שאלה מעשית: בבית הסבא של מרדכי היה תנור נפט ישן שבו חיממו את הבית בחורף, כשהגיע מרדכי לבקרו בשבת התלבט האם מותר ליגוע בו כשהוא דולק, אכן, מה הדין ומדוע?

תשובה: מותר, אם לא יבוא להזיזו. והמקור לכך הוא מה שכתב הרמ"א "כל מוקצה אינו אסור אלא בטלטול, אבל בנגיעה לחוד שאינו מנדנדו, מותר. ולכן מותר ליגוע במנורה שבבית הכנסת שהנרות דולקות עליה, או בתנור שדולק בו אש. והוסיף על כך המשנה ברורה שאפילו בתנור המיטלטל ואפילו בשעה שדולק בו אש מותר ליגע בו, כל זמן שאינו מטלטלו בנגיעה זו. (ש"ח ב' משנ"ב סק"ט)

 

שאלה מעשית: בשבת הגדול כשהלך אברהם ברחוב, מצא מושב של כסא שהשליכוהו ברחוב, כיון שיומיים קודם לכן נשבר מושב הכסא בביתו רצה אברהם לקחתו, אך הסתפק האם הוא מוקצה או לא. מה הדין, ומדוע?

תשובה: אכן חששו מוצדק והמושב הוא מוקצה. המקור לכך הוא מה שכתב השו"ע "חתיכת חרס שנשברה בחול מכלי וראויה לכסות בה כלי, מותר לטלטלה, אפילו במקום שאין כלים מצויים שם לכסותה בה, ואם זרקה לאשפה מבעוד יום, אסור לטלטלה, כיון שבטלה מהיות עוד כלי". וכתב בביאור הלכה שנראה שמה שהזכיר השו"ע שזרקה לאשפה אינו בדווקא לאשפה, אלא אפילו אם זרקה מפתח ביתו לרחוב הרי זה אסור. (שח ז', ביאוה"ל לאשפה)

 

שאלה מעשית: כשסיימו את סעודת השבת בביתו של נחום, שאלה אותו אשתו האם  מותר לה להוציא את הסיר הריק שהתבשל בו הבשר למרפסת, או שמא הוא מוקצה, אכן, מה הדין ומדוע?

תשובה: מותר. והנימוק לכך הוא, לפי שכתב השו"ע שכלי שמלאכתו להיתר, מותר לטלטלו אפילו אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלו. וכתב המשנה ברורה שקדרה שמלאכתה הוא לבישול ורק לפעמים משתמשים בה להחזיק מים או פירות, הרי היא גם כן בכלל כלי שמלאכתה לאיסור, אם לא שיש בה קצת מהתבשיל. והוסיף הביאור הלכה בזה שלענין קדירה נראה שאף אחר שפינו ממנה את התבשיל לגמרי, מכל מקום אם היא עומדת בבית מותר לטלטלה ולסלקה לחוץ, כיון שהוא כגרף של רעי. [וכן פשוט שאם צריך למקומה מותר לטלטלה]. (ש"ח ד' משנ"ב סק"כ וביאוה"ל שם)

 

שאלה מעשית: ילדיו של צבי שיחקו ביום שישי במרפסת הפתוחה בביתם, כשסיימו השאירו את המשחקים על הריצפה, בצהרי יום השבת החל לפתע לרדת גשם ואז נזכרו הילדים במשחקיהם הפזורים במרפסת, הם מיהרו להכניסם הביתה כדי שלא יתקלקלו מהגשמים, אולם את התוף החדש הבינו שאסור לטלטל מאחר שהוא מוקצה משום כלי שמלאכתו לאיסור, צבי ניסה בכל זאת למצוא פתרון איך יוכל להכניס גם את התוף הביתה, לאחר מחשבה מעמיקה עלה במוחו רעיון להניח פרוסת עוגה על התוף, ואגב הכנסת העוגה יכניס גם את התוף. מה הדין בזה, ומדוע?

תשובה: אסור. רק בהפסד מרובה אפשר להקל ע"י עצה זו. והמקור לכך הוא ממה שכתב השו"ע "יש מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אפילו מחמה לצל, על ידי הנחת תינוק או ככר", והוסיף המשנה ברורה שכן הוא הדין גם אם נתן שאר חפצים המותרים עליהם. אלא כתב שדעה זו היא דעת הרא"ש, והרבה מהראשונים חולקיו עליו בזה, וסוברים שלא התירו חכמים לטלטל על ידי הנחת ככר או תינוק, אלא במת בלבד, ולא בשאר דברי מוקצה אף שהוא כלי. וכן הכריעו להלכה הרבה מהאחרונים. והוסיף בשער הציון בשם הגר"ז שבהפסד מרובה יש מקום להקל כהרא"ש. (ש"ח ה' סקכ"ו שעה"צ כד)