הגדרת מלאכת בורר הוא תיקון המאכל על ידי הפרדת
הפסולת  המעורבת  בו.  כשיש  מאכל  או תבשיל  שראוי 
למאכל וחלקו אינו ראוי למאכל (או שראוי
לאכילה אבל אין רוצים לאוכלו כגון הפרדת אפונה מהאורז).
צריכים שלושה תנאים כדי להתיר את פעולת הפרדת הפסולת מהאוכל,
ואם אין את שלושת התנאים יש איסור בורר.

1) שעושים זאת לאלתר סמוך לסעודה
2) מוציאים מהמאכל את החלק שרוצים לאכול
3) ולא מפרידים על ידי כלי אלא ביד

א) הגדרת אוכל -  כל דבר שראוי ורוצים לאוכלו או שיש
אחרים שרוצים לאוכלו מיד נחשב אוכל ומותר להוציאו כגון
.2הפרדת בשר מעצמות

ב) הגדרת פסולת - כל דבר שמעורב במאכל, תבשיל או בפרי
ואין רוצים בו נחשב לפסולת ואסור להוציאו מתוך שאר
המאכל אלא יש להוציא את הראוי למאכל ולהשאיר את
.3 שאינו רצוי לאכילה

ג) הגדרת לאלתר -  כשמכינים ממש סמוך לסעודה ולצורך 
.4הסעודה הקרובה ויש מקילים מסעודה לסעודה

ד) תנאי ברירה המותרת -  רק כשבוררים או מוציאים את
האוכל  מתוך  הפסולת  לצורך  אכילה  מידית,  ללא  כלי
.5המיועד לסינון או הפרדה מותר לעשות כן בשבת

ה) ברירה לצורך סעודה - לכתחילה יש לברור סמוך לסעודה
ואם נשאר לסעודה אחרת אין בכך איסור כל עוד שלא עשו
.6בכוונה

ו) דוגמא לברירה המותרת -  כגון כשיש בצל מעורב באורז
ולא רוצים בבצל יש להוציא את האורז ולהשאיר את הבצל
בצלחת, וכן כשאין רוצים באפונה יש להשאיר את האפונה
.7ולהוציא את מה שרוצים לאכול

ז) פסולת שהיא אוכל - אם אינו רוצה סוג של מאכל, והשני 
רוצה לאוכלו כגון ילד שאינו אוהב בצל, מותר להוציאו
מהמאכל כדי לתת לשני כלומר להוציא חתיכות בצל מסלט
.8כדי ליתן הבצל לאדם אחר

ח) פסולת עם מעט אוכל - מותר לברור פסולת כשמוציאים גם
קצת מהאוכל יחד עם הפסולת כגון עצם עם בשר או תפוח שחלקו רקוב אז יחתוך את החלק הרקוב יחד עם חלק
.9שראוי לאכילה

1. ראה את כל התנאים בשולחן ערוך אורח חיים סימן שיט וכתב בעה"ש שם סעיף י בעת האכילה יכול לברור האוכל מתוך הפסולת ולאכול דאל"כ אין ביכולתו לאכול בשבת הלא כל אדם בשעה שנוטל בידיו לאכול בהכרח ליטול האוכל ולהניח הפסולת ובכמה מיני מאכלים יש פסולת אלא וודאי דבשעת האכילה לא שייך לומר ברירה ודווקא בידו אבל בנפה וכברה הוי ברירה וכן דווקא כשנוטל האוכל ומניח הפסולת אבל אם נוטל הפסולת וזורקו ואח"כ אוכל האוכל הוי ברירה וחייב חטאת וכן הדין בשני מיני אוכלין כשבשעת אכילה נוטל אותו שחפץ לאכול ומניח את שאינו חפץ לאכול מותר אבל אם נוטל אותו . שאינו חפץ לאכול ומניחו מן הצד ואח"כ אוכל אותו שחפץ לאכול הוי ברירה וחייב

2. שו"ע שם ס"א ואם בירר אוכל בידו כדי לאכול לאלתר, מותר וכתב שם הרמ"א שיכול .לברור בעד כל בני הסעודה וכן הסכימו באחרונים

3. עיי"ש בשו"ע ובסע' ג שכל שמעורבים ומוציא הפסולת אפילו ביד חייב משום בורר ואפילו בשני מיני אוכלים אם אינו רוצה מאכל מסויים נחשב בשבילו כפסולת ולכן יש . להוציא בדווקא את מה שרוצה לאכול

4. חזון איש סימן סא כתב האכילה התמידית היא דרך ברירה ולא חל עליה שם עבודה ועמל מלאכה ולכן כאשר בורר אוכל מתוך פסולת בידו על מנת לאוכלו לאלתר אפילו שעושה זאת סמוך לסעודה ולא בשעת האכילה ממש אין למעשהו חשיבות ברירה כלל אלא שם של מעשה אכילה או הכנה לאכילה ומותר ע"ע באורחות שבת עמ' קכז. ע"ע בילוק"י .סימן שיט סעיף ט את כל השיטות

5. שולחן ערוך אורח חיים סימן שיט ס"א ואם בירר אוכל בידו כדי לאכול לאלתר, מותר מגן אברהם שם ס"ק ב ודוקא אוכל מתוך הפסולת במשנ"ב בהקדמתו לסימן שי"ט, ע"ע .בשו"ת הר צבי שם

6. משנ"ב ס"ק ה שו"ע הרב שיט, ג, בא"ח פרש' בשלח ג, מנוחת אהבה פרק ז

7. תמיד יש להוציא את מה שראוי למאכל ורוצים לאכלו וזה נחשב לאוכל והנותר שאינו ראוי למאכל או שאינו רוצה לאוכלו אפילו שראוי למאכל נחשב לפסולת ולכן קיים כאן . איסור ברירה של הוצאת פסולת מאוכל

8. שו"ע ס"א ובמשנ"ב ס"ק ו' כתב שאחד יכול לברור בעד כל בני הסעודה ואין בזה משום בורר דדרך אכילה היא ואפילו אינו אוכל בעצמו כלל עמהם ג"כ שרי. ואע"פ שנחשב פסולת לראשון כיון שבשביל השני נחשב אוכל מותר לאלתר. משנה ברורה סימן שיט . ס"ק ו

9. כיון שאין בזה דרך ברירה אלא כמחלק את התערובת וכן כתב באיל משולש והביא שם .דברי הבה"ל סימן שיט ד"ה הבורר ע"ע שם בעמוד ע

10. כל ברירה בכלי אסורה אפילו שמוציאים אוכל כמובא בשו"ע סימן שיט סעיף א

11. שו"ע שי"ט ס"א ברירה בכלי אסורה אפילו לאלתר. וע"ע בבכורי יצחק עמ' מ"ו עיין .שש"כ ג, נד, ילקוט יוסף שיט, מב, מנו"א ח"ב ז, לו

12. משום שחשיב לכלי להוצאת פסולת מאוכל שו"ת אורל"צ ח"ב שאלה י"ב. שש"כ פרק ג . סעיף נה

13. כיון שהוא מוציא אוכל יחד עם הפסולת לכן אין כאן ברירה מושלמת אלא חיתוך התפוח באמצעו ולכן אינו נחשב לברירה האסורה. שכן כתב הט"ז אורח חיים סימן שיט ס"ק יג דלהראב"ד יש איסור כשנופלים זבובים לכוס שלא יוציא הזבובים לבדן מן הכוס דהו"ל כבורר פסולת אלא יקח מן המשקה קצת עמהם וכן כתב עליו הפרי מגדים משב"ז אות יז כל שאין בורר לגמרי אוכל מפסולת אלא מניח קצת אוכל עם הפסולת וכן יניח קצת .פסולת עם האוכל יכול לברור כל היום עכ"ל

14. שערים המצוינים בהלכה פ, קונ"א כד,ילקוט יוסף שיט, סא, מנו"א ח"ב ז, 49. שמירת . שבת כהלכתה פרק ג סעיפים ל' לא כתב לאסור וכן בחוט השני פרק כה סעיף א

15. כשהתה אינו מסונן אלא מעורבב במים אז יש כאן מלאכת סינון על ידי הכלי של המסננת אבל כשהתיונים נמצאים בשקיות וכבר המים מסוננים מעלי התה אפשר להקל, אורל"צ ח"ב עמוד רמד. שו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן צט אות ב ושש"כ פרק ג סעיף נח מנוחת . אהבה חלק ב עמוד רנט

16. והרוצה להחמיר ישפוך את התה לכוס אחר וישאיר התמצית בכוס, או יוציאה בכף עם קצת משקה ראה במנוחת אהבה ח"ב עמ‘ רנ"ח, מנחת יצחק ח"ד סצ"ט אות ב' שש"כ . ח"א פ"ג סנ"ח. אורחות שבת עמוד קס

17. מפני שרק במינים המעורבים זה בזה שייך ברירה ואילו כאן הקרם או הדובדבן מונח על העוגה כש"כ בשולחן ערוך אורח חיים סימן שיט סעיף ג' היו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים, כלומר רק בדבר המעורב שייך ברירה,משנה ברורה שם ס"ק יד, כשאין מסודרות כל מין בפני עצמו אלא מעורבין ביחד שייך בורר וכן בביאור הלכה שם ד"ה 'לאכול מיד, כתב שלא שייך בורר היכן שכל מין ניכר בפני עצמו. וע"ע במנוח"א ח"ב עמ .רי"ט

18. כיון שהוצאת הענבים שאינם ראויים לאכילה נחשבת לגביו כפסולת לכן יש איסור ברירה .בכך

19. . עיין בילקוט יוסף סימן שיט, סעיף מח, וכ"כ באורחות שבת פרק ג, כה. כו

20. כיון שאפשר בקלות להוציא את המלפפונים ויש פוסקים שהחמירו בזה לכן אין להקל בזה לכתחילה ועיין בשמירת שבת כהלכתה עמוד מג סעיף יט שכתב להחמיר ובילקו"י . שם עמ' שיד הביא את דבריו וכתב שאפשר להקל בכך

21. כיון שהמים ראויים לשתיה גם ללא המסננת לכן אין כאן ברירה האסורה לכן מותר .להשתמש בזה. וכ"כ בילקו"י סימן שיט סעיף לא

22. מהטעם הראשון שאין הוא מעורב עם החלה ממש אלא רק מונח עליה וטעם השני . שאפשר להקל כשמוציאים גם מעט אוכל יחד עם הפסולת כנזכר לעיל

23. כשאין אפשרות לשתות את המשקה עם הגושים הרי יש כאן ברירה ותיקון המאכל ולכן אסור לסנן את המשקה אבל כשהמשקה ניתן לשתיה אין כאן תיקון ומכל מקום למעך . את הגושים מותר וכן להוציאם עם מעט משקים אין בזה בורר

24. שו"ע שי"ט, באר היטב ס"ק ב', והט"ז ס"ק י"ג כתב יקח מעט מן המשקה עמהם. והוא .הדין לנדון דידן וכן בבן איש חי בשלח אות י"ב, וכף החיים שם ס"ק מ"ב

25. כדין הסרת קליפה שש"כ פ"ג ס"ל אורל"צ ח"ב עמ' רמ"ה ילקו"' שבת ג' עמ' ד"ש

26. עיין במנוחת אהבה ח"ב פ"ז סט"ו, בא"ח בשלח אות י', וכ"כ בשו"ת מנח"י ח"א סע"ה .ובהליכות עולם לגר"ע ח"ד עמ' פ"ז

27. כתב בשו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן עד פשוט שלהסיר הקרום מותר דהוא נפרד מהחלב לגמרי, ועדיף מקליפת שומים ובצלים דס"ס שכ"א שהוא גם אוכל. וע"ע בשו"ת 'יביע אומר חלק ה או"ח סימן לא, ובשו"ת תפילה למשה ח"א סימן מ"ב, ילקו"י שבת ג .עמ' ש"י מנוח"א חלק ב' עמוד רנ"א .

28. שזוהי ברירת הפסולת האסורה בשבת אפילו לאלתר

29. כתב בשו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף ב' הבורר אוכל מתוך הפסולת, בידו, להניחו אפילו לבו ביום, נעשה כבורר לאוצר וחייב. לכן אין להפריד שיורי מאכל כדי להשאירו למחר אלא רק כדי לאכול מיד ולהוציא הפסולת מהאוכל כתב בשו"ע שם בסעיף ד' הבורר פסולת מתוך אוכל, אפילו בידו אחת חייב. ולכן אין להוציא מהצלחת מאכלים מפסולת ולהיפך . אלא רק אם אוכלים האוכל מיד

30. שולחן ערוך אורח חיים סימן שיט סעיף ח אין שורין את הכרשינין דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת, מגן אברהם אורח חיים סימן שיט ס"ק ט ה"ה אם יש פסולת ואוכל מעורבין אסור ליתנם במים כדי שיפול הפסולת למטה כגון עפר וכ"כ .בהליכות עולם ח"ד עמ' פ"ה ובמנוח"א ח"ב עמ' רלג

31. עיין באורחות שבת עמוד קנד. וראה בספר אור לציון חלק ב עמוד שטו

32. כיון שאינו מעוניין באיטריות הרי הן פסולת לגביו והוא משאיר את הפסולת בעזרת כלי .ומוציא את המרק שהוא אוכל וזוהי ברירה בכלי שאסורה

33. כ"כ באורחות שבת עמוד קעט והביא שם את ספר שש"כ פרק ג סעיף פב שכתב בשם . הגרשז"א שהתיר כנז"ל

34. משנ"ב סימן שי"ט ס"ק ט"ו, במנוחת אהבה ח"ב עמ' רמ"ד, ועיין בשמירת שבת כהלכתה .ח"א פ"ג עמ‘ ס"ב ספ"ג

35. כן כתב בשו"ת יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן לא שיש להקל בנ"ד להתיר לברור סכינים כפות ומזלגות וליתנם במקום המתאים להם לצורך סעודה שלאחר מכן. והנח . להם לישראל עכ"ל

36. משנ"ב ס"ק ט"ו, וכ"כ בשו"ת תפילה למשה ח"א ס"מ. ע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ה .או"ח סימן לא, דבמלאכת בורר צריך שיהיו בלולין, וזה לא שייך לא בכלים ולא בבגדים

37. דינם כמוקצה מחמת גופו כיון שאינם ראויים לשום מלאכה ולאחר שכבו לרוב זורקים אותם לפח ולא משתמשים בהם בשנית, משנ"ב סימן שח ס"ק לד כל המחלוקת אם דין הנרות מוקצה מחמת חסרון כיס או מוקצה מחמת גופו כשמשתמשים בהם לאחר שכבו .אבל כאן אינם ראויים כלל