חגים ומועדים וימים מיוחדים

זמן כיבוי האורות בליל תשעה באב

זמן כיבוי האורות בליל תשעה באב

הרב שמואל ברוך גנוט

 

כתב השו"ע (תקנ"ט ג'): ואין מדליקין נרות בלילה, כי אם נר אחד לומר לאורו קינות ואיכה. והמג"א כ' בשם המהרי"ל שיש להדליק עוד נר אחד, שאם יכבה נר החזן ידליק ממנו, וכ' המג"א שמשמע מדבריו שהקהל לא אומר איכה וקינות, אלא רק מקשיב ושומע את הש"ץ, ולכן הציבור יכול לשבת בחשכה. והט"ז כ' שכל הציבור אומרים הקינות, ולכן נראה שבכל אזור בביהכנ"ס ידליקו נר, לפי הצורך, והבאה"ט הביא דברי הבאה"ט הקדמון, דמש"כ השו"ע "כי אם נר אחד" היינו דוקא בכניסת הלילה, אך בשעת קריאת איכה וקינות יכולים שכל אחד ידליק נר לעצמו. ושמעתי מגאב"ד מאנצעסטער הגרא"י וועסטהיים שליט"א לדייק שהפוסקים הנ"ל התירו להדליק נרות נוספים כדי שיוכלו לקרא האיכה והקינות, ואולם בזמן תפילת ערבית לא איפשרו להדליק כלל נרות, ואפשר שהוא מפני שכולם יודעים להתפלל מעריב בע"פ ואינם צריכים אור לכך. וע"כ תמה על מנהג העולם שמשאירים את רוב האור בתפילת מעריב ומכבים אותו יותר לאחר מכן, בשעת האיכה והקינות, בעוד שמהשו"ע והפוסקים הנ"ל משמע להיפך, שבשעת הקינות והאיכה רק התירו להדליק עוד נרות, מפני שלא יודעים לקרותם בע"פ, אך בזמן תפילת מעריב צריכה להיות חשיכה גמוורה, ככל האפשר, עד כאן הערני הגרא"י וועסטהיים שליט"א ודפח"ח.

 

ואולם מצוה לישב מנהג העולם, שבשעת תפילת ערבית מדליקים יותר תאורה מאשר בשעת אמירת האיכה והקינות. וכן בס' הלכות חג בחג (פ"ט) כותב שנהגו לכבות את האורות רק לאחר שמו"ע וקדיש "תתקבל", ולכאו' הלא צדקו דברי הגרא"י וועסטהיים הנ"ל, שצריך להיות להיפך. וחשבתי שאולי אדרבה, מזה שהשו"ע והפוסקים לא ביארו כלל כיצד נוהגים  בתפילת ערבית, מוכח מיניה שהמנהג היה לכבות את האורות ולהדליק נר אחד רק לאחר ערבית ולא קודם. דהנה מקור מנהג זה הובא ברא"ש תענית פ"ד ל"ח ובהגה"מ תעניות פ"ה ובמהרי"ל ובעוד פוסקים, וכ' דמקורו עפמש"כ באיכ"ר פ"א (א', א') שקרא הקב"ה למלאכי השרת ואמר להם: "מלך בשר ודם כשמת לו מת והוא מתאבל, מה דרכו לעשות? אמרו לו: "מכבה את הפנסין". אמר להם: "כך אני עושה, שנאמר "שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם", עכ"ד המדרש. ואולי י"ל שנהגו להתחיל מנהג אבלות זה רק משעת העיסוק בחורבן, היינו באיכה ובקינות, ולא קודם לכן בשעת תפילת מעריב, שאין בה שום איזכור לאבלות.