movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

אדם שאמר שהיום ל"ג בעומר, האם יצא ידי חובת ספירה

שאלת מהרב ג. רבינוביץ' שליט"א

לכבוד הגה"צ רבינו שמואל ברוך גנוט שליט"א
אדם שנוהג לומר בספירת העומר: "לעומר", ולא "בעומר",
אם כן כשאומר לחבירו בליל ל"ג בעומר, לפני שספר ספירת העומר: היום ל"ג "בעומר".
לכאורה יוכל לכל הדיעות לספור אחר כך בברכה, כי הרי בזה שאמר ל"ג "בעומר", ולא ל"ג "לעומר",
גילה דעתו שאינו רוצה לצאת בספירה זה, שהרי דרכו לומר תמיד "לעומר", ולא "בעומר",
מה דעת הדר"ג שליט"א, ?
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.



תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א
לכבוד הרה"ג רבי גמליאל רבינוביץ' שליט"א מחבר ספרי 'גם אני אודך'
בני ברק
 
שלום וברכה
 
 
כמענה לשאלתו: איתא בב"י:"כתב הר"ד אבודרהם: כתוב במחזור ויטרי המתפלל עם הציבור מבעוד יום, מונה עמהם בלא ברכה, מימר אמר אם אזכור בלילה בביתי אחזור ואברך כדין ונמצא שלא בירכתי לבטלה, ואם אשכח הרי מניתי ימים ושבועות למצוה. אבל כתב הרמב"ם אם מנה ולא בירך יצא, וכן עיקר. ולפיכך צריך ליזהר מי ששואל אותו חבירו כמה ימי הספירה שיאמר לו 'אתמול היו כך וכך', שאם אומר לו היום כך וכך, נמצא שכבר מנה ואינו יכול לחזור ולמנות בברכה, ודוקא כשהגיע זמן הספירה, דהיינו בין השמשות. אבל אם שאל אותו מבעוד יום ואמר לו כמה יהיה לנו מהספירה זה הלילה יכול לומר לו כך וכך הם ואין בזה חשש", עכ"ל. וכ"פ השו"ע (תפט, ד): "מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו:  היום כך וכך, אינו יכול לחזור ולמנות בברכה; אבל קודם בין השמשות, כיון שאין זמן ספירה אין בכך כלום".
 
והט"ז כתב:"ונ"ל פשוט שאם שואלו חבירו כמה ימים בספירה והוא משיב כך ימים ולא מזכיר בתשובתו 'היום כך', ודאי לא יצא, דעיקר המצוה שיאמר 'היום כך', וא"כ צ"ל דמיירי כאן דוקא באומר היום כך". והט"ז האריך למעניתו שדין השו"ע אינו אלא לכתחילה ולזהירות בעלמא, אך ודאי שכשחברו שואלו מהו יום הספירה, אין כוונתו כלל לצאת י"ח והוי ככוונה הופכית שלא לצאת ויכול לשוב ולספור בברכה. ואולם הפוסקים (מג"א, א"ר ומאמ"ר ועוד, ומובא במשנ"ב) ס"ל דודאי אין כוונת השו"ע לכתחילה ולזהירות בעלמא, אלא דהכא הוא בגדר סתמא, וע"כ למ"ד מצוות א"צ כוונה יצא ידי ספירתו, ולענין ברכה חיישינן למ"ד מצוות א"צ כוונה. והחק יעקב ביאר ד"עוי"ל דאפשר דזה מיקרי כוונה, כיון שמתכוין עכ"פ לומר כמה ימי ספירה, ומצוותו הוא רק סיפור דברים בעלמא", עכ"ל.
 
והנה הנה אחד שאמר לחבירו "היום יום ל"ח", וכלל לא אמר את המילה "בעומר" או "לעומר", הלא כתבו הט"ז, המג"א וש"פ שיצא בזה ידי חובה ושוב אינו יכול לברך, ורק אם לא אמר "היום" יצא י"ח. וכן פסק המשנ"ב (סק"ח ובסקכ"א). והרי כולם סופרים עם הוספת "בעומר" או "לעומר", ובכל זאת אנו רואים שכבר אינו יכול לספור בברכה, וא"כ כל שכן במקרה הנידון, שאינו יכול לספור בברכה. וזאת ועוד שהרי כולם סופרים בברכה, ובכל זאת הדגיש האבודרהם שכיון שיוצא י"ח גם ללא ברכה, נחשב שפיר שכבר ספר ואינו יכול לשוב ולברך. והיינו משום דלזה חיישינן למ"ד מצוות א"צ כוונה, ובכוונה סתמית לספירה יוצאים י"ח וא"א לספור שוב בברכה.
 
והנה הביאה"ל (ד"ה שאם) כתב כך: "ומ"מ בעיקר הדין יל"ע טובא דדעת הגר"א דסעיף זה קאי רק אליבא דמ"ד מצות א"צ כונה, וכ"ה ג"כ דעת הפר"ח דלדידן דקי"ל דמצות צריכות כוונה, צריך לחזור ולברך [ולא ס"ל כדעת הרדב"ז לחלק בין דאורייתא לדרבנן וגם לא ס"ל התירוצים של ח"י בסקט"ו ושל מ"א בסק"ח]. ועוד נלענ"ד שאם היה זה בין השמשות והאיש הזה המשיב רגיל תמיד לברך דוקא בצאת הכוכבים מסתברא דבאופן זה הוי כמכוין בהדיא שלא לצאת ומותר לו לחזור אח"כ ולמנות בברכה. ולמעשה צ"ע", עכ"ל. ויל"ע מהו ההבדל בין הסופר בביה"ש, דשפיר יצא י"ח ובכ"ז כ' הביאה"ל דכיון דדרכו לספור בלילה, דיכול למנות בברכה, לבין הסופר ללא ברכה או שלא אמר "בעומר" או "לעומר", ומהי הסברה לחלק בין כשלא הגיע זמן הספירה לדידו (שאף שאפשר לצאת בביהשמ"ש, כדאיתא בתוס' במנחות ס"ו ובשו"ע, מ"מ הוא לא רוצה לספור אלא עד הלילה), לבין הסופר בדווקא לפי הנוסחה המקובלת, אשר בודאי ג"כ רוצה הוא לספור כהוגן, בברכה ועם הנוסחה המקובלת, וצ"ע.
 
וידידי הרה"ג ר' יוסף שלמה מאיר ציין שבראשונים ובאשכנז משמע שלא אמרו כלל מילת 'בעומר' או 'לעומר', שהמהרי"ל (מנהגים, ספירת העומר טו), כתב: " והיה מנהג במגנצא ששמש העיר היה מקבץ אליו בבית הכנסת כל הנערים אחר סיום התפלה, והיה מברך עמהם בקול רם. בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר שהיום יום אחד. והולך ומונה כן כל מנחה עד סוף השבוע. אמר שהיום שבעה ימים שהם שבוע אחד".וכן הרוקח (הלכות פסח סימן רצד) כתב: מברך לאחר כל תפלתו בלילה. בא"י אלהינו מ"ה אקב"ו על ספירת העומר שהיום יום אחד". ומשמע שלא הוסיפו כלל 'לעומר' או 'בעומר'. ואולם אכתי הדברים לא יעלו ארוכה לגבי העונה לחברו על מספר הימים, מבלי שבירך, וכנ"ל.
 
וכמובן שיש לחלק בפשטות בין ספירה בביה"ש שהיא בדיעבד וחסרון בעצם מעשה הספירה, לבין  מילת 'בעומר', שהיא ביטוי מושלם יותר לספירה, אך אינה דיעבד בעצם קיום המצוה, וע"כ כשסופר בביה"ש, שאז חסר בעצם הספירה, מסתבר יותר שאין כוונתו לספור כלל, אך כשהספירה עצמה טובה והספק רק בהנוסח, אזי כל שלא אמר בפירוש אמרינן שיצא יד"ח, משום שאז הרי ספר כיאות, וכל שמקיים מעשה ודאי, אמרינן שמסתמא גם כיון לצאת בו יד"ח.
 
ואולם לענ"ד חילוק זה אינו מספיק. א) האבודרהם עצמו מבסס את כל חידושו על מקרה שחברו שואלו בביה"ש מהו היום, ובכ"ז כתב בפירוש דיצא י"ח ושוב אינו חוזר לספור בברכה. וכן הדגיש השו"ע במפורש. ב) מלשון השו"ע (ס"ב), שכתב "המדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים, וכן ראוי לעשות", משמע שרק המדקדקים נוהגים שלא לספור בביה"ש, ושכן ראוי לעשות, אך גם בספירת ביה"ש יוצאים מדינא. (ועי' ביאה"ל). ג) גם אם אכן שאני זמן ביה"ש שהוא חסרון בעצם מעשה הספירה לבין חסרון הברכה והנוסח, שאינו כי אם לכתחילה, הלא כל בסיס הלכה זו היא שספירה זו אינה נחשבת לכוונה הופכית שלא לצאת בה, ובספירה בסתמא יוצאים י"ח. וא"כ כיצד מוכרע לחלק ברמת הסברא לבין ספירה בביה"ש, שאז ברור שהוא ככוונה הופכית, לבין ספירה ללא ברכה וללא הנוסח המועיל טפי, שאז נחשב הוא כסתמא, וצ"ע.
 
 
וידידי הרה"ג ר' ישי שנדורפי אמר סברה מעניינת בזה, שהנה בזמנם מקובל היה לספור בביה"ש, (וכמשמעות ד' השו"ע שהזכרנו, וכ"נ מד' השו"ע בס"ג, עי"ש). וא"כ אדם זה הפקיע את עצמו מסתמא דעלמא ואינו נוהג כמקובל, אלא סופר בלילה דווקא. א"כ כשאומר כעת, בזמן ביה"ש, את יום הספירה כמענה לחברו, זועק מתוכו שהוא הרי אינו סופר כמו כולם בביה"ש, אלא בלילה, וע"כ עצם מנהגו לספור בכל לילה בשונה מכולם, זה עצמו היפך הכוונה לספור כעת עם כולם, כי המנהג 'לא לספור כמו כולם' מביאו במחשבתו לרצות לא לצאת כעת בביה"ש,  ושפיר הדגיש הביאה"ל  ש"והאיש הזה המשיב רגיל תמיד לברך דוקא בצאת הכוכבים". ולפי"ז יתכן שבימינו שא"א אינו סופר בביה"ש, באמת לא תיחשב ספירתו בשעה זו ככוונה הופכית, משום שמחשבתו היא סתמית, ובסתמא יוצא י"ח, כפי שכל אדם סופר בסתמא בנוסח וברכה, ובכ"ז אם ספר ללא זה, יצא. ודו"ק והבן.
 
בברכת התורה
 
שמואל ברוך גנוט
 
 
 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17840587

אתר השבת