מעשה היה עם ר' מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו, מה עשתה ברוריה אשתו כשראתה ששני בניה מתים הניחה שניהם על המטה ופרשה סדין עליהם.
במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו אמר לה היכן שני בני, אמרה לבית המדרש הלכו, אמר לה חיפשתי בבית המדרש ולא ראיתי אותם, נתנה לו כוס של הבדלה והבדיל, חזר ואמר היכן שני בני, אמרה לו הלכו למקום אחר ועכשיו הם באים, הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך. לאחר שבירך אמרה לו רבי שאלה אחת יש לי לשאול אותך, אמר לה מהי שאלתך, אמרה לו רבי קודם בא אדם אחד והפקיד אצלי פקדון ועכשיו הוא בא ומבקש אותו בחזרה, נחזיר לו או לא, אמר לה בוודאי שכל מי שיש פקדון אצלו הוא צריך להחזירו לבעליו, מה עשתה תפשתו בידה, והעלתה אותו לאותו חדר, ששם שניהם שכבו והקריבה אותו למטה, ונטלה סדין
מעליהם, וראה שניהם מתים ומונחים על המטה. התחיל בוכה ואומר בני בני רבי רבי, בני בדרך ארץ, ורבי שהיו מאירין פני בתורתן, באותה שעה אמרה לו לר' מאיר רבי לא כך אמרת לי שצריך להחזיר הפקדון לבעלים, אמר, ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך.
ע"פ מדרש משלי פרשה לא
