פרטים

קטגוריה: תורה ומדע

פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 11:17

נכתב על ידי Super User

כניסות: 224

מתוך המאמר: "אז הקוואנטים זזים לפי פקודה מאלקים", מאת חגית כהן, פורסם ב"מקור ראשון", ב-19 בנובמבר 2004, על פרופ` בנימין פיין, עולה חדש מחבר העמים, שגילה כבר מזמן, שדרך התיאוריות המדעיות המתקדמות ביותר מגיעים למסקנה המדעית שה` מנהל את העולם, וגם כתב על כך את הספר "יש מאין" בהוצאת ראובן מס.

למזלנו, בישראל 2004 אין צורך לקרוא במחתרת את `יש מאין` מאת בנימין פיין, פרופסור אמריטוס בבית הספר לכימיה של אוניברסיטת תל-אביב. עכשיו, כשהוא אינו חייב עוד במתן הרצאות, לפיין (74) יש פנאי לזרוע מהומה בעולם המושגים הנורמטיבי, ולהטיל לעבר הקוראים כמה רימוני-הלם של ספֵק. המוסכמה העיקרית שהספר מנסה לערער היא ש"מדע וחילוניות הם רציונליים, בעוד דת היא א-רציונלית". פיין גם קורא תיגר על אחתהדוֹגמות המדעיות הקדושות ביותר, בטוענו ש"לא קיים חוק אבולוציה". יתרה מזו: הוא טוען כי במדע בכללותו לא קיימת חוקיות, וכי תיאוריה חדשה ופורצת דרך לא יכולה לצמוח מתוך ניסויים; תיאוריה כזו היא אך ורק הברקה אלוהית, בבחינת `יש מאין `. 
פרופ ` בנימין פיין, אתה טוען שלא רק שאין סתירה בין מדע לדת, אלא שלא ניתן להבין את המדע ללא היהדות. למה ? 
"היהדות נותנת הסבר רציונלי לכך שמדען יכול להצמיח תיאוריה מדעית יש מאין, לבנות סטרוקטורות חדשות לגמרי. כי לפי היהדות, מטאפיזיקה קודמת לפיזיקה. זאת לעומת המטריאליזם האי-רציונלי, שמניח כי החומר הוא מקור הכל, כולל יצירתיות ורגשות. תיאוריה מדעית משמעותית יכולה לצמוח רק כאשר השכל האנושי דבק לשכל האינסופי. שום תיאוריה לא יכולה לבוא לעולם מתוך השכל האנושי, שהוא סופי. את זה אומרים התנ"ך והרמב"ם ". 
אתה טוען שבמדע בלתי אפשרי לנסח חוקיות; יש רק חוקיות-לכאורה. זה לא שומט את הקרקע מתחת לכל העשייה המדעית ? 
"אני טוען שלא ניתן להגיע לחוקי היסוד של הטבע, כמו חוקי ניוטון ואינשטיין, מהיקש לוגי של ניסוי כלשהו או סדרת ניסויים. קרל פופר, מגדולי ההוגים במאה ה-20 וחילוני למהדרין, הודה שהעיסוק במדע הוא עניין מיסטי. גם אינשטיין אמר שמדע זה נס ". 
הדוגמה המפורסמת לכך היא הטבלה המחזורית, שנגלתה למנדלייב בחלום . 
"אכן, חשוב שנהיה מודעים למקרים כאלה כדי להתמודד עם הטענה ש`המדע הוכיח שאבד הכלח על הדת `".

אם תפוח נופל 
לא יהיה פרוע לנחש (אם כי זה לא הוכח אמפירית בשום ניסוי ) שבמילייה שלו נחשב פרופ` בנימין פיין לתימהוני במקצת. חבריו המדענים משוכנעים שהמדע אינדוקטיבי, כלומר שניתן להגיע לתיאוריה מתוך ניסויים והתבוננות. פיין, כאמור, זועק את ההפך, ולצורך כך הבהיל אל ספרו את עמנואל קאנט, שאמר: "התבונה האנושית אינהשואבת את חוקי הטבע מן הטבע, אלא מכתיבה אותם לטבע". כלומר, החוקיות העליונה של הטבע מצויה בתוכנו, ושם עלינו לחפש אותה . 
גם קרל פופר עמד על המסתורין שבמדע : "האינטואיציה של המדען היא יכולת מיסטית שלו לחדור אל טבעם של הדברים", אמר פופר . 
אז מה אתה מחדש לעומת פופר, שטען גם הוא לנִסִיוּת שבמדע ? 
"פופר מודה אמנם שבמדע קיים ממד רליגיוזי, אבל לא פותר את הבעיה, שנשארת בעינה: ההסתברות שתיווצרתיאוריה חדשה שווה לאפס. אני מכניס למשוואה את היהדות, וכך פותר אותה. אנחנו , היהודים, רואים ביצירתיות את אחד מצינורות ההשגחה. דווקא הגישה שהמקור למדע הוא חיצוני היא הרציונלית . 
"פוקויאמה, בספרו `קץ ההיסטוריה`, שואל מהו מקור ההתפתחות, ועונה – מדע, ידע מצטבר. אני מסכים עם פוקויאמה שהמדע הוא מקור ההתפתחות האנושית, אבל שואל מהו מקור המדע. התשובה שלי היא שאלוהים קובע מתי לתת את ההברקה המדעית ". 
לפי חוק הסיבתיות, אם תפוח נופל על שולחן אז נפילת התפוח היא הסיבה , והרעש הוא המסובב. אבל גם חוק הסיבתיות לא תקף בעיניך . 
"עוד במאה ה-17 הוכיח דיוויד יוּם שאי אפשר לגזור באופן הגיוני משום ניסוי. את יכולה לומר שמ -A נובע B, אבל ניתן לעשות רק מספר סופי של ניסויים. עקרון האינדוקציה לא תקף – הרי הניסוי המיליון ואחת יכול להפריך את התיאוריה. לכן, כדי לעשות ניסוי, אתה צריך קודם לצאת מתיאוריה. אריסטו וגלילאו ידעו את אותן העובדות הניסוייות שניוטון ידע – אבל לקח 2,000 שנה עד שניוטון ינסח את חוקי הכבידה. למה דווקא הוא? כי לניוטון היתה תיאוריה מִקדמית ".
אז מדען שמסרב להכיר בממד הרליגיוזי שבעבודתו – לא יגיע להישגים ? 
"אדם שזוכה להארה לא מוכרח להיות מודע לממד המיסטי ". 
אתה מייחס חשיבות עצומה לאדם, כיוון שהוא מכניס לעולם את אלמנט אי-הוודאות, האלמנט שאחראי להתפתחות של האנושות. זו חשיבה קבלית – האדם חיוני לבריאה לא פחות מאשר אלוהים . 
"האדם הוא נזר הבריאה והיצור הכי מורכב שיש. אי אפשר להשוות שום גלקסיות, מרשימות ככל שיהיו, עם האדם. האדם הוא הנס הכי גדול ".
לא כל האנשים נראים כמו נס. מה עם הרשעים ?
"ברגע שנוצר חופש הבחירה, האדם תכף לא שמע בקול אלוהים. הרע הוא חלק בלתי נמנע מחופש הבחירה ".

גם אינשטיין וסולובייצ`יק אמרו
אפשר לראות בספרו של פיין דו-שיח מלומד ונרגש עם אתיאיסט. אבל מה למדען ולסערת הנפש ? בילדותי ערך פרופ` קציר (נדמה לי שהוא היה בנו של אפרים קציר) לילדֵי כיתתי סיור במעבדת לייזר באוניברסיטת תל-אביב. עד היום אוחזת בי צינה לזיכרון חלוקו הלבן , עיניו הצוננות ותנועותיו הזוויתיות. פרופ` פיין `יוצא מהקווים` של הסטריאוטיפ . עיניו חמימות ועטו חוצבת להבות . 
פיין אינו מסתפק באינשטיין וקאנט, ומגייס לעזרתו גם את הרב קוק ואת הרב סולובייצ`יק, שאמר: "עוול מושרש בשחצנותו של האדם המודרני המתפרנס מכיבושיה של התרבות: זדון מעורה ביהירות השכל השמח בחלקו בסופיות ובזמניות, ואינו מכוון למקור השכליות. מלכות שמיים היא מלכות ההכרה האמיתית ". 
מצד אחד אתה טוען שהעולם שלנו לא דטרמיניסטי, כלומר `הרשות נתונה`, ומצד שני שכל מעשי האדם נקבעו מקדמת דנא . 
"פרופסור יוסף בן-שלמה העיר בעניין זה ש`ידיעת האל אינה גורמת למימוש אחת מהאפשרויות, אף על פי שהאל יודע בדיוק איזו מהן תתממש `. אני מביא גם את השקפתם של הרמב"ם ורבי עקיבא ". 
איך הקולגות שלך מתייחסים להשקפותיך על המדע ? 
פרופ` פיין מתקשה להסתיר את אכזבתו: "עם רובם בלתי אפשרי לדבר. הם לא מעוניינים במשהו שחורג מהעיסוק הענייני במדע. הם בתוך שִגרה חזקה של כנסים, שבתון וכתיבת מאמרים. מצד שני, קיבלתי הרבה תגובות מרבנים. הרב שלמה אבינר אמר שהספר שלי סובל מחיסרון אחד - הוא גרם לו ללכת לישון מאוחר, וזו פלישה לתחום הפרט... הרב יעקב אריאל העיר לי שיש להבחין בין התגלות אלוהית עקיפה, כמו זו של המדע, ובין התגלות ישירה – שהיא התורה ".

מה זאת בעצם נקודה
פיין מקווה שהספר שלו ישנה את התפיסה המדעית המקובלת. הוא במשא ומתן עם משרד החינוך , ואולי תצא מזה חוברת לתלמידים (סביר להניח שבחוברת כזו לא יופיעו וידויים אישיים שהופיעו בספר, כמו "יחסיי עם אשתי, בינה, החלו להידרדר"). יש כבר תרגום של `יש מאין` לרוסית, והתרגום לאנגלית בתהליך . 
פיין נשמע אופטימי למדי ביחס לסיכוייו להשפיע: "כאשר ניוטון יצר את חוקי הכבידה, חשבו שזה סוף המדע; שאת הכל אפשר להסביר באופן מכני. והנה באה המהפכה של אינשטיין בתחילת מאה העשרים . 
"מתיאוריית היחסות יוצא שהעולם נברא מנקודה. אבל כאשר ריכוז החומר גדול מאוד – כבר אי אפשר להשתמשבתורת היחסות, שמתארת את המָקרו, וצריך לקחת בחשבון את תיאוריית הקוואנטים, שמדברת על המיקרו. כיום יש התפתחות בתחום הזה של תיאוריה מאחדת: במקום חלקיקים מדברים על מיתרים במרחב של עשרה ממדים, והממד ה-11 הוא הזמן. בתיאוריה כזו אפשר לעשות סינתזה בין אינשטיין לקוואנטים. אני עצמי מאמין בתיאוריית המיתרים ".
קשה להבין את הפיזיקה המודרנית באופן מוחשי; היא מדברת בסמלים מופשטים .
"את הנקודה הקלאסית קל יותר לתפוש? אין לה שום גודל – לא רוחב ולא אורך. למיתר יש גודל מסוים. מיתר גםאמור לפתור את הקונפליקט הנצחי בין גל לחלקיק ". 
אז מה יש לך נגד חוקי האבולוציה ?
"לא רק חוקים יצרו את העולם, אלא גם רצון חופשי. אמנם בהתפתחות האבולוציונית יש אלמנט מכניסטי, אבל חופש הבחירה האנושי שולל התפתחות חוקית גרידא . זו בעצם נגזרת של היהדות, שגורסת גם השגחה עליונה וגם חופש בחירה ". 
בחטיבה האישית של הספר מתאר פיין בהרחבה את התקופה שבה היה סירובניק והקג"ב עקב אחריו . למרות הסכנות, הוא התעקש לארגן במוסקבה סימפוזיון יהודי. היו גם תקופות של רעב. האם הסטודנטים של היום לא נראים לו קצת מפונקים? "לא", עונה פיין, "הם מגיעים אחרי צבא , שם הם סיכנו את חייהם ". 

המקור : http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=2721

• קודם
• הבא