חומש בראשית

דבר תורה לפרשת וישב

דבר תורה לפרשת וישב - נאוה שלוסברג

 

שלום וברכה,

בשבת הקרובה יקראו בבית הכנסת את פרשת "וישב" (בראשית ל"ז - מ"א)  

נושאים מרכזיים בפרשה:

 -  קורות יוסף

 יוסף היה אהוב על אביו יותר משאר אחיו, ובגלל זה, ובמיוחד בגלל שני החלומות שחלם, קנאו בו אחיו ושנאוהו.

כשבא, לפי מצוות אביו אצל אחיו שרעו את הצאן הרחק ממקום מגוריהם, התנפלו עליו, ובסופו של דבר נמכר לעבד במצרים. ע"פ סימנים שהביאו האחים, סבר יעקב כי חיה רעה טרפה את יוסף והוא התאבל עליו.

 -  מעשה יהודה ותמר

יהודה בנו של יעקב נשא אישה כנענית, היא ילדה לו שני בנים והם מתו בלי להותיר אחריהם זרע.

תמר, כלתו של יהודה, אלמנת שני בניו, חיכתה להינשא לבנו השלישי כשיגדל.

יהודה בא אל כלתו, בחשבו שהיא זונה, והוליד ממנה בנים תאומים - פרץ וזרח.

סיפור זה מעיד כי היבום היה נהוג בישראל זמן רב לפני מתן תורה.

 -    המשך קורות יוסף בשנים הראשונות לאחר שנמכר לעבד,

 יוסף הורד מצרימה ונמכר לעבד לפוטיפר, אחד מגדולי המלכות.

 כשראה פוטיפר כי ה' מצליח ביד יוסף את כל מעשיו, מינהו למנהל משק ביתו.

 אשתו של פוטיפר נתנה עיניה בעבד יפה-התואר ופתתה אותו לדבר עברה.

מאחר שסרב, הלשינה עליו לפני בעלה, ויוסף הושם בבית הסוהר. שם נפגש עם שניים משרי המלך:

שר המשקים ושר האופים, שנחבשו אף הם בכלא, ופתר להם חלומות שחלמו. דברי פתרונו נתקיימו.

 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען" (ל"ז, א')

  ידועים דברי חז"ל שהאבות הקדושים התאפיינו כל אחד במידה מיוחדת,

   אברהם אבינו - כנגד מידת החסד,

   יצחק - גבורה,

   ויעקב - מידת האמת. יעקב אבינו ראה את המידות של אבותיו הקדושים ולמד מהם.

   אברהם אבינו היה בעל חסד, ובכח מידה זו הפיץ ופרסם את התורה בכל העולם כולו.

   יצחק אבינו גילה את הפחד (יראה) מבורא העולם, וזה היה מענפי מידת הגבורה.

   יעקב אבינו למד מאביו יצחק ע"ה את המורא ועל כן כתוב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" והוא מלשון מורא ופחד, ומעלה גדולה ועצומה היא

   כמו שכתוב (משלי כח, יד) "אשרי אדם מפחד תמיד". ומעלה זו גבוהה יותר מעבודת ה' מתוך יראה,

    כי זו מדרגה של מורא מתוך עבודת ה' מאהבה. 
     (מדרשותיו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל)  

רש"י - ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף

 כל ימי חייו ניהל יעקב מלחמות נגד כוחות הרע, נגד שליחי היצר הרע, שהופיעו פעם בדמותו של לבן ופעם בדמותו של עשו.

עכשיו משהגיע לזיקנה, ביקש לישב בשלווה ולא ללחום עוד נגד היצר, בסברו כי כבר ניצח אותו לחלוטין.

 ברם, מן השמיים רצו שימשיך יעקב במלחמתו נגד היצר, כי אף אם כשלעצמו כבר לא זקוק היה לכך, הרי יש בזה משום טובה לעולם, כאשר צדיק נלחם ביצר הרע ומכריע אותו.

אמר הקדוש ברוך-הוא: לא די לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה (רש"י)

הרי ישנן הרבה מצוות, אשר "אוכלים פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא" - והלוא ודאי קיים יעקב את את המצוות הללו, ומדוע איפוא לא היה ראוי באמת למעט שלווה גם בעולם הזה, בתור פירות של אותן מצוות?

ברם, "קרן", פירושו, השכר בעד עצם  המצווה, ו"פירות" פירושו, השכר בעד הקשיים והמניעות שנתקל בהם האדם אגב קיום המצוות.

 קשיים ומניעות אלה באים מחמת מאמציו של היצר הרע למנוע את האדם מקיום מצוות ה'.

את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה.

 בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות, קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה.

  בשנים שבהן יום א' של חנוכה חל ביום ו', קוראים את הפרשה ביום ב' של חנוכה.

   

שבת שלום,

נאוה

לע"נ אבי-מורי  ר' מנחם-מנדל ב"ר משה הכהן שלוסברג ז"ל