שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט
מה המקור של תענית בה"ב אחר החגים?
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 08 ספטמבר 2020 14:57
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 412
שאלה
מה המקור של תענית בה"ב אחר החגים?
ביקרא דאורייתא
חנוך ג.
תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א
הראשונים (תוספות במסכת קידושין דף פא, א ד"ה סקבא; המרדכי תענית סימן תרכט; הכל בו סימן סא ) כתבו שהאשכנזים נוהגים להתענות לאחר חג הסוכות בתחילת חודש חשוון, ואחר חג הפסח בתחילת חודש אייר, בכל פעם שלושה ימים: ביום שני, ביום חמישי, ושוב צמים ביום שני וביארו התוספות (שם) שזאת משום שבחג מתקבצים אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונותנים עיניהם אלו באלו .
טעם שני: אולי עשו מלאכה האסורה בחול המועד (א"ר סימן תצב ס"ק ג).
טעם שלישי: מזג האויר משתנה אחר פסח ואחר סוכות, וגופו של אדם נחלש כי לא הורגל לאותו מזג אויר, ולכן מתענים ומתפללים שיחזק ה' את גופנו (מטה משה סימן תשמז).
טעם רביעי: במר חשוון מתענים כדי שהיורה ירד על הזרעים לברכה, ובאייר - שלא תלקה התבואה בשדפון ובירקון (מרדכי תענית סימן תרכט בשם ראבי"ה).
טעם חמישי: מחשש אולי מתוך משתה ושמחה בחג באו לידי עבירה, ומתענים לכפרה, כי התענית היא במקום הקרבת קרבן ( הראב"ד בספרו תמים דעים סימן קעח; הרא"ש תענית פרק א סימן כ). וגם סמכו כן על הפסוק (תהילים ב, יא): "וגילו ברעדה", במקום גילה שם תהא רעדה, דהיינו תענית (מהרי"ל מנהגי הימים שבין פסח לשבועות).
את "תענית בה"ב" קבעו חכמים לימי שני וחמישי (תוס' קידושין דף פא, א ד"ה סקבא), משום שימי שני וחמישי הם ימי רצון, שהרי לקבלת הלוחות השניות עלה משה ביום חמישי וירד מההר ביום שני, ואמר לו הקדוש ברוך הוא: סלחתי כדבריך, לפיכך התקינו חכמים שיהיו מתענים בשני וחמישי בעלייתו של משה ובירידתו (ספר הישר לרבנו תם סימן תתקלד).
בברכה
הרב שמואל ברוך גנוט