אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

שיעורי תורה בשבת

"ויקהל": שיעורי תורה בשבת

* חז"ל מזרזים אותנו, בעקבות פרשת השבוע, להקהיל קהילות ברבים בכל שבת ולהשתתף בשיעורי תורה שבתיים אלו * מדוע אין מספיק שיעורי תורה בשבתות אחר הצהריים בעירנו? האם אנו עוברים על הלכה מפורשת ב"שולחן ערוך"? * סקירה על שיעורי התורה השבתיים באלעד, זמניהם, ענייניהם ומוסריהם, בתקווה להרחבת המעגל * הרב ש.ב. גנוט כותב על ההלכה הפסוקה, חידושי התורה בשבת, מנוחתם של תלמידי החכמים ותורתם של "בעלי הבתים", "שינה בשבת תענוג" ו"שינון בשבת תענוג" *

קהילת "הליכות עולם" באלעד, השעה 3:30 בצהריים ושבעים- שמונים יהודים יושבים, בבגדי שבת יפים ונאים, מדושני עונג, לאחר סעודת השבת ושנת הצהריים, מקשיבים נכחם אל הרב, המרצה בפניהם דברי תורה ודעת, הלכות שבת ותוספת של דברי מוסר והתעוררות לחיזוק הבית היהודי, מתוככי לקחי פרשת השבוע.

בכל שבת בשעות הצהריים, לאחר סעודת שחרית ולפני הסעודה השלישית, התאספו אלפי יהודי בגדד, אנשים נשים וטף, לבית הכנסת "צלאח לזגירי" בעיר. במשך כשלוש שעות רצופות היה החכם, רבנו יוסף חיים שמו, דורש את דרשת השבת, בה שזר דברי תורה על הפרשה, הלכות שונות ונחוצות בשילוב מאמרי חז"ל, סיפורים נאים ומשלים משובבי לב ונפש, שהחדירו דרך הסיפורת והמשל את ההלכה אל כל השומעים. לאחר הדרשה הארוכה מאד והמרתקת מאד, התפלל הציבור כולו ת תפילת מנחה מתוך התרוממות הנפש, ולאחר מכן היו מלווים כולם את הגאון עד לביתו, ומשם פנו אל הסעודה השלישית. קבצי ואוספי דרשותיו של החכם, רבי יוסף חיים, נאספו ובאו עלי ספרו הגדול "בן איש חי", וגם אל יתר ספריו המתוקים והחשובים, "נפלאים מעשיך" ו"בן יהוידע", "בן איש חיל" ו"מקבצאל", "בניהו" ו"רב פעלים" ועוד. כארבעים חיבורים שנדפסו כבר ועוד כ- 80 חיבורים שעדיין לא ראו את מכבש הדפוס. כזאת היתה שבתם של יהודי בגדד, בדיוק כדין המובא בגמרא, בטור ובשולחן ערוך.

חז"ל למדו מפרשת השבוע: שיעורי שבת

--מדוע נזכרנו דווקא השבוע בשיעורי התורה השבתיים?

שימו לב לדברי מדרש תנחומא בפרשתנו, אותו מצטטים כל ספרי ההלכה (בסימן רצ"א): "ויקהל משה"- בעלי אגדה היו אומרים, מתחילת התורה ועד סופה, אין בה פרשה שנאמר בה קהילה בראשה, אלא פרשה זו בלבד. ולמה? כך אמר הקב"ה למשה: "רד ועשה לי קהילות גדולות בשבת, כדי שילמדו כל הדורות הבאים אחריך להקהיל קהילות בכל שבת, להיכנס בבתי כנסיות ובתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים". דבר אחר: אמר להם הקב"ה לישראל "אם אתם נקהלים בכל שבת ושבת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וקורין בתורה ובנביאים, מעלה אני עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי". כותב על כך מרן ה"בית יוסף": "ומכאן סמכו בכל תפוצות הגולה להתקבץ בבתי כנסיות לקרות מקרא ולדרוש בדברי אגדה אחר סעודת שחרית".

הטור כותב לנו שנרבה באכילת פירות ומגדים בכל יום השבת, כדי להשלים מנין מאה ברכות. והוא ממשיך וכותב: " ואם רגיל בשינת הצהרים אל יבטלה, כי עונג הוא לו. ואחר השינה קובעין מדרש, כדאיתא במדרש אמרה תורה לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם! כשיכנסו ישראל לארץ, זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי?". אמר לה: "יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולין לעסוק בך". על כן צריך שיקבעו מדרש להודיע לעם את חוקי האלוקים ואת תורותיו, ואסור לקבוע סעודה בזמן בית המדרש, כדאיתא בגיטין (לח, ב) אמר רבה בגלל שלשה דברים יורדים בעלי בתים מנכסיהם, ואחד מהם שקובעים סעודה בשבת בזמן בית המדרש".

השולחן ערוך פוסק לנו כך: "אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות בנביאים ולדרוש בדברי אגדה, ואסור לקבוע סעודה באותה שעה". וכתב הרמ"א: "ופועלים ובני ביתם שאינן עוסקים בתורה כל ימי השבוע, יעסקו יותר בתורה בשבת מתלמידי החכמים העוסקים בתורה כל ימי השבוע, והתלמידי חכמים ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתייה קצת, שהרי הם מתענגים בלמודם כל ימי השבוע". המשנה ברורה מסביר ש"הענין בזה כנכתב בירושלמי 'לא ניתנו שבתות ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה'. מפני שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בתורה בקביעות ובשבת הם פנוים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי". והוא פוסק לנו בנחרצות: "לפיכך אסור לו לפנות עצמו מדברי תורה ולקבוע סעודתו בשעה שדורשין בבית המדרש דברי תורה ברבים, אלא יקדים אותה או יאחר אותה. וזהו תוכחת מגולה לאותן האנשים שמטיילים בעת ההיא בשוקים וברחובות כי אפילו סעודת שבת שהיא מצוה אסור אז מפני בטול תורה, וכל שכן לטייל ולהרבות אז בשיחה בטלה, שאסור"...

הב"ח צועד צעד קדימה וקובע כי את השיעור השבתי צריך להקדיש דווקא ללימוד הלכות שבת,לפי סדר פרשת השבוע, ולתבל את השיעור ההלכתי בדברי מוסר. הוא כותב לנו כך: "קביעות מדרש אינו לדרוש באגדה, אלא לדרוש דינין והלכות, וכך משמע בילקוט ריש פרשת ויקהל, שאמר הקב"ה למשה עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת ולהורות לישראל איסור והיתר". הב"ח מצטער על כי "מקרוב נתפשט לדרוש כל דרשות באגדות ולא בדינים והלכות כל עיקר, נגד דת תורתינו, שעיקר הדרשה צריך שתהיה ללמד את חוקי האלוקים ואת תורותיו להורות הלכות שבת והאסור והמותר לפי מה שקורין בשבת בספר תורה, וגם להמשיך את לב השומעים באגדה המדריכם ליראת השם למנעם מחטוא לפניו יתברך ולתשובה, ולא שיכוין להראות את עצמו שהוא חכם ויודע לדרוש פסוק או מאמר בכמה פנים"...

לפי כל הדברים שלמדנו ונפסקו להלכה ללא שום חולק, ניסינו להבין מדוע בשעות אחר הצהריים של שבתות השנה (בחורף, וכל שכן בקיץ, כשהשבת ארוכה ארוכה), לא נערכים מספיק שיעורי תורה בכל רחבי העיר. יתכן שכאשר אין שיעור קבוע בבתי המדרשות, ניתן לאנשים עצמם להישאר בבתיהם, כי הרי אין שיעור בלאו הכי בבית הכנסת שלהם בשעה זו. אך מדוע הגבאים ועסקני הציבור ואחראי בתי הכנסיות לא מארגנים שיעורים המוניים לכולם? האם לא קראנו נכון את ההלכה הפסוקה?

יתכן מאד ששינוי הרכב האוכלוסיה החרדית גרמה להפסקת מערך השיעורים בשבתות. מדברי הפוסקים שהזכרנו אנו למדים כי "תקנת השיעורים" בשבת נתקנה דווקא לאנשי עמל ועבודה, המתרוצצים בכל ימות השבוע בעסקי עבודתם והתורה שואלת- זועקת: "תורה מה תהא עליה". ואולם כיום ישנם אלפי אלפי יהודים, שכל עסקם הוא בתורה ובלימודה, בכל שעות היום. כך שלבני תורה עצמם יתכן שלא תיקנו שיעורי תורה שבתיים והם נכללים בכלל שתלמידי חכמים צריכים לנוח יותר בשבת. אך כאשר מדובר באנשי עבודה ובעלי- בתים, שכל ימות השבוע עסוקים הם בעסקי חולין ופרנסה, בוודאי ובוודאי שצריך לקבוע בעבורם שיעורי תורה ביום השבת עצמו.
ואכן, כל אחד מאיתנו התגורר או התארח אי פעם בערים יהודיות, בהם ישנה אוכלוסיה של "בעלי בתים" ואנשי עמל ועבודה. בערים אלו פורחת לה "תקנת השיעורים" ובשבתות, בליל שבת ובשבת אחר הצהריים, נמסרים שיעורי תורה רבים ויקרים. גם באלעד, כך שמחנו השבוע לגלות, ישנם שיעורים רבים בקהילות, המורכבות בעיקר מאנשי עבודה ובעלי בתים יקרים וקדושים.

הקב"ה שואל את הנשמה שלנו

הקדמונים והפוסקים ז"ל מביאים את דברי הזוהר הקדוש, המפליג בגודל מעלת המחדש חידושי תורה בשבת. לדברי הזוהר הק', שָבָה הנשמה- יתרה במוצאי שבת למקומה והקב"ה בכבודו ובעצמו שואל אותה מה חידשת היום בעולם הזה. השל"ה הקדוש כותב: "ואשרי מי שעמלו בתורה ומייגע את עצמו לחדש איזה דבר חידוש בתורה הקדושה לפי האמת, שבחידוש זה בורא שמים החדשים וארץ החדשה, כמבואר בזוה"ק. ומה גם בשבת קודש, יום שיש בו מוסף, יש בו תיקונים גדולים בעולמות העליונים מחידושו יותר ויותר, ועושה כבוד גדול לאביו בגן עדן בשביל זה". וכתבו הפוסקים, וכך נפסק במשנה ברורה, שמי שאינו בדרגה לחדש חידושים בשבת, שילמד דברים חדשים בתורה שלא למד עד כה.

הגאון האדר"ת זי"ע, רבה של פוניבז', מיר וירושלים תובב"א, העלה על הכתב כל חייו חידושי תורה וכתב למעלה מ- 120 ספרים. האדר"ת מספר (בספרו "נפש דוד") כי תחילת דרכו בכתיבת חידושי תורה החלה בעקבות הלכה זו, שעל כל יהודי לחדש חידושי תורה בשבת. הוא ראה את ההלכה הזאת בילדותו, עוד בטרם היכנסו לעול תורה ומצוות וקיבל על עצמו לחדש בכל שבת לפחות דבר חידוש אחד. בשבת הוא חידש ובמוצ"ש העלה האדר"ת את הדברים על הכתב, וכך קנה הוא קניין נצח של כח ואפשרות לחדש חידושי תורה. גם אנחנו יכולים לעשות זאת. להתחיל את השבת עם קושיה חזקה, לחשוב עליה במהלך השבת ולומר במוצאי שבת להקב"ה ית"ש, דרך הנשמה- היתירה שלנו, מה העלנו בחכתנו. כדאי גם לרשום את החידוש, קטן כגדול, מיד במוצאי שבת, וקובץ על יד ירבה, חידוש מצטרף לחידוש.
בספר "בנין עולם" מחזק אותנו בגודל העניין ללמוד עוד ועוד בשבת והוא כותב כי מובא בקדמונים שלימוד של שבת שקול פי אלף (!!) יותר מלימוד תורה בימות החול. פי אלף!!

לסיכומו של דבר: למדנו הלכה פסוקה בטור ובשולחן ערוך, שמקורה מהגמרא, ושהביאוה כל הפוסקים ללא חולק, לפיה עלינו לקבוע לימוד/ שיעור קבוע בבית המדרש בשעות שאחר סעודת שבת (אחר שנת הצהריים) לסעודה שלישית. לא ברור מדוע לא מקפידים על כך כל החרדים לדבר ה' בימינו, ואולי יש מקום להקל בדבר לתלמידי חכמים העמלים בכל השבוע על תורתם, אך ל"בעלי בתים" בוודאי אין להקל בעניין. מסיבה זו שמחנו כולנו לראות שאכן, בהרבה הרבה קהילות בעירנו, ובהרבה קהילות המורכבות מאנשי עמל ועבודה, נמסרים שיעורי תורה בשעות קדושות אלו של שבת קודש. ואדרבה, זה הזמן להתחזק בעניין, להקים עוד שיעורים ולהשתתף בהם.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

לוח אירועים


תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת הפעוט אלעזר בן שרה בתוך שאר חולי ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

האתר לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל, אייל בן איריס תשורה הי"ד, גיל-עד מיכאל בן בת גלים הי"ד, יעקב נפתלי בן רחל דבורה הי"ד, וכל חללי צה"ל הי"ד ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 6016545

שבת נט