פרשת חיי שרה

אליעזר יוצא לדרך

אליעזר יוצא  לדרך

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 

 ויהי  היום ענני הרקיע

צופנים שמחה שתפתיע

אליעזר יוצא  לדרכו

הרהורים מחוללים  בקרבו.

 

עשרה גמלים אציליים

זוקפים  ראשיהם  ומביטים

אל עבר דרך ארוכה

אותה יצעדו נאמנה.

 

אליעזר עבד אברהם

נסער בנשמתו כרעם

חיש יניע רגליו

אש בוערת בעצמותיו.

 

יקיים שבועה בנחרצות

מתוך יושר ונאמנות

למצוא אחת ויחידה

אשת חסדים צנועה.

 

פניו לארם נהריים

נושא  תפילה לשמים

בידיו נושא מגדנות

בחדרי ליבו ציפיות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה [חומש בראשית]

 

 

 

 

 

 

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו גדושה בנושאים רבים ומשמעותיים ובתוכם תיאור מפורט על השידוך הראשון שבתורה ,כיצד נבחרה רבקה על ידי- אליעזר- עבד אברהם –לאישה עבור יצחק- בן אברהם.

כאשר אליעזר הבחין במידותיה הטובות של רבקה - מיהר והעניק לה תשורה: נזם זהב ושני צמידי זהב.

הוא נוכח לדעת –כי אכן היא הנערה המתאימה ליצחק, אך  הבין שיש לקבל רשות ממשפחתה כפי שהכתוב מתאר:

שאלתו אליהם: "וְעַתָּה אִם- יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֶת-אֲדֹנִי--הַגִּידוּ לִי; וְאִם-לֹא--הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל"? [בראשית כ"ד, מ"ט]

תשובת לבן ובתואל:  "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב.  הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן - אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"

ובהמשך הכתוב מתאר את המשך השתלשלות הנושא:

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, לַה'.  וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת--נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ.  וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ--וַיָּלִינוּ; וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי.  וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי; שַׁלְּחוּנִי, וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.  וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ.  וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה; ?וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ........ וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". [שם ,כ"ד, נ"ב-ס"א]

השאלות הן:

א] מה משמעות המתנות שאליעזר העניק לרבקה?

ב] מאין לומדים כי הזיווג הוא מן השמים?

תשובות.

המתנות שהוענקו לרבקה.

"וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". [בראשית, כ"ד, כ"ב]

רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר המשקל המדויק של נזם הזהב? תשובתו:

לפי שהתורה רצתה לרמז לנו שעתיד לצאת מרבקה: עם - מקבלי תורה שעתידים לתרום למשכן כמו שנאמר: "בקע לגולגולת" מחצית השקל בשקל הקודש". זו התרומה שנידבו העם לצורך הוצאות הקמת המשכן-כפי שהכתוב מתאר: "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה, מְאַת כִּכָּר; וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, שֶׁקֶל--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.  בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. [שמות ל"ח, כ"ה-כ"ו]

ושיקבלו שני לוחות הברית- כנגד שני הצמידים שקיבלה רבקה: עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" הם –כנגד -עשרת הדיברות .

לשון שקל = הוא נוטריקון: אש, קול,- רמז למתן תורה- כפי שכתוב: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה"   [דברים, ד, ל"ו ]

ומכאן יש להתבונן בהמן הרשע וכוונותיו כאשר אמר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב ייכתב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ"[מגילת אסתר, ג, ט]

כוונתו הייתה: להשמיד את  ישראל ולבטל את התורה שניתנה על הר סיני.      ולכן כל הרמזים שניתנו לרבקה- הם סימן בעתיד לבנים.

וכל הצלחתו של אליעזר בדרך- הם  מרמזים לכל המקרים שהתרחשו במדבר  לעם ישראל.

וכשם שאליעזר הצליח מכוח ברכתו של אברהם שבירך אותו במילים: "הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ" [בראשית כ"ד, י]  כך קרה לעם ישראל במדבר ,שנאמר:  "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" [שמות כ"ג, כ]

לכן כאשר רמז בתפילה אליעזר לרבקה:

"בָּרוּךְ ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה', בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי" התכוון : שזכות התורה שהיא :"אנוכי"- שהיא התורה שעם ישראל עתידים לקבל בהר סיני- אותה זכות תרמה להצלחתו בדרך למציאת הזיווג ליצחק.

ועוד דבר מעניין: כשם שהמים עלו לקראת רבקה- כך נהנו עם ישראל ממי הבאר במדבר:  כפי שנאמר:" אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ".[במדבר כ"א, י"ז]

אליעזר אשר נתן לרבקה מתנות- רמז על ידי זה כשם שהיא קיבלה מתנות ממנו- מעבד אברהם -כך בניה עתידים לקבל את התורה על ידי משה עבד ה'

וכשם שהיא קיבלה בדרך את הצמידים והנזם- כך ישראל הביאו שקלים במדבר וקיבלו את שני לוחות הברית עם עשרת הדברות, וכשם שהוסיף אליעזר לתת מתנות נוספות בביתה-כך גם בניה כשהיו בארץ מואב קרוב לארץ ישראל נתנו להם מצוות רבות, כפי שהכתוב מציין: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר- צִווָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב:  מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" [דברים כ"ח, ס"ט]

רז"ל אומרים: כשם  שהסיפור על רבקה סופר פעמיים - כך ישראל קיבלו את לוחות הברית פעמיים.

זיווג מן השמים.

רבינו בחיי  מתייחס לפסוק: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

מכאן לומדים: כי לבן- רשע היה, לפי שהקדים לדבר קודם אביו ולא כיבד אותו.   והזכיר את הרע טרם הטוב: ֹ"לא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

אך מהמילים: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

התכוון להגיד: כי המעשים שהתרחשו מוכיחים שעניין הזיווג  נגזר מן השמים.  כמו שאומרים רז"ל: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני- לפלוני ואפילו מעבר לים.

רעיון זה אמר גם שלמה המלך: "בַּיִת וָהוֹן, נַחֲלַת אָבוֹת; וּמֵה', אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי י"ט, י"ד]

ופירושו: ההורים מנחילים לבנים: בתים וממון, אבל "אישהַ משְׂכָּלֶת"-  אין בכוחם להנחיל אותה לבן- כי מה' יצא הדבר!

כי אישה משכלת היא יקרה מבית ומהון, את זאת לומדים מדברי שלמה המלך: " אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".[משלי  ל"א, י]

ובמדרש תהלים: ניתן לראות כמה קשה כוח הזיווג וההוכחה לכך: שהקב"ה ייחד שמו על הזיווג בשלושה מקומות:

בתורה, בנביאים, ובכתובים:

בתורה: שנאמר: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

בנביאים: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל".[שופטים י"ט, י"ד]  הכוונה להורי שמשון הגיבור והאישה הפלישתית.

בכתובים: שנאמר:" וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי  י"ט, י"ד]

" מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב;    וַיָּפֶק רָצוֹן, מֵה'". [משלי י"ט, כ"ב]

 ועוד הוכחה שהנישואין נגזרים משעת יצירת הולד:

נאמר: "...הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים, מִנִּי-רָחַם". [ישעיהו מ"ו, ג]

רש"י מבהיר: כי התורה מלמדת אותנו: שאין משיאים את הבת בלי לשאול את פיה, עניין זה נלמד מכך שהמשפחה שאלה את רבקה:"התלכי עם האיש הזה"?

 והיא הסכימה. ועוד הוסיפה שהיא תלך גם אם אינם רוצים בכך!

ה"באר מים חיים " שואל: כיצד מתאים לרבקה לדבר כלפי הוריה- באופן שיש בו קצת עזות מצח וחוסר צניעות?

אלא רבקה אמרה: הרי אתה יודעים, כי אבי- בתואל נפטר- היות והתנגד להצעת השידוך [כך הסביר רש"י את אי הזכרת בתואל [פסוק  נ"ה] לכן תשובתה הייתה חיובית, הרי ידעה שבסופו של דבר היא תעזוב את הבית כי הדבר משמים ובלית ברירה הם בסופו של דבר יסכימו לשידוך זה.

ויפה היא הברכה לה זכתה רבקה מפי משפחתה: "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".

זאת הייתה ברכה  שאינה חדשה, לכן הוסיפו את המילה:" את"- הכוונה שרבקה וזרעה יקבלו את הברכה שנאמרה כבר לאברהם בהר המוריה:  "והרבה ארבה את זרעך"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מהפרשה- כי השידוך בין רבקה ליצחק- היה משמים וגם מסמל את כל מה שעובר על עם ישראל  במשך דורות.

ומתוך כך שרבקה נשאלה: אם תסכים להצעת השידוך, לומדים אנו :כי יש לשאול את פי הנערה טרם הנישואין.

 

 

 

 

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

פרשת חיי שרה - מה גנוז בשידוך הראשון בתורה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו גדושה בנושאים רבים ומשמעותיים ובתוכם תיאור מפורט על השידוך הראשון שבתורה ,כיצד נבחרה רבקה על ידי- אליעזר- עבד אברהם –לאישה עבור יצחק- בן אברהם.

כאשר אליעזר הבחין במידותיה הטובות של רבקה - מיהר והעניק לה תשורה: נזם זהב ושני צמידי זהב.

הוא נוכח לדעת –כי אכן היא הנערה המתאימה ליצחק, אך  הבין שיש לקבל רשות ממשפחתה כפי שהכתוב מתאר:

שאלתו אליהם: "וְעַתָּה אִם- יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֶת-אֲדֹנִי--הַגִּידוּ לִי; וְאִם-לֹא--הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל"? [בראשית כ"ד, מ"ט]

תשובת לבן ובתואל:  "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב.  הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן - אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"

ובהמשך הכתוב מתאר את המשך השתלשלות הנושא:

"וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, לַה'.  וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת--נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ.  וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ--וַיָּלִינוּ; וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי.  וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי; שַׁלְּחוּנִי, וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.  וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ.  וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה; ?וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ........ וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". [שם ,כ"ד, נ"ב-ס"א]

השאלות הן:

א] מה משמעות המתנות שאליעזר העניק לרבקה?

ב] מאין לומדים כי הזיווג הוא מן השמים?

תשובות.

המתנות שהוענקו לרבקה.

"וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". [בראשית, כ"ד, כ"ב]

רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר המשקל המדויק של נזם הזהב? תשובתו:

לפי שהתורה רצתה לרמז לנו שעתיד לצאת מרבקה: עם - מקבלי תורה שעתידים לתרום למשכן כמו שנאמר: "בקע לגולגולת" מחצית השקל בשקל הקודש". זו התרומה שנידבו העם לצורך הוצאות הקמת המשכן-כפי שהכתוב מתאר: "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה, מְאַת כִּכָּר; וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, שֶׁקֶל--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.  בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. [שמות ל"ח, כ"ה-כ"ו]

ושיקבלו שני לוחות הברית- כנגד שני הצמידים שקיבלה רבקה: עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" הם –כנגד -עשרת הדיברות .

לשון שקל = הוא נוטריקון: אש, קול,- רמז למתן תורה- כפי שכתוב: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה"   [דברים, ד, ל"ו ]

ומכאן יש להתבונן בהמן הרשע וכוונותיו כאשר אמר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב ייכתב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ"[מגילת אסתר, ג, ט]

כוונתו הייתה: להשמיד את  ישראל ולבטל את התורה שניתנה על הר סיני.      ולכן כל הרמזים שניתנו לרבקה- הם סימן בעתיד לבנים.

וכל הצלחתו של אליעזר בדרך- הם  מרמזים לכל המקרים שהתרחשו במדבר  לעם ישראל.

וכשם שאליעזר הצליח מכוח ברכתו של אברהם שבירך אותו במילים: "הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ" [בראשית כ"ד, י]  כך קרה לעם ישראל במדבר ,שנאמר:  "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" [שמות כ"ג, כ]

לכן כאשר רמז בתפילה אליעזר לרבקה:

"בָּרוּךְ ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה', בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי" התכוון : שזכות התורה שהיא :"אנוכי"- שהיא התורה שעם ישראל עתידים לקבל בהר סיני- אותה זכות תרמה להצלחתו בדרך למציאת הזיווג ליצחק.

ועוד דבר מעניין: כשם שהמים עלו לקראת רבקה- כך נהנו עם ישראל ממי הבאר במדבר:  כפי שנאמר:" אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ".[במדבר כ"א, י"ז]

אליעזר אשר נתן לרבקה מתנות- רמז על ידי זה כשם שהיא קיבלה מתנות ממנו- מעבד אברהם -כך בניה עתידים לקבל את התורה על ידי משה עבד ה'

וכשם שהיא קיבלה בדרך את הצמידים והנזם- כך ישראל הביאו שקלים במדבר וקיבלו את שני לוחות הברית עם עשרת הדברות, וכשם שהוסיף אליעזר לתת מתנות נוספות בביתה-כך גם בניה כשהיו בארץ מואב קרוב לארץ ישראל נתנו להם מצוות רבות, כפי שהכתוב מציין: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר- צִווָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב:  מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" [דברים כ"ח, ס"ט]

רז"ל אומרים: כשם  שהסיפור על רבקה סופר פעמיים - כך ישראל קיבלו את לוחות הברית פעמיים.

זיווג מן השמים.

רבינו בחיי  מתייחס לפסוק: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵה' יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

מכאן לומדים: כי לבן- רשע היה, לפי שהקדים לדבר קודם אביו ולא כיבד אותו.   והזכיר את הרע טרם הטוב: ֹ"לא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב". [שם  כ"ד, נ]

אך מהמילים: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

התכוון להגיד: כי המעשים שהתרחשו מוכיחים שעניין הזיווג  נגזר מן השמים.  כמו שאומרים רז"ל: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני- לפלוני ואפילו מעבר לים.

רעיון זה אמר גם שלמה המלך: "בַּיִת וָהוֹן, נַחֲלַת אָבוֹת; וּמֵה', אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי י"ט, י"ד]

ופירושו: ההורים מנחילים לבנים: בתים וממון, אבל "אישהַ משְׂכָּלֶת"-  אין בכוחם להנחיל אותה לבן- כי מה' יצא הדבר!

כי אישה משכלת היא יקרה מבית ומהון, את זאת לומדים מדברי שלמה המלך: " אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".[משלי  ל"א, י]

ובמדרש תהלים: ניתן לראות כמה קשה כוח הזיווג וההוכחה לכך: שהקב"ה ייחד שמו על הזיווג בשלושה מקומות:

בתורה, בנביאים, ובכתובים:

בתורה: שנאמר: "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"

בנביאים: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל".[שופטים י"ט, י"ד]  הכוונה להורי שמשון הגיבור והאישה הפלישתית.

בכתובים: שנאמר:" וּמֵיְהוָה, אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי  י"ט, י"ד]

" מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב;    וַיָּפֶק רָצוֹן, מֵה'". [משלי י"ט, כ"ב]

 ועוד הוכחה שהנישואין נגזרים משעת יצירת הולד:

נאמר: "...הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים, מִנִּי-רָחַם". [ישעיהו מ"ו, ג]

רש"י מבהיר: כי התורה מלמדת אותנו: שאין משיאים את הבת בלי לשאול את פיה, עניין זה נלמד מכך שהמשפחה שאלה את רבקה:"התלכי עם האיש הזה"?

 והיא הסכימה. ועוד הוסיפה שהיא תלך גם אם אינם רוצים בכך!

ה"באר מים חיים " שואל: כיצד מתאים לרבקה לדבר כלפי הוריה- באופן שיש בו קצת עזות מצח וחוסר צניעות?

אלא רבקה אמרה: הרי אתה יודעים, כי אבי- בתואל נפטר- היות והתנגד להצעת השידוך [כך הסביר רש"י את אי הזכרת בתואל [פסוק  נ"ה] לכן תשובתה הייתה חיובית, הרי ידעה שבסופו של דבר היא תעזוב את הבית כי הדבר משמים ובלית ברירה הם בסופו של דבר יסכימו לשידוך זה.

ויפה היא הברכה לה זכתה רבקה מפי משפחתה: "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".

זאת הייתה ברכה  שאינה חדשה, לכן הוסיפו את המילה:" את"- הכוונה שרבקה וזרעה יקבלו את הברכה שנאמרה כבר לאברהם בהר המוריה:  "והרבה ארבה את זרעך"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מהפרשה- כי השידוך בין רבקה ליצחק- היה משמים וגם מסמל את כל מה שעובר על עם ישראל  במשך דורות.

ומתוך כך שרבקה נשאלה: אם תסכים להצעת השידוך, לומדים אנו :כי יש לשאול את פי הנערה טרם הנישואין.

 

 

 

 

שאלת פי הנערה

 שאלת פי הנערה

שיר מאת: אהובה קליין  ©

 

בצל ענפי הדקלים

השכינה מרעיפה שבחים

רגע כנצח נצחים

לפי הנערה הכל ממתינים.

 

רבקה אשת חסדים

עטורה מלבושים מלכותיים

עיניה זורחות כחמה

בחדרי ליבה תפילה.

 

שיעלה הזיווג יפה

בסיוע רצון הבורא

בית לשם שמים

מבורך בברכות כמים.

 

לפתע שפתיה נעות

"אלך "תאמר   נחרצות

השמחה מאירה פנים

אליעזר מודה לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת חיי- שרה [חומש בראשית]

 

 

אברהם רוכש קבר לשרה

אברהם רוכש קבר לשרה

שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי בהגיע היום

 לב שרה נעצר דום

עת הגיע הבשורה

על דבר העקדה.

 

בגל ייסורים נשבתה

כרוח פרחה נשמתה

אברהם בא לבכותה

דאג למקום קבורתה.

 

את בני חת  פוגש

מהם את עפרון יבקש

לרכוש קבר בחברון

להתחבר להתנחל במקום.

 

 

 בליבו תפילה לאל עליון

 פונה בכבוד אל עפרון

מסרב לקבל מתנת חינם

ארבע מאות שקל ישלם במזומן.

 הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]

21.11.16

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

פרשת  חיי שרה- מדוע אברהם התעקש לקבור את שרה - בחברון?

מאת: אהובה קליין.

 פרשה זו פותחת במותה של שרה-אשת אברהם כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, ...וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, .....וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.  וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.  וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.  לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.  וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.  וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.  וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר " [בראשית כ"ג, א-י"ג ]

השאלות הן:

א] אברהם סופד  לשרה ,היכן היו יתר קרובי המשפחה?

ב] מדוע מחליט אברהם לקבור את שרה דווקא בחברון- קריית ארבע?

ג]באיזה אופן אברהם רכש את מערת המכפלה?

 תשובות.

אברהם סופד לשרה.

אברהם בוכה ומספיד את שרה ויש פה משהו  תמוה , כי השאלה הנשאלת היא: היכן היו כל בני הבית וקרוביה באותו זמן, היכן היה יצחק הבן היחיד? היכן היו באותו זמן: "כל הנפש אשר עשו- אברהם ושרה - בחרן?

על כך עונים חז"ל [מסכת סנהדרין [ כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו, ואין אישה מתה אלא לבעלה" - לעומת כל המשפחה, מי שמרגיש את גודל הכאב זה האיש וכן גם ההפך, במות הבעל- מי שחשה את הכאב ביתר עוצמה- זו אשתו. ועל כך אמר רבי יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב-בית המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב, ע"א]

רבינו בחיי שואל בתמיהה - היכן היה יצחק? הבן היחיד ששרה כל כך אהבה וילדה אותו בנסי ניסים ונפשה הייתה קשורה בנפשו?

על כך הוא עונה: כי יתכן שבאותו זמן יצחק לא ידע שמתה אמו, "כי לפי שמיתתה הייתה בשבילו בשמועת העקדה, על כן העלימו ממנו מיתתה ולא הגידו לו "- מהטעם הזה אין הכתוב מזכיר את יצחק משתתף באבל על אמו. ועוד דבר מעניין שיש לשים לב אליו, מאז שנעקד יצחק על המזבח, הוא לא נראה שהרי בתום העקדה נאמר: "וישב אברהם אל נעריו" והיה ראוי שהכתוב יציין: וישובו אל הנערים ויצחק לא הוזכר כלל במעמד זה.

ועוד יתכן כי יצחק נשאר בהר המוריה שלוש שנים עד שהגיע לגיל ארבעים ואז נשא את רבקה לאישה. ולכן לא נזכר שובו של יצחק עד שהביא לו עבד אברהם את רבקה.

רק אז הוא מוזכר :"ויצחק בא מבוא לחי רואי.." [בראשית כ"ד]

על פי המדרש: "ויבוא אברהם" -אברהם בא מהר המוריה, ושרה ששמעה את דבר העקדה פרחה נשמתה.

גם רש"י מדגיש:  שכאשר יצחק היה מוכן כבר לשחיטה וממש כמעט רגע היה סמוך למיתתו אך עדיין לא נשחט, מגודל הבהלה - פרחה נשמתה של שרה והעקדה גרמה לה למות.

אברהם קובר את שרה בחברון - קריית ארבע.

רבינו בחיי מסביר כי על פי הכתוב נאמר:"ותמת שרה בקריית ארבע": מכאן שהכתוב רוצה להודיענו כי שרה הצדיקה נפטרה בארץ ישראל ונקברה בארץ ישראל- כי במיתתה כתוב: "היא חברון בארץ כנען", ובקבורתה כתוב בסוף הפרשה :"ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו.. היא חברון בארץ כנען" וכאן התורה מלמדת על זכותה הגדולה : כי מיתתה וקבורתה היו במקום מיוחד אשר שם נמצא שער השמים , המקום נקרא: קריית ארבע על שם ארבעה זוגות שקבורים שם: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב  ולאה. ויש עוד אפשרות: שהמקום נקרא על שמותיהם של ארבעת הגיבור הענקים: אחימן, שישי, תלמי, ואביהם שהיו  גרים שם .

ועוד פירוש של רבינו בחיי: "ויתכן לומר עוד בשם קריית ארבע - היא חברון היא נקראת חברון על שם שכול הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלוקים עם ארבעה מחנות שכינה, ולא לחינם חמדוה אבות העולם אלא שמשם זוכות הנשמות להתחבר לשורשן שהוא כיסא הכבוד וזהו קריית ארבע היא חברון"

לאור הסברים אלה ניתן להבין מדוע אברהם חמד מקום קדוש זה לקבורת שרה.

 אברהם רוכש את מערת המכפלה.

מעניין כי התורה מייחסת חשיבות מיחדת לקניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון ומאריכה בנושא מאד, מה גם שנושא הקנייה  מופיע גם  בפרשת ויחי, שם יעקב חוזר על פרטי הקניה בזמן צוואתו לבניו.

חז"ל מדגישים: "עשר פעם כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך: כי כל המברר מקחו של אותו צדיק, כאילו קיים עשרת הדברות" [בבא  בתרא ס"ט]

 אבן עזרא אומר: כי הטעם בפירוט הנושא של הקניה נובע: "להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים" וגם להוכיח את הבטחת ה' לאברהם - הלכה למעשה- לתת לו נחלה בארץ.

הרמב"ן סובר כי: כוונת הכתוב להודיע את חסדי ה' עם אברהם שנתקיימה בו הברכה: "ואגדלה שמך" עובדה שאברהם מגיע לארץ נוכרייה ואנשי המקום  מכבדים אותו ומכנים אותו בשם: "נשיא אלוקים"

 עוד מוסיף הרמב"ן: כי אברהם נתנסה כאן באחד מעשרת הניסיונות על ידי ה' בכך שהוא נאלץ לקנות אחוזת קבר בארץ המובטחת ללא הרהור על כך, הרמב"ן מסתמך על ספר "רבינו יוסף בכור שור" בשם רבינו יונה רבו של הרמב"ן ומהות הניסיון: הצער שנגרם לאברהם שקניינו הראשון בארץ ישראל- הוא באמצעות מקום קבורה. ולא באופן אחר,

חז"ל אינם רואים את קניית המקום על ידי אברהם כניסיון, אלא הם עוטפים אותו בשבחים

שהיה מקבל הכול באהבה.

החפץ חיים סובר: כי מקניית מערת המכפלה על ידי אברהם ניתן להסיק - כי הוא לא רצה לקבל את הקבר במתנה כי את הקבר חייבים לרכוש בקניין - כסף, על כך ניתן למצוא רמזים גם בדברי חז"ל: "נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו" [בבא  בתרא, דף קי"ב]

ועוד נאמר: "נוח לו לאדם לדור בשלו" [ירושלמי בתוס' מועד קטן י"ג]

על פי דברי חז"ל אלה, אומר החתם סופר: כי מצווה לקחת משהו  בעד חלקת קבר גם מאדם עני.

מעניין, כי חז"ל מכנים את עפרון בשם- רע עין משום  שלקח מחיר מופרז  על הקבר - מאברהם. אך חז"ל אינם מאשימים את עשיו שלקח גם מחיר מופרז בעד חלקו מיעקב-"כרי של זהב" והטעם שחז"ל כעסו על עפרון ,שהרי עפרון לא ידע מי קבור במערה זו לכן אסור היה לו להגזים במחיר הקנייה. לעומת זאת עשיו כבר ידע שאבותיו קבורים במקום זה לכן כביכול היה יכול לבקש מחיר יקר.

 רבינו בחיי סובר: כי עצם העניין שאחוזת הקבר נרכשה בכסף מלא מוכיחה שלא הושגה בדרך של כיבוש.

כנראה שהתורה מעבירה לנו מסר: כי אברהם כובש את ארץ ישראל על ידי קניית הקבר, באותם ימים קניית אחוזת קבר הייתה מטרה לאות וסמל לקשר עם הארץ.

על פי תפיסת הקדמונים הקבר משמש חוליה מקשרת בין האבות לבנים ומדגישה את בעלותם על הארץ הזאת. אי לכך- הקבר נקרא: "קבר אבות"

 לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להבין מדוע התעקש אברהם לקבור את שרה בחברון.

על ידי כך כבש את השטח והבין היטב את חשיבות המקום מבחינה רוחנית וגם מקום המקשר בין אבות לבנים.

מכאן שחברון היא חלק בלתי נפרד מישראל ואיננה נחשבת למקום של כיבוש- היא נקנתה בכסף מלא בידי אברהם.

 

 

 

פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?

פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בתיאור  מותה של שרה ואופן קבורתה ,אך מיד לאחר שאברהם מסיים להתאבל עליה ,הוא חש אחריותעמוקה לדאוג להמשך קיום הדורות ועל כן הוא פונה לאליעזר עבדו למצוא ולהביא אישה לבנו יצחק:

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים- נא ידך תחת ירכי:ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא- תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו:כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק". [בראשית  כ"ד,ב-ה]

השאלות הן:

א] מדוע אברהם הטיל על אליעזרדווקא, להיות שדכן  עבור יצחק?

ב] מה הייתה מהות הבקשה?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם-שדכן.

נשאלת השאלה מדוע אברהם סמך כל כך על אליעזר עבדו,עד כדי כך שהטיל עליו משימה כה כבדת אחריות וגם מכובדתלחפש אישה מתאימה ליצחק?

ה"כלי יקר" מביא שתי  סיבות:

א] כאן הודיע לנו הכתוב: מדוע בכלל היה זקוק אברהם לשליח? והתשובה: כי לאברהם לא היה כבר כוח ללכת בעצמו לחפש שידוך לבנו,שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים.."כמו כן, את יצחק הוא לא היה מעוניין לשלוח, שמא אברהם עלול למות ומי ישים ידיו על עיניו?

ב] אברהם בחר דווקא באליעזר עבדו לבצע את מלאכת השדכנות, לפי שסמך על נאמנותו וידע גם שאליעזר לא ייקח שוחד, וודאי לא יביא אישה שאינה הגונה עבור יצחק.אברהם נוכח להכיר את עבדו היטב, לפי שהוא היה מושל ביתו והיה ישר מאד, לא לקח לעצמו  מהכסף שהיה ברשות אברהם והממון  לא שלט עליו , על כן בוודאי לא יפעל למען תאוות ממון,אלא  מתוך יושר ונאמנות לבעליו.

בקשתו של אברהם מאליעזר.

רבינו בחיי מסביר: כוונת אברהם הייתה: להזהיר את אליעזר עבדו בשבועה -שלא ייקח אישה לבנו מבנות כנען שהוא זרע מקולל-כי אישה שהיא מוכנה לפורענות תטה את  בעלה לצידה, דוגמת חוה שהשפיעה לרעה על האדם וגרמה לו לחטוא.

ועוד דוגמא משלמה המלך: שנשא נשים נוכריות- עמוניות מואביות ,צידוניות ובנות חת,ועל כך נאמר: "נשיו  היטו את לבבו" [מלכים-א,י"א]ולכן נקבע המנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו- במטרה להזכיר לעם ישראל כי יש להיזהר בנישואין לבל ייקח אדם אישה  למטרת נישואין-מטעמי יופי בלבד, כמו שנאמר:"שקר  החן והבל היופי"[משלי ל"א]

ולא ייקח אישה מטעמי ממון,"כי הממון עשה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים"

ולא ייקח אדם אישה לשם שררת הקרובים ובני משפחות, שיתרגל להיעזר בהם ויוכל להשתרר.היות והוא מועד לכישלון

בשלושת הכוונות הנ"ל.

אבל על מנת להצליח בחיי נישואין- כוונתו צריכה להיות לשם שמים וינסה להידבק במשפחה טובה והגונה . היות והבנים  ,בדרך כלל, נמשכים בטבעם אחרי משפחת האם, בדומה לטעם היין שטעמו נמשך אחרי הכלי שהיה מאוכסן בתוכו.

ישנה גם אזהרה לאדם שרצוי לישא אישה מקרובי משפחתו ולומדים  זאת מאברהם באומרו:"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך  ולקחת אישה לבני יצחק," בדומה לעמרם, שנאמר עליו:"וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי"[שמות כ]

רבינו בחיי מדגיש: אם אדם יקפיד לקחת אישה  במדרגתו, רב הסיכוי כי השידוך יעלה יפה והזוג יחיה בשלום לאורך ימים והשלום מתרבה בעולם.אבל אם ייקח אישה  מתחת למדרגתו  ישנו חשש שיתייחס אליה בגסות וזה לא יסתדר, אם ייקח אישה במדרגה גבוהה ממנו- ישנו חשש שהיא תתגאה עליו וחייהם יעברו במריבה לאורך כל הדרך.

רז"ל אומרים : כי כאשר המשפחות מתאימות באותו מעמד –הוא משל ל:"ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" . ואילו כאשר משפחה אחת אינה הגונה והשנייה כן , התוצאה-המשל:"ענבי הגפן בענבי הסנה דבר  כעור ואינו מתקבל".

מכאן שטוב יעשה האדם אם יישא אישה לשם שמים והטובים ילכו עם הטובים,  וכך ישרור שלום ביניהם, כמו שכתוב:"היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם"[תהלים קכ"ה]

בנוגע להמשך דברי אברהם לאליעזר: "פן תשיב את בני שמה"- על כך  אומר רבינו בחיי:כי אברהם לא היה מעוניין שיצחק יצא מחוץ לגבולות ארץ ישראל הקדושה –היות והיה עולה תמימה[בעקדת יצחק] ואין קודש נעשה  חול.

לפי דברי ה:"כלי יקר"- אברהם השביע את אליעזר עבדו- במילה, מהטעם :אדם שעבר ברית מילה נמצא גדור מעריות ולכן אסר עליו להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני כי הזימה – היא ירושה אצלם מחם אבי כנען ואין ראוי שמשפחה מבורכת תשדך ותדבק אל משפחה של ארורים.

ובנוגע לשבועה  שאמר אברהם לעבדו:" ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ",לפי שאמרו רז"ל:"גדולה מילה שאלמלא היא , לא נתקיימו שמים וארץ,שנאמר:"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי[מסכת נדרים ל"א, ע"ב]

ספורנומפרש: כי כוונת אברהם במילים: "אלוקי השמים ואלוקי הארץ" הייתה: שאם אליעזר לא יקיים את בקשתו ויבגוד בו  -הדבר יפרע ממנו בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אור החיים אומר רעיון מעניין:אברהם הרגיש צורך להשביע את אליעזר לא להביא אישה  ליצחק מבנות הכנעני, מפני שאליעזר חשב שהגם שכנען  ארור, הרי יצא מזה אם יתחתן עם יצחק , לפי שנאמר לאברהם : "והיה ברכה"- הכוונה שכל  משפחה שאברהם יהיה כלול בתוכה- היא מבורכת ונאמר גם:"ונברכו בך כל משפחות הארץ .."  לכן הדגיש אברהם  שהקללה על כנען עדיין נשארה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אכן אליעזר היה האדם הנכון והמתאים ביותר - לבצע את משימת הקודש- להביא שידוך הוגן לבנו ליצחק.

אליעזר ציית לבקשת אברהם, כפי שכתוב:"וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על–הדבר הזה"[שם כ"ד, ט]

 

 

 

אליעזר עבד אברהם.

אליעזר עבד אברהם.

שיר מאת: אהובה קליין©

אברהם בא בימים

צופה גלגל החיים

למען  השה התמים

פונה לנשוא הפנים.

 

אליעזר מושל ביתו

שמח תמיד בחלקו

מתעלם מרכוש ונכסים

מהלך בדרך ישרים.

 

מקשיב לצווי אדונו

שווה בפיו וליבו

חפץ למלא השבועה

כהרף עין הישועה.

הערה:השיר בהשראתפרשת חיי שרה[חומש בראשית]

 

 

 

 

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא את שליחותו נאמנה?

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא את שליחותו נאמנה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן ציון]
בפרשתנו אברהם דואג לזיווג הגון לבנו- יצחק ולשם כך משביע את  עבדו- אליעזר: לא  לקחת אישה  מבנות הכנעני ולדאוג להביא אותה לארץ ישראל: "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים- נא– ידיך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר  לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק:" [בראשית כ"ד, ב-ה]
העבד נשבע לאברהם שימלא את בקשתו, ואכן הוא הולך לכיוון ארם נהריים כשהוא לוקח אתו עשרה גמלים "וכל טוב"
כאשר הוא מגיע למקום, הוא פותח בתפילה אל אלוקים: "..ה' אלוקי אדוני אברהם הקרא- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם: הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות העיר יוצאות לשאוב מים והיה הנערה אשר אומר אליה הטי- נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם- גמליך אשקה אותה הוכחת  לעבדך ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד עם-אדוני" [בראשית כ"ד, י"א-ט"ו]
השאלות הן:
א] מהי מטרת אברהם  בהשביעו את  אליעזר?
ב]  על מה הקפיד אליעזר בתפילתו?
ג] האם שליחותו של אליעזר עלתה יפה?
מטרת אברהם בהשביעו את אליעזר.
הייתה:
א] שימת דגש על טהרת המשפחה היהודית, הגנה עליה מפני התבוללות.
ב] הדגשת חשיבות ארץ ישראל ובעלותנו עליה.
אברהם מתנגד לעזיבת ארץ ישראל גם אם בת המשפחה המיועדת לו תסרב  לבוא.
יצחק אינו רשאי לעזוב את ארץ הקודש, היות וקדושת הארץ היא: אחד ממרכיבי היסוד של האומה הישראלית. והיא חייבת להיבנות על ידי יצחק.
ארץ  ישראל היא עד כדי כך קדושה  שאסור לנטוש אותה ,ולגבי יצחק: אסור לו לצאת את גבולות הארץ  אפילו לצורך כה חיוני: למטרת מציאת זיווג  טוב.
וכך גם דעתם של חז"ל: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל".
יצחק מצווה להשתקע אך ורק בארץ כנען ואפילו אם בסביבתו מתגוררים המתועבים שבגויים.
הרמב"ן מסביר: כי   כאשר אברהם   מציין שה' לקח אותו מבית אביו אל כנען  נאמר:" ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי .."[שם כ"ד, ו]  אך כאשר הוא משביע  את אליעזר- עבדו- נאמר :"אלוקי השמים והארץ"
וזאת מהטעם- כי כאשר אברהם היה גר באור כשדים היה דומה למי שאין לו אלוקים.
כדברי הרמב"ן: "אלוקים ייקרא אלוקי ארץ ישראל, כדכתיב כי לא ידעו את משפט אלוקי הארץ וגו' ".
מצד אחד: אברהם עומד על טהרת המשפחה ומצד שני חשיבות ישוב ארץ ישראל- אלה הם תנאים בסיסיים לבניית אומה ישראלית.
שני תנאים אלה שזורים זה בזה.
בקשתו של אברהם, מצד אחד לא להיטמע בגויים ומנגד לא לעזוב את ארץ ישראל.  
צו זה משמש  יסוד לדברי חז"ל: "ולזרעך אחריך וגו' את ארץ כנען –לא תיסב כנענית ושפחה, דלא ליזל זרעך בתרה" [מסכת יבמות ק', ע"ב]
 מהות תפילת אליעזר.
על פי דברי רבינו בחיי: ניתן להסיק כי- עבד אברהם שם בתפילתו את הדגש על מידת החסד, לפי שפתח ב:"חסד" וסיים ב:"חסד" וכל זה היות והוא היה חכם וגדול בתורה, כיוון שגדל בביתו של אברהם, הבחין שזו מידתו של אברהם ולכן התפלל עליה.
אור החיים אומר: כי אליעזר היה בטוח שתפילת אדונו מתקבלת אצל ה', אבל 
אליעזר הוסיף להתפלל שיהיה  הוא ראוי לבצע את בקשתו של אברהם ולא תהיה שום מניעה מצדו.
על התנאי שמציב אליעזר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך.."
חז"ל אומרים: שלושה שאלו שלא כהוגן ולאחד השיבו שלא כהוגן:
והם: אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש ויפתח הגלעדי.
אליעזר- לא שאל כהוגן, לפי שהוא לא לקח בחשבון שהיא עלולה להיות בעלת מום, כגון: עיוורת, או חיגרת, אך למרות זאת הייתה לו ,סייעתא דשמיא, והקב"ה זימן לו את רבקה.
שאול בן קיש אמר: "והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת ביתו ייתן לו, יכול אפילו עבד אפילו ממזר, זימן לו הקב"ה  את דוד.[שמואל-א, י"ז]
יפתח הגלעדי אמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי החוצה והעליתיהו  עולה"[שופטים יא,ל"א]יכול להיות אפילו דבר טמא? והנה לרוע המזל זימן לו ה' את בתו.
תוצאת שליחותו של אליעזר.
מסתבר שתפילתו של עבד- אברהם עלתה יפה, כפי שנאמר: "ויהי- הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת...וכדה על-שכמה.. והנערה טובת מראה מאד...ותמלא כדה ותעל: 
וירץ העבד לקראתה.." [שם כ"ד, ט"ו-כ"א]
רבינו בחיי מתייחס למילה: "הוא" כי היה ראוי שיהיה כתוב: "ויהי ככלותו  לדבר" ,אבל תוספת המילה: "הוא"- שמו של הקדוש ברוך הוא, כפי שכתוב [תהלים, ק'] "הוא עשנו ולו אנחנו"
או, כפי שנאמר: "ועבד הלוי הוא"[במדבר י"ח] מכאן שהיה לאליעזר סייעתא דשמיא- -כדברי רבינו בחיי:" נרמז בלשון הוא כי היה עמו סיוע אלוקים בשליחות ההוא על ידי המלאך שהתפלל עליו אברהם - הוא ישלח מלאכו לפניך, ורמז לך הכתוב כי המלאך קדם לפניו ועד שלא הספיק לגמור את הדבר כבר היה שם המלאך על עין המים להזמין לו את רבקה"
וההוכחה שנאמר: "והנה רבקה יוצאת"  היות והמילה: "והנה"- היא לשון זימון.
העבד רץ לקראת רבקה לפי שהמים  עלו לקראתה- כפי שסברו חז"ל ואז הוא התבונן כי ברכת אברהם:" ישלח מלאכו לפניך.." התקיימה.
ומן הרגע שהתברר לאליעזר כי המלאך אכן אתו ,הוא נקרא  בפרשתנו  בשם: "איש" בניגוד  למה שנקרא קודם: "עבד" וזאת על שם המלאך שנקרא איש. כמו שכתוב: "והאיש גבריאל"[דניאל ט']
ובאמת בהמשך התורה מדגישה: "וייקח האיש" ,"ויקוד האיש", "כה דיבר אלי האיש" "ויבוא האיש הביתה" ורק כאשר לבן אמר לאליעזר: "הנה רבקה לפניך קח ולך.." השליחות הסתיימה בהצלחה, אז חזר העבד למצבו הקודם ושוב הכתוב הזכיר אותו בלשון: "עבד"
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד כי אברהם- אבי האומה- שם דגש על הקמת הבית היהודי לדורות, ברוח של קדושה  המבוססת  על  טהרת המשפחה   וישיבה בארץ ישראל. 
ואכן שליחותו של עבד אברהם- עלתה יפה  ,בסייעתא דשמיא, בזכות ברכתו של אברהם: "ה' אלוקי השמים...ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם" ובזכות תפילת אליעזר בכבודו ובעצמו.
יהי רצון שעם ישראל ישכיל ללכת בדרכו של אברהם לאורך כל הדורות וישמש אור לגויים.
 
 
 
 

אליעזר ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין©

אליעזר ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין©
 
אליעזר  מקיים שליחות  
 בנשמתו מציב  שלימות
קיום שבועה לאדונו
מתוך  חדרי ליבו.
 
ניצב על עין המים
 נושא עיניו לשמים
תפילה ברמ"ח איברים
למציאת אשת חסדים.
 
לפתע חש רוממות
מראה מעורר השתוממות
טרם כילה לדבר
והנה בת בתואל.
 
כדה על שכמה
 חיש ירוץ לקראתה
שואבת מים לו ולגמליו
אלוקים מילא משאלותיו.
הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]