חומש שמות
דבר החסידות – פרשת שמות (עיוני)
- פרטים
- קטגוריה: פרשת שמות
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:17
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 459
ב"ה
דבר החסידות – פרשת שמות (עיוני)
דיון ברשעותו של פרעה
פעם שאל פריץ רשע את חברו:
- מה בין פרה ליהודי?
- ענה חברו הפריץ: "פרה, תחילה מגרשים אותה (מהשור), ואחר כך חולבים אותה. יהודי, תחילה חולבים אותו, ואחר כך מגרשים אותו...
~~~
בתחילת פרשתנו (א, ח) מסופר: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". מפרש רש"י "רב ושמואל: חד אמר – חדש ממש, וחד אמר – שנתחדשו גזירותיו".
ויש להקשות: מדוע מזכיר רש"י את שמותם של רב ושמואל, שאין דרכו בכך (רק כאשר הדבר מסייע להבנת הפירוש)?
ויש לומר, שבזה שרש"י מזכיר "רב ושמואל" – בכך הוא מסביר את טעם מחלוקתם. כדלקמן:
ידועים דברי הגמרא (בכורות מט, ב) שהלכה "כרב באיסורי וכשמואל בדיני (בממונא)", והטעם, מסבירים ראשונים*: כיוון שרב עסק בעיקר בדיני איסור והיתר, לכן היה רגיל לרדת לעומקן של דינים אלו לכן פוסקים כמותו ב'איסורי', ושמואל היה יותר רגיל בדיני ממונות לכן הלכה כמותו ב'ממונא'.
ההבדל בין 'איסורי' ל'ממונא' הוא: שאיסור והיתר הם הלכות ש"בין אדם למקום", ודיני ממונות הם (בעיקר) עניינים ש"בין אדם לחבירו".
ומכיוון שרב היה יותר רגיל לעסוק ב"בין אדם למקום" מסתבר שבמקרים שבהם יש אפשרות לפרש פסוק בשני אופנים – יעדיף רב את הפירוש המדגיש את עניין "בין אדם למקום", ולאידך שמואל יהיה נוטה להדגיש את עניין "בין אדם לחבירו" שבפסוק.
ובנוגע לענייננו:
הכתוב בא לתאר את רשעותו של פרעה שהחל להעביד את בנ"י בפרך, למרות כל הטובות שיוסף עשה למצרים, שהציל את כל הארץ מרעב וכו', וכהקדמה לזה נאמר "ויקם מלך חדש . . אשר לא ידע את יוסף" [ומוכרח לומר, שגם לשיטה שקם מלך "חדש ממש" – הרי בוודאי שמע וידע את כל מעשה יוסף שאירעו דור אחד לפניו!** ואעפ"כ נהג ברשעות כלפיהם].
וכאן מתבטא ההבדל בין רב ושמואל:
רב*** מפרש את הפסוק באופן שמדגיש את רשעותו של פרעה כלפי הקב"ה, ואילו שמואל לשיטתו מפרש באופן שמדגיש את "בין אדם לחבירו"; הרשעות כלפי בני ישראל. וההסבר:
לפי הפירוש שלא קם מלך חדש ממש, אלא זהו אותו פרעה – אין הרשעות כלפי המקום גדולה כל כך, כי לפרעה יכלה להיות 'אמתלא' כלפי שמיא שמכיוון שיעקב אבינו נתן לו כבוד מלכות וקיבל את שליטתו – ממילא יש לו הצדקה משמים, לפי דעתו, לשלוט בהם כפי רצונו. אבל מצד "בין אדם לחברו" הרשעות גדולה ביותר [ואין אמתלא הנ"ל מתרצת את הגזרות], כיון שזהו אותו מלך שחברו (יוסף) עשה אתו כל כך הרבה טוב וחסד הרי הכפיות טובה כאן נוראה**** – וזוהי דעת שמואל שעוסק ב"בין אדם לחבירו".
אבל לפי הדעה שקם מלך חדש ממש – שלא קיבל כבוד מלכות מיעקב, וגם בנ"י לא קיבלו את מלכותו ושליטתו בבואם למצרים – הרי אין לו אמתלא כלפי שמיא להצדיק את גזירותיו עליהם, אבל לאידך כלפי בנ"י, בין אדם לחבירו, אין רשעותו כל כך גדולה, מכיוון שהוא "מלך חדש" ולא קיבל טובות מיוסף – וזוהי דעת רב שעוסק ב"בין אדם למקום".
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז, שמות שיחה א (עמ' 1 ואילך, וכן במתורגם ללה"ק עמ' 1 ואילך) [הבאנו כאן רק את תחילת השיחה וסופה. וראה בפנים השיחה דוגמאות של כו"כ מחלוקות רב ושמואל המובאות בפירש"י וה'לשיטתייהו' שבהם, וגם מדוע רק בחלקם מזכיר רש"י את שמותם של רב ושמואל. עיין בשיחה ותרווה צמאונך]. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' יב-ג.
______________
*) רא"ש ב"ק פ"ד ס"ד. וראה שו"ת חות יאיר ס' צד.
**) ובפרט שכמה דברים נשארו גם בדור שלאחרי זה – ראה ויגש מז, כ ואילך: ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה גו' ואת העם העביר גו' לחק עד היום הזה גו' לפרעה לחומש גו'.
***) ואף שרש"י כותב רק "חד אמר כו' וחד אמר כו'" – מסתבר להניח שהשיטה הראשונה היא של מי שהוזכר ראשון (רב) והשניה של מי שהוזכר שני (שמואל) – ראה רדב"ז לרמב"ם הל' מעשר שני (פ"ו ה"ג): ב"פ"ק דביצה ר"י ור"א ח"א בשני כיסים כו' ופסק רבנו כמ"ד בשני כיסים מחלוקת חדא דסתמא דמילתא כיון שהתלמוד הקדימו דברי ר"י הם". וראה שם עולם (להר"ר מרגליות) בפתיחה פ"ח. ויש לתרץ.
****) וראה מדרש שהובא בבחיי כאן "אשר לא ידע את יוסף, כל הכופר בטובתו של חבירו כו'" (וראה תורה שלמה כאן אות פח), ומסיים בבחיי "והמדרש הזה נוטה למי שאומר נתחדשו גזירותיו".