מאמרים

מתנה טובה

מתנה טובה

מתוך: שבת המלכה מקור הברכה - הרב לוגאסי שליט"א



לא מתנה של כסף, לא מתנה של חפצי ערך, ואפילו לא מתנה של אבני חן ופנינים. מתנה הרבה יותר יקרה, שמבלעדיה אין שום ערך לשום הון ורכוש שבעולם הלא היא מתנת השלוה והרוגע, השמחה והסיפוק, מנוחה ונחת. מתנה שאיננה מתיחסת דוקא לגוף – אלא בעיקרה היא לנפש. להזרים לנפש התחדשות וכוחות לשם המשך תפקוד עמלה ויגיעה בעולם המלא עמל ויגע מבלי לקוץ בחייה. מתנה שעימה תוכל הנפש להתמודד בסבלנות ובמתינות עם כל מאורעות החיים ולבלתי קרוס תחת כובד נסיונות ומקרי החיים השוטפים לעתים תכופות את הנחלשים ברוחם אשר לא עצרו ברוחם מללחום ולעמוד באכזבות החיים.

הלא היא מתנת השבת!!!

וליתר ביאור, הנה עם ישראל שונה בהנהגת ה' כלפיו מיתר אומות העולם, והוא מאחר והיעד והמטרה של עם ישראל בבריאה שונה מזה של אומות העולם. תכלית הבריאה הוא עבור עם ישראל שיקימו את התורה ומצוותיה, ובכך מובטחים המה בשפע גדול ובהרחבה ללא עמל וטורח, וכפי דרגתנו בתפקידנו זה של שמירת תורה ומצוות – כן תעשה מלאכתנו יחסית מאליה, דהינו שבמעט עמל וטורח תשרה ברכה גדולה במעשה ידינו.

בימות החול קשה מאוד להשיג השגה זו, שבעצם איננו פועלים כלום במעשינו, ורק הגזרה היא האמת, ואילו כל חריצותנו שקר, אולם ביום שבת שנבראה בו המנוחה, ומשמעות בריאת מנוחה זו היא התעלות עצמית של כל יהודי שומר שבת לחוש בהכרה ובהשגה שבעצם כל עסקיו ועניניו תלויים בברכת ה' ולא בעמל וטורח, וכל עמל האדם הוא רק כדי להוריד את השפע שנגזר עליו בדרכים ובסיבות טבעיות, ואין בריבוי ההשתדלות או במיעוטו כדי להרבות או למעט את אשר נגזר על האדם, וידיעה זו היא מנוחה שאין כמותה, שהאדם חש כבן מלך שלא מוטל עליו כלום, ומנוחה זו היא מתנת השבת לכל שומריה – לחוש נופש נפשי מלחץ הדאגות והאחריות השלילית שהאדם לא יכול להחלץ ממנו בימות החול.

שבת – יום המפגש

השבת נועדה ליום של מפגש אב – הקדוש-ברוך-הוא – עם בניו – בני ישראל. יום של ישיבת בנים סביב שולחן אביהם. למעלה מיממה שלמה פנויה לנו להתענג עם היקר לנו – בורא העולם – אשר בחר בנו מכל העמים ורוממנו מכל הלשונות. בהיכנס יממה זו נצטוינו ליטול כוס יין ולהרימו תוך כדי הצהרת עדות על כוחו וגבורתו בחידוש בריאת העולם על כל ברואיו ויצוריו אשר יצר בחכמה עמוקה ונפלאה, וכמו כן על בעלותו הבלעדית בעליונים ובתחתונים. בזמן זה נצטוינו להיות פנויים מכל מלאכה במחשבה, דיבור ומעשה על מנת לעורר את עריגת לבנו וכסיפת נפשנו ליוצרנו ובוראנו. יום שבו העונג והכבוד לנו להיות מתיחדים עם אלקים הכל יכול. וזכות מיוחדת לנו להיות כמו כן. הוא, יתברך שמו, מתנענג לשבת עימנו ולשמוע את תפילותינו וזמירותינו לפניו, ורואה הוא בכך נאמנות בנים לאביהם, בנים המכירים ויודעים לגלות את פתרון חידת העולם ומצליחים שלא להתפתות לנדמה לעין, המראה את טבעיות ומקריות הבריאה בהתנכרות והתכחשות לאדון המשגיח עליה, והרי שבהצהרת עדות זו כופרים אנו ומכחישים ומבטלים כל כוח בעולם מבלעדי כוחו וגבורתו של הבורא.