פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 82

שאלה מעשית: כשחזר יעקב בשבת מהישיבה לביתו הגישו לו כוס מים עם קוביות קרח, יעקב שרצה שהקרח ימס מהר ויקרר היטב את המים לקח כפית, והחל לרסק במרץ את הקוביות שבכוס. אביו שראה במעשיו הציע לו לבדוק תחילה אם מותר להמיס באופן זה. אכן, מה הדין ומדוע?
תשובה: יש בזה שתי דעות. כתב השו"ע (שכ, ט יג) השלג והברד אין מרסקין אותם, כלומר שאסור לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיהם, אבל נותן הוא לתוך כוס של יין או מים והוא נמוח מאליו ואינו חושש. וכתב המשנה ברורה (לג, לט) דכיון שלא עשה מעשה בידים לא גזרו בו חכמים, ויש מתירין אפילו לרסק בידים לתוך הכוס. והטעם כיון שנתערב במה שבתוך הכוס ואינו עומד בפני עצמו לא גזרו בו כלל.

פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 86
שאלה מעשית: בני משפחת כהן התארחו בשבת בבית הבראה. בסעודת הבוקר נפלה מידו של אחד המלצרים קערת פלסטיק גדולה ובה קוביות קרח. הילדים שבמקום החלו לדרוך להנאתם על קוביות קרח ולרסקם, משרצו ילדי משפחת כהן להצטרף אליהם, אמר להם אביהם כי אינו בטוח שמותר לעשות זאת בשבת. אכן מה הדין בזה ומדוע?
תשובה: אסור. מקור הדין כתוב בשו"ע (שם) השלג והברד אין מרסקין אותם, כלומר שאסור לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיהם. וכתב המשנה ברורה (לג לט) שדבר זה דומה למלאכה שבורא מים אלו ואסור מדרבנן. וטעם נוסף בדבר גזירה שמא יסחוט את הפירות העומדין למשקין.
וכתב עוד השו"ע דורס שלג ברגליו ואינו חושש. וכתב המשנה ברורה שאף אם השלג נימוח וזב על ידי זה מותר כיון שהוא אינו מתכוין לזה. והט"ז כתב כיון שהוא דבר שאי אפשר ליזהר בו לא גזרו חכמים, ושתי ההיתרים הללו לא שייכים במקרה ששל השאלה.
 

פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 81
שאלה מעשית: אמו של צבי היתה רגילה בעצת הרופא  לשרות שזיפים יבשים למשך מספר שעות ואחר כך לשתות את המים, ודבר זה עזר לה להקלה מהעצירות שסבלה ממנו. פעם אחת טעם צבי את המים האלו וטעמם היה ערב לחיכו אחרי שהוסיף גם סוכר. ומידי פעם היה מכין לעצמו משקה כזה. שבת אחת הסתפק האם יכול בשבת לשרות עבורו שזיפים כעת כדי לשתות אחר כך את המים. הוא שאל את אביו לדעתו. אכן, מה הדין ומדוע?
תשובה:  הדבר אסור. ומקור הדין: כתב השולחן ערוך (שכא, יח) אין שורין את החילתית לא בפושרין ולא בצוננין שדרך לשרותו לרפואה. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ע"א) ששותין מי השריה ליוקרא דליבא. ובבה"ל (ד"ה שדרך) הביא שהשו"ע כתב טעם שדרך לשרותו לרפואה. ובגמרא מבואר טעם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, והחילוק בין הטעמים שאפילו אם הוא מתכוין בשרייתו לשתיה בעלמא גם כן אסור מטעם זה.
 

פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 86
שאלה מעשית: בבנין שגר בו אליעזר התגורר גם אדם מבוגר שנהנה לספר לאליעזר על הווי החיים שלו כשהוא היה צעיר. פעם אחת סיפר לו שבילדותו כשהיה לכלוך על הקרקע שבבית, היו מכסים אותו בעפר. ובשבת היו משתמשים בעפר שהיו מייחדים אותו לפני שבת ומייחדים לו מקום. רק שבקיץ היה העפר המוכן מתקשה והרבה פעמים היה הופך לגוש. הפסיקו אליעזר בשאלת "מה הבעיה הלא הייתם יכולים לפוררו סמוך לכיסוי", שכנו שהיה תלמיד חכם החל להתווכח אתו אם מותר לפורר עפר באופן זה. אכן, מה הדין ומדוע?

תשובה: אסור. לפי שההיתר של לאלתר נאמר רק באוכל! מקור הדין: כתב הרמ"א (שכא, יב) שאם חותך דק בשביל לאוכלו מיד מותר, כמו שמצינו לענין מלאכת בורר שלאכול מיד מותר. וכתב המשנה ברורה (ס"ק מ"ד) שהטעם דלא שייך שם טחינה כשמחתך בסכין אלא בטוחן להניח אבל כדי לאכול מיד ודאי שמותר, שהרי לא אסרו על האדם לאכול מאכלו בחתיכות גדולות או קטנות, א"כ זהו דרך אכילתו בכך. ועוד כתב המשנ"ב שהמפרר צרור עפר חייב משום טוחן.
 

פרטים
קטגוריה: הליכות עולם
כניסות: 78
מקבץ מסודר זה נועד, בכדי להעשיר את הידיעות ולשמח את הלבבות בצוותא חדא על שולחן שבת קודש בסעודות השבת בחיק המשפחה, במסגרת זו נערכו לפי סדר נושאים מעניני השבת, כל מדור כולל שבעה פסקי הלכות הנוהגות כשהם מסודרים בלשון זכה וברורה, ליקוט קצר מדברי חז"ל בגודל מעלת השבת, ולקט מהנהגותיהם הטהורות של חכמי ישראל לדורותיהם.

בטוחנו, שמדור זה ינעים לכם את סעודות השבת, ויתרום להעשיר את ידיעותיכם בהלכות שבת, ולמלאות את אוצרכם הטוב בעסיס דברי חז"ל הקדושים, ובטוב טעם מהנהגותיהם של גדולי האומה ז"ל.