פרשת חיי שרה - מאין כי רבקה הייתה מיועדת ליצחק?

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם בחמישי, 28 אוקטובר 2021 12:05

נכתב על ידי Super User

כניסות: 717

פרשת חיי שרה - מאין כי רבקה הייתה מיועדת ליצחק?

מאת: אהובה קליין.

בפרשת  חיי שרה -  אנו נחשפים לשידוך הראשון בתורה - בו אברהם משביע את אליעזר עבדו: ".....:  שִׂים-נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי.  וְאַשְׁבִּיעֲךָ--בַּה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם, וֵאלֹקֵי הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר לֹא - תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ.  כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ; וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק". [בראשית  כ"ד, ב-ה]

אכן אליעזר נשבע לאברהם שימלא את בקשתו כפי שכתוב: "וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת-יָדוֹ, תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו; וַיִּשָּׁבַע לוֹ, עַל-הַדָּבָר הַזֶּה" [להלן, כ"ד, ט]

התורה מפרטת בהמשך כיצד מגיע אליעזר עם הגמלים והמתנות  אל ארם נהריים [הארץ יושבת בין שני נהרות - כדברי רש"י]

אליעזר אינו שוכח את אלוקים ומתפלל להצלחתו במשימת קודש זו - אשר  התחייב לעמוד בה:

"וַיֹּאמַר--ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם.  הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי" [להלן  כ"ד, י"ב – ט"ו]

לאחר שהתפילה מתקבלת ישנו תיאור מפורט כיצד ,דווקא, רבקה נבחרה לשידוך המתאים ביותר ליצחק  ובסופו של דבר - אליעזר  מביא אותה אל  יצחק:

"וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ, וַתִּרְכַּבְנָה עַל-הַגְּמַלִּים, וַתֵּלַכְנָה, אַחֲרֵי הָאִישׁ; וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת-רִבְקָה, וַיֵּלַךְ.  וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.  וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים.  וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת-יִצְחָק; וַתִּפֹּל, מֵעַל הַגָּמָל.  וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד, מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד, הוּא אֲדֹנִי; וַתִּקַּח הַצָּעִיף, וַתִּתְכָּס.  וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד, לְיִצְחָק, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר עָשָׂה.  וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיּיִקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ". כ"ד, ס:א- ס"ז]

השאלות הן:

א] האם הסב יצחק לאברהם נחת בהתנהגותו ?

ב]  מאין – כי רבקה - הייתה מיועדת ליצחק?

תשובות.

יצחק בעיני אברהם והבריות.

אברהם  אהב מאד את יצחק וכעת כאשר שרה נפטרה - הוא דאג שיישא אישה ראויה ועל כן הטיל את תפקיד השידוך על אליעזר עבדו - שסמך עליו והשביע אותו שלא ייקח לבנו - אישה מבנות הכנעני , הוא עמד על כך שיצחק יגור בארץ ישראל - הארץ המובטחת לעם ישראל.

הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת: "וַיֵּשֶׁב יִצְחָק שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וִילַמֵּד מוּסָר וּבִינָה וִיחַכֵּם וִישַׁכֵּל מְאֹד, וְיֹאהַב עָנִי וָרָשׁ לָתֵת לָהֶם לֶחֶם וְשִׂמְלָה, וַיַּעַשׂ שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וִינַחֵם אֶת כָּל אֻמְלָל וְאֶת כָּל מַר נֶפֶשׁ, וְיַעְזֹר  לָהֶם בְּכָל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ, וַיְהִי אָהוּב עַל כָּל  יוֹדְעָיו וְיִגְדַּל שְׁמוֹ וִיהַלֵּל מְאֹד. וְהָיָה כִּי בֵּרֵךְ אִישׁ אֶת בְּנוֹ בַּיָּמִים הַהֵם. וְאָמַר: יְשִׂימְךָ ה' כְּיִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם! וַיְהִי בְּבוֹא שְׁמוּעַת יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם וַיָּרֶם אֶת יָדוֹ הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמֶר: אֱלֹקִי חַסְּדִי! מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי! כִּי נָתַתָּ לִי אֹרֶךְ יָמִים וְגַם  עֹשֶׁר וְשם טוֹב חָנַנְתָּ אוֹתִי: וַתָּשֶׂם לִי כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא נַעֲשָׂה כָּמוֹהוּ לָאִישׁ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי נָתַתָּ בְּלֵב מַלְכֵי הָאָרֶץ לָבוֹא אֵלַי בַּבֹּקֶר, בַּבֹּקֶר לַשְּׁאֹל לִי לְשָׁלוֹם וְלִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרַי: וַאֲנִי עַבְדֶּךָ הֵן לֹא  גָּדַלְתִּי מִכָּל אִישׁ וְלֹא רוֹמַמְתִּי מֵהֶם, כִּי עָפָר וָאֵפֶר אָנֹכִי כְּאַחַד הָאָדָם! וְתִקְטַן   עוֹד זֹאת בְּעֵינַי- וְתִיתֵּן שִׂמְחָה בְּלִבִּי אֲשֶׁר לֹא שָׂמַחְתִּי כָּמוֹהָ בְּכָל הַיָּמִים וְחֶמְלָה וַיְהִי לִבְרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ! בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל חַסְדֶּךָ זֶה  הַגָּדוֹל מִכָּל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי"!

לְפִי דָּבָר הָאַגָּדָה: אַבְרָהָם מְצַיֵּד אֶת אֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ –בַּסֵּפֶר -  טֶרֶם לֶכְתּוֹ לְחַפֵּשׂ לְיִצְחָק  אִישָּׁה: "וַיִּקְרָא  אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עָבְדוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: הִנֵּה הִמְשַׁלְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶׁר לִי, כִּי רָאִיתִי אוֹתְךָ עוֹשֶׂה צְדָקָה וְחֶסֶד וּמְלַמֵּד דַּעַת אֱלוֹקִים לְכָל הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלֶיךָ, וּבְךָ בָּטַח לִבִּי כִּי  תַּעֲשֶׂה תָּמִיד כְּכָל אֲשֶׁר אֶשְׁאַל מִמְּךָ! וַיֹּאמֶר אֱלִיעֶזֶר: כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לִי אֲדוֹנִי ַהִנְנִי עַבְדֶּךָ! וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: לְכָה אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי וְלָקַחְתָּ אִישָּׁה לִבְנִי יִצְחָק. וַיַּעַן אֱלִיעֶזֶר וַיֹּאמֶר: לֹא אָסוּר מִדְּבָרֶיךָ יָמִין וּשְׂמֹאל!

וְיִכְתֹּוב אַבְרָהָם סֵפֶר כִּדְבָרִים הָאֵלֶּה: כָּל אֲשֶׁר לִי נָתוּן לְיִצְחָק בְּנִי! וְיַחְתֹּום אֶת הַסֵּפֶר וְיִתְּנֵהוּ לֶאֱלִיעֶזֶר וַיֹּאמֶר: יְהִי  הַסֵּפֶר הֶחָתוּם בְּיָדְךָ וְהִרְאִיתָהוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר יוֹכִיחַ ה' לְיִצְחָק"!

רש"י אומר על המשפט: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה"

לשוח - הוא מלשון תפילה [ב"ר] יצחק תיקן תפילת מנחה: לפי ששיחה - פירושה: תפילה שנאמר:

"תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי –יַעֲטֹף --    וְלִפְנֵי ה', יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" [תהלים ק"ב. א']

עוד דוגמא לשיחה שהיא- תפילה:

"עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה;    וַיִּשְׁמַע קוֹלִי". [תהלים נ"ה , י"ח]

על פי הוכחה זו  – מוכח  כי  יצחק התפלל – ניכר  שהוא היה בעל אמונה  חזקה ועובד את בוראו בנאמנות.

ישנם כמה פרשנים המסבירים את המילה:"לשוח"- מלשון: נטיעת שיחים ואילנות ואומרים שיצחק אבינו הקדים טרם נשואיו לנטוע עצים ושיחים -על מנת שיהיה באפשרותו לפרנס את משפחתו.

הרמב"ם :- פוסק בהלכות דעות [ה', י"א] "דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואחר כך יקנה בית-דירה ואחר כך יישא אישה"

"קדושת הלוי" סבור: כי אברהם היה בעל מידת אהבה ולכן אהב את בני ביתו וגמל להם חסדים ובכוחו היה לצאת גם את גבולות הארץ. אבל יצחק היה בעל מידת היראה ולא היה רשאי להיות  מחוץ לגבול הארץ וגם מהסיבה שה' אמר ליצחק:

"גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ.." [ בראשית כ"ו ,ג]

לכן אברהם הזהיר את אליעזר- טרם לכתו לחפש לו שידוך: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה" [להלן  כ"ד ,ו] וזאת מפני  מידת היראה שבו.

על פי   רבי משה  יחיאל הלוי אפשטיין בספר "באר משה": הרי יצחק התקין  את תפילת המנחה. ליצחק הייתה מידת הגבורה- המסלקת את כל הקטרוגים  וממתקת את הדינים.

כמו  שהשוו את הקטורת לתפילת מנחה וזה במטרה ללמדנו: שכשם שקטורת ממתקת הדינים והקטרוגים - כך גם  תפילת המנחה. יצחק בעצמו היה כקטורת שהרי בפרשת תולדות נאמר: שהוא התפלל על אשתו שתלד בנים כמו שנאמר: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא.."  [בראשית  כ"ה, כ"א]

לפי שיצחק נלחם במידת הדין ובכך נחשב כקטורת  המבטלת את הדינים וממתיקה אותם לחסד ורחמים.

לכן כאשר יצחק יצא לשוח בשדה - כלומר להתפלל תפילת מנחה שתיקן. תפילתו זו הייתה במטרה: לבטל את "צללי הערב" - לפנות את הדינים המתעוררים בשעת הערב- לפי שיצחק בתפילתו  המתיק את הדינים לדורות.

רבקה מיועדת ליצחק.

הגר"א [הגאון רבנו אליהו מווילנא] מסביר את הקושי בלזווג זיווגים:

"וזה סוד קשה לזווגן כקריעת ים סוף...והעניין, כמו שאמרו בזוהר- שקשיות הקריעת ים סוף הוא : לעשות דין  וחסד כאחד בעת אחד, דבכול זמן מאזני צדק נוטין לימין, או לשמאל, ואז היו שקולין כאחד, דין למצרים ורחמים לישראל, וכן הזיווג הוא להיות שקולין ב' המאזניים כאחד"

נאמר: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ"

רש"י מסביר: כיון שהביא יצחק את רבקה ,שהגיעה זה עתה בליווי  חברותיה ואליעזר – עבד אברהם - אל אוהל משפחתו ,הייתה נעשית רבקה כדוגמת שרה ומה הסימן לכך?  שכל זמן ששרה הייתה קיימת היו מתקיימים בתוך האהל  שלושה  סימנים:

א] היה נר דולק בתוך האהל במשך כל השבוע – מזמן הדלקתו בערב שבת - עד לערב שבת הבא.

ב] ברכה מיוחדת הייתה בעיסה – שנתרבתה וגדלה העיסה יותר ממה שהכינה.

ג] ענן של השראת השכינה היה קשור על האוהל, אך משנפטרה שרה- פסקו כל הסימנים האלה. ואילו עכשיו כאשר  רבקה מגיעה- חזרו כל הנסים האלה להופיע באוהל- כמו שהיו קיימים בחייה של שרה.

מנהגו של עולם שכל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה – כלומר -קשור אליה וכאשר היא כבר מתה - - הוא מתנחם באשתו.

רבי שמשון רפאל הירש   אומר לגבי המשפט:

"וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם"- ככל שהוסיפה להיות אשתו כן גדלה אהבתו. דוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון - כן נוסדים הנישואין. רוב  הנישואין בישראל הם לא על יסוד התשוקה, אלא על פי שיקול התבונה"

לעומת הנישואין של היהודים- הנישואין של הלא יהודיים - מתחילים באהבה גדולה אך מסתיימים לעיתים , מהר מאד בכישלון,

לעומתם, החתונה היהודית אינה הפסגה - אלא רק התחלה של  אהבה אמתית.

יצחק מוצא נחמה באשתו - וזהו המעמד של האישה בישראל כאישה נשואה!

"בפטירת שרה, יצאו הרוח והרגש הנשיים מהבית ואז חזר ומצא יצחק את אמו באשתו. לכן כשהביאה האהלה נדמתה לו - כשרה אשתו"

ההגדה מספרת:

וַיְהִי כְּבוֹא רִבְקָה אֶל בֵּית אַבְרָהָם וְתֵרֵד מֵעַל הַגָּמָל וִיסַפֵּר אֱלִיעֶזֶר לְיִצְחָק אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ ה' בְּדַרְכּוֹ, בְּעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶּה נִפְתְּחוּ דַּלְתוֹת אֹהֶל שָׁרָה וַעֲנָנִים מַזְהִירִים יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם  וְיַקִּיפוּ אֶת הָאֹהֶל, וַיָּבֹא יִצְחָק אֶת רִבְקָה הָאֹהֱלָה וַיַּרְא  וְהִנֵּה דּוֹלֵק הַנֵּר וְאוֹרוֹ הַמָּתוֹק זָרוּעַ בְּכָל הַבַּיִת וְיָדַע כִּי הִגְדִּיל ה'  אֶת חַסְדּוֹ עִמּוֹ וְיִתֵּן לוֹ אִשָּׁה   טוֹבָה  וּבְרוּכָה וִינַחֵם אַחַר אִמּוֹ.

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: כי לאור כל הסימנים - יצחק ורבקה – היו זוג משמים והשלימו זה את זו. רבקה הייתה בעלת מידות טובות: ענווה, צניעות, זריזות , אשת חסדים - התייחסה יפה אל אליעזר ולגמליו, גם יצחק היה איש חסד - בעל  מידות טובות, ומהרגע שרבקה נכנסה לאוהל- כל הסימנים שהיו בחיי אמו – שרה ופסקו עם פטירתה- עם בואה של  רבקה חזרו !

כך, בסייעתא דשמיא-הצליחו לבנות בית יהודי-לתפארת  בישראל - ובחייהם ואף אחרי מותם השאירו חותמת לדורות הבאים - של בית יהודי – המושתת על גמילות חסדים ,אמונה ויראת שמים.

כמה יפים דברי דוד המלך:

"אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים".[תהלים כ"ג, ו]

יִצְחָק מְקַבֵּל פְּנֵי רִבְקָה

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם בחמישי, 28 אוקטובר 2021 11:58

נכתב על ידי Super User

כניסות: 619

יִצְחָק מְקַבֵּל פְּנֵי רִבְקָה.

מֵאֵת:   אהובה קליין©

עֵת רָצוֹן - שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם

רִבְקָה ,  מַגִּיעָה מֵאֲרַם נַהֲרַייִם

נַעֲרָה נֶחְבֵּאת אֶל הַכֵּלִים

בְּשִׂפְתֵי רְנָנוֹת מוֹדָה לֶאֱלֹוקִים.

יִצְחָק יוֹצֵא , לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה

לוֹחֵשׁ תְּפִלָּה, שַׁיָּרָה מְזַהֶה

רִבְקָה מַבְחִינָה בְּמַרְאֵהוּ הַנָּאֶה

חִישׁ לִבָּה באַהֲבָה מִתְמַלֵּא.

עֲטוּרָה צְעִיף צְנִיעוּתָהּ

מְעַטֵּר יָפְיָהּ וַהֲדָרָה

פָּנֶיהָ זוֹרְחוֹת כַּלְּבָנָה

חָשָׁה  כַּנְפֵי שְׁכִינָה.

יִצְחָק מְקַבֵּל פָּנֶיהָ

וַיְבִאֶהָ חִישׁ הָאֹהֱלָה

מֵעֲלֵיהֶם  עֲנָנָה צְחוֹרָה

לַזּוּג  מְבַשֶּׂרֶת בְּשׂוֹרָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת  חַיֵּי שָׂרָה [חומש בְּרֵאשִׁית]

דבר החסידות – פרשת חיי שרה

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם בשלישי, 26 אוקטובר 2021 16:11

נכתב על ידי Super User

כניסות: 696

ב"ה

דבר החסידות – פרשת חיי שרה

"ממשפחתי ומבית אבי"

כאשר הגיע אדמו"ר הריי"צ [=רבי יוסף יצחק, דור שישי לנשיאי חב"ד] לעונת השידוכים (בגיל 16 וחצי), הוצעו עבורו שלש הצעות:

שתים מהן היו בנות למשפחות עשירות, שהבטיחו גם נדוניה גדולה, ואילו השלישית היתה בת למשפחה עניה, שגם להוצאות החתונה לא היתה ידה מספקת.

דעת אביו, הרבי הרש"ב, נטתה יותר להצעה השלישית, כיוון שהיתה קרובת המשפחה, וכך אמר הרבי: "אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו".

ואילו אמו (הסבתא של החתן), הרבנית רבקה, סברה שיש להיענות לשידוך עם משפחה אמידה, משום שהמצב הכלכלי בבית הרבי היה דחוק באותה שעה.

פנה איפוא הרבי הרש"ב לאמו ואמר: נקיים את הנאמר בתורה (פרשתנו כד, נז) "נקרא לנערה ונשאלה את פיה".

-         ויקראו את החתן ויספרו לו על שלושת השידוכים המוצעים ואת דברי אביו הרבי.

-         נענה החתן ואמר: הרי באותה פרשה נאמר "ממשפחתי ומבית אבי".

וכך נעשה השידוך עם הרבנית נחמה דינה (בת רבי אברהם מקישנב, בן כ"ק האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק).

 (ע"פ שמועות וסיפורים ח"א עמ' 79 ואילך. עטרת מלכות עמ' 219. וראה המשך הסיפור בזה (בקשת מחילה מהרבנית רבקה וכו') בספר "נישואי הנשיאים"(רש"ז הרצל) עמ' 89)

~~~

בין אברהם לשרה

פרשתנו פותחת בפטירתה של שרה אמנו.

מפרש רש"י (בפסוק ב): "...נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה – שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט – פרחה נשמתה ממנה ומתה".

וצריך להבין:

מדוע כאשר אברהם נצטווה לשחוט את בנו – הלך בשמחה, כדברי רש"י עה"פ "וילכו שניהם יחדיו" (וירא כב, ו): "אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את בנו היה הולך ברצון ושמחה כיצחק כו'", ואילו שרה לא יכלה לסבול את הרעיון, עד כדי שפרחה נשמתה ממנה?

ויש לבאר על דרך החסידות:

ההפרש בין אברהם לשרה הוא:

אברהם – נוטריקון "אב רם" היה מרומם מענייני עוה"ז, וכמבואר בתורה אור (ר"פ לך לך) שהיה בדרגת חכמה הנקראת "שכל הנעלם מכל רעיון".

משא"כ שרה – בחינת מלכות (שהוא שורש הזמן והמקום) – עניינה היה לפעול (את ענייניו של אברהם*) בגדרי העולם דווקא.

[וזה מתאים עם המבואר בזהר (ח"א ר"פ חיי שרה) שאברהם רומז לנשמה ושרה רומזת לגוף – ראה 'דבר החסידות' פ' לך, שנה זו]

ולכן:

אברהם – הכיר במעלתה הנפלאה של העקידה, שהיא מסירות נפש והתבטלות מוחלטת לרצון הקב"ה בתור ערך עליון, וראה בזה את שלמות עבודתו.

משא"כ שרה – שכל עניינה הוא לפעול בעולם – הרי מוכרחת להיות מציאותו של יצחק באופן של נשמה בגוף דווקא, ולכן היה מושלל אצלה לגמרי עקידת יצחק, עד כדי ביטול מציאותה – כי זהו היפך כל עניינה**.

שבת שלום!

מבוסס על: התוועדות ש"פ חיי שרה ה'תשמ"ח (נד' בתו"מ התוועדויות תשמ"ח ח"א עמ'  475 ואילך, ובעיקר – הע' 45). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' ריט-רכ.

______________

*)  ולכן גם פרטי העניינים שבהמשך הפרשה שנעשו ע"י אברהם – הם חלק מפרשת "חיי שרה".

ולהעיר גם ממ"ש באברהם "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו" (וירא יח, יט) – ששלימות עבודתו של אברהם היא כשנמשך ב("בניו" ו)"ביתו", "ביתו זו אשתו" (ריש יומא).

**)  וזו גם הסיבה ששרה היתה גדולה מאברהם בנביאות (פרש"י וירא כא, יב), אף שדרגת אברהם היתה נעלית יותר – כי היא הנותנת: מאחר ששרה היתה קשורה יותר עם העולם – לכן היתה גדולה יותר בנבואה, שהיא ידיעת עתידות בעולם.

--

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער  |  מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות  |  בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת  |  קייטנת גן ישראל  |  שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

לבן ואליעזר נפגשים

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם ברביעי, 02 דצמבר 2020 19:02

נכתב על ידי Super User

כניסות: 750

לבן ואליעזר נפגשים

אהובה קליין ©

בהגיע אליעזר לארם נהריים

נשא עיניו , היישר לשמים ,

ברמ"ח אבריו נשא תפילה

למציאת אישה חסודה ונעלה .

לפתע הבחין באחת ויחידה

רבקה בת בתואל מגיעה-

במרוצה - להשקותו וגם גמליו      

משתאה – האם התקבלו תפילותיו ?

העניק תשורה , מיעט במילים

נזם זהב ושני צמידים

עת נודע  הדבר ללבן

האיץ פעמיו לעבד אברהם.

לצד האיש - לבן נעמד

בחדרי ליבו ממונו חמד.

הזמינו לביתו וגם הגמלים

בתום פינוי המקום מאלילים.

תכנית רקם במוחו

אך לא עלה בידו

שלוחי מצווה אינם ניזוקים

עליהם יגן תמיד אלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה [חומש בראשית]   

פרשת חיי שרה - מדוע רץ לבן לקראת אליעזר ?

פרטים

קטגוריה: פרשת חיי שרה

פורסם ברביעי, 02 דצמבר 2020 19:02

נכתב על ידי Super User

כניסות: 686

פרשת חיי שרה - מדוע רץ לבן לקראת אליעזר ?

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו מתרקם השידוך הראשון בתורה, כאשר את השליחות למצוות השידוך ממלא במסירות רבה – אליעזר - עבד אברהם.

לאחר שלבן - אחי רבקה שומע על בואו של אליעזר- הוא ניגש אליו - ומקבל אותו בסבר פנים יפות:

"וּלְרִבְקָה אָח, וּשְׁמוֹ לָבָן; וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה, אֶל-הָעָיִן.  וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת-הַנֶּזֶם, וְאֶת-הַצְּמִדִים עַל-יְדֵי אֲחֹתוֹ, וּכְשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר, כֹּה-דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ; וַיָּבֹא, אֶל-הָאִישׁ, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַגְּמַלִּים, עַל-הָעָיִן.  וַיֹּאמֶר, בּוֹא בְּרוּךְ ה'; לָמָּה תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים.  וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא, לַגְּמַלִּים, וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו, וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.  ויישם (וַיּוּשַׂם) לְפָנָיו, לֶאֱכֹל, וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל, עַד אִם-דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי; וַיֹּאמֶר, דַּבֵּר.  וַיֹּאמַר:  עֶבֶד אַבְרָהָם, אָנֹכִי. וַה' בֵּרַךְ אֶת-אֲדֹנִי, מְאֹד--וַיִּגְדָּל; וַיִּתֶּן-לוֹ צֹאן וּבָקָר, וְכֶסֶף וְזָהָב, וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.  וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן, לַאדֹנִי, אַחֲרֵי, זִקְנָתָהּ; וַיִּתֶּן-לוֹ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ.  וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי, לֵאמֹר:  לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ...."    [בראשית כ"ד, כ"ט- ל"ח]

 השאלות הן:

א] מי הוא לבן הארמי ?

ב] כיצד התגלה  אליעזר  כאיש ירא שמים?

תשובות.

לבן הארמי.

לבן היה אחי רבקה, כבר בתחילה כאשר שמע על  הגעתו של אליעזר –עבד אברהם -  הוא רץ לקראתו.

רש"י אומר על כך: התורה אינה מפרשת מדוע  לבן רץ לקראת אליעזר ולכן נראה - שריצה זו באה בעקבות ראייתו של לבן את התכשיטים שאליעזר העניק לרבקה: כפי שמתאר הפסוק:

"וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת-הַנֶּזֶם, וְאֶת-הַצְּמִדִים עַל-יְדֵי אֲחֹתוֹ" לפיכך, לבן הסיק- כי אליעזר הוא איש עשיר - נתן עיניו בממונו - כדי לחמוד  אותו ולהוציאו מידיו.

על פי פירוש: "שני המאורות"- לבן היה כה להוט אחר הממון שהיה מוכן אפילו לתת את עיניו בעדו...

האגדה מספרת : על התלהבותו של לבן מתכשיטי הזהב וריצתו לעבר אליעזר וגמליו, ומעניינת תגובת אליעזר כלפיו:

"וירץ לבן אל העין [המעיין] וירא אליעזר והנה איש רץ לקראתו, ויתבונן אל פניו והנה הם פני רוצח, וידבר אליעזר את ה' וירומו הגמלים [לפתע התרוממו הגמלים באוויר] ויעמדו באוויר ויזכור עוד פעם את ה'- וירום הוא [התרומם גם הוא באוויר ממעל לגמליו], וישתומם לבן מאד ויירא מאת אליעזר יראה גדולה, ויקרא אליו לאמור: בוא ברוך ה' ! למה תעמוד בחוץ ואנוכי פיניתי הבית ואוציא את כל הפסלים ממנו, כי ידעתי אשר לא תבוא אתה לבית ופסלים בו ! ויהי ברגע הזה וישמע קול שאון גדול ויישא אליעזר את עיניו וירא והנה אנשים רבים רצים אל העין, כי ראו האנשים האלה את הצמידים הנחמדים אשר נתן אליעזר לרבקה וירוצו להורגו ולקחת את זהבו: אפס, כי בראותם את אליעזר לוקח את גמליו תחת אצילות ידיו [זרועות  ידיו] ומעבירם את העין [מעביר אותם את המעיין] ויסוגו אחור, ויבוא אליעזר אל בתואל הביתה ויפתח את פיות גמליו וייתן להם תבן ומספוא ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו, ויהי כאשר שמו לפני אליעזר לאכול, וישם לבן רעל בקערת המרק אשר נתנו לאליעזר, כי אמר בלבו: יאכל וימות, ואירש אותו ! ואליעזר אמר: לא אוכל עד עם דיברתי דבריי, ויהי ברגע הזה וייקח המלאך השומר את אליעזר את השולחן ויסב [סובב אותו] ותהי קערת אליעזר ממול בתואל וקערת בתואל ממול אליעזר. ואיש מכל היושבים אל השולחן לא ראה את מעשה המלאך הנעלם ולא ידע מאומה.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מביא את דברי חז"ל: "בלבן האיש לא היה דבר "לבן" חוץ משמו! [בראשית רבה .ס, ז]

מסביר רש"ר את מחשבותיו של לבן: התחיל לחשוב על הזהב שאליעזר העניק  לרבקה:  ודאי שיש יותר מזה שמה, אם כך הוא משלם עבור מעט מים - כמה  ייתן עבור מזון ולינה ? וכך לבן לוקח את אחותו רבקה לצד ודורש ממנה לספר את כל ההתרחשות עם העבד ואחר כך ממהר לפגוש את אליעזר בחוץ והוא מגלה - כי עליו לרוץ עד הבאר כדי לשוחח אתו, להפתעתו לאחר שהתרשם מאיש עשיר- מגלה אדם בעל ענווה גדולה. עומד עם גמליו  ליד הבאר- לכן לבן  אינו משתחווה לכבודו  ,אינו מדבר בנימוס - הוא פונה אליו, לא בלשון עדינה במיוחד ומזמינו לבית, ומעניין כי אומר לו שהוא ברוך ה'- יתכן שרבקה שמעה את אליעזר אומר:" ב"ה אלוקי אדוני"  וכך גילתה ללבן על דתו היהודית של עבד אברהם.

אך זה אינו עומד בסתירה לאופיו - כי ככל שליבו אנוכי יותר כל דיבורו יהיה מתובל יותר במליצות "דתיות"

" בעל הטורים" מסביר: כאן נאמר: "וּלְרִבְקָה אָח,..." ואילו בפרק כ"ו, ל"ה. נאמר:

"וַיְהִי עֵשָׂו, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית, בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי--וְאֶת-בָּשְׂמַת, בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי.  וַתִּהְיֶיןָ, מֹרַת רוּחַ, לְיִצְחָק, וּלְרִבְקָה"

אנו לומדים: כי יצחק שבא מבית טוב והיה עולה תמימה - כהו עיניו מאש עבודת הזרה של עשיו [אגדת בראשית פרק מ"א] אבל לרבקה - אש העבודה זרה לא הזיקה לה - כי היא התרגלה לזה עוד בהיותה בבית אביה ,לפי שהוא היה כומר של עבודה זרה. [מדרש אגדה] לכן רבקה בהיותה בת כמרים לא הייתה מקפידה על טינופת ע"ז ,ואילו יצחק שהיה בן קדושים היה מקפיד על טינופת  עבודה זרה.

"קשת אהרון" [ספר מאת: הרב אהרון בן ציון שורין] מסביר:  "לבן" בהיפוך אותיות- "נבל"

אליעזר –עבד אברהם.

כבר  בהתחלה כאשר אליעזר ,כשליח אברהם ,הולך למצוא ליצחק שידוך  בדרכו לארם נהריים - [ארץ ארם הייתה שוכנת בין שני נהרות. דברי רש"י] כשהגיע למקום ,הושיב את כל הגמלים, הוא פותח בתפילה אל הקב"ה ומבקש למצוא אשת חסדים ליצחק - הדבר מוכיח עד כמה היה אליעזר איש אמונה והבין את חשיבות התפילה לה'.

מדוע שם אליעזר את יסוד החסד בתפילתו? כי ידע שגם ביתו של אברהם מושתת על חסדים , כי מידת החסד היא-אבן פינה בבניין אומתו של אברהם.

לכן ביקש אליעזר שה' יודיע לו אם הנערה היא בעלת חסד?

על פי רש"י- אליעזר נתן את עיניו ברבקה ברגע שניגשה לשאוב מים מן הבאר- לפי שראה שהמים עלו לקראתה!

האגדה מספרת: לאחר שלבן – אחי רבקה, הזמין את אליעזר אל  ביתם, בתואל- אביה של רבקה אומר לו : ספר את אשר יש לך לומר :

"ויאמר אליעזר: אל תחשבוני לאיש גדול ונכבד, כי אינני ,בלתי אם עבד אברהם, וה' בירך את אדוני מאד, וימלא את ביתו טוב. ותלד שרה- אשת אדוני בן אחרי זקנתה וייתן לו את כל אשר לו. הנה הספר החתום לפניכם, קחוהו וקראו בו וראיתם כי כנים דבריי, וישביעני אדוני לאמור: לא תיקח אישה לבני, בלתי אם מבנות בית אבי וממשפחתי! ואבוא היום אל העין ואתפללה אל ה' לאמור: אנא הקרה לפני נערה ישרה, אוהבת חסד וצדקה לעשותם! וייתן  לי ה' את שאלתי ויקרא ליני   [לעיני]את רבקה ביתכם ואראה את מעשיה הטובים ואומר: היא האישה אשר הוכיח ה' לבן אדוני! ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי. ואם לא,- הגידו לי ואפנה אל  לוט, או אל ישמעאל ויהי ככלות אליעזר לדבר, וימהר לבן לענות לאליעזר ולא חיכה את אביו בדברים ויאמר הנה רבקה לפניך קח ולך! ויאמר אליעזר בליבו: אך זה בן מביש וסר- טעם! אנוכי לא אשים לב לדבריו ושמעתי מה יענני בתואל אביו, ויהי כאמור בתואל לאליעזר: מה' יצא הדבר, קח את רבקה ותהי אישה לבן אדוניך. וישתחו אליעזר ארצה לה'.

רש"י מציין את אליעזר- כאיש ישר אשר ניזהר שגמליו לא ילכו לשדות זרים וההוכחה לכך, לפי שכתוב:

"וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא,.."

אליעזר בעצמו התיר את הרסן של הגמלים ,כי תחילה היה סותם את פיהם של הגמלים שלא ילכו בטעות בשדות זרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: אליעזר  מתגלה לאורך כל הדרך - כאיש ישר ובעל אמונה יציבה באלוקים וברמ"ח אבריו נאמן  לאברהם אדונו ושוקד  למלא את רצונו - ביושר!

לעומתו מתגלה לבן – כאדם גשמי - המשתוקק בכל מאודו להשיג ממון ואוצרות זהב.