חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת מקץ
- פרטים
- קטגוריה: פרשת מקץ
- פורסם ברביעי, 21 אוקטובר 2020 15:27
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 618
ב"ה
דבר החסידות – פרשת מקץ
חכמתו של יוסף
בשנת תשל"ט ביקר שליחו של הרבי הרב אברהם-יצחק שם-טוב, את נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, והעניק לו במתנה חנוכיית כסף הדורה, לרגל חג החנוכה.
לאחר מכן, השתתף הנשיא קרטר בטקס הדלקת נרות בתוך הבית הלבן.
היה זה בלילה הרביעי של חנוכה והילד היהודי שהדליק את הנרות, מילדי סגל הבית הלבן, הדליק כמובן ארבעה נרות, אולם קרטר לא אהב את הרעיון שחצי מואר וחצי חשוך וביקש מהרב שם-טוב: "לייט דם אול!" [=הדלק את כולם!].
נתאר לעצמנו, שבעומדו מול נשיא המעצמה הגדולה בעולם, ובלחץ הזה, מצא הרב שם-טוב כמה 'היתרים' (א. מדובר בילד. ב. בחוץ על המדשאה ניצבת חנוכיית ענק עם מספר נרות נכון, וכו') והורה לילד להדליק את שאר הנרות.
כאשר שב הרב שם-טוב ל-770 ומסר דו"ח על כל פעולותיו, סיפר בין היתר את התקרית שהיתה עם הדלקת הנרות, הגיב הרבי לפרט הזה: "ציפיתי ממנו שיהיה לו יותר גאון-יעקב [=גאווה יהודית]!"
בפרשתנו מסופר גם כן על יהודי שעמד מול ראש המעצמה הגדולה דאז, הלוא הוא יוסף הצדיק מול מלך מצרים. יוסף התבקש לפתור את חלומו של פרעה, אולם אז מצינו דבר-פלא: שאחרי שיוסף פתר שיהיו שבע שני שָׂבע ושבע שני רעב – הוא החל לתת עצות לפרעה: "ועתה ירא פרעה גו' יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וגו' ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה וגו'" (מא, לג ואילך).
והדבר תמוה, כפי שמקשה הרמב"ן (ועוד): "הליועץ למלך נתנוהו?", כלומר, ביקשו ממנו רק לפתור חלום והוא מתחיל לייעץ איך לנהל את כלכלת המדינה! ולפלא שרש"י המפרש את פשוטו של מקרא לא מעיר דבר בזה*.
ויש לבאר, ובהקדם: שלכאורה, מה התפעל כל-כך פרעה מפתרונו של יוסף? הלוא זהו הדבר הכי טבעי לפתור ש"פָָָרות" (העובדות בשדה) ו"שיבלים" מורים על יבול השדה, ופרות טובות ובריאות מראים על שפע רב – שנות שובע. ומדוע לא חשבו על כך החרטומים, עד כדי שהרחיקו לכת להציע "שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר" (רש"י מא, ח) שאין לו שום קשר לפרות ושיבלים?
אלא, הקושי בחלום היה שפרעה חלם "ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור" – שהפרות הכחושות עמדו ביחד עם הפרות הבריאות, ואת זה לא הבינו החרטומים: כיצד ייתכן שבעת ובעונה אחת יהיה גם שובע וגם רעב? ולכן הציעו "שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר", שזה ייתכן שבאותו זמן יוולדו לפרעה שבע בנות וימותו שבע אחרות, שהרי בוודאי היו לו כמה נשים ופילגשים. אבל זה לא התיישב על לבו של פרעה.
וכאן הגיעה חכמתו של יוסף:
יוסף הסביר לפרעה שחלק מפיתרון החלום הוא שבשנים הטובות יצברו בר לשנים הרעות, ואז יוצא שבאותו זמן שיש שובע 'נמצאים' גם שנות הרעב, כי דואגים כל הזמן וצוברים את המזון לשבע שני הרעב. וכן בשנות הרעב 'נמצאים' שנות השובע כיון שאוכלים בהם את יבול שנות השובע.
וממילא מובן מדוע יוסף הוכרח לתת עצות, כיון שזהו חלק מפתרון החלום: ששבע הפרות הכחושות עומדות לצד הפרות הטובות! ומכך התפעל פרעה מאוד: שיוסף גילה לו שהחלום הוא לא רק נבואה לעתיד אלא החלום עצמו הוא גם הוראה איך להתנהג בעתיד הקרוב, בשנות השבע, שזה התיישב על לבו היטב, מדוע הראו את כל זה לו – מנהיג המדינה.
שבת שלום וחנוכה שמח!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טו, מקץ שיחה א (עמ' 339 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 366 ואילך) הרעיון לעיבוד בסיוע ה"דבר-מלכות" השבועי עמ' מג. וראה בגוף השיחה עיון ואריכות בדבריהם של כו"כ ממפרשי התורה בנידון וכן ביאור על-דרך החסידות בכל זה ואכ"מ.
______________
*) תירוצו של הרמב"ן (ועד"ז ברלב"ג ואוה"ח בתי' הב') שהוא פתרון "ותאכלנה הפרות" אין לאמרו לפירש"י (כמפורש גם בסוף דבריו), כי רש"י פי' (מא, ל) ד"ונשכח כל השבע הוא פתרון הבליעה" (וראה רא"ם וגו"א פסוק ד'. ועוד).
גם תירוצו הראשון של האברבנאל שהנביא לא יוכל לכבוש נבואתו ויתאמץ לומר מה שראה והמתחייב ממנו כו' אינו ע"ד הפשט (שהוא דרך פירש"י). ולהעיר מלשון יוסף (מא, טז "אלקים יענה"). וראה שם מא, לח-לט.