדים להיות מנהיגי העם ומוריו - יש להתחיל לחנך אותם למען מילוי משימות חייהם -בעודם תינוקות בני חודש.

יש לציין, כי בהשוואה למספר השבטים האחרים ,הלוויים היו במספר מועט יותר.

ה"כלי יקר" מסביר:" יש אומרים שלכך לא נתרבו הלוויים כדי שיהיה נקל לישראל  לפרנסם וזה טעם רחוק [שאינו סביר] כי אין מעצור לה' להושיע ולפרנס משרתיו עושי רצונו"

לכן לדעת ה"כלי יקר" צפה הקב"ה שלא יהיו כולם [כל בני לוי ] צדיקים על כן העביר רבים מהם מן העולם ונשארו המעטים שהם הטובים וזאת מהטעם שהעוסקים בארון הברית יהיו צדיקים.

הרמב"ן טוען: היות ועם ישראל סבלו קשות בשעבוד מצרים דווקא שם קרו להם נסים:

כמו שנאמר:" כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" אך שבט לוי שלא היה בשעבוד מצרים - הם התרבו באופן טבעי ולא באופן נסי כשאר בני ישראל- מטעם זה לא נמנה שבט לוי עם שבטי ישראל!

לסיכום, לאור האמור לעיל: תכלית מפקד עם ישראל במדבר כמו גם הקדשת הלוויים ועבודת הכוהנים - למען ייעוד האומה הישראלית -לשמש אור לגויים על - ידי קיום התורה  ולזכות בהשראת השכינה :

:לנצח - כציווי ה' "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" [שמות  כ"ה, ח']     

דבר החסידות – פרשת במדבר – חג השבועות

פרטים

קטגוריה: פרשת במדבר

פורסם בחמישי, 26 מאי 2022 06:59

נכתב על ידי Super User

כניסות: 764

דבר החסידות – פרשת במדבר – חג השבועות

בזכות הרופא הגדול

בקשר עם סיום הרמב"ם מחזור המ"א – והתחלת מחזור המ"ב – בערב ל"ג בעומר האחרון:

מספר הרב אליהו זילברשטין, שליח הרבי לאוניברסיטת קורנל, אית'קה ניו יורק:

לפני כמה שנים הייתי בבדיקה אצל קרדיולוג, והוא גילה שיש לי פעימות יתר בלב, כ-40 אלף פעימות יתר ב-24 שעות, דבר שיכול להוות סיכון לטווח הארוך.

ההחלטה היתה שאפגוש מומחה במרכז רפואי ברוצ'סטר, לאישפוז של כמה ימים, בהם מבצעים איזו פעולה בלייזר המשפיעה על שריר הלב ומייצב את פעימותיו.

ואז פרצה הקורונה, כך שהטיפול נאלץ להידחות בגלל עומס יתר במרכז הרפואי.

ובינתיים, נזכרתי בשיחת הרבי ממוצאי זאת חנוכה תשמ"ו, שבה ציין שהספר הרמב"ם מורכב מ-83 "הלכות" [=נושאים הלכתיים], והמשמעות של מספר זה היא שהגמרא אומרת (ב"ק צב, ב) שיש 83 סוגי מחלות (כמו הגימטריא של מחל"ה). ומסתבר – הטעים הרבי – שיש סוג מסויים של לימוד התורה שיש בכוחו להתגבר על 83 המחלות האלה, והוא לימוד פ"ג הלכות הרמב"ם.

אמרתי לעצמי: זו תקופה ארוכה שאני מתקשה להשלים את לימוד הרמב"ם היומי, ועובר לסירוגין משלשה פרקים לפרק אחד, ויש זמנים לחוצים וכו'. קיבלתי על עצמי החלטה נחושה: שלשה פרקים ליום, חק ולא יעבור!

לאחר תקופה, מצב הקורונה התייצב, והרופא מתקשר אלי ואומר: הגיע הזמן לחזור לתכנית, עליך לעבור את הטיפול. אבל מכיוון שעברה שנה וחצי יש לערוך שוב את הבדיקות.

והנה, למרבה הפלא התוצאה הפעם היתה: רק פעימה אחת מיותרת ביממה. הרופא היה בהלם, אמר שזה לא קרה אצלו מעולם. מכיוון שהוא היה יהודי סיפרתי לו על הרופא הגדול מיימונידיס [=הרמב"ם] ושיתפתי אותו בהחלטה שקיבלתי. הוא עדיין היה סקפטי ואמר: תראה לפעמים יש טעויות וביצע שוב את הבדיקה.

למחרת מתקשרת האחות ומוסרת שהפעם תוצאות הבדיקה היו: אפילו לא פעימה אחת מיותרת, והוסיפה שהרופא ביקש למסור ד"ש למיימונידיס...

(באדיבות הפקת 'חזק' (סוויטה 302) שע"י המרכז לענייני חינוך, ניו יורק)

~~~

התינוק ש"שומר משמרת הקודש"

בקשר למניין הלויים נאמר בפרשתנו (ג, טו) "פקוד את בני לוי . . מבן חדש ומעלה תפקדם".

מפרש רש"י: "משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ליקרא 'שומר משמרת הקודש'. אמר רבי יהודה ברבי שלום: למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן, שנאמר "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" – עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה, ונמנית בשבעים נפש, שכשאתה מונה חשבונם – לא תמצאם אלא שבעים חסר אחת, והיא השלימה את המניין".

וצריך להבין:

א)    מדוע נוקט רש"י את התואר "שומר משמרת הקודש" לתינוק בן חודש ("משיצא מכלל נפלים"), ואינו מעדיף את התואר "לגיון של מלך", על דרך שכבר כתב רש"י לעיל (א, מט) "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו".

ב)    מדוע משנה רש"י מלשון מאמרו של רבי יהודה ברבי שלום (בתנחומא פרשתנו טז, במדב"ר פ"ג, ח; ועוד) "למוד הוא השבט הזה להיות הקב"ה מונה אותו . . עד שהן קטנים", ובמקום זה נוקט בביטוי החריג "להיות נמנה מן הבטן"?*

ונקודת הביאור:

הציווי "פקוד את בני לוי" בא בהמשך לעבודת הלויים במשכן, ומשמעות הדברים היא שאף המפקד קשור לזה. ואם כן עולה התמיהה: מה ללוי בן חודש ולעבודת המשכן?

ועל כך מיישב רש"י בדיוק לשונו "הוא נמנה ליקרא שומר משמרת הקודש":

אחת מעבודות הלויים במשכן היתה לשמור על המשכן שלא יכנסו בו זרים, וזה התבצע גם על ידי מגוריהם של הלויים סביב למשכן, כנאמר (א, נג) "והלויים יחנו סביב למשכן העדות . . ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות". ולפי זה נמצא שגם תינוק בן חודש "שומר משמרת הקודש" בעצם זה שהוא גר מסביב למשכן.

אלא, שעדיין יש להקשות: הרי התינוק אינו שומר בזכות עצמו, אלא מכח זה שהוא צמוד לאמו, ואם כן כיצד מונים אותו במפקד?

על כך מוכיח רש"י ממאמרו של ר' יהודה ברבי שלום "למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן":

אילו היה התינוק נמנה רק אחרי לידתו – לא היו יכולים למנות את יוכבד במניין שבעים נפש שירדו למצרים, כי היא הרי נולדה כבר במצרים, ומכך שכן מנו אותה יש הוכחה שלמרות ש"עובר ירך אמו הוא" – הרי עובר של שבט לוי הוא מציאות חשובה כשלעצמו ונמנה עוד בבטן אמו.

ומכאן הוכחה גם לתינוק של לוי במדבר – שלמרות ששמירתו אינה בזכות עצמו שהרי הוא תלוי לגמרי באמו – הוא כבר ראוי להימנות כ"שומר משמרת הקודש".

~

ומכאן הוראה בעמדנו בימי ההכנה לחג השבועות הבעל"ט:

מכיוון שהקב"ה הוריש את התורה לכל בני ישראל – "מורשה קהלת יעקב" (ברכה לג, ד), והרי "תינוק בן יומו יורש" (נדה מד, רע"א) – הרי זו הוכחה שהקב"ה האמין לכל ילד יהודי שיהיה "שומר משמרת הקודש".

ולכן צריך להשתדל להביא את כל ילדי ישראל "מבן חודש ומעלה" (ועוד לפני זה) שיבואו לשמוע את עשרת הדברות.

ישנם הטוענים: מה התועלת בהבאת תינוקות לשמיעת קריאת התורה, כאשר הם לא מבינים אותה?

על כך באה הוראה מפורשת בתורה, ויתרה מזו "מעשה רב":

מסופר על רבי יהושע בן חנניה, שכאשר היה תינוק בעריסה היתה אמו מביאה אותו לבית המדרש "בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה" (ירושלמי יבמות פ"א ה"ו) ועל כך נאמר (אבות פ"ב מ"ט) "אשרי יולדתו", שזהו שבח שנאמר גם על רבי יהושע עצמו, ללמדנו שהנהגה זו פעלה שהוא יגדל לאחד מגדולי החכמים שבדורו.

ויהי רצון שישתדלו בכל הנ"ל ככל הדרוש ושיהיה בהצלחה. ועוד לפני זה יהיה "זכו אחישנה" (סנהדרין צח, א) – ללכת לקבל פני משיח צדקנו וללמוד תורה מפיו של משיח.

שבת שלום וחודש טוב!

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק חי, במדבר שיחה ב (עמ' 6 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 5 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' לד-ו. ההוראה בנוגע להבאת ילדים לעשה"ד – ע"פ לקוטי שיחות חלק כג בהוספות עמ' 257-8.

______________

*)  וגם אם רצונו של רש"י להדגיש שהלוי בעיקרון נמנה כבר מלידתו (וכפי שמביא את ההוכחה מהפסוק "אשר ילדה אותה ללוי במצרים – עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה", אלא שצריך לוודא ש"יצא מכלל נפלים") – היה יותר מתאים הלשון "משנולד", שמדגיש את בן-לוי הנולד, ולא "מן הבטן" – בטן אמו?

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.