חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת וירא
- פרטים
- קטגוריה: פרשת וירא
- פורסם ברביעי, 02 דצמבר 2020 18:59
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 488
ב"ה
דבר החסידות – פרשת וירא
"אזלת לקרתא – הלך בנימוסיה"
כאשר הרבי מליובאוויטש קיבל על עצמו את הנשיאות באופן רישמי, ביום ההילולא הראשון של אדמו"ר הריי"צ (י' שבט תשי"א), פתח ואמר:
הרבי [=הריי"צ] כשהגיע לאמריקה אמר: "אזלת לקרתא עבד כנימוסא" (ב"ר פמ"ח, יד)
כאן באמריקה אוהבים לשמוע 'סטייטמנט' [=הצהרה]; דבר חידוש, ומה טוב – דבר המבהיל את הרעיון.
איני יודע אם צריך דווקא דבר המבהיל את הרעיון, אבל אם רוצים 'סטייטמנט', אז הרבי אמר שיש שלש אהבות: אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל.
"שלושת האהבות האלה – הם 'כולא חד', אי אפשר לחלק ביניהם, כמאמר הבעש"ט בשם ראשונים "העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו".
"כשיש אהבת ה', אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראל – הרי זו הוראה שחסר לו גם באהבת ה'. לאידך גיסא, כשישנה אהבת ישראל, עם היותה מהמצוות שהשכל מחייבם – הרי סוף סוף מגיעים לאהבת התורה ואהבת השם..."
(ע"פ תורת מנחם ח"ב עמ' 210 ואילך. וראה שם השיחה כולה כפי שהוגהה ע"י הרבי)
~~~
האם המלאכים אכלו באמת?
בתחילת פרשתנו (יח, ח) מסופר שאברהם אבינו הגיש למלאכים חמאה וחלב וכו' "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו".
בסיפור זה יש שתי שיטות בחז"ל:
א) הגמרא (ב"מ פו, ב) לומדת מכאן: "לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם, מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם". שואלת הגמרא: "ואכלו סלקא דעתך? [=האם עולה על דעתך שמלאכים אכלו] אלא אימא [=אמור]: נראו כמי שאכלו ושתו". וכן מפרש רש"י כאן "נראין כמו שאכלו, מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג".
– כלומר, שלשיטת הגמרא (ורש"י) המלאכים לא אכלו באמת, רק ב"כאילו".
ב) אבל במדרש תנא דבי אליהו רבה (פי"ב) נאמר: "וכל האומר לא אכלו מלאכי השרת עם אאע"ה לא אמר כלום, אלא בצדקתו של אותו צדיק ובשכר טורח שטרח בשבילם פתח להם הקב"ה את פיהם ואכלו" וכן מפורש גם במדרש רבה (שמו"ר פמ"ז, ה): "אזלת לקרתא הלך בנימוסיה . . ירדו מלאכי השרת ואכלו ושתו".
– כלומר, המדרש חולק על הגמרא, ואומר שאכלו ושתו ממש מפני כבודו של אברהם (כפי שמציין התוס' בגמ' שם, ד"ה נראין).
יש הבדל נוסף בין דברי הגמרא למדרש:
בגמרא נאמרה ההלכה בלשון שלילה: "אל ישנה אדם מן המנהג", ואילו במדרש נאמר הדבר בלשון חיוב: "אזלת לקרתא הלך בנימוסיה" ("כאשר אתה הולך לעיר צריך אתה לילך במנהגה" – פירוש מתנות כהונה).
ויש לומר: שהגמרא והמדרש נחלקו בטעם הדבר שיש לנהוג כמנהג המקום:
א) לדעת הגמרא הסיבה היא "מפני דרכי שלום", כי שינוי המנהג עלול להביא לידי מחלוקת* ולכן נקטה הגמרא לשון שלילה (אל ישנה אדם) כי הרעיון הוא למנוע עניין שלילי. ולפי זה מובן גם מדוע היה מספיק שהמלאכים "נראו כמי שאכלו ושתו", כי לפי טעם זה העיקר הוא שכלפי חוץ לא ייראה שינוי ממנהג המקום.
ב) אבל לדעת המדרש אין זה רק כדי למנוע משהו שלילי, אלא יש כאן קביעה חיובית – שכל הבא למקום נחשב כאחד כאנשי המקום, ולכן מצווה המדרש "אזלת לקרתא הלך כנימוסיה". ולפי זה מובן שלא היה מספיק למלאכים להיראות כאילו אוכלים, אלא היה עליהם לאכול ולשתות ממש.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לו, תשא שיחה א (עמ' 172 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' קעה-ו. ובגוף השיחה מחלק את זה ביתר פירוט לשלש שיטות ומבאר עפ"ז את שלושת העליות של מרע"ה להר (כיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים") שבכל ארבעים יום נזדכך יותר ונהי' גופו דומה יותר למלאך לפי שיטה נעלית יותר (של "הלך בנימוסיה") – ע"ש.
______________
*) כדברי המשנה (פסחים פ"ד מ"א) "אל ישנה אדם מפני המחלוקת".
--
צעירי חב"ד – סניף מרום כנען
בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר
שיעורים לנשים | מדרשיית נוער | מועדון לילדים | שיעור לעולים | ביקורי בית | מסיבות בחגים | דוכן תפילין ונרות שבת | התוועדויות | סדנאות מגוונות | תהילים לבנות | בדיקת תפילין ומזוזות | מכתבי יום הולדת | קייטנת גן ישראל | שיעור רמב"ם | הפצת חומר לשבת וחגים | מסיבות ראש חודש | ועוד
כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת
כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.
טלפון: 0506-737410
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.