שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

האם המרור צריך להיות מר

שאלה 

 

האם המרור צריך להיות מרור או שמספיק חסה כמו שקונים בחנויות, שאין בה מרירות?

 

אבי

 

תשובת הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א:

 

כתב בשו"ע הרב ( סי' תעג סעי' ל): "ואף על פי שהחזרת אין בה מרירות, מכל מקום כשהיא שוהה בקרקע מתקשה הקלח שלה ונעשה מר מאוד ומפני כך היא נקראת מרור ומצוה לחזור אחריה אף כשהיא מתוקה, לפי שמצות מרור היא זכר למה שמררו המצרים את חיי אבותינו בעבודת פרך והם נשתעבדו בהם בתחילה בפה רך על ידי פיוסים ונתנו להם שכר ולבסוף מררו חייהם בעבודה קשה, לכן יש לאכול החזרת שתחילתה מתוקה ורכה וסופה קשה ומר דהיינו כשהקלח שלה מתקשה כעץ ונעשה מר כלענה", עכ"ל. וכ"כ המהר"ם חלאווה (סו"פ כל שעה), ויסוד הדברים בירושלמי (פסחים פ"ב ה"ה). וכן פירש הב"י (סי' תעג) לפרש את דברי הרמב"ם דמצוה בחזרת אע"פ שהיא מתוקה, וכ"כ הלבוש (שם ס"ה) והחק יעקב (שם סקי"ח) והחיי אדם (כלל קל סעיף ג) והערוה"ש (שם סעיף טז) ועוד פוסקים.

ואמנם דעת הרידב"ז (על הירושלמי ברכות ריש פ"ו), המשמרת שלום (סי' לה סק"ב) והחזו"א (סי' קכד, על פסחים דף לט ע"א) נחלקו שעיקר מצות מרור היא להרגיש באכילה טעם מרירות, וכדברי הגמרא בפסחים (לט, ב) ד"כל שיש בו טעם מרור יוצאים בו וכל שאין בו טעם מרור אין יוצאין בו", ולדעת בחסה כמות שהיא, שהיא מתוקה ואינה מרירה כלל, אין יוצאין בה ידי חובת מרור, ולכן ישנם הנוהגים להוסיף לחסה גם חריי"ן.