movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – ימי החנוכה

ב"ה

דבר החסידות – ימי החנוכה

     

מחלוקת בית שמאי ובית הלל

 

הבעש"ט ורבי נחמן מהורודונקא נחלקו בדברים מכבשונו של עולם. יום אחד שמע רבי נחמן אנשים בסביבתו מדברים סרה בבעש"ט, ויוכיחם בדרך משל:

"שני שרים רצו להנות את מלכם האהוב וגמרו ביניהם לעשות לו כתר יקר ונפלא. בסיום המלאכה פרץ סכסוך ביניהם במיקום שיבוץ אבן יקרה: האם בצד זה של הכתר או בצד השני.

שמע איש אחד מהמון העם ויבוא אליהם ויכריע כדברי אחד מהם. גערו בו שני השרים בנזיפה: אי לך שוטה! למה הנך מכניס ראשך בדברים שאינם לפי השגתך כלל? אנו מריבים בינינו מפני שאנו יודעים את מעלת הכתר ועבודתו המיוחדת וכל אחד נוטה להשלימו מכיוון אחר. אבל אתה מה לך ולדברים נשגבים שאינם מבינתך?"

("ממעיינות הנצח" – פרקי אבות פ"ה מכ"א)

 

~~~

ידועה המחלוקת בנוגע למספר נרות החנוכה (שבת כא, ב): "בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך . . טעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דב"ה דמעלין בקדש ואין מורידין".

וצריך להבין, מדוע בוחרים בית שמאי את הסדר של 'פוחת והולך . . כפרי החג' ואינם מעדיפים את הטעם ש'מעלין בקודש ואין מורידין'?

מבואר בספרים*: שמצינו כמה מחלוקות בין ב"ש לב"ה, שיסוד מחלוקתם היא אם "אזלינן בתר בכח" או "אזלינן בתר בפועל" – כלומר, האם מה שקובע הוא ה'בכח', הפוטנציאל של הדבר, או מה שקובע הוא רק מה שכבר קיים בפועל.

לדוגמא:

במשנה שלפני האחרונה בש"ס (עוקצין פ"ג מי"א) שנינו: "חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה? [כלומר ממתי נחשבות חלות הדבש כמו דבש, שהוא משקה המקבל טומאה] בית שמאי אומרים משיהרהר [=ממתי שחושב לרסקן. וי"ג: משיחרחר, פי' שיביא עשן להבריח הדבורים], בית הלל אומרים משירסק".

כלומר: לפי בית הלל נקבעת המציאות רק מה'בפועל', ולכן אומרים ב"ה "משירסק" כי רק אז נהפכות החלות למשקה בפועל. אבל לדעת ב"ש מספיק גם 'בכח' ולכן לדעתם ברגע שמהרהר להפוך את החלות למשקה (או לכל היותר 'משיחרחר') – זה כבר מספיק להיחשב כמשקה.

דוגמא נוספת:

במשנה הראשונה בש"ס חולקים התנאים עד מתי ניתן לקרות ק"ש של ערבית: "עד סוף האשמורה הראשונה [=עד שליש הלילה] דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר".

מפרש רש"י, שיסוד המחלוקת שלהם הוא בפירוש המילה "בשכבך"; לדעת ר' אליעזר פירושו "כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב", ולדעת חכמים ורבן גמליאל פירושו "כל זמן שבני אדם שוכבים".

מבאר הרבי: רבי אליעזר היה מתלמידי ב"ש ("שמותי הוא" – שבת קל, ב), ולכן הולך כשיטת רבותיו לפי ה'בכח' – ואם כן "בשכבך" פירושו כאשר בני אדם עוסקים לישכב, משא"כ רבן גמליאל שמתלמידי ב"ה היה (יבמות טו, א), וכן חכמים, הולכים לפי ה'בפועל' – שניתן לקרות ק"ש כל זמן שבני אדם שוכבים בפועל (ורק "כדי להרחיק את האדם מן העבירה" אמרו חכמים עד חצות).

על-פי-זה מובנת גם המחלוקת שלהם לעניין חנוכה:

ביום הראשון של חנוכה קיימים כבר בכח כל שמונת הימים, ולכן בית שמאי שהולכים לפי ה'בכח' – קבעו להדליק "כנגד ימים הנכנסין", כלומר הימיםשעומדים להגיע.

משא"כ בית הלל, שהולכים אחרי ה'בפועל' – קבעו להדליק "כנגד ימים היוצאין", כי ביום הראשון קיים בפועל רק יום אחד!

 

חנוכה שמח ושבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ו, בא שיחה ב סעיף ו-ז (עמ' 73-75. ובמתורגם ללה"ק עמ' 77-78). חשוב להבהיר שזוהי רק טעימה מהשיחה. ובשיחה מובאים עוד כמה וכמה דוגמאות וכן מבואר ה"צריכותא" שבהם (=מה מחדשים ב"ש וב"ה בכל אחת מהמחלוקות) – ע"ש ותמצא נחת, כי טוב האור ומתוק לעיניים.

בביאור שיטת ב"ש ע"פ חסידות (והשייכות בין חנוכה לפרי החג) – ראה מאמר ד"ה "ת"ר מצות נ"ח" ה'תשל"ח, י"ל ב"קונטרס חנוכה – תשמ"ז" ונד' בסה"מ מלוקט ח"ב עמ' יז ואילך. ועוד חזון למועד.

______________

*) ראה בית האוצר – להר"י ענגל – מע' א כלל כז. מע' ב כלל ב. לאור ההלכה – להרש"י זוין – "לשיטות ב"ש וב"ה" (ולא נתבאר שם הצריכותא). לקוטי שיחות ח"ז ע' 114 ס"ה ואילך (ושם, שזהו גם טעם פלוגתת ב"ש וב"ה (נדה פ"י מ"ח) בדין "הרואה יום אחד עשר". עיי"ש).

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 15811850

אתר השבת