מאמרים

מנוחת השבת

גם במנוחתו לא ישכנו ערלים

מתוך: שבת המלכה מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א



קובעים חכמינו זכרונם לברכה: גוי ששבת חיב מיתה, דהינו, גוי שהתאהב בנהגי השבת של העם היהודי וברצונו לחקות את העם היהודי בנהגי הליכות שבתם, וציוה לאישתו כי תכין את המאכלים וכל צרכיהם יום קודם השבת כמעשה היהודים, וכמו כן ציוה לה שביום זה ישבתו ממלאכה, שלא להבעיר אש, לא לבשל, לא לכבס, אלא לנוח כמצות השבת – הרי שגוי זה קנס על עצמו מיתה ומן השמים ימיתוהו.

והסיבה לכך היא:

יום השבת הוא יום המפגש של האב עם בניו, המלך עם בני ביתו, ואם כן, מי יעז ליכנס לאולם המפגש אחר שאינו קרוא ומוזמן, הלא הזר הקרב יומת!

חיזוק הקשרים

שביתת המלאכה ביום השבת אינה גזרה יבשה ללא תכלית. צווי זה מחיב יום חופשה לצורך חיזוק הקשרים בינינו לבין האלקים – בורא כל העולמות, והצורך בחיזוק זה נצרך הוא מאוד, שהרי החיים השוטפים בטרדותיהם את מוחות ולבות בני האדם עשויים להשכיח מאיתנו את היקר לנו – אבינו שבשמים, ועלול קשר זה שבינינו לבינו לדעוך ולהעלם מצדנו בזרם השוטף של רבוי מקרי החיים. לכן, כדי שלא נשכח את העיקר ונשקיע עצמנו בטפל, עלינו להיות פנויים יום אחד ולראות את כל מלאכתנו כאילו היא עשויה למען נפנה מחשבותינו ונרכזם באהובנו ואוהבנו החפץ להשתעשע בנו כאב המשתעשע בבנו יחידו האהוב עליו מכל, וכנאמר (מלאכי א, ב-ג): "אהבתי אתכם אמר ה'. ואמרתם במה אהבתנו? הלא אח עשו ליעקב נאום ה' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי"