סיפורים לכבוד שבת
"אין עוד מלבדו"
- פרטים
- קטגוריה: סיפורי חיים
- פורסם בראשון, 02 אוגוסט 2020 00:10
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 682
"אין עוד מלבדו"
עם ישראל כולו איש אחד ולב אחד, והשם מצפה לנו שנתקרב אליו, ושולח לנו מסרים ברורים, אותות וסימני דרך, לחזקנו ולאותת לנו שאנו ברוך השם בדרך הנכונה.
כאשר מדברים על התחזקות, על עמידה בנסיונות, מוכרחים אנו להבין שאנו איננו ולא כלום. אין בנו לא כוחות ולא יכולות לעמוד מול האתגרים והנסיונות. אלא השם הוא העוזר לנו, הוא הנותן לנו את הכוחות. ואין עוד מלבדו.
כך שמעתי מהרבנית אילנה משאלי תחי', שמעבירה שיעורים לבנות מתחזקות במקומות שונים.
והיא גם סיפרה לי שני סיפורים מדהימים מאוד, שמוכיחים את עזרתו של הבורא במצבים של נסיון. כי השם הוא שמרים אותנו בעת הנסיון, והוא שרואה את לבנו ואת רצוננו ואת שאיפותינו - ועוזר לנו להתקרב אליו.
סיפור ראשון: (עם שינויי שמות ופרטים מזהים נוספים).
גילה היא תלמידת תיכון שגרה באיזור תל אביב, וקיבלה על עצמה שמירת שבת קודש. ההורים היו מוכנים להסכים עם כך, אבל לא הבינו מדוע לא תצטרף אליהם לנסיעה בערב שבת לבקר את הסבתא?
עד כאן, אמר האב, את יכולה לשמור, להתחזק, מה שתרצי. אבל אל סבתא את מגיעה איתנו. את חלק מהמשפחה ומוכרחה להתנהג כמו כולם!
וגילה חשה אובדת עצות. לא רצתה חלילה לפגוע בכבוד הוריה, אבל השבת, השבת - מה יהא עליה?
אולי נבקר ביום אחר? הציעה גילה.
לא יקום ולא יהיה, פסק האב. אנחנו ניסע כמו תמיד ואת באה איתנו.
ניסתה לדבר, להתחנן, לבכות - וכלום לא עזר. את באה איתנו וזהו!
זכרה גילה את שיעוריה של הרבנית אילנה, וזעקה מקירות ליבה אל בורא העולם, שאין עוד מלבדו, וביקשה שיחלץ אותה מהמבוי הסתום שנקלעה אליו, כי רק בידיו נמצאים כל המפתחות!
ולפתע - טלפון. מביתה של הסבתא מבקשים שלא יבואו היום לבקר. כי יש להם אורחים אחרים וזה כרגע לא נוח.
ההלם היה מוחלט. ההורים הבינו את הרמז. את המברק שנשלח אליהם מלמעלה.
או קי, פסק האב, הבנתי. בשבת הבאה את פטורה מלהצטרף אלינו.
וגילה נשמה לברכה, והודתה לבורא העולם בכל ליבה על חסדיו העצומים.
סיפור שני: (כנ"ל, עם שינויי שמות ופרטים)
רויטל מתגוררת אף היא באיזור תל אביב, בבנין חדיש ורב קומות. ובליל שבת היא משתתפת בשיעורי תורה. בליל שבת אחד, אחרי גמר השיעור, טיילה רויטל עם חברותיה, וכשחזרה הביתה, בשעת לילה מאוחרת, גילתה שהאינטרקום סגור.
כידוע, אסור ללחוץ בשבת על אינטרקום, או על מערכת דיגיטלית של קוד לפתיחת דלתות, מכיון שהדבר מפעיל זרם חשמלי ומהווה איסור מסוג "בונה", שהוא אחד מל"ט המלאכות האסורות בשבת. אבל רויטל היתה אובדת עצות. האם צפויה היא לבלות את הלילה בחוץ? ברחוב?
היא חיכתה זמן מה, וחשבה, אולי יבוא מישהו ויפתח את הדלת? אך איש לא הגיע. השעה היתה מאוחרת, וגם שום סיכוי לא היה שיגיע מישהו בשעה מאוחרת כל כך.
מה יהיה? היכן תבלה את הלילה? ואיך לא תדאיג את הוריה?
רק השם יכול לחלץ אותה ממצב כה מורכב. כי אין עוד מלבדו.
שיננה רויטל בכל הכוח: "אין עוד מלבדו! אין עוד מלבדו!"
ולפתע -
נפתחה הדלת פתאום לרווחה.
ורויטל נכנסה, טיפסה בשקט במדרגות, והגיעה לביתה.
איך נפתחה הדלת? מי פתח אותה כך? היא לא ידעה.
ולמחרת שאלה את כל השכנים, מי היה השכן המסתורי? מי פתח את הדלת?
ואף אחד לא ידע על כך דבר. אף אחד לא היה שם, ליד הדלת, בליל שבת בשעה שתיים בלילה.
נס.
נס מאת בורא העולם, שאין עוד מלבדו.
את שני הסיפורים הללו סיפרתי לחברתי אורטל (שוב, שיניתי את השם וכמה פרטים מזהים) ביום ראשון אחד, לפני כשלושה שבועות.
אורטל ובעלה ניר זכו וברוך ה' הם מקבלים על עצמם עוד ועוד מצוות. הילדים לומדים בגנים דתיים, המטבח כשר, הבית טהור, והאורחת החשובה ששמה שבת קודש זכתה אף היא להכנס לביתם.
בנושא של שמירת השבת עוברים אורטל ובעלה אתגרים לא פשוטים.
ראשית כל, העבודה של ניר מצריכה זמינות בטלפון הסלולרי שלו 24 שעות, 7 ימים בשבוע. שנית, כמו תמיד, מגיעה השאלה: מה יאמרו החברים?
ואורטל וניר מתמודדים עם כל זה בצורה ראויה להערצה. ראשית, קיבלו על עצמם הדלקת נרות שבת. אחר כך הוסיפו גם קידוש והבדלה. בהמשך אף השתתפו בסמינר של ערכים, ובעקבותיו קיבלו על עצמם את שמירת השבת ואף החלו להשתתף בתפילות השבת בבית הכנסת שבשכונתם.
והחברים? החברים שומעים, חלקם מקבלים זאת, חלקם מופתעים, חלקים מפרגנים וחלקם קצת פחות - אבל כולם כולם מתרגלים עם הזמן למציאות החדשה. וחברים אמיתיים ממשיכים להיות חברים גם כאשר אנחנו בוחרים לנו את הדרך היחודית שלנו!
ביום ראשון סיפרתי לאורטל את מה שתואר כאן למעלה. ביום שני (יום למחרת) סיפרה לי אורטל את הסיפור המדהים הבא:
אורטל עובדת בחברת הי טק בתפקיד פיתוח בכיר. ובדיוק ביום שני, נתקלה בבעיה שלא מצאה לה פתרון. שוב ושוב ניסתה אפשרויות שונות להתמודד עם הבעיה - ואין מוצא. היא חששה לגשת לראש הצוות שלה - והעדיפה לפתור את הבעיה בכוחות עצמה.
חזרה אורטל ושיננה לעצמה שה' הוא האלקים, ואין עוד מלבדו!
חזרה ואמרה שוב ושוב ו... התקלה נותרה ללא שינוי.
בדלית ברירה ניגשה אורטל אל ראש הצוות, והראתה בפניה את התקלה. ראש הצוות שאלה אותה על כל מיני אפשרויות לפתרון הבעיה - ועל כולן אמרה אורטל שכבר ניסתה אותם.
אני לא מאמינה, אמרה ראש הצוות, עלית פה על בעיה שלא ידענו עליה. צריך לעשות פה תיקון רציני במערכת. כל הכבוד!
מעז יצא מתוק. ובמקום לספוג נזיפות, זכתה אורטל ל... צל"שים.
אבל סיפור עוד יותר מדהים שמעתי מאורטל כשבועיים לאחר מכן.
כזכור, החליטו אורטל ובעלה לקבל על עצמם שמירת שבת קודש, אבל הבעיה עם מקום העבודה של בעלה של אורטל נותרה בלתי פתורה. הרי הוא אמור להיות זמין בטלפון הסלולרי שלו גם בשבתות. מה יהיה?
שוב, ה' הוא האלקים ואין עוד מלבדו. ובדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכים אותו.
אורטל וניר החליטו וקיבלו והחלו לשמור את השבת - ולפתע, בחסדי השם, שום טלפון לא הגיע.
כך בשבת הראשונה.
כך בשבת השניה.
כך גם בשבת השלישית.
שלושה שבתות רצופות - ושום שיחה נכנסת לא התקבלה.
שום בעיה. שום תקלה. שום שאלה. דממה על הקו במשך כל השבת. דממה מוחלטת, מכניסת השבת ועד יציאתה.
ואורטל וניר - שומעים, חשים, מתרגשים לנוכח הנס הגלוי שזכו לראות.
"בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכים אותו" : כך מסייע הקדוש ברוך הוא ומיישר את הדרך בפני מי שחפץ להתקרב אליו.
ויהי רצון ונזכה כולנו להתקרב אל ה' יתברך מתוך שמחה, רווחה, והנהגה של חסד ורחמים, תמיד תמיד, אמן ואמן.