ההכנות לליל הסדר
מצה: לכל אחד שלש כזיתות {כזית הוא מידת אכילה שקבעו חכמים שאדם יכול להתקיים בו והוא 27 גרם} במצה שלנו בערך שלש מצות.
יין אדום או מיץ ענבים: לכל אחד ארבעה כוסות של רביעית שהוא שיעור שתיה כ86 סמ"ק (חצי כוס חד פעמי).
כרפס: שורש סלרי או תפוח אדמה.
מי מלח: מערבים מים ומלח.
מרור: חסה או חזרת.{יש לשטוף את החסה במים עם סבון, בגלל חשש חרקים}.
חרוסת: הכנת החרוסת: מרסקים תפוחים, שקדים, אגוזים, קינמון, זנגביל ומערבים אותם בתוספת יין.
זרוע: צולים על האש חתיכת עוף (כנף או שוק).
ביצה: צולים על האש ביצה מבושלת עם קליפה. 

 

עורכים שולחן מפה לבנה כמו בשבת וחג מכינים את קערת הסדר וכסאות נוחים למצוות הסיבה.

 

סדר הקערה המסורתית (לפי כיוון השעון, מלמעלה) מרור, זרוע, חרוסת, חזרת, כרפס, וביצה. 
במקום המיועד מניחים שלוש מצות. 

חשוב מאוד שלכל אחד תהיה הגדה של פסח, ומומלץ לוודאות שיהיה לכולם נוסח הגדה אחיד!

ליל הסדר: 

נקרא כך משום שחכמינו קבעו לו סדר מיוחד, כדי שהבן ישאל מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, ויענו לו, עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ד' משם ביד חזקה. וזה עיקר חיובינו בליל הסדר, להכיר את נס היציאה ממצרים בידו החזקה של בורא העולם.מיד כשחוזרים מבית הכנסת, מתחילים את עריכת הסדר, כדי שכולם ישתתפו בו.

סדרו: קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה.

קדש: כל אחד מוזג לשני יין, (העניין שלא מוזגים לבד משום דרך חרות, שמישהו אחר מוזג) ומקדשים כמו בשבת בתוספת נוסח חג הפסח ושותים בהסיבה. מייסב לצד שמואל.
ורחץ: נוטלים ידיים כמו לסעודה אך בלי ברכה (כל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילה בלי ברכה). 
כרפס: לוקחים תפוח אדמה {פחות מכזית (כזית 27 גרם) כדי לא להתחייב בברכה אחרונה} טובלים במי מלח ומברכים בורא פרי האדמה, ומכוון בברכה לפטור גם את המרור ואוכל בלי הסבה.
יחץ: חוצים את המצה האמצעית מתוך השלוש, את החלק הגדול מצפינים לאפיקומן,
מגיד: מוזגים כוס שני כמו הראשון, ואומרים את ההגדה. שואלים מה נשתנה (וגם אם אין ילדים), כשמסיימים שותים את היין בהסיבה. {מנהג הספרדים לא לברך הגפן}
רחצה: נוטלים ידיים ומברכים ברוך אתה ד'... על נטילת ידים.
מוציא מצה: לוקח את שלוש המצות ומגביהם ומברך שני ברכות: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם הַמּוצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.מחלקים לכל המסובים קצת מהמצה העליונה והאמצעית, ויאכלו כזית (ישלימו במצה אחרת, כדי שיהיה לכל אחד כזית)  תוך כדי אכילת פרס, שהוא זמן אכילה (עד 9 דקות) ואוכלים בהסיבה.
מרור: כל אחד לוקח כזית מרור (עלה חסה) מברכים בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרור. ואוכלים ללא הסיבה.
כורך: לוקחים כזית מצה וכזית מרור כורכים יחד אומרים "זכר למקדש כהלל" ואוכלים בהסיבה.
שולחן עורך: אוכלים סעודת חג כבני חורין.
צפון: לוקחים מהמצה שהוצפנה לאפיקומן, מחלקים לכל אחד קצת, {כל אחד ישלים לעצמו לכזית} ואוכלים בהסיבה, אכילה זו צריכה להיות לפני חצות (12:40). אחרי אכילה זו לא אוכלים יותר עד הבוקר, כדי שיישאר טעם המצה. 
ברך: מוזגים כוס שלישית, מברכים ברכת המזון, בסיום מברכים הגפן ושותים בהסיבה.
הלל: מוזגים כוס רביעית, אומרים עליו את ההלל בשמחה, ושותים בהסיבה. (אחר השתיה מברך ברכה אחרונה).
נרצה: מסיימים ההגדה, לשנה הבא בירושלים. 

יום טוב: 

יו"ט אסור במלאכה כשבת, אך הותר בו בישול לצורך אוכל נפש לאותו היום. אמנם השנה יו"ט ראשון חל בשבת, ואסור בו גם בישול כבכל שבתות השנה, אך שביעי של פסח שהוא יו"ט אחרון, חל ביום ששי ומותר בו הבישול. {האופן בו הותר הבישול ביו"ט (גם לצורך אוכל נפש), הוא באש שהדליקו קודם כניסת החג, או להעביר אש מאש כזו, אך להבעיר אש ביו"ט אסור, וכן אסור להנמיך ואו לכבות}.

עירוב תבשילין: 

אסור לבשל ביו"ט עבור שבת שלמחרתו (כמו השנה), ובכדי לבשל יש לעשות עירוב תבשילין, עירוב זה עניינו שמתחילים את הבישול לשבת כבר בערב החג. ובחג ממשיכים לבשל לצורך השבת, לתבשיל שמכינים לשבת בערב החג קוראים "ערוב תבשלין". "ערוב תבשילין" מערב את המאכלים שהוכנו לשבת בערב החג, עם המאכלים שהוכנו לשבת בחג עצמו. את התבשיל הזה אוכלים, כמובן, בשבת.

עבור העירוב יש להכין מזון מבושל (בשר או דגים בנפח של 27 סמ"ק לפחות) וכן לחם או חלה (ובפסח מצה) ומברכים: 
"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב", 
ואומרים את נוסח עירוב תבשילין. נוסח ה"עירוב" מובא בשפה הארמית. תרגומו הוא: "בזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". 
מי שאינו מבין את הנוסח בארמית, יאמר אותו בשפה המובנת לו. 

ספירת העומר:

סופרים במשך חמישים יום, ממוצאי יו"ט ראשון של פסח עד לחג השבועות, בברכה כפי הנוסח המופיע בסידור.

כל שאלה ביהדות אפשר לפנות : 
הרב גבריאל נחמני 0504119327הגב' 
שרה הקלי 0504119353
הג' שושנה שם טוב 0504119479
לשיעורים הרצאות חוגי בית לפנות ליעקב 0548414740
לשאלות בהלכה נתן להתקשר 24 שעות ביממה לקו ההלכה 0737246000

העלון לע"נ צביה רות בת ראובן הלוי ע"ה