|
|
פרשת חיי שרה – מי הייתה רבקה- ובמה הצלחתה?
פרשה זו המאריכה בדברים על שרה אימנו ,מתארת בצורה נפלאה גם את השידוך של רבקה עם יצחק המסופר בפרטי פרטים:
רבקה מוזכרת כבר בסוף פרשת וירא כנאמר:
"ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הנה ילדה מילכה גם היא בנים לנחור אחיך......ואת בתואל: ובתואל ילד את רבקה שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם" [בראשית כ"ב,כ-כ"ד]
אליעזר עבד- אברהם ,אשר בחסדי ה', שידך את השידוך ,מביא את רבקה אל בית יצחק:
"ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב:ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ויישא עיניו וירא והנה גמלים באים:ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק ותיפול מעל הגמל:ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדוני ותקח הצעיף ותתכס: ויספר העבד ליצחק את כל- הדברים אשר עשה:ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו וייקח את- רבקה לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אימו" [שם כ"ד,ס"ב-ס"ז]
השאלות הן:
א] מדוע הכתוב מציין:כי יצחק יצא לשוח בשדה כאשר הבחין בבואה של רבקה?
ב]מי הייתה רבקה – מדוע הייתה ראויה ליצחק?
ג] כיצד ידע יצחק בוודאות כי רבקה- מיועדת לו כאישה מתאימה לבנות בית בישראל?
התשובה לשאלה א]
"ויצא יצחק לשוח בשדה" על כך שלושה פירושים:
1]לפי פשוטו:יצחק טייל בין השיחים והאילנות בשדה.[דברי אברבנאל]
2] לפי רש"י: אין לשון שיחה,אלא תפילה כפי שנאמר בתהלים:"...ישפוך שיחו"[תהלים ק"ב,א]-שיחו= תפילתו.
וחז"ל למדו מכאן: כי יצחק תיקן תפילת מנחה.
3] ויש חכמים הטוענים כי: יצחק נטע עצים ושיחים באותו זמן,והוא דאג לכך טרם נישואיו,לפי שאדם חייב לפרנס את משפחתו,דעה זו מסתמכת על דברי הרמב"ם [הלכות דעות ה,י"א]:"דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה,ואחר כך יקנה בית- דירה ואחר –כך יישא אישה"
התשובה לשאלה ב]
רבקה הייתה: בת בתואל.
בתואל היה בן אחיו של אברהם,הלוא הוא נחור?
זריזותה מודגשת בכתובים, כפי שאליעזר- עבד אברהם הבחין בכך:"ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה.." [שם,כ"ד,מ"ו]
מכאן נראה, שהייתה בעלת מידות טובות במיוחד,כי בנוסף על דאגתה לאליעזר-דאגה גם לגמלים.
היא התרחקה מהגשמיות והייתה מאד רוחנית וזאת בניגוד מוחלט ללבן אחיה.
הצטיינה בנועם הליכות וצניעות ועל כך מעיד הכתוב:רבקה נופלת מהגמל- כאשר מבחינה ביצחק והמפרשים אומרים: היא לא ממש נפלה,אלא הטתה את גופה,לעניות דעתי-כנראה התרגשה וגם התביישה מפניו.
אחר-כך גם התכסתה בצעיף- מתוך צניעות.
הייתה לה ברכה מיוחדת מאת משפחתה:"..את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שאר שונאיו"[שם כ"ד,ס] וזו הייתה ברכה מקבילה לברכה שניתנה לאברהם בהר המוריה:"והרבה ארבה את זרעך.."[שם כ"ב,י"ז]
הדגש הושם על המילה:"את" כלומר רבקה תהיה האישה שיתקיים בה ברכת:"אלפי רבבה"[דברי רש"י]
התשובה לשאלה ג]
על כך עונים חז"ל במדרש רבה: יצחק ראה חמישה סימנים:
1]הענן שהיה קשור לאהל שרה ופסק ביום מותה,חזר בשנית עם הגעתה של רבקה.
2]דלתות הבית היו פתוחות ,מעתה ,ממש כמו אצל שרה אימו.
3] ברכה מיוחדת הייתה בעיסתה,כמו אצל שרה.
4] הנר היה דולק מערב שבת לערב שבת.
5] הייתה עוסקת בעיסה בטהרה- בדומה לשרה.
לחמש נקודות אלו מגיעים חז"ל,על סמך האות:ה' בסוף המילה:"האהלה".
הכתוב מדגיש כי:"ותהי לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אימו"
יצחק ראה שהכל שב על כנו ורבקה היא ממשיכה את דרך אימו-שרה- לכן התנחם לאחר מות אימו.
על כך אומר:רש"ר הירש:"גבר בן ארבעים אינו מוצא נחומין על מות אימו הישישה,והנה הוא מתנחם באשתו,זה מעמד האישה בישראל"
מעניינים דבריו של רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל:"זו תכונה אשר ברוך ה'
לא ניטשטשה בזרע אברהם ושרה,יצחק ורבקה,ככל שהוסיפה להיות אשתו כן גדלה אהבתו.דוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון כן נוסדים הנישואין.רוב הנישואין בישראל הם לא על יסוד התשוקה,אלא על פי שקול התבונה" ההורים מעורבים בשידוך היטב ובודקים גם את רקע המשפחות של שני הצדדים, והדבר תורם להצלחה ברוב המקרים של בני הזוג וכתוצאה מכך האהבה גוברת ככל שהזמן מתקדם וזאת בניגוד לזוגות שנישואיהם מבוססים על תשוקה ולאחר שנישאו כל הקשר הולך ודועך.
ואילו אצל רבקה ויצחק החתונה הייתה שורש לאהבה ומשם והלאה – היא רק התגברה.
לסיכום. לאור האמור לעיל ניתן להסיק,כי רבקה הייתה אישה בעלת מידות טובות והצליחה לנחם את יצחק על מות אימו,היא פשוט המשיכה את
דרכה הטובה ,על כך אמרו חז"ל במדרש רבה נח:"עד שלא השקיע שמשו של משה זרח שמשו של יהושע.. עד שלא השקיע שימשה של שרה הזריח שמשה של רבקה"
יהי רצון שירבו זוגות בישראל והשכינה תשרה ביניהם- דוגמת יצחק ורבקה.
אמן ואמן.
יצחק ורבקה / שיר מאת: אהובה קליין©
בערוב היום רוח נושבת
נושאת עימה עלי שלכת
אי שם באופק התכול
שיירת גמלים פוסעת בחול.
יצחק יוצא לשוח לבדו
בשדה מתבודד עם בוראו
נושא תפילה מעומק ליבו
קולות פעמונים יגיעו לאוזנו.
כהרף עין בשורה תגיע
רבקה בת בתואל תופיע
תכסה פניה בצעיף צחור
פני יצחק קורנות אור.
הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]
צדיקים במותם חיים
/ שיר מאת: אהובה קליין ©
אברהם צדיק טהור
אמונים יתמיד לשמור
לשרה אשת נעוריו
אהבתו בבת עיניו.
בחייה ישמע בקולה
במותה יתמלא חמלה
ירכוש מערת המכפלה
ברוב קדושה ומעלה.
בעיניו דמעות שליש
זיכרונה לא ימיש
בליבו פינת ניחומים
צדיקים במותם חיים.
הערה: השיר בהשראת חיי שרה.
[חומש בראשית.]
רבקה-אשת חסדים-שיר מאת: אהובה קליין.(c)
אליעזר מבחין וצופה
ברבקה יפת המראה
פניה מאירות מרחקים
נועם הליכותיה חסדים.
רגליה קלות כאיילות
ידיה מחוללות פלאות
מים שואבת בניסים
גם הגמלים גומאים.
כשושנה בין החוחים
צדיקה בין הנשים
דוגמא לדורות הבאים
תשמש לנצח נצחים.
הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה.[חומש בראשית]
בפרשה זו פוגשים אנו את נושא השידוך,אברהם משביע את אליעזר-עבדו-כפי שהתורה מתארת:
"ויאמר אברהם אל- עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר-לו שים-נא ידך תחת ירחי ואשביעך בה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ אשר לא-תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלך ולקחת אישה לבני ליצחק"[בראשית כ"ד,ב-ה]
ובהמשך אליעזר מציב שאלה לאברהם ומקבל מייד תשובה:"ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האישה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את – בנך אל-הארץ אשר-יצאת משם? ויאמר אליו אברהם:הישמר לך פן תשיב את בני שמה:ה' אלוהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר-לי ואשר נשבע-לי לאמור:לזרעך אתן את-הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם:ואם-לא תאבה האישה לכת אחריך וניקית משבועתי זאת רק את-בני לא תשב שמה"[שם כ"ד.ה-ט]
השאלות הן:
א] מה היו התנאים שהעמיד אברהם לאליעזר לבחירת בת זוג עבור יצחק?
ב] מדוע אברהם מדגיש:"ה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ" ובפסוק ז[פרק כ"ד]מסתפק במילים:"ה' אלוהי השמים"?
ג] מאין לומדים כי זיווגו של אדם נקבע מראש על ידי הקב"ה?
ד] על פי מה החליט אליעזר כי רבקה-היא האישה המיועדת ליצחק?
התשובה לשאלה א]
התנאים היו:
1] לא לקחת אישה מבנות הכנעני.
2] האישה תבוא אל הארץ המובטחת-ארץ ישראל.
שני הגורמים הנ"ל הם תנאים יסודיים לבניינה של האומה הישראלית,אברהם מצווה את יצחק לא לעזוב את הארץ ומזהירו מהתבוללות,דבר זה חופף לדברי חז"ל האומרים:"ולזרעך אחריך ..את ארץ כנען-לא תיסב כנענית ושפחה,דלא ליזל זרעך בתרה"[יבמות ק',ע"ב]
ובכך שאברהם אוסר על יצחק בנו לעזוב את ארץ ישראל הדבר מקביל לדברי חז"ל:
"לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים,ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל"
[מסכת כתובות ק"י.ע"ב]
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י:
אברהם משביע את אליעזר באומרו:"אלוהי השמים ואלוהי הארץ" כי עכשיו כבר אברהם פרסם בעולם את קיומו של בורא עולם,אבל לפני זה כאשר ה' לקח אותו מבית אביו= באותו הזמן היה נקרא רק:"אלוהי השמים" מפני שרק גורמי השמים הכירו את אלוהותו, כי אז שמו עדיין לא היה שגור בפי הבריות לפי שלא היו מכירים בו.
לפי הרמב"ן:
אברהם ציווה את יצחק: לא לעזוב את ארץ הקודש אפילו במטרה לשאת אישה והשתמש במילים:"אלוהי השמים" -כדי להדגיש את הרעיון שאמר גם דוד המלך:"כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת השם לאמור לך עבוד אלוהים אחרים".חז"ל הסיקו מדברים אלה: כי כל הדר בחו"ל כאילו אין לו אלוקים.
[כתובות ק"י]
התשובה לשאלה ג]
חז"ל [במסכת מועד קטן י"ח]אומרים: כי זיווגו של אדם נקבע מראש על-ידי ההשגחה העליונה :
"אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אישה לאיש.
מן התורה- דכתיב:"ויען לבן ובתואל ויאמרו: מה' יצא הדבר"[בראשית כ"ד,ג]
ומן הנביאים- דכתיב:"ואביו ואימו[הכוונה להורי שמשון] לא ידעו כי מה' היא"[הכוונה לאשתו הבאה מבנות פלישתים[שופטים י"ד,ד]
מן הכתובים- דכתיב:"בית והון נחלת אבות[האדם מקבל בירושה] ומה' אישה משכלת"[אישה בעלת דעת]
[משלי י"ט,י"ד]-מקבל מה'.
התשובה לשאלה ד]
מסתבר שאליעזר בדק את מידת גמילות החסדים אצל רבקה וחז"ל שואלים מדוע?
על כך עונה:רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ בפירושו:"כלי יקר" ומסתמך על דברי חז"ל במסכת תענית[כ"ד,ע"א]:"כלה שעיניה יפות,אין כל גופה צריך בדיקה".
"עיניה יפות" הכוונה שיש לכלה את מידת החסד-היינו שהיא גומלת חסדים בעין יפה עם הבריות.
מתוך בדיקה זו הבין שגם יתר תכונותיה הן חיוביות.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי מטרת אברהם אבינו הייתה להעמיד יסוד חשוב לטהרת המשפחה הישראלית, דבר הכרחי לקיום בניית האומה ישראלית אשר יכולה וחייבת לשמש אור לגויים.
ולכן הקפיד: שבנו-יצחק לא יישא אישה מבנות הכנעני, יקים את ביתו בארץ המובטחת-ארץ ישראל.
אליעזר - עבד אברהם השכיל,בע"ה, להתאים אישה צדיקה כרבקה- למשפחתו של אברהם.
חז"ל אומרים על הפסוק:"וזרח השמש ובא השמש"[מגילת קוהלת א.ה]
הקב"ה דואג -ברגע ששמשו של צדיק שוקעת מייד מזריח שמשו של צדיק חברו.
כדוגמת: שרה,ברגע שנפטרה ,מייד באה רבקה להמשיך את דרכה.
אין ספק כי הזיווג הזה היה משמים-כפי שחז"ל מזכירים זאת.
יהי רצון וגם בימינו ירבו שמחות בישראל ברוח של קדושה וטהרה,ויתקיים בנו הפסוק:
"עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה.." [ירמיהו ל"ג,י"א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת חיי שרה-צדיקים במותם נקראים חיים / אהובה קליין.
הפרשה פותחת בנושא מרגש במיוחד : מות שרה וקבורתה במערת המכפלה.
וכך הנושא מתואר בכתובים: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה, ותמת שרה בקריית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה......וישמע אברהם אל- עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני –חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"
[בראשית כ"ג, א-כ]
תוך כדי עיון בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א] התורה מתארת את מות שרה,בעוד שהפרשה קרויה:
"חיי שרה"- מה ההסבר לכך?
שאלה ב] מדוע התורה מפרטת כמה פעמים את שנותיה?
שאלה ג] נאמר:"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה"- היכן היו שאר בני המשפחה?
שאלה ד] התורה מדגישה את תהליך רכישת מערת המכפלה-לשם מה הדבר נחוץ?
התשובה לשאלה א] כידוע: "צדיקים במותם נקראים חיים"
[המקור לכך - ברכות י"ח,ע"ב]
בדומה לשרה קורה גם אצל יעקב- בפרשת:"ויחי" מסופר על מות יעקב,אך הפרשה נקראת:"ויחי".
מכאן כי אנשים הנחשבים לצדיקים במשך חייהם- לאחר מותם הם חשובים לא פחות- בשל מעשיהם הטובים המשאירים עקבות גם בעתיד.
ואכן שרה הייתה ידועה כאישה המרבה במעשי חסד, כך התורה מתארת אותה גם בהכנסת האורחים של המלאכים.
התשובה לשאלה ב] לפי דברי רש"י: שרה שהייתה בת ק' - לא חטאה ממש כאילו הייתה בת כ' ,וידוע שבית דין של מעלה אינו מעניש עד גיל עשרים שנה[מסכת שבת פט] וכאשר הייתה בת כ' דומה הייתה ביופייה לגיל ז' – גם בהיותה כבר בת עשרים היה לה את היופי הילדותי שאופייני לגיל ז'.
כפל הכתוב והזכיר בפעם נוספת "שני חיי שרה" כדי ללמד כי כל שנות חייה היו טובים.
אך ,המפרשים שואלים וכי אפשר לומר שחייה היו כה מושלמים, הרי הם היו רצופי משברים ?
על כך אומר הצדיק רבי זושא מאניפולי: היא אף פעם לא התלוננה, אלא קיבלה הכול באהבה ומסירות נפש.
אברהם מנחם בן יעקב רפא בפירושו: "מנחה בלולה" מסביר, כי מהמילה:"ויהיו"= בגימטרייא שלושים ושבע- אנו לומדים כי שנות חייה האחרונות - נחשבות החיים הטובים כלומר- הכוונה לשלושים ושבע השנים האחרונות של שרה מאז הולדת יצחק ,לפי שלפני הולדת יצחק כל חייה לא היו חיים- כי אדם ערירי ללא ילדים נחשב כמת.
התשובה לשאלה ג]אין מוזכרים שאר בני משפחה וקרובים המספידים ובוכים על שרה, אלא רק אברהם בכבודו ובעצמו:"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" [בראשית כ"ג,ב]
על כך קוראים אנו במסכת סנהדרין [כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו ואין אישה מתה אלא לבעלה" כי את הכאב האמיתי של האובדן חש הבעל על אשתו, או האישה על בעלה.
יפה ביטא זאת רבי יוחנן בדבריו:"כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב בית- המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב,ע"א]
החזקוני אומר: שאברהם בא לבכות היות ואין לו אפילו אחוזת קבר בארץ ישראל.
התשובה לשאלה ד]
התורה מפרטת את תהליך מכירת מערת המכפלה:"וישמע אברהם אל- עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר:"[בראשית כ"ג,ט"ז]
כמה סיבות לדבר:
א]קניית מערת המכפלה- אחד מעשרת הניסיונות שעמד בהם אברהם והיה גדול יותר מניסיון העקדה.
שהרי ה' הבטיח לאברהם את הארץ:"קום התהלך בארץ לאורכה ולרחבה כי לך אתננה"
בספר איוב מסופר[א,ו-ז]:"ויהי היום ויבואו בני הא-לוהים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם,ויאמר ה' אל השטן:מאין תבוא? ויאמר, משוט בארץ ומתהלך בה"
על דברי השטן נאמר בתלמוד[ בבא בתרא ט"ז ע"א]:"אמר לפניו, ריבונו של עולם, שטתי בכל העולם, ולא מצאתי כעבדך אברהם, שאמרת לו:"קום התהלך בארץ.. כי לך אתננה"
למרות הבטחת הארץ, אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא ואינו שואל שאלות.ובכך גדולתו.
ב]ויש דעה שאומרת: כי אברהם רצה לקבוע עובדות בשטח- למען לא יגידו זרים כי אין מערת המכפלה שייכת לו ולדורות אחריו.
לסיכום: מתוך האמור לעיל ניתן להסיק- כי שרה ואברהם היו אנשים טובים ומיוחדים ובכך סללו לעם היהודי את הדרך.
מי ייתן ונשכיל ללכת בדרכם - ובכך נקרב בע"ה את גאולת העם בקרוב בימינו אמן ואמן.
מערת המכפלה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
שרה אימנו אשת חסדים
נשמתה השיבה לאלוקים
זיכרונה ייחרת לנצח נצחים
צדיקים במותם נקראים חיים.
פני אברהם מועדות לחברון
לרכוש חלקת אדמה מעפרון
נחוש בדעתו בלב שלם
ארבע מאות שקל ישקול וישלם.
המגיע היום למערה
יחוש קדושה והארה
מקום בו השכינה שורה
לחישת מלאכים: גאולה קרובה.
הערה:השיר בהשראת פרשת חיי שרה [בראשית]
