חומש במדבר
דבר החסידות – פרשת מטות ומסעי
- פרטים
- קטגוריה: פרשת מטות
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 20:32
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 419
ב"ה
דבר החסידות – פרשת מטות ומסעי
יהודי מעל העולם
מסופר, שפעם בהיותו אברך צעיר ישב אדמו"ר הריי"צ [=רבי יוסף יצחק, השישי בשושלת חב"ד] עם קבוצת חסידים והתוועדו.
החסידים אמרו 'לחיים', אבל בשלב כלשהו נגמר ה'משקה'. חיפשו מי מתנדב לצאת ולהשיג עוד משקה, כיון שבזמנו ברוסיה היה מסוכן להסתובב לבד בלילה. והריי"צ התנדב.
אולם כבר היה מאוחר בלילה וכל החנויות היו סגורות. חיפש וחיפש עד שלבסוף מצא אדם שרוע בפינת הרחוב ובידו בקבוק וודקה. ביקש ממנו הריי"צ לקנות את הבקבוק, אבל האיש סירב. הציע לו בן-הרבי רובל שלם עבור הבקבוק, שתי רובל, חמש רובל! והשיכור עדיין מסרב.
שאל אותו הריי"צ: תסביר לי בהגיון מדוע הנך מסרב להצעתי, הלוא אם תקבל חמש רובל תוכל לקנות מחר כהנה וכהנה בקבוקי וודקה?
ענה לו השיכור: מה משנה מה אקנה מחר? כאשר אני אשתה היום את הבקבוק – אזי כל מוסקבה תהיה שלי!
כאשר חזר לחבריו בידים ריקות, נענה בן הרבי ואמר: "אמנם אין לנו משקה להתוועדות, אבל סיפור טוב להתוועד עליו יש ויש!" והתוועד אתם אל תוך הלילה, על כך שאם נעשה מה שצריך – אזי "כל מוסקבה תהיה שלנו!"...
(מתוך "לחיים ולברכה", הרב שבתי סלבטיצקי, בהוצ' "לדורות" תשע"ד, עמ' 26)
~~~
בסיום המסעות (מסעי לג, מט) נאמר "ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב". כותב רש"י: "כאן לימדך שיעור מחנה ישראל – שנים עשר מיל, דאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא וכו'". וכן מפורש בסוטה (לד, א): "שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל".
והנה, אורכו של מיל הוא אלפיים אמה (יומא סז, א). ולפי זה יוצא ש-12 מיל על 12 מיל הוא שטח של 576 מליון אמות מרובעות (24 אלף X 24 אלף).
ואם נחלק את השטח הזה (576,000,000) למספר בני ישראל שהיו במדבר; שישים ריבוא (600,000) – יצא שכל יהודי יקבל 960 אמות מרובעות.
ויש לומר, ע"פ תורת הרמז, את המשמעות במספר זה:
מצינו בהלכה שיעורים שונים של "ביטול", כאשר מתערב דבר אסור בדבר המותר: ביטול ברוב, בשישים, במאה, במאתיים ועוד.
השיעור הכי גדול שמוצאים בהלכה: הוא ביטול בתתק"ס, דהיינו 960. והוא דעת ת"ק במס' תרומות (פ"י מ"ח) שציר של דג טמא בטל רק בכמות פי 960 של ציר טהור*.
והנה, שיעורו של אדם הוא אמה על אמה (ראה סוכה ז, ב: "גברא באמתא יתיב"**), ואם כן, מכך שכל יהודי קיבל בעלות על שטח של פי 960 ממנו – מוכח שיש ליהודי שליטה על העולם שסביבו ואינו בטל אליו, גם כשמדובר בכמות הכי גדולה של 'ביטול'***.
אולם, מתי שיעורו של אדם הוא "אמה על אמה" – דווקא כשהוא לבוש בלבושיו(תוס' ד"ה ורחבן, ב"ב קא, א), שהם מחשבה, דיבור ומעשה שהאדם 'מלביש' את עצמו בהם, והיינו דכאשר הוא עוסק בלבושיו בענייני תורה וקדושה (כמבואר בתניא פ"ד) – או אז יש לו שליטה מלאה על העולם שסביבו.
ומהיכן קיבלו בני ישראל את הכח לזה? על ידי שהייתו של משה בהר ארבעים יום האחרונים – שלמחרת יוהכ"פ התחילו בעשיית המשכן ואז הקימו את חניית ישראל והדגלים, שהם בדוגמת מלאכי השרת (במד"ר ב, ג); ש-40 יום הם ג"כ960 שעות, והם פעלו כמו מקווה שמטהר בארבעים סאה שהם 960 לוגין [=כי הסאה ו' קבין והקב ד' לוגין] (כפי שמציין במגלה עמוקות פ' ויחי) ובכח זה קיבל כאו"א מישראל 960 אמות!
שבת שלום!
מבוסס על: רשימה שכתב הרבי לעצמו לפני שמונים שנה (ב' ניסן תרצ"ז), נד' ב"רשימות" חוב' קה. העיבוד בסיוע "ביאורי החומש" במדבר ח"ב (היכל מנחם תשע"ב) עמ' רמד-ה. יש לציין שזוהי רק תמצית דתמצית מהרשימה, המלאה וגדושה בעיון ובקיאות מופלאים.
______________
*) ואמנם בירושלמי (בתרומות שם) נזכר גם 1,000: "הורי ר' יוסי בר בון בעכברא עד אלף", אבל יעויין בר"ש שאלף לאו דוקא.
**) ואף דבסוכה אמרינן רק ראשו ורובו הוא ו' טפחים, ולא כולו – הוא לכאורה, מפני שכשהוא יושב אזי רגליו הם מחוץ להו' טפחים, משא"כ בעמידה, וכמו בטבילתו במקוה (תוד"ה עין, יומא לא, א), הנה כולו באמה מרובעת*.
ומשיעור כוך – שרומו ז' טפחים (ו' טפחים לצורך המת ועוד טפח כדי שישאר בארון פותח טפח) ורחבו ו' טפחים (ב"ב ק, ב).
__________________
*) ואף דפשיטא דאינו דומה השיעור מפני האדם לאחוריו לשיעורו מימין לשמאל [=היינו שהשיעור מפניו לאחוריו הוא פחות מאשר מימינו לשמאלו וא"כ אינו באמת אמה על אמה] – מ"מ אוקמוה רבנן אאמה על אמה (ויש להעיר מתוד"ה אמה, יומא שם: "כיון דאפיקתיה משלש אמות – אוקמא אארבע אמות" וגם כאן י"ל כן – דאף שמפניו לאחוריו אינה אמה שלמה, בכל זאת אוקמוה אאמה).