קובי  חייל לקראת סוף השירות הצבאי,  בדרך כלל לא שמר שבת, אבל בשבת הוא החליט שיותר הוא לא נוסע ויהי מה.  אמנם הוא לא חוזר בתשובה  ולא
נהיה שחור אבל הוא לא נוסע בשבת.

באחד מימי השישי  שלפני ראש השנה כשפעילותו המבצעית היתה שמירה על אחד הישובים   בשומרון הוא היה אמור להתחלף בשעות הצהריים, לנסוע הביתה לשבת ולכן המתין בסבלנות לצוות החיילים שאמורים להגיע. הזמן חלף והצוות הגיע   רק   כעשרים דקות לפני כניסת השבת, עקב   מטען
חשוד באיזור שגרם לעומס תנועה. קובי לאחר שבועיים מפרכים   הסתפק הרי זוהי שבת ולאחריה   מיד ראש השנה. אם ישאר כאן הרי יפסיד את חופשתו, אבל אם יסע, בוודאי יחלל שבת והוא קיבל על עצמו שלא לנסוע בשבת. לאחר מחשבה, החליט שהוא לא יוצא ולא מחלל שבת אלא ישאר בישוב עם הצוות שהגיע   מבלי שיעשה פעילות
מבצעית  ואפילו שאחד החיילים ביקש ממנו לצאת ושישמור בשבילו  קובי לא
הסכים כדי שהוא לא יחלל שבת.

"אני לא לוקח על עצמי אחריות של חילול שבת של אדם אחר" והוא נשאר בשבת וראש השנה בישוב, שם הוא הוזמן לאחד התושבים לסעודות השבת והחג, ושמח שזכה להשאר במחיצת אנשים שומרי תורה ומצוות.

 במשפחה שהתארח שאל שאלות, התעניין במצוות, ונהנה
לשמוע דברי חוכמה מתורת ה' בצאת השבת והחג חזר למשמרתו. באחד מימי

השבוע ניגש אליו בעל הבית המארח שאירח אותו
בראש השנה ואמר לו
שבאותה שבת הבחינו בו שיש בו תכונות טובות והוא מעוניין להציע לו את
אחותו לשידוך, אבל זה בתנאי שהוא יצטרך להתחזק יותר בתורה ובמצוות. הוא הסכים, והחליטו להפגש,  ומיד לאחר  שהשתחרר מהצבא  התחתנו  לאחר שחזר בתשובה שלימה וכל זה בזכות שמירת שבת  שהצליח לעמוד בה  זכה לשאת אשה טובה ובנים צדיקים: הרויח גם עולם הזה וגם עולם הבא...