פרטים

קטגוריה: Uncategorised

פורסם ב15 פברואר 2021

כניסות: 5813

חכמים אסרו להשתמש בתרופות ולעשות כל צרכי רפואה
בשבת אבל כשיש סכנת חיים התירו לחלל שבת לרפואת
החולה ולעשות כל הדרוש לו, הכל לפי הענין, והחולי
ובמקרה של ספק יש לשאול רב מורה הוראה.1

א) חולה שיש בו סכנה - כל חולי פנימי שיש בו סכנת פיקוח
נפש ואפילו שיש ספק אם קיימת סכנת חיים מותר לחלל
שבת לרפואתו.2

ב) חולי שאין בו סכנה - כשאדם נופל  למשכב מחמת חולי או
כאב, הוא נחשב כחולה שאין בו סכנה שמותר לעשות לצורך
רפואתו איסורי דרבנן בשינוי או לומר לגוי שיעשה כל הדרוש לרפואתו.3

ג) תינוקות וילדים - ילדים וקטנים אפילו הבריאים מוגדרים
כחולה שאין בו סכנה, שיש אפשרות לעשות בשבילו איסורי
דרבנן בשינוי ויש מספר דעות בפוסקים עד איזה גיל:

1) עד גיל שנתיים או שלוש
2) עד גיל תשע או עשר
3) עד גיל שלוש עשרה שנים

ויש שכתבו כל זמן שאינו אוכל לבדו נחשב כחולה שאין בו
סכנה. ובמקרים שהתינוק מוגדר כחולה שיש בו סכנה מותר
לחלל אפילו באיסורי דאורייתא.

ד) כאבי בטן - -  תינוק הסובל מכאבי בטן חזקים או
שיש לו חום גבוה או התכווצויות דינו כחולה שיש בו סכנה
ומחללים עליו את השבת אפילו במלאכה מדאורייתא

ה) אבקת  טאלק  - מותר  להשתמש  בשבת  באבקת  טאלק
שאינה רפואית ונועדה לספיגת זיעה

ו) אלכוהול -  מותר לנקות כל מקום בגוף באלכוהול ויש
להזהר שלא לסחוט את הצמר גפן.7

ז) אנגינה - כשהתחילו טיפול אנטיביוטי  באנגינה, מותר 
להמשיך בטיפול האנטיביוטי גם בשבת.7

ח) אקמול -  כשיש לתינוק  כאבים או כשיש לו חום מותר
לתת לו פתיליות, כדורים  וסירופ ושאר  תרופות
אבל   למבוגר יש להחמיר ולאסור אלא אם כן הוא בהגדרה של
חולה שאין בו סכנה.9

ט) בקבוק מים חמים -  מותר להשתמש בבקבוק מים חמים
.להניחו על בטן כואבת או על צוואר תפוס.10

י) ברונכיט - מחלת הברונכיט נחשבת כחולי שיכול להתפתח
לדלקת ריאות ולכן מותר לקחת התרופות בשבת על מנת
לטפל בחולי זה.11

יא) גירוד פצע -
אסור לחבול או לפצוע את הגוף ולכן
אין להוציא דם מפצע שנגלד, וכן אין לגרד או לקלף פצע
שעלול להוציא דם.12

יב) גרדת  אקזמה - טיפול בגרדת או באקזמה יש מקרים שהוא
חיוני ביותר ומכיון שהוא מלווה במריחת משחות  האסורות
במריחה יש לשאול רב לפני השבת כיצד לעשות זאת
.באופן המותר על פי ההלכה

יג) גרביים אלסטיות - ושאר תחבושות אלסטיות, מותר
ללובשם בשבת כדי להקל על הכאבים ויש להזהר שלא
לקשור את התחבושת בקשר של קיימא.

יד) גרימת הקאה - כשיש צער מרוב מאכל או שתיה, מותר להכניס
אצבע לגרון כדי לגרום להקאה ולהקל על הסבל.

טו) דלקת  שיניים  -  כשיש  דלקת  בשן  עד עדי כך שהלחי
מתנפחת מחמת הדלקת שבשן מותר לחלל על זה את
השבת.15

טז) דלת נעולה - כשננעלה דלת על קטן או שנפל לבור וכד' ויש
סכנה לחייו מותר לחלל שבת כדי להצילו, כגון לשבור
הדלת או להתקשר לכוחות הצלה.

יז) הדלקת מזגן - בימים קרים או  חמים מאוד, כשיש חשש
סכנה לבריאותו של התינוק או ילד קטן מותר לומר לגוי
להדליק מזגן או מאוורר.17

יח) הוצאת דם מפצע - המוציא דם חייב משום נטילת נשמה 
ולכן אין לגרד פצע העלול להוציא דם וכן  לא לשפשף
חניכיים ולא לגרום להוצאת דם מהשינים.18

יט) התעמלות -  אסור  להתעמל  לצורך  בריאות  והתירו  רק
כשיש חולי אפילו שאין בו סכנה או כשיש צורך לעשות
תרגילי נשימה או הליכה.19

כ) הרגעת כאבי בטן - ישנם תרופות שנועדו להרגיע כאבי בטן
ואם אדם רגיל לקחתם בימי השבוע כשיש צער גדול מותר
לקחת אותם בשבת.20

כא) וולוטה - ויש מקילים להשתמש במשחת וולוטה או בשאר
קרם ידיים הנבלע בעור כשאין פצעים על הידיים כשלא
נעשה לשם רפואה אלא לשם עונג בלבד.21

כב) ויטמינים וטבליות לחיזוק -  מותר  לאדם  בריא  לשתות
ויטמינים אפילו שניכר שהם לרפואה כגון ויטמינים להקלה
על פעולת מעיים ובפרט שהוא לצורך חיזוק ושמירה על
הבריאות או להרגעה נפשית.22

כג) זריקת  אינסולין  -  מותר  להזריק  לאדם חולה במחלת
הסכרת, זריקת אינסולין.23

כד) חום גבוה - בחום של שלושים ושמונה מעלות אדם נחשב 
כחולה שאין בו סכנה וחום של ארבעים מעלות נחשב כחולה
שיש בו סכנה שמותר לחלל שבת לרפואתו.24

כה) טיפות  אף - מותר ליתנם לילד קטן  לצורך  בריאותו  
שבחולה שאין בו סכנה לא גזרו גזרת שחיקת סממנים אבל
לאדם מבוגר שאינו מוגדר כחולה שאין בו סכנה אסור.

כו) טיפות עיניים - כשיש דלקת עינים מותר להשתמש בטיפות
עיניים אבל לכתחילה יש להתחיל את הטיפול לפני שבת.

כז) טיפות אוזניים -  כשיש חום גבוה המלווה לכאבי אוזניים
מותר  להשתמש  בטיפות,  ולילדים  קטנים  מותר  לטפטף
באוזן הכואבת טיפות אוזניים. על מנת להרגיע את הכאב
אפילו שאין להם חום.27

כח) ישיבה במים חמים - הסובלים מכאבי טחורים מותרים 
 בישיבה בתוך אמבטיה של מים חמים   כדי להקל מעליהם
הכאבים.28

כט) כאבי גוף  - כגון כאבי בטן או כאבי גב או חולשה כללית
רק  אם  מרגישים  חולי  בכל  הגוף  עד  שנופלים  למשכב
מוגדרים כחולה שאין בו סכנה ומותר להשתמש בתרופות.29

ל) כאבי ראש - רק במקרה של כאבים חזקים עד שנופל
למשכב ומוגדר כחולה שאין בו סכנה מותר בתרופות

לא) כאבי שיניים - ילדים קטנים המוגדרים כחולה שאין בו
סכנה וסובלים מכאבי שיניים מותרים לשפשף השן בערק
או בברנדי  או  בכל  חומר  אחר  כדי  לשכך  הכאבים  אבל
מבוגרים יעשו זאת בדרך שתיה

לב) כדורי שינה - כשיש צורך לבריאות ואין יכולת לישון מותר
לקחת כדורים לצורך שינה.

לג) כדורים/גלולות -  שחיקתם וכן  המסת גלולות במים וכן
ערבוב תרופות במים לצורך קטן או לצורך חולה שיש בו 
סכנה מותרת בשבת

לד) מד חום דיגיטאלי -  אין למדוד במד חום דיגיטאלי או
במדחום למדידה באוזן אלא אם כן יש חולי שיש בו סכנה.

לה)  מד-חום כספית - לאדם בריא אסור למדוד חום בשבת,
אבל  מותר  למדוד  חום  לתינוק  בשבת  במדחום  כספית
לצורך בריאותו ואם צריכים למדחום בשבת מותר להוריד
הכספית.

לו) מזרק  ומחט - מותר לחבר מחט למזרק כדי להזריק לחולה
ולאחר השימוש היא מושלכת לאשפה דינה כמוקצה מחמת
גופו שאין לטלטלו כלל.

לז) מכשיר אדים חמים -  אם יש צורך להוסיף מים למכשיר אדים
של מים חמים יכינו מבעוד יום מים רתוחים ובשבת
יוסיפו מים רתוחים שהתבשלו ואפילו שהתקררו

לח) מכשיר אדים קר - מותר להוסיף מים לתוך מכשיר אדים
קר אפילו בשעה שהמכשיר עובד

לט) מכשיר אניהלציה - כשיש הזקוקים למכשיר אניהלציה  
בשבת, יש לכוון מערב שבת שעון שבת שידליק ויכבה את
המכשיר לשעות מסוימות, ומותר להכניס לתוך  כוסית 
המכשיר  את  התרופות  בשבת  כשהמכשיר  אינו  מבשל
התרופה אלא רק מפזר הטיפות

מ) מרגרינה - הרוצה למרוח מרגרינה על גופו של תינוק לצורך
רפואתו ירככה על ידי הוצאתה מהמקרר וכשהיא רכה מאוד
מותר למרחה בשבת על גופו של תינוק לרפואתו

מא) משחה "סינית" - כיון שהיא קשה אין להשתמש בה בשבת
אפילו לצורך קטן

מב) מריחת משחה  - מותר להישתמש רק במשחה רכה כסבון
נוזלי כגון וולוטה הנבלעת בגוף ואינה משאירה שכבה של
משחה, אבל משחה עבה וקשה אסורה במריחה אבל אפשר
להניח עם קיסם נקודות משחה על גופו של אדם המוגדר
כחולה שאין בו סכנה

מג) משחת עדינול, בייבי פסטה, בייבי אגיסטן וכד' - למריחה
על תינוקות במקום שיש פטריות או אדמומיות אין למרוח
על התינוק בשבת, אלא תניח המשחה עם השפופרת,
או בקיסם על גוף התינוק או על תחבושת, טיטול, וכד' מבלי
למרוח ואפילו שיתמרח מאליו על ידי הטיטול

מד) משחה לפצעים בפה - תינוק הסובל מפצעונים בתוך פיו
מותר להניח על  הפצעונים  ללא  פעולת  מריחה  משחה
לרפואתו כדי להקל על כאביו וכן מותר להתיז עליו ספריי
לשכוך כאבים

מה) משחת עיניים -  כשיש צורך לטפל בדלקת עינים אפשר
להניח את משחת העיניים ללא מריחה וכל שכן שמותר
לטפטף טיפות עינים

מו) ניתוח לפני שבת -יש להמנע מלהכנס לניתוח שלושה
ימים לפני שבת אבל כשיש חשש סכנה מותר

מז) פצעים בפה  -  אדם  בריא  אסור  לו  להשתמש  במשחה
רפואית אבל מותר לרסס ספריי המיועד להרגעה

מח) סחיטת פירות - לצורך בריאות תינוק מותר לסחוט בשינוי
כלומר בידו לימונים או רימונים וכן תפוזים אך ענבים וזיתים
אין לסחוט בשום אופן אלא רק במקום סכנה

מט) עקירת שן - עקירת שן על ידי יהודי אסורה בשבת משום 
חובל, אבל כשיש צער גדול מותר לומר לגוי לעקור השן

נ) עיסוי/ מסאז' -  ואם   נתפס הגב עד שנחלש כל גופו ונפל למשכב מותר אפילו
בחוזק

נא) פלסטר -  מותר להדביק פלסטר בתנאי שמכינו ומפרידו
משאר החבילה מלפני שבת וכן מותר להוריד הפלסטר מגופו בשבת
וצריך להיזהר שלא לגרד ולקלף פצע העלול להוציא דם

נב) פינצטה - מותר להשתמש בפינצטה להוצאת קוץ או עוקץ
של דבורה וכן שברי זכוכית שחדרו לעור אבל יש להקפיד 
שלא יצא דם

נג) פקקי אוזנים - אין להשתמש בפקקי אוזנים העשויים מדונג
ושעווה ומותאמים לאוזן אלא רק בפקקי פלסטיק או גומי

נד) ציפורניים ארוכות - - תינוק שיש חשש שישרוט את בשרו
או את פניו לכתחילה ישימו על ידיו כפפות או גרביים ואין להקל לגזוז ציפורניים
ורק כשאין כל אפשרות אחרת ויש 
חשש סכנה לבריאותו מותר לומר לגוי שיגזוז את ציפורניו.

נה) צרבת - טבליות כנגד צרבת הנועדו לשכך את הצרבת ולא
לרפואה מותר להשתמש בהם כשיש צער גדול וכך הרגילות
להשתמש בהם בימי השבוע

נו) קומפרסים - חולה שנפל למשכב מחמת הכאבים ומוגדר
כחולה שאין בו סכנה וצריך קומפרסים לכתחילה יש להכין
מלפני שבת ואם לא הכינו אפשר להניח מעט טיפות מים או
חומץ על מטלית נקיה ויזהר שלא יסחט את המטלית

נז) קילופי עור - אסור לקלף עור מדולדל או יבש מהשפתיים 
ומכפות הרגליים או בשאר אברי הגוף, ואפילו לנשוך
בשיניים קילופי עור יש בזה חשש של איסור מהתורה.

נח) קיסמי שיניים -  מותר להשתמש בקיסמי שיניים כשאין
חשש  שירד  דם  מהחניכיים  ואסור  להכין  קיסם  שיניים
מגפרור או מקיסם אחר

נט) קרח - מותר להניח על נפיחות, קרח או כל דבר קר ומרגיע
ויש להיזהר שלא להשמש ברטיה משום חשש סחיטה או כיבוס

ס) רחיצה במים חמים -  אסור להתקלח בשבת במים חמים
אבל  מותר  לרחוץ  במים  חמים  חלק קטן מהגוף כשלא
התחממו על ידי בוילר חשמלי

סא) רחיצת תינוק במים חמים -  מותר לרחוץ תינוק לצורךבריאותו וניקיונו,
במים שחוממו בדוד שמש ולא ע"י בוילר
חשמלי, ומותר להשתמש גם בסבון נוזלי כשיש צורך הגייני וכד'

סב) - גלולות ותרופות שנועדו לשמר הריון קיים קליטת הריון
או כדי לעזור בקליטת הריון מותר להשתמש בהם בשבת
וכן הדין בגלולות לכלות לפני החתונה

סג) שמן זית - מותר למרוח תינוק בשמן זית או בשמן תינוקות
כדי לחזק אבריו, או כדי להרגיע עור סדוק או אדום

סה) תה רפואי - מותר לשתות תה המיועד להרזיה או להקלה
על כאבי בטן

סו) תחבושת - מותר בשבת לחבוש פצע  ויש לנקות את מקום
החבישה  כדי  שלא  יצבע  התחבושת,  ולא  יקשור  בשני
קשרים אלא בעניבה (כקשירת שרוכי נעליים).

סז) תינוק - הסובל מכאבי בטן חזקים או שיש לו חום גבוה או
התכוצויות דינו כחולה שיש בו סכנה ומחללים עליו את
השבת

סח) תינוק שהלך לאיבוד -  אם מצאו ילד קטן שהלך לאיבוד
וכן במקרה שנעדר מהבית שיעור זמן כדי סכנת חיים מותר
להודיע למשטרה על היעלמותו או על מציאת ילד קטן כדי
שיחזירוהו להוריו

סט) תמיסה לשטיפת עיניים - מותר לטפטף טיפות  של תמיסה
שאינה רפואית אלא נועדה לניקוי ושטיפת עיניים או כדי להרכיב עדשות מגע

ע) תמצית תה - מותר להניח בתוך עינו של תינוק תמצית תה
כשיש צורך בכך לרפואתו אבל מבלי לסחוט את התיון

עא) תרופה נוזלית של אבעבועות רוח - מותר למרוח בשבת על
מקום פצעי התינוק כשהתרופה נוזלית ביותר

עב) תמיסת פולידין יוד - מותר למרוח על פצע  תמיסת פולידין 
ואפילו בצמר גפן ואין בה חשש של צביעה או רפואה

עג) תרופות /גלולות -  אסור לאדם בריא לקחת תרופות או למרוח משחות
לרפואה אלא רק אם הוא  בהגדרה של חולה
שאין בו סכנה התירו

עד) תרופות לפוריות -  מותר לבלוע  גלולות  ושאר  תרופות 
פריון.

 

 

1. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכח סעיף א מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשו"ת לו שום רפואה, ואפי' ע"י א"י, גזירה משום שחיקת סמנים. גזירת חכמים לאסור תרופות אפילו בדבר שאין בו משום מלאכה ומוכן מערב שבת, שאם לא , ימצאו תרופה יבואו לידי חילול שבת, משנ"ב שם ס"ק ב, חיי אדם חלק שני כלל סט בא"ח ש"ש פרשת תצוה.

2. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכח סעיף י כל חולי שהרופאים .אומרים שהוא סכנה, אע"פ שהוא על הבשר מבחוץ, מחללין עליו את השבת , שו"ע סימן שכח סעיף ב מי שיש לו חולי של סכנה, מצוה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח והשואל, הרי זה שופך דמים. משנה ברורה ס"ק כו ואפילו בספק נפשו"ת . מחללים שבת משום דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם

3. שו"ע או"ח סי' שכח סע' יז משנ"ב שם ס"ק א כתב שאם כואב הרבה וחלה כל גופו או שנפל למשכב אף שאין בו סכנה מותר לעשו"ת בשבילו רפואה שאין בה מלאכה שש"כ .פל"ג ס"א שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן יז סע' ג, וע"ע בספר רפואת השבת עמ' קל"ז

4. , מבואר ברמ"א סי' רעו ס"א, וסי' שכח סי"ז דסתם צורכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי וע"ע במ"א ס"ק י"ד, ט"ז ס"ק י"ב, כף החיים ס"ק ק"י משנ"ב ס"ק נ"ז, ויש מחלוקת בין האחרונים עד איזה גיל נחשב כקטן לעניין מלאכות דרבנן לצורך רפואתו, ובערוך השולחן סימן שכ"ח ס"כ כשאינו אוכל כאנשים דינו כקטן, ובשו"ת אור לציון ח"ב פל"ו ' שאלה ד'. כתב עד גיל שלוש עשרה שנים, ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו קונ משיבת נפש פרק יב כתב שדעת החזו"א עד בן שתים או שלש שנים, וי"א אפילו יותר כל זמן שאינו יכול לאכול כאנשים ונותנים לו מאכל מיוחד לקטנים. ואולי יש להקל עד בן שש, ובהליכות עולם חלק על דברי האורל"צ ופסק כצי"א, וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"א סימן ע"ח, ומנוח"א ח"א פכ"א ס' ס"ו, ובשש"כ פל"ו ס"ב, שכתבו עד גיל תשע או עשר ובשולחן שלמה סימן שכ"ח סע' ל"ב כתב כדעת החז"א עד גיל שנתיים שלוש, ולכן יש . לפסוק לפי העניין והחולי וכל מקרה לגופו

5. משנ"ב בסי' שכ"ח ס"ב ס"ק ד' כגון שאר חולים שיש בהם סכנה שמותר לחלל שבת עבורם. וכאבי בטן יכולים להיות סימנים של חולי שיש בו סכנה כגון: דלקת התוספתן ושאר דברים מסוכנים וכל עיכוב יכול להיות גורלי, וכן כתב חז"א או"ח סימן נ"ט אות ד .שש"כ פל"ז ס"א מנוח"א ח"א פכ"א סכ"א וכ"כ ברפואת השבת עמ' שכ"ד

6. שו"ת אג"מ חלק או"ח ח"א סימן קי"ד, במנוחת אהבה ח"א עמ‘ תק"ז, ועיין בשמירת .שבת כהלכתה פל"ד סנ"ב. וכן באחרונים .

7. כיון שאלכוהול אינו מרפא אלא תפקידו לנקות ואין בכך משום רפואה

8. כיון שמוגדרת כחולי שיכול להתפתח ולגרום סכנה לכן אין להפסיק את הטיפול הרפואי .וכשיש חום גבוה מותר להתחיל את הטיפול אפילו בשבת .'

9. שדינו כחולה שאין בו סכנה שמותר בתרופות בשבת, עיין משנ"ב סימן שכ"ח ס"ק ב .

10. כיון שאינו מרפא אלא מחמם את המקום עד שמשתחרר .

11. כן ראיתי שכתב בחוט השני סימן שכח

12. שט"ז ס"ח ובמשנ"ב ס"ק ל' והמ"א שכ"ח ס"ק ל"ב המפיס מורסה יזהר שלא יעשה . חבורה

13. כיון שאין בזה משום רפואה בשבת אלא רק מונע כאב ומחזיק את וורידי הרגליים אין .כאן משום רפואה בשבת ולכן מותרים כדין תחבושת אלסטית

14. שו"ע או"ח סימן שכח סל"ט ואם מצטער מרוב מאכל מותר רק ביד. וכן במנוח"א ח"א . פרק כ"א סע' פ"א וכן בשאר אחרונים

15. כיון דהוי מכה של חלל שמותר לחלל עליה את השבת אפילו על ידי ישראל כן כתב בחוט .השני סימן שכח עמוד קעב

16. . כיון שילד קטן מפחד מאוד ויכול להנזק שו"ע שכ"ח סעיף י"ג, ובמשנ"ב ס"ק ל"ח

17. אמירה לגוי לצורך חולי שאין בו סכנה כגון תינוק מותרת שלא אסרו שבות במקום חולי וכאן הדלקת מזגן היא אסורה מדרבנן ולכן אמירה לגוי בכגון זה מותרת ועיין לעיל בכלי . חשמל וכן בדיני אמירה לגוי שהרחבנו מעט שם

18. עיין בסי' שט"ז ס"ח ובמשנ"ב שם ס"ק כט כתב טעם לחיוב חבלה הוא מפני נטילת נשמה שבאותו מקום כי הדם הוא הנפש וע"כ אפילו יצא הדם כל שהוא או נצרר הדם כל שהוא . חייב, והמ"א בסי' שכ"ח ס"ק לב המפיס מורסה יזהר שלא יעשה חבורה

19. בשולחן ערוך אורח חיים סימן שא ס"א ובמשנה ברורה ס"ק ה מבואר שמותר להתעמל כדי להנות בלבד ולא לרפואה ובסימן שכח סעיף מ"ב אין מתעמלין, היינו שדורס על הגוף בכח כדי שייגע ויזיע ובמשנ"ב סימן שא ס"ק ז' ואסור משום שחיקת סממנין ויש מחמירין אפילו בטיול אם כונתו להתעמל לרפואה. ועיין בשש"כ פי"ד סל"ח. ועוד .שהטעם שאסרו משום רפואה ולצורך קטן אין חשש בכך שלא גזרו לחולה שאין בו סכנה

20. כיון שאינו מרפא חולי אלא רק מרגיע וגם רגיל להשתמש בו בימי השבוע לכן אפשר . להקל במקום שיש צער גדול

21. כדין מריחת משחה רכה המותרת לתינוק ולרפואתו וכן כשמבליעה בגופו במנוח"א ח"ג .' פ"כ ס"ו ובשו"ע המקוצר לרה"ג יצחק רצאבי ח"ב עמ‘ רל"ה הערה ד

22. הטעם שהקלו בויטמינים משום שהם מאכל בריאים. וכן בשו"ת חלקת יעקב או"ח סימן קל"ה כתב להתיר בשבת ויו"ט וויטאמינים. וכן כתבו להתיר בהליכות עולם ח"ד עמ' ר"ז ' שו"ת אורל"צ ח"ב פל"ו ס"י שו"ת באר משה ח"א סימן ל"ג ובשו"ת צי"א חי"ד סימן נ אלו שלוקחים אותם בכל ימי החול כתוספת תזונה מותר להם להמשיך לקחתם גם בשבת כשאין להם שום מיחוש מיוחד, ועל כן מותר להם לקחתם לחיזוק מזגם. וכן במנוח"א ח"א פרק כ"א סק"ו ובשש"כ ח"א פל"ד ס"כ ושולחן שלמה סימן שכ"ח סע' נ"ח. כתבו להתיר רק ויטמינים שהם תחליף למזון. ועדיף שישתה לפני שבת ומיד במוצאי שבת . וימנע מלקיחתם ביום השבת

23. כתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו קונ' משיבת נפש פרק יד וז"ל וכן ראיתי בספר יסודי ישורון ח"ג שמביא בשם שו"ת אבני זכרון ח"ג סי' מ' ושו"ת משנת בנימין שמותר .לעשו"ת זאת אפי' ע"י רופא ישראל עכ"ל וכן כתב בהליכות עולם פרשת תצוה אות כא

24. ועיין בשו"ת באר משה ח"ו סימן נ"ז בהליכות עולם חלק ד' עמ' קנ"א שהביא שם את דבריו ועוד פוסקים הסוברים שבחום גבוה כארבעים מעלות יש סכנה. ובשו"ת אור לציון . ח"ב עמ' רנח כתב שכבר בחום של שלושים ושמונה מעלות נחשב לחולה שיש בו סכנה

25. כל איסורי דרבנן לצורך חולה שאין בו סכנה מותר בשבת בשינוי כתב בשו"ע סי' שכ"ח . סי"ז וסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה רמ"א רע"ו ס"א

26. חולי עיניים נחשב לחולי שיש בו סכנה ולכן אפשר לטפל בחולי זה בשבת ובפרט כשיש .חשש שהדלקת תחמיר לכן אפשר להקל

27.  ילד קטן נחשב לחולה שאין בו סכנה כמובא לעיל וכל שכן שיש לו כאבי אוזניים. אבל ,אדם גדול רק אם הוא נופל למשכב או שיש לו חום גבוה שנחשב לחולה שאין בו סכנה .מותר בתרופות .

28. שו"ת באר משה ח"א סימן ל"ג

29. שו"ע שם סי"ז וכתב הרמ"א בהגדרת חולה שאין בו סכנה מי שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אע"פ שהולך, כנפל למשכב דמי. ולכן אשה שבימי ווסתה כואב לה כל גופה ואינה יכולה לתפקד באופן הרגיל ובפרט שנפלה למשכב מותרת בתרופות . כחולה שאין בו סכנה כדין שאר תרופות שהתירו לקחת במקום צער או חולי

30. בדרך כלל כאבי ראש אינם נחשבים כחולי אבל יש פעמים שהכאבים חזקים מאוד ונחשבים כחולי שאין בו סכנה. ועיין בשו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן לה שכתב ונודע . שאם יש לו צער גדול נראה להקל

31. כדין חולה שאין בו סכנה שמותר בתרופות כש"כ בהקדמה. אבל מבוגרים אינם מותרים . בתרופות לכן ישתו את הערק וינערו בפה על מנת שישטוף את השינים הכואבות

32. כשאינו ישן הרי הוא מצטער מאוד ןלכן כשכל כוונתו היא לישון ואין בתרופות אלו יכולת לרפא חולי מסויים אפשר להקל .

33. סימן שכ"א סי"ב ברמ"א, ועיין בשש"כ פל"ז ס"ט שאין טוחן אחר טוחן

34. אע"פ שמדחום הוא איסור דרבנן ולכאורה לצורך קטן שחולה יהיה מותר להשתמש במדחום ששימושו אסור מדרבנן כגון שפועל על סוללות לכן נראה שהמקילים בשעת . הצורך כשאין מדחום אחר למדוד עם מדחום דיגיטאלי יש להם על מה שיסמוכו

35. שאיסור מדידה מדרבנן ולצורך חשב"ס מותר כמובא בשו"ע בסי' ש"ו ס"ז, ע"ע בהליכות עולם פרשת תצוה סע' כ"ט ובשו"ת יחוו"ד ח"ד סימן כט כתב שמותר להשתמש בשבת במד חום שעשוי כרצועת סרט שאם יש חום לחולה נראות אותיות, וכשמסירים אותו מעל החולה, נמחקים האותיות ונעלמות כלעומת שבאו, ואין בזה לא משום כותב ולא משום מוחק. ואם אין צריך המדחום בשבת אין להוריד הכספית לאחר המדידה משום מכין משבת לחול. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן לח כתב שמותר גם לנענע . ולהוריד קו הכספית למטה כדי שיוכלו למדוד ואין צורך להכין זאת מערב שבת

36. שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן נו שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן מו אין כל איסור תורה בהרכבת המחט במזרק, ומסתבר שגם איסור מדרבנן ליכא, ומותר לעשו"ת זאת בשבת .גם עבור חולה שאין בו סכנה .

37. עיין בילקו"י שבת ד עמ' קכז

38. עיין בשו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן כא בענין השתמשו"ת במכשיר לעשו"ת אדים לרפואה בשבת.כיון שאינו מבשל את המים אלא מפזר את הטיפות על מנת להקל להכניס . לחות לאויר וכך להקל על הנשימות .וכן באור לציון חלק ב עמ' רע אורחות שבת עמ' נט

39. מכשיר אניהלציה פועל ע"י מדחס חשמלי (קומפרסור) המוציא אויר דרך הצינורית ובאמצעות נוזל הנמצא בכוסית הוא מפזר את התרופה לחלקיקים קטנים שנשאפים – לריאותיו של החולה וכך הוא מתרפא. ישנו מכשיר אניהלציה אולטרא סוני התרופה ע"י גלי אולטרא סאונד וגם אינו מבשל התרופה ומ"מ כיון שיש ונכנסים המפרק 'חידושים לבקרים יש לוודא שאין התרופה מתבשלת ע"י גוף חימום וכד' שמלאכת דאור . לא הותרה לצורך חולה שאין בו סכנה

40. וכשמרגרינה רכה מאוד מותר למרחה כדין משחה רכה הנבלעת בגוף שמותרת למריחה כנז"ל ס"א ואין כאן חשש של ביזוי אוכלין כמש"כ במשנ"ב סימן קע"א ס"ק ד' ואם . עושה לרפואה שרי אפילו ממאס בה עכ"ל

41. כיון שהיא סמיכה וקשה מאוד אין להקל ולהשתמש בה בשבת מחשש לאיסור דאורייתא

42. כיון שבמשחה רכה אין איסור ממרח מדאורייתא ולצורך חולה שאין בו סכנה מותר רק כשהמשחה נבלעת בגופו, במנוחת אהבה ח"א פכ"א סס"ה, וח"ג עמ' קט"ו, ובשמירת . שבת כהלכתה פל"ג י"ד. ובשו"ת באר משה, ח"א סימן ל"ו

43. משום שהן משחות קשו"ת שאינן נבלעות בגוף התינוק ומריחתן הוי איסור דאורייתא שלא הקלו לצורך קטן איסורים מהתורה. מנוחת אהבה ח"א פכ"א, סס"ה חז"א או"ח .נ"ב אות ט"ז, שמירת שבת כהלכתה פל"ג סי"ד .

44. ככל צרכי חולה שאין בו סכנה שהתירו לו צרכי רפואה

45. כיון שאינו מורח את המשחה אלא מניחה על העפעפיים והיא נמרחת מאליה ע"ע שש"כ .פל"ד סע' ח

46. כיון דהוא מצוה עוברת של ונשמרתם לנפשותיכם אבל אם הוא נתוח שאין נפ"מ אם יעשהו היום או בשבוע הבא ואינו דחוף כל כך אז עדיף לדחותו לתחילת השבוע וראוי . להוועץ עם רופאים ואחר כך עם רב תלמיד חכם שיכריע בהלכה כזו

47. ספריי שאינו רפואי אפשר להקל להשתמש בו כיון שאינו מרפא אלא רק מרגיע ויוצר .שכבת מגן על הפצע ולכן אפשר להקל ולהשתמש בשבת כדין ויטמינים

48. סחיטת ענבים וזיתים אסורה מדאורייתא ומותרת רק לצורך חולה שיש בו סכנה. ולצורך קטן מותר לסחוט שאר פירות האסורים מדרבנן בשינוי כדין חולה שאין בו סכנה שלצורך בריאותו מותר, שו"ע סי' ש"כ ס"א, וכן בסימן שכ"ח סי"ז ובמשנ"ב סק"נ וביד חשיב . טפי סחיטה בשינוי

49. כתב הרמ"א בשו"ע או"ח סי' שכ"ח מי שחושש בשיניו ומצטער עליו להוציאו, אומר לגוי להוציאו וכתב במשנה ברורה שם ס"ק יא ואע"ג דהוא פותח פיו וממציא את שינו להוציאו קי"ל דמסייע אין בו ממש ובט"ז מאריך בענין זה ודעתו להחמיר אבל הרבה . אחרונים דעתם כהשו"ע

50. שו"ע סימן שכח סעיף מב אין מתעמלין, היינו שדורס על הגוף, בכח כדי שייגע ויזיע שו"ת .שרידי אש חלק א סי' ל עמוד עד מנוח"א ח"א עמ' תקג. וע"ע בילקו"י שבת ה עמוד עט

51. ילקו"י שבת ד' עמ‘ קע"ו, ועיין בשמירת שבת כהלכתה ל"ה סכ"ו במנוחת אהבה ח"א פכ"א סצ"ו, וכ"כ בשו"ת אורל"צ ח"ב פל"ו סט"ו ויש להזהר ולא לחתוך את הפלסטר שמחובר לפלסטר אחר שבחבילה אלא להפרידו מבעוד יום. וכן בשו"ת יביע אומר ח"ט סק"ח אות ט"ו שהתולש שערות בידים אסור מדרבנן וכשאינו מתכוין הרי הוא פסיק . רישא דלא ניחה ליה בדרבנן דמשרא שרי

52. משנה ברורה סימן שכח ס"ק פח כתב מותר ליטול הקוץ במחט ובלבד שיזהר שלא יוציא דם דעביד חבורה ואף דהוא מקלקל מ"מ אסור הוא לכו"ע וכף החיים שם ס"ק קסח . הובא בשו"ע המקוצר הלכות חולה שאין בו סכנה בשבת עמוד רלט

53. יש חשש משום ממרח ומכה בפטיש בכך שהוא מתקן את הפקקים בהתאם לאוזנו עיין . בשו"ת אז נדברו ח"ג סימן כא

54. כתב בשו"ע סי' ש"מ ס"א שנ"ב ס"ב ילד דינו כחשב"ס וגזיזת ציפורנים בכלי מדאורייתא וכן אמירה לגוי איסור דרבנן שמותר לצורך קטן שדינו כחשב"ס לכן כשאין אפשרות .אחרת והילד מצטער יהא מותר לומר לגוי

55. כיון שאינם מרפאים חולי אלא רק יש בהם תוספת תזונה וכן מונעים צרבת לכן אפשר לקחתם על מנת להינצל מצער הצרבת שו"ת באר משה חלק א סימן לג שש"כ פרק לד . ס"ק פה וכן הובא בברוך שאמר עמ' ריב

56. עיין במנוחת אהבה חלק א עמוד תצ אור לציון חלק ב עמ' רנח. ויש אפשרות נוספת להניח קוביות קרח יבשו"ת בשקית ולעטפן במטלית וכך הן מקררות ללא ליבון וסחיטה . ויש להזהר שלא לקשור את השקית בקשר של קיימא

57. כתב בשו"ע או"ח סי' שמ סעיף ב אסור לחתוך יבלת מגופו, בין ביד בין בכלי, בין לו בין לאחר. ביאור הלכה שם כתב יש ליזהר שלא יתלוש מן עור שלו בידו או במקומות אחרים . ובט"ז בסוף סימן של"ו

58. שו"ע או"ח סי' שכ"ב סעיף ד ועיי"ש במשנה ברורה ס"ק יד אף שיש בזה משום כבוד .הבריות אסור כיון שהיה צריך להכין מלפני שבת

59. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח סעיף מ"ו נותנין כלי על גבי העין להקר והוא שיהא כלי הניטל בשבת עכ"ל. ואין כאן חשש רפואה שקרח אינו מרפא, חיי אדם ח"ב כלל סט משנה ברורה שם ס"ק קמ"ד ובשו"ת באר משה סימן ל"ג אות י"ח.ומש"כ לענין הנחת הקרח אין לחשוש להמסתו שאין צריך את המים הנמסים ואין עושה פעולה של ריסוק או . המסה אלא רק מניח על מקום הנפוח שו"ע סימן ש"כ ס"ט משנ"ב ס"ק לד אסור להתרחץ בכל סוג של מים חמים בשבת ורק חלק מועט מהגוף מותר ובתנאי שחוממו בדוד שמש ולא ע"י בוילר חשמלי ומותר להשתמש גם בסבון נוזלי עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ו ס"א

60. אסור לרחוץ כל גופו, אפי' כל אבר ואבר לבד, אפילו במים שהוחמו מערב שבת, ובשו"ת יביע אומר חלק ד או"ח סימן לד כתב שמותר לפום דינא לפתוח הברז של המים החמים שהוחמו בדוד שמש, ולהשתמש בהם לשטיפת כלים . ורחיצת ידים ולשתייה וכל כיו"ב

61. עיין בשו"ע סימן שכ"ו בביאור הלכה ד"ה "במים שחוממו" מערב שבת בשם רע"א שמצטער אע"פ שאינו חולי כל הגוף יש לומר שמותר לרחוץ, וכן בסימן ש"ב בבאור הלכה ד"ה דלא אמרינן. דהוי איסור דרבנן של סחיטה בשיער, ופסיק רישא דלא ניח"ל באיסור דרבנן שרי לצורך רפואת תינוק מטינופו. וכן פסקו להתיר בספר ילקו"י בסימן שכ"ו ס"ה שבת כרך ד' עמ' ס"ד ובשש"כ פי"ד ס"ח, ובשו"ת אור לציון ח"ב עמ' רנ"ה היקל עד גיל י"ג שנים להחשיב קטן כחולה שאין בו סכנה והכל תלוי בבריאותו וחיזוקו של הקטן וכל .שיכול לגרום לו להיזק בריאותי צריך להיזהר

62. וכן בגלולות שנועדו למניעת הריון כשיש היתר מרב, כיון שאינם מרפאים אלא משמרים מצב קיים בפרט באשה בריאה. וכן ראיתי שכתב בשו"ת אור לציון חלק ב עמוד רנז הערה ט. שו"ת אז נדברו ח"ג סימן יב שו"ת באר משה ח"א סימן לס אות ח ובח"ו סימן לט מנוחת אהבה חלק א עמוד תקיז, בשש"כ פרק לד הערה פב. ופשוט שאסור לקחת גלולת פוסטינור בשבת ולא ביום רגיל כיון שגורמת להפלה וכן כתב הרה"ג יצחק . זילברשטיין שליט"א בקובץ עטרת שלמה תשס"ה עיי"ש

63. שיש כאן דין צרכי קטן וצרכי חולה שאין בו סכנה ובפרט שבשמן אין איסור ממרח כמו .שכתב בשו"ע סי' שכ"ז ס"א, ובמשנ"ב שם סק"ב וע"ע בשש"כ פל"ז ס"ו .

64. ילקו"י ד/ד עמ' קע"ג .

65. כיון שזהו מאכל בריאים ואינו מרפה חולי מסוים לכן מותר .

66. ראה בשו"ת מנחת יצחק ח"א סע"ט, וכ"כ בשו"ת באר משה ח"א סל"ו

67. כאבי בטן יכולים להיות סימנים של חולי שיש בו סכנה כגון, דלקת התוספתן ושאר דברים מסוכנים וכל עיכוב יכול להיות גורלי, וכן כתב חז"א או"ח סימן נ"ט אות ד שש"כ . פל"ז ס"א, מנוח"א ח"א פכ"א סכ"א, וכ"כ ברפואת השבת עמ' שכ"ד

68. כיון שילד קטן נבעת ומפוחד ויש חשש לחיו כדין ילד קטן שנסגר בחדרו שמותר לשבור הדלת כדי להצילו כמו שכתב בשו"ע סי' שכ"ח סי"ג, ובמשנ"ב סקל"ח וע"ע בשמירת . שבת כהלכתה פמ"א סכ"ח

69. כיון שאינו מרפא חולי מסויים אלא רק מרטיב את העין לכן מותר וכן ראיתי שכתב .בילקו"י סימן שכ"ח סע' כו

70. שצרכי קטן כחולה שאין בו סכנה ואיסורי דרבנן מותרים לו בשינוי וסחיטת תמצית תה . אסורה מדרבנן שמדאורייתא רק ענבים וזיתים ושאר פירות דרבנן כנז"ל בהערה

71. כיון שאינו מורח משחה אלא נוזלי מותר למרחה על גוף התינוק, ודינו כחולה, שאין בו .סכנה שלא גזרו בו גזרת שחיקת הסממנים

72. בשש"כ פל"ה סי"ב, וכ"כ בשו"ת באר משה ח"ו סל"ח, במנוחת אהבה ח"א עמ‘ תק"ח ואפילו בצמר גפן מותר להשתמש אך לא ישים הרבה יוד משום חשש סחיטה ומכיון שזהוא דרך לכלוך ולא דרך צביעה ובנוסף זורקה לאשפה לאחר שימושו דינו כמפית ניר . שמותר לנגב בה פניו הצבועות ובפרט שזהו לצורך רפואת קטן

73. שולחן ערוך אורח חיים סימן שכח סעיף א' מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשו"ת לו שום רפואה, ואפי' ע"י גוי, גזירה משום שחיקת סממנים. שו"ת . ציץ אליעזר חלק ח' סימן ט"ו קונט' משיבת נפש פרק ט"ו

74.  אין כאן מחלה אלא היא בריאה שש"כ ח"א עמ' תע"ו וע"ע במנוח"א ח"א פכ"א ס"ד שכתב כן להתיר והאריך במקורות עעי"ש גם לגבי מניעת הריון שיש מתירים לקחת .תרופות במקום שרב מוסמך פסק לה שמותר