חומש ויקרא

דבר החסידות – פרשת ויקרא - תשפ"א

ב"ה

דבר החסידות – פרשת ויקרא

 

ליישב סתירת הרמב"ם

 

הרה"צ רבי צבי הירש מליסקא היה אומר:

הרבנים בדרשתם לפני פסח, טורחים ליישב סתירות בדברי הרמב"ם. ובכן אני מיישב סתירה ברמב"ם במעשיי, כדלהלן:

הרמב"ם פוסק להלכה את הדין של "בערב תאכלו מצות", וכן הוא פוסק גם להלכה את הלאו של "לא תגנוב".

ובכן, לעניים יש לפעמים 'סתירה' גדולה בין שני פסקי הרמב"ם אלה... אבל כאשר יבוא העני אלי – הרי אני מתרץ את הרמב"ם יפה יפה, שלא תהא שום סתירה ביניהם...

וזוהי הדרשה שלי לשבת הגדול.

 (ע"פ "ספורי חסידים – מועדים" (להגרש"י זוין), פסח, סיפור 295*)

____________________

*) ובהמשך לזה מופיע וורט מהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא (שם סיפור 296):

המחבר פותח את הלכות פסח (סי' תכ"ט) "שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום". כותב על כך הרמ"א "ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח". וקשה: מה ענין זה לזה שהרמ"א מסמיך לדברי המחבר "ומנהג..." בוא"ו החיבור?

אלא כך היא כוונת הרמ"א: מה איכפת לי אם תדרוש או לא תדרוש, העיקר שתקנה חטים לחלקם לעניים...

~~~

למה דווקא חומש?

בסיום פרשתנו, נאמרה פרשת "שבועת הפקדון"; שאם אדם הכחיש כסף שהיה חייב לחבירו (שהפקיד אצלו או גזל ממנו) ונשבע לשקר ואח"כ מודה וחוזר בתשובה, אז הדין הוא (ה, כד) "ושילם אותו בראשו וחמישיתיו יוסף עליו". כלומר, עליו לשלם לנגזל לא רק את הקרן אלא גם להוסיף חומש.

וצריך להבין, למה נקבעה תוספת חומש דווקא, כקנס לגזלן?

 

אלא:

הכלי יקר כאן מפרש, שהטעם לתשלום החומש הוא "לפי שהיו מעותיו בטלים אצלו". כלומר, בינתיים, בזמן ההכחשה לא יכל בעה"ב להשתמש ולעשות עסקים בכספו – לכן מגיע לו עכשיו עוד חומש כפיצוי.

ועל פי זה יש לבאר* מדוע הסכום הוא חומש דווקא:

במשנה (פאה פ"ח מ"ח) נפסק: "מי שיש לו מאתיים זוז – לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני". ואח"כ נאמר "מי שיש לו חמישים זוז והוא נושא ונותן בהם – הרי זה לא יטול".

המפרשים מסבירים: שכשיש לאדם סכום של מאתיים זוז – זה מספיק לצרכיו לשנה אחת, ולכן אינו נחשב עני לעניין צדקה. אבל אם הוא עוסק במשא ומתן – מספיקים חמישים זוז שלא להיחשב עני, כיוון שהם יכניסו לו עוד מאה וחמישים זוז במשך השנה.

ואם כן, שבמשך שנה אחת (12 חודשים) מרוויח אדם פי 3 מסכום ההשקעה – יוצא שבמשך חודש אחד מרוויחים רבע מסכום ההשקעה (שהרי רבע הוא חלק 12 מ-3).

ולכן קבעה התורה שמי שעיכב את ממונו של חבירו משלם חומש, שהכוונה ל"חומש מלבר" – רבע מהסכום**, כי מן הסתם עיכב הגזלן את ממון הנגזל לחודש (שזהו הזמן שמקובל לתת בתור ערכה עד לביצוע פסק הדין – שו"ע חו"מ ריש סי' ק), ולפי טעם הכלי יקר "לפי שהיו מעותיו בטלים אצלו" הרי יוצא מחשבון הנ"ל שביטול מעות לחודש הוא בדיוק רבע הסכום!      

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: הערה בלקוטי שיחות חלק ז, ויקרא שיחה ב, הערה 18 (עמ' 13. ההערה בלה"ק במקור). הרעיון לעיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא עמ' נה-ו. וראה בפנים השיחה בפי' ה"כלי יקר" איך מתאימים הדברים עם האמונה בהשגחה פרטית [תומצת ב"דבר החסידות" ויקרא תשע"ז].

 

______________

*)  לשון קדשו של הרבי כאן הוא: "וי"ל (לחידודי עכ"פ, אבל חד הוא כו')".

 

**) כלומר: קנס החומש הוא לא חמישית מהסכום (חומש מלגיו – מתוכו) שהם 20%, אלא חומש מלבר – מחוץ לסכום, דהיינו 25% – פיה"מ ב"ק פ"ט מ"ז. רמב"ם הל' גזילה פ"ז ה"ז.

 

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

 

תשובההעברה