- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שמיני
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:14
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 682
פרשת שמיני-כיצד מתגלית הבריאה במלוא הדרה בפרשה?
מאמר מאת:אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אימי ז"ל-חיה בת בן-ציון]
בפרשה זו ישנו ציווי לעם ישראל לאכול מהבהמות,העופות והדגים הכשרים,
ומנגד התורה מציגה את העופות,הבהמות שהם אסורים לאכילה.
וכדי להבחין בין הטמא לכשר התורה נותנת סימנים:
"זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ:כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו.."[ויקרא י"א,ג]
ולגבי הדגים נאמר:
"את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו"[ויקרא י"א,ט]
ובהמשך נאמר:"כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם"
[שם ט,י"ב]
השאלות הן:
א] באיזה סדר מיוחד התורה מתארת את בעלי החיים האסורים לאכילה,או המותרים,ומה ניתן ללמוד מכך?
ב] מה המעלה של הסנפירים והקשקשת בדגים ?
ג] מדוע התורה ציוותה להתרחק מהמאכלים האסורים והתירה רק אכילת בשר
כשר?
התשובה לשאלה א]
לפי רבינו בחיי:התורה מתארת בסדר מיוחד את בעלי החיים והעופות, באמצעות ארבעת יסודות הבריאה,מלמטה כלפי מעלה,אבל במקום אחר סידור היסודות הוא מלמעלה כלפי מטה והסימן לכך: ארמ"ע- אש ,רוח,מים,עפר.
וכך סידר גם שלמה המלך בספר משלי:
"מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחופניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ.."[משלי ל,ד]
אבל בפרשה זו, ארבעת היסודות של הבריאה דווקא מתחילים מלמטה כלפי מעלה והסימן לכך:
בראשי תיבות- עמר"א.
הבהמות והחיות המותרות והאסורות הם מיסוד העפר, ובהמשך יסוד המים-הכולל את אכילת הדגים המותרים והאסורים.
ובשלב השלישי התורה מתארת -את כל העופות המותרים והאסורים- השייכים ליסוד הרוח ובשלב הרביעי: התורה רומזת על היסוד האש והכוונה לאיסור אכילת השרצים,כגון החולד,העכבר והצב למינהו,הצב מתחלק לשני סוגים:
הערוד והסלמנדר"א.
הסלמנדר"א נרמזה במילה:"למינהו" וזוהי חיה מתיילדת באש בתנור שמתחמם במשך שבע שנים רצופות ,יומם ולילה ושם היא גדלה ומתפתחת,אך אם היא תיפרד רגע מהאש,מיד תמות ממש כאותם דגים המאבדים את חייהם בהיפרדם מן המים.
ועל כך אמרו חז"ל: כאשר היה מגיע רבי עקיבא לפסוק זה:"וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב למינהו"[שם י"רא,כ"ט] היה אומר:"מה רבו מעשיך ה' –כולם בחכמה עשית"
ומתפעל:אתה אלוקים בראת בחוכמה את העולם: בים ישנן אוניות גדולות ודגים שאינם יכולים לחיות מחוץ למים.
ואילו על היבשה - בעלי חיים שאינם יכולים לחיות בתוך מעמקי הים ,כי שם יאבדו את חייהם.
וישנם בעלי חיים שנבראו באש, שאם יצאו לאוויר החופשי מיד סופם יגיע וכאלה שנבראו באוויר אם יכנסו לאש מיד ימותו- ומכאן המסקנה כמה הקב"ה ברא את העולם בחוכמה!
התשובה לשאלה ב]
הרמב"ן נותן הסבר מעניין לכך:אותם דגים אשר יש להם קשקשים וסנפירים-הם בדרך כלל מצויים בחלק העליון של הים , והם גדלים גם באוויר ותפקיד הקשקשת והסנפירים לתת להם קצת חום ובכך לדחות את הלחות הרבה שבמים- בדומה לצמר,לשיער ולציפורניים באדם ובבהמה- שמשמשים הגנה מפני הלחות.
מה שאין כן אצל הדגים חסרי סימני הטהרה- הם בדרך כלל שוכנים במעמקי הים והן להם אמצעי הגנה ומסיבה זו יש להם לחות קרה-אשר גורמת למוות לאותם שאוכלים מבשרם.
התשובה לשאלה ג]
התורה אסרה לאכול מאכלים אסורים ועל כך ישנן דעות רבות:
כמה מחוקרי המקרא טוענים: כי הסיבה באיסור האכילה: סיבה בריאותית.
הרמב"ם בספרו:"משנה תורה"[סוף ספר טהרה]מסביר כי עניין הטומאה והטהרה נובע מגזירת הכתוב.ולא תמיד מובן לדעת האדם.
אברבנאל טוען:שאומנם רבים חשבו כי הסיבה היא בריאותית,אך אין התורה באה לרפא את הגוף הגשמי, אלא תפקידה לדאוג לבריאותו הנפשית של האדם ולרפא את תחלואיה.
ולכן התורה אסרה את המאכלים שאינם כשרים.כי מאכלים פסולים אלה- מתעבים ומשקצים את נפשו.
רבי יצחק בן משה עראמה מסביר בספרו:"עקדת יצחק"-כשם שישנו הבדל בין האדם הגר בכפר- הרגיל לאכול מאכלים מסוימים והוא בריא,אך לעומתו אדם הגר בעיר אם יאכל אותם מאכלים שאינו רגיל לאוכלם, התוצאות עלולות להיות מזיקות לבריאותו.
כך ישנו הבדל בן עם ישראל הקדוש והטהור- לבין עובדי הכוכבים,בעוד שהם אוכלים מאכלי טומאה ואין הדבר מזיק להם,הרי אותו מזון בהחלט יזיק לעם ישראל בהיותו עם מיוחד נבחר וקדוש.
הכלי יקר אומר: כי המאכלים האסורים פוגעים בנשמתו של היהודי, הם משקצים את הנפש הטהורה ,ובאותו זמן מניסים את הרוח הטהרה וגורמים לאטימת השכל ויוצרים בו תכונות אכזריות.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה,כי עניין המאכלים האסורים מזיק ליהודי, גורם לאטימת שיכלו ונוטע בו מידת אכזריות.
לכן,בהיות עם ישראל קדוש ונבחר עליו להתרחק ממאכלים טמאים אלה כפי שהתורה דורשת.
כמו כן,יש לזכור כי הקב"ה העלה את עם ישראל ממצרים וכוונתו הייתה להעלות את עם ישראל גם מבחינה רוחנית[כדברי רש"י]מי ייתן ועם ישראל יקפיד על קדושתו וידבק במידותיו של ה' הקדוש ובכך ישמש אור לגויים תמיד.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שמיני
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:14
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 398
דגים טהורים/שיר מאת: אהובה קליין ©
אי שם בים סוער
כל גל ביופיו יתהדר
בצילו חבויים דגים
יש ולפתע מתגלים.
מידי יום ביומו
יצא הדייג למלאכתו
יטבול חכתו במים
יזכה לברכת שמים.
ברשתו יעלה דגים
בעלי קשקשת וסנפירים
בסימניהם גנוזות סגולות
פלאי פלאים סודי סודות.
ישמשו לסעודה דשנה
באירועים חגיגה וחתונה
ישביעו רעבון הסועדים
על כך יודו לאלוקים.
הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שמיני
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 13:54
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 462
פרשת תזריע מצורע-מה הקשר לפרשת שמיני?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו עוסקת בעיקרה בדיני טומאה וטהרה אצל בני האדם:
דיני טומאה וטהרה הקשורים ליולדת,וטומאה הנגרמת כתוצאה מסוגי מחלות עור, כגון :צרעת,שחין,נגעים בראש ובזקן,דיני צרעת בגדים,דיני צרעת הבית...
השאלות הן:
א] מדוע נסמכה פרשה זו לקודמתה- פרשת "שמיני"?
ב]מה השפעת הטומאה על האדם וכיצד ניתן לתקן ולהיטהר?
ג] היכן מצאנו במקרא דוגמאות נוספות לפרשיות הקשורות זו בזו?
התשובה לשאלה א]
בפרשת:"שמיני" ישנה רשימה מפורטת של בעלי חיים הכשרים לאכילה ומנגד בעלי חיים האסורים לאכילה ואילו בפרשת:"תזריע" עוסקת התורה בדיני טהורה וטומאה אצל גוף האדם,כגון טומאתה של היולדת וכן טומאה בבני אדם כתוצאה מנגעים שונים ומחלות עור.
על קשר זה אומרים חז"ל:כי כשם שבבריאה תחילה נוצרו בעלי החיים ורק בסוף נברא האדם-כך גם תורתו של האדם מופיעה אחר תורת הבהמה.
רבי ישראל ליפקין מסלנט[שהיה אבי תנועת ה"מוסר" בליטא]מביא הסבר מעניין:
בפרשת :"תזריע" מדובר רבות על הנגעים שבאים על בני אדם בעוון עיסוק בלשון הרע ובפרשת שמיני מדובר על בעלי חיים טהורים וטמאים,בידוע שרוב עם ישראל מקפידים לא לאכול מאכלים אסורים ואף נזהרים מאכילת תולעים קטנים ביותר,אך לעומת זאת ,אינם מקפידים ב"אכילת אנשים חיים" ומסוגלים להשמיע עליהם רכילויות וענייני לשון הרע ללא רחמים.
הרמב"ן אומר: כי בעוד שבסופה של פרשת:"שמיני" התורה דנה באיסור אכילת בעלי חיים טמאים,שרצים ורמשים,
בפרשת:"תזריע" פותחת בדיני טומאתה וטהרתה של היולדת-דבר זה מוכיח קשר חזק מאד בין שני הנושאים -המלמד אותנו כי עלינו להיזהר, במשנה זהירות, מאכילת מאכלים טמאים אלו,כי מי שאינו מקפיד על מאכלים כשרים,עלולים להיוולד אצלו תינוקות הפגועים בנפשם,או בגופם.
התשובה לשאלה ב]
על פי דברי העקדה:לגבי מאכלים אסורים- אדם האוכל אותם ניזוק במידותיו,
כי הדעות המציאותיות ההולכות עם האמת –מקורן בליבו של האדם-השומר תורה ומצוות,כפי שאנו מתפללים:"לב טהור ברא לי אלוקים:ורוח נכון חדש בקרבי" לכן מאכלות אסורים גורמים לטמטום.
הדבר רמוז בפסוק:"ונטמתם בם"[ויקרא י"א,מ"ג][המילה חסרה את האות:אלף.
חז"ל בתנחומא מביאים משל יפה:מעשה ברופא שבדק שני חולים,האחד היה בסכנת חיים ולא הייתה לו כבר תקווה-לגביו אמר שמשפחתו ייתנו לו כל מאכל שיחפוץ,אבל כאשר הלך הרופא אצל החולה שהייתה תקווה לרפואתו פסק:לגבי מאכלים מסוימים שיאכל,אך מנגד שיינזר ממאכלים אחרים-העלולים לגרום לו נזק.
שאלו את הרופא,מדוע פסק לשני החולים הוראות שונות?
ענה להם הרופא:החולה שסופו קרב ואין סיכוי שיתרפא,אמרתי לו שיאכל כל אשר יחפוץ,אבל החולה שסיכויו טובים להבריא,הזהרתי אותו ממאכלים העלולים להזיק לגופו.
הנמשל:הקב"ה התיר לעכו"ם לאכול שקצים ורמשים אבל לעם ישראל שהם עם נצחי,אמר להם:"והייתם קדושים כי קדוש אני,אל תשקצו את נפשותיכם"
מכאן שעל מנת לתקן טומאה זו,פשוט אדם חייב להפסיק לאכול מאכלות אסורים,ולהתחיל לאכול מאכלים כשרים.
לגבי אישה אשר ילדה בן,היא טמאה שבעה ימים וביום השמיני בנה יכנס בבריתו של אברהם ,אחר כך במשך שלושים ושלושה ימים תשב בדמי טהרה,ולא תיגע בקודש ולא תלך למקדש –"עד מלאות ימי טהרה"
בכל מקרה,בין אם תלד בן ובין אם תלד בת ,חייבת גם להביא קורבן[כך היה נהוג בזמן המקדש]הקורבן הוא:שה,אך אם אינה משגת שה,רשאית להביא שני תורים,או שני בני יונה.
לגבי הצרעת-אדם הנגוע במחלה זו ייבדק על ידי הכהן,הכהן יחליט באילו מקרים האיש נחשב לטמא,או טהור.יש ויחליט כי יש להסגיר את הנגוע לשבעה ימים ואחרי זה מחליט כיצד לנהוג בהמשך -במטרה לטהר את האיש בסוף התהליך.
רוב הנגעים בעור- באים על האדם בעבור עיסוקו בחטא לשון הרע,או משום עברות בין אדם לחברו.
לכן ,טוב יעשה אם ילמד כיצד ישמור על לשונו ולא יוציא שם רע על חברו.
התשובה לשאלה ג]
הנה דוגמאות נוספות לקשר בין שתי פרשיות במקרא:
דוגמא א] בחומש במדבר,פרשת: "בהעלותך" מופיעה לפני פרשת:"שלח"
הקשר ביניהם הוא נושא: לשון הרע.
בפרשת:"בהעלותך" מסופר על מרים שדיברה לשון הרע על אחיה- משה:"ותדבר מרים ואהרון במשה על הודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח"
כתוצאה מדיבורים אלה,מרים נענשה בצרעת כפי שכתוב:"והנה מרים מצורעת
כשלג"[במדבר,י"ב]
בתום פרשת: "בהעלותך" מופיעה פרשת:"שלח"-בפרשה זו מסופר על המרגלים הנשלחים לרגל את ארץ ישראל.
על כך אומרים חז"ל:ישנו קשר בין עניין לשון הרע של מרים שדיברה במשה-לבין עניין לשון הרע שדיברו המרגלים על ארץ ישראל.
הרי אלוקים ידע מראש כי המרגלים יוציאו דיבה על ארץ ישראל,ולכן אמר: לפחות לא יהיה להם פתחון פה ויגידו: שלא ידעו כי בעבור עניין לשון הרע צפויים לעונש כבד.
מסיבה זו נסמכה פרשת המרגלים למקרה של מרים –בו נענשה קשות בעבור לשון הרע שהפיצה על אחיה משה.
דוגמא ב]
ישנו קשר בחומש שמות, בין פרשת: "יתרו" לבין פרשת:,משפטים"
פרשת:"יתרו" מסיימת בעניין המזבח,
על כך אומר רש"י:למה נסמכה פרשת:"משפטים" לפרשת:"יתרו"?
כדי לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש.
דוגמא ג]
בחומש במדבר נסמכה פרשת חוקת-המדברת בנושא:פרה אדומה-לפרשת קורח-הידועה כמחלוקת קורח.
על כך אומרים חכמים:כמו שפרה אדומה פועלת בכוונים נגדיים-מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים- כך גם המחלוקת:הופכת סדרי עולם,משנה מערכות חיים,גורמת לאנדרלמוסיה בתבל.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק :כי הקב"ה מצווה על עם ישראל-בהיותו העם הנבחר ,להיות קדוש ולכן עליו ללכת בדרך התורה ולשאוף תמיד להיות טהור.
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שמיני
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 11:09
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 840
פרשת שמיני- מה מסתתר במספר השמיני?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוק:"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל:ויאמר אל אהרון:קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים,והקרב לפני ה'...."[ויקרא ט,א-ב]
השאלות הן:
א] מדוע הפרשה נקראת בשם:שמיני?
ב] מה המיוחד במספר השמיני?
ג] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות נוספות הקשורות ל:"שמיני"?
התשובה לשאלה א]
הפרשה נקראת בשם:"שמיני" מהסיבה: היות והיא מתארת בתחילתה את מהלך היום השמיני למילואים-אשר היה בראש חודש ניסן,בתאריך זה הוקם המשכן[זו הייתה השנה השנייה לצאת ישראל ממצרים]
במסכת מגילה[ו,ע"ב] נאמר:כי ביום הקמת המשכן הייתה שמחה גדולה לפני ה' בדומה - ליום שבו נוצרו השמים והארץ, וההוכחה לכך:
בפרשתנו נאמר:"ויהי ביום השמיני"
ואילו בתיאור בריאת העולם,נאמר:"ויהי ערב ויהי בוקר..."[בראשית א]
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רבינו בחיי:רוב נושאי המשכן והמקדש סובבים סביב המספר שמונה:
לכוהן הגדול היו שמונה בגדי כהונה והם:ציץ וחושן ואפוד ומעיל וכותונת תשבץ מצנפת ואבנט ומכנסי בד.
בושמי שמן המשחה והקטורת היו שמונה,בשמן המשחה ארבעה: מור וקינמון וקנה וקידה,ובקטורת היו ארבעה:נטף ושחלת וחלבנה ולבונה.
גם מספר הבדים היו שמונה:שני בדי הארון,ושנים לשולחן,ושניים למזבח הזהב,ושניים למזבח העולה,גם הקורבנות שהיו מקריבים היו מוכנים להקרבה רק לאחר שמונה ימים,כמו שנאמר:
"ומיום השמיני והלאה ירצה לקורבן אישה לה'" [ויקרא כ"ב,כ"ז]
ללויים היו שמונה מיני כלי זמר:
למנצח על הנגינות,על מוחלת,על עלמות,על הנחילות,על השושנים,על הגיתית,על השמינית.
ביום השמיני-ר"ח ניסן-הוקם המשכן,היה זה יום מיוחד:ראשון לכהונת אהרון,יום הראשון להקרבת הקורבנות,ראשון שהכוהנים ברכו את עם ישראל.
היום הראשון שירדה אש מהשמים על גבי מזבח הנחושת.
ראשון לשעיר ר"ח,ראשון להשראת השכינה,ראשון לקורבנות הנשיאים שבו הקריב נחשון בן עמינדב את קורבנו,ראשון לשילוח הטמאים ממחנה ישראל-אל מחוץ למחנה.
ובאותו יום נתקבצו עשרה מיני כבוד:
ראשון למעשה בראשית,ראשון לנשיאים,ראשון לכהונה,ראשון לעבודה,ראשון לירידת האש מהשמים-אל המזבח,ראשון לאכילת קודשים.
ראשון לשכון שכינה בישראל,ראשון לברך את בני ישראל.
לפי עולם הקבלה,אם נתבונן בכל אות של המילה:"שמיני" נגיע למסקנה:
כי כל אות במילה זו יש בה עומק רוחני ונשגב.
האות :שין= מבטאת ישות טבעית המתחברת אל כוח עליון ונושאת תפילה כדוגמת משה:"כאשר ירים משה ידו,וגבר ישראל"[שמות י"ז,י"א]השין משמשת את צילו של משה הנושא כפיו כלפי בורא עולם ומבקש את טובת עם ישראל.
לאות שין יש שלושה ראשים -המסמלים את שלושת בתי המקדש:בית ראשון,בית שני ובית שלישי לעתיד לבוא-כמו שכתוב:"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון"[חגי ב,ט]
האות מם=מסמלת את הנהגת ה' בעולם הנראה לנגד עיננו.
האות מם מורכבת מהאות יוד המשמשת סמל למלכות ה',
והחלק הראשון של האות-הוא כפוף ומסמל את האדם המרכין ראשו בענווה לפני ה' מתוך שמכיר במלכותו.
האות יוד=מסמלת את הקב"ה ואת ההכרה בהנהגתו את העולם.
ובנוסף גם את הענווה שבה האדם חייב לדבוק - על מנת להגיע לגדולה
והצלחה בחייו.
הדבר מזכיר לנו את הר סיני- שהיה קטן בהרים ודווקא עליו בחר הקב"ה לתת את התורה הקדושה.
האות נון= מסמלת נאמנות-אדם המקיים את דבריו וניתן לבטוח בו.
אך בראש וראשונה תואר הנאמנות הולם את ה',כפי שכתוב:"האל הנאמן"[דברים ז,ט]
את העדות לנאמנותו של ה' אנו מוצאים בקריאת שמע-כאן התפילה מתארת את הנהגת ה' ואת השכר והעונש המתייחס לאדם בהתאם להתנהגותו,אם ישמור את התורה-אזי "ונתנה הארץ יבולה", אך אם חלילה ירחק מדרך הישר:"ועצר ה' את השמים..."
הנון= מסמלת גם את נשמתו של האדם:"נר ה' נשמת אדם,חופש כל חדרי בטן"[משלי כ,כ"ז,רש"י שם]
גם המצוות-יש בהן ניצוץ אלוקי:"כי נר מצווה.."[משלי ו,כ"ג]
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות הקשורות ל:"שמיני":
1] ברית מילה לתינוק ביום השמיני להיוולדו:"וביום השמיני יימול בשר עורלתו"[ויקרא י"ב,ג]
2] ירבעם המלך קובע חג בחודש השמיני:"ויעש ירבעם:חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה:ויעל על המזבח:אשר עשה בבית אל בחמישה עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר
בדא מלבור ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר" [מלכים א י"ב,כ"ב-כ"ג]
3] שלמה המלך סיים לבנות את המקדש:"ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים".
[מלכים-א,ו,ל"ח]
4]השנה השמינית –היא השנה לאחר השמיטה:"וזרעתם את השנה השמינית,ואכלתם מן התבואה ישן:עד השנה התשיעית.."[ויקרא כ"ה,כ"ב]
5]שמינית-הוא כלי נגינה עתיק שהיו לו שמונה מיתרים:"למנצח בנגינות על השמינית"[תהלים ו,א]
6] המשיח הוא אחד משמונה נסיכי אדם:"והיה זה שלום אשור,כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עולם"
האות ח'- בגימטרייא=8 והיא מופיעה במילה: משיח,חירות,חשמונאי.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה:
כי המספר ה"שמיני" יש בו כוח מיוחד והוא אוצר בתוכו רבדים של קדושה וקשר הדוק בין הבורא למאמיניו.
הוא מספר מעל הטבע ומסמל את הכוח הניסי.
שמיני בגימטרייא="שמע"-ראשי תיבות:שאו מרום עינכם..."
יהי רצון ועם ישראל ילך בדרך התורה ובע"ה יזכה לניסים ונפלאות,כנאמר:"ישועת ה' כהרף עין"
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת שמיני
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 11:09
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 499
שמיני/שיר מאת: אהובה קליין ©
שמיני מספר נשגב
מעל הטבע ניצב
בצל השכינה ישכון
האוחז בידיו ניצול.
שמיני יום מקודש
חגיגה לילוד החדש
נכנס בברית אברהם
מעתה יהודי מושלם.
שמיני כלי נגינה
שמונה מיתרי פנינה
ינגנו צלילים ערבים
לאוזן ינעימו בנעימים.
שמיני יסמל ניסים
כדוגמת ניצחון המכבים
בסיוע מלך המלכים
חנוכה לנצח חוגגים.
שמיני למילואים-ר"ח ניסן
בו הוקם המשכן
ראשון לברכת כוהנים
ראשית קרבנות הנשיאים.
הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]
