מז. חיוב סעודת פת - בשבת יש חיוב לסעוד סעודה ולברך
על לחם משנה כלומר את ברכת המוציא מברכים על שני
לחמים  שלמים וראוי לחלק לכל  אחד  מהסועדים פת בשיעור של כביצה על מנת שיאכל ובוודאי יצא ידי
חובה 29.

מח. לחם משנה -  אפשר לברך על כל סוגי הפת ובתנאי
שיהיה שלם וראוי לברך עליו המוציא כגון: לחמניות, חלות מתוקות כשאוכלים בקביעות סעודה, פיתות ,
ואפילו לחם שחור 30.

מט. פת קפואה - כגון חלה או פיתה, לכתחילה אין לצרף
חלה  קפואה  ללחם  משנה  אבל  בשעת  הדחק  כשאין אפשרות להשאיל  מהשכנים  אפשר להקל  ולצרף  פת
קפואה 31.

נ. קרקרים -  כשאין לחם  אפשר  לקחת קרקרים  ולברך
עליהם המוציא ולאכול כמות של שיעור קביעת סעודה
שהוא כמאתים עשרים גרם 32.

נא. לחם ובסקויט - אם יש חלה אחת ואין לחם אחר שלם
להשלימה אפשר לקחת קרקר שלם או ביסקויט ולצרף
אותו לחלה ולברך המוציא ולבצוע את החלה 33.

נב. לחם פרוס - בשעת הדחק כשאין לחם שלם אפשר לברך
על שתי פרוסות לחם על מנת לצאת ידי חובה של לחם
משנה 34.

נג. כשאין לחם - בשעת הדחק כשאין לחם אפשר לברך על
שני ביסקויטים שהם שלמים בורא מיני מזונות ולכוון
עליהם  כלחם משנה 35.

נד. נטילת ידיים בברכה- כשאוכלים לחם בשיעור שלושים
גרם יש ליטול ידים ללא ברכה ולכן אם ברך על נטילת 
ידיים צריך לאכול כשיעור כביצה שהוא כשישים גרם 36.

נה. אדם חולה - מי שחולה וקשה לו לאכול כביצה פת
יטול ידיים ללא ברכה ויאכל לפחות כזית פת 37.

נו. עונג שבת - אין חיוב  לאכול מאכלים ותבשילים שאינם
טעימים אלא לאכול רק מה שגורם לעונג שבת 38.

נז. דגים בשבת - אפילו שמצוה לאכול דגים ביום שבת מכל
מקום מי שאינו אוהב דגים אינו חייב לאכול דגים 39.

נח. סעודה שניה  -יש להכין מאכלים יותר משובחים
לסעודת הבוקר של יום השבת שסעודה שניה חשובה
יותר מסעודה ראשונה של ליל שבת 40.

נט. סעודה שלישית - לכתחילה עם לחם משנה, וכשקשה
אפשר להקל ולאכול כזית מיני מזונות  או פירות או בשר
או לשתות רביעית יין 41.

ס. שירי שבת -  נשים ובנות צריכות להיזהר ולא לשיר בקול ליד קרובים  כיון שההיתר לשיר שירי  שירי שבת 
שבת בקול רם הוא רק ליד בעלה וילדיה או אביה ואפילו
ליד אחיה יש שכתבו להחמיר 42.

סא. דיאטה -  הנמצאת בפיקוח תזונה, ואכילתה תגרום לה
צער ועוגמת נפש תאכל לפחות פת כשיעור לחיוב סעודת
שבת ומשאר המאכלים פטורה 43.

סב. ברכת המזון - יש להזכיר רצה בברכת המזון ואם שכחו
להזכיר בסעודה ראשונה או שניה צריך לברך שוב ברכת המזון אבל בסעודה שלישית אם שכח לומר רצה אין
צריך לחזור 44.

סג.
ספק אם הזכיר - בכל אחת מהסעודות אם יש ספק אם
הזכיר רצה אינו צריך לחזור שוב על ברכת המזון 45.

סד.
סעודה שלישית - אם נמשכה סעודה שלישית עד הלילה אפילו שיצאה שבת אומר גם כן רצה, ובכל מקרה שלא
הזכיר בסעודה שלישית רצה אינו צריך לחזור לראש 46.

סה. ראש חודש - במוצאי שבת שחל בו ראש חודש ונמשכה
סעודה שלישית עד צאת השבת צריך להזכיר בברכת המזון גם רצה וגם יעלה ויבוא ובדיעבד שלא הזכיר יצא
ידי חובה 47.

סו.
סעודה שלישית -  ראוי להתפלל תפילת מנחה לפני  סעודה שלישית. מכל מקום אם אשה תפללה אחרי הסעודה שלישית
יצאה ידי חובה של סעודה שלישית  ותפילת מנחה, בתנאי שהתפללה  בזמן הראוי לתפילת מנחה 48.

סז. תפילת ערבית של מוצאי שבת - מעיקר הדין אפשר
להתפלל תפילת ערבית מיד אחר השקיעה ולומר "אתה חוננתנו", אבל יציאת השבת ממש היא לפחות עשרים
דקות אחר השקיעה 49.

 הנסיון מוכיח
שילדים אוהבים חידונים על פרשת השבוע
וגם מבוגרים...
ולכן עצה טובה אחר הסעודה לערוך חידון
על מה שנילמד בשולחן שבת
וכל מי שעונה נכון מקבל ממתק
וגם מי שלא...

29. שו"ע או"ח סימן רעד סעיף א בוצע על שתי ככרות (שלימות), שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה. משנה ברורה שם ס"ק א כתב שזהו זכר למן דכתיב לקטו לחם משנה וגם ביו"ט צריך לבצוע על שתי ככרות. וגם הנשים מחויבות בלחם משנה שהיו . ג"כ בנס המן

30. פשוט, אין הבדל הלכתי אם אדם מברך על חלה או לחם ולכתחילה עדיף לברך על משהו שיותר טעים לכבוד שבת קודם. ולעניין חלות מתוקות יש לאכול בשיעור של . כמאתיים ועשרים גרם על מנת לברך המוציא ולהתחייב בברכת המזון

31. שו"ת צי"א חי"ד ס"מ, שפיר לצרף ללחם משנה חלה קפואה ואפילו לסעודה שלישית שו"ת יב"א ח"ח או"ח סל"ב, שש"כ ח"ב עמ' קצ"ו סעי"ב, שו"ת מנח"י .ח"ט סמ"ב

32. כל דבר שניתן לקבוע עליו סעודה והוא שלם אפשר לברך עליו המוציא כגון כעכים . או עוגות שמרים ביסקוויטים

33. ועדיף מאשר לחלק את החלה לשניים כיון שיש לברך על שלם ע"ע בשו"ת מנחת יצחק חלק י סימן כד אם נמצא לפניו לחם א' שלם אין לו עצה אחרת, ובודאי אם יכול לצרף אצל הלחם השלם עוד פת הבאה בכיסנין שלם, בודאי הוא טוב בשעת .("הדחק, וכמבואר באורך בדברינו במנחת יצחק (ח"ג סי' יג

34. משנה ברורה סימן רעד ס"ק ב כתב בשם החיי אדם אם אין לו פת שלמה אינו מעכב . ויכול לקדש אפילו על כזית פת וכן בחוט השני שבת ד עמוד קה

35. קיצור שולחן ערוך סימן עז סעיף יז שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן יג כשמקדש ביום בשחרית קודם הסעודה הקבועה ואוכל פת כיסנין, יש לקחת שתים שלמות. וכתב בשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קכז להוכיח כן שאפשר לברך על פת הבאה .בכיסנין בורא מיני מזונות וגם לצאת ידי חובת לחם משנה

36. על כזית פת נוטלים ידיים ללא ברכה כמובא בשו"ע או"ח סימן קנח סעיף ביש מי שאומר שאם אינו אוכל אלא פחות מכביצה, יטול ידיו ולא יברך. ובט"ז שם כתב ס"ק ג הטעם בב"י לפי שאין אוכל פחות מכביצה מקבל טומאת אוכלין ואיכא למימר דסתם הצריכו נטילה לאוכל פת ולא פלוג ע"כ לא יברך מספק אבל בפחות . מכזית מפורש בגמ' בסוכה שא"צ נטילה

37. בדיעבד די בכזית בסימן רצא ס"ק ב' כתב וי"א שאפילו בכזית יוצא ידי הסעודה ונכון להחמיר לכתחלה אם אפשר לו ומגן אברהם סימן תרלט ס"ק י', ובמשנה , ברורה שם ס"ק כ"ג, בשבת צריך לאכול כזית פת, בא"ח פרשת וירא אות ט"ז שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ד סעיף ל', וע"ע בפוסקים שהביא בשו"ת יביע אומר .חלק ו' או"ח סימן כ"ח שכתבו שנשים חייבות בשלש סעודות בשבת

38. שיש להתענג באכילה כדי לקיים מצוות עונג שבת ושבת לעונג ניתן ולא לצער, כתב בשו"ת הרשב"א חלק ה' סימן ג' שלא תיקנו חכמים ג' סעודות בשבת, אלא לכבוד .שבת ולענגו. וכיון דמצטער, אין לו עונג, ופטור

39. משנה ברורה סימן רמב ס"ק ב כתב טוב ליזהר שלא יפחות משני תבשילין גם טוב שיאכל בכל סעודה מג' סעודות דגים אם לא שאין נאותים לו לפי טבעו או ששונאן ושבת לעונג ניתן ולא לצער וכן בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רמב כתב טוב ליזהר לאכול דגים בכל סעודה אלא אם כן הדגים מזיקים לו לפי טבעו או ששונאם .שאין לו מהם עונג אלא צער והשבת לענג

40. שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"א סעיף ג' כבוד יום קודם לכבוד לילה, משנה .ברורה סימן רע"א ס"ק ט' מיני מגדים טוב יותר שיניחם לצורך סעודת היום

41. שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ"א סעיף ה' וביאור הלכה שם ד"ה נשים חייבות

42. בשו"ת משנ"ה חי"א סנ"ד כתב למחות בנשים המשוררות זמירות בשבת. וכן בשו"ת שרידי אש ח"א,סע"ז שו"ת דברי יציב אה"ע סל"ו, שו"ת צי"א ח"ז סכ"ח שציטט את דברי שו"ת באר שבע ראוי ונכון לכל אשה כשרה יראת ה' שלא תשמיע קולה בזמירות שו"ת שבה"ל ח"י סכ"ו, יש בזה גדר קול באשה ערוה אם היא מגביהה . קולה

43. כדין המצטער שפטור אפילו מאכילה בשבת וע"ע שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ח .סעיף ב'. ובילקו"י ד ה עמ' קעג"

44. שו"ע או"ח סימן קפח סעיף ו, וכיון שיש מחלוקת בראשונים אם יש חיוב פת בסעודה שלישית לכן אין צריך לחזור ע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן . כח ע"ע בהליכות עולם פרשת חוקת סעיף יא

45. בשו"ת יבי"א חלק ז אורח חיים סימן כח כתב מי שנסתפק אם אמר רצה והחליצנו , בברכת המזון של ליל שבת או של יום שבת שחרית, אין צריך לחזור ולברך בהמ"ז אבל אם קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב נכנס לבית הספק אם הזכיר רצה .והחליצנו או לא, יאמר שם ברכת אשר נתן שבתות למנוחה וכו' בשם ומלכות עכ"ל

46. .שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן כ

47. .כתב בשו"ת יחווה דעת חלק ג סימן נה, שאחר התחלת הסעודה הולכים בזה תמיד

48. וכן דין האיש כש"כ בשו"ע אורח חיים סימן רצא סעיף ב ובמשנה ברורה ס"ק יא ובמקום שקשה לו לקיים הסעודה לאחר מנחה יוכל אפילו לכתחלה לקיים הסעודה קודם מנחה אם הוא קודם זמן מנחה קטנה והזמן הראוי לסעודה שלישית ולתפילת מנחה שהוא חצי שעה אחר חצות יום עיי"ש

49. תפילת ערבית וההבדלה אינן קשורות זו בזו ואפשר להתפלל ולהבדיל כל אחת בזמן .אחר ואין בזה עכוב