movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת תצא

ב"ה

דבר החסידות – פרשת תצא

 

לא לנטוש את השליחות!

 

מספרים על החסיד הרב ניסן פינסון, שליחו של הרבי בתוניסיה, שהיו לו רדיפות מצד השלטונות, עד כדי כך שביקש מידידיו בארץ ישראל שלא ישלחו לו יותר מכתבים, כי כל פעם שהגיע מכתב מהארץ – חקרו אותו שמא מרגל הוא לטובת ישראל.

מעניין, שבמשך שנים רבות לא יצא מעולם מתוניסיה עם זוגתו לבקר את בני משפחתו ברחבי העולם, אלא רק הוא לבד או זוגתו לבד, מחשש שאם יצאו משם – לא יתנו להם לשוב ולהיכנס למדינה.

וזאת למרות הרדיפות התמידיות שסבלו שם...

(מפי השמועה)

 

~~~

בפרשתנו (כד, א) נאמרו דיני גירושין: "והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערוות דבר וכתב לה ספר כריתות . . ושלחה מביתו".

במשנה (סוף גיטין) נחלקו תנאים באיזה מצב מותר לאדם לגרש את אשתו: "בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערווה שנאמר "כי מצא בה ערוות דבר". ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר "כי מצא בה ערוות דבר". רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר "והיה אם לא תמצא חן בעיניו"".

ידוע, שבמחלוקות בית-שמאי ובית-הלל – בדרך כלל בית-שמאי הם המחמירים ובית-הלל המקילים (חוץ ממקומות בודדים "מקולי בית-שמאי ומחומרי בית-הלל", המנויים במס' עדיות פ"ד ופ"ה). והטעם לכך הוא*, כי נשמות בית שמאי שורשם ממדת הדין ולכן הם מדקדקים ואינם מתירים בקלות ('מתירים' גם מלשון התרת קשר, כלומר לשחרר את המאכל ולהעלותו לקדושה), ואילו בית הלל שורשם בחסד ולכן מוצאים בכל דבר את ה'זכות' וה'טוב' שבו ומאפשרים להתירו (ולהעלותו).

ואם כן קשה:

א)    כיצד זה שבמקרה שלנו מתירים בית-הלל לגרש יותר מבית-שמאי? הרי ברור שלמרות שבפועל הרי זה קולא, שמותר לגרש, אבל בפנימיות העניין אין זה בקו החסד, אלא אדרבה! גירושין היא תנועה של ריחוק ופירוד הנובעת מקפידא וגבורה (ראה ב"ב קס, ב), ואיך זה שבית הלל, שהם בקו של חסד ואהבה, מאפשרים ביתר קלות לגרש?

ב)    כמו"כ לא מובן על רבי עקיבא! שהוא רגיל לזכות את ישראל (רש"י סנהדרין קי, ב, ד"ה שבקיה) – כיצד זה נותן כאן מקום לגירושין, כאשר רק "מצא אחרת נאה הימנה"?

אלא: ידוע ש"איש ואשה" רומזים על הקב"ה וכנסת ישראל (וכל שיר השירים הוא משל לכך). ומכיון שנשמה של יהודי היא "חלק אלוקה ממעל" (איוב לא, ב) – לכן גם הנשמה** נקראת בשם "איש", ו"אשה" –  רומזת על הגוף ועל העסק בעניינים הגשמיים שבעולם. ועל כל נשמה ("איש") מוטלת השליחות לעשות דירה לו יתברך במקום הגשמי ("אשה") בו הוא נמצא, ככתוב (תהלים לז, כג) "מה' מצעדי גבר כוננו".

לפי זה נמצא, שהפירוש הרוחני של 'נישואין' הוא חיבור הנשמה לגוף ולשליחותו בעולם, ו'גירושין' מסמלים מצב שחיבור זה אינו עולה יפה, ויש צורך לשחרר את האדם משליחותו הנוכחית ולהטיל עליו שליחות אחרת במקומה.

וזהו סוד המחלוקת במשנה:

א)    בית שמאי – שהם מחמירים, סבורים: שמבלי הבט על הקשיים – אסור לאדם לנטוש את השליחות שהטילה עליו ההשגחה העליונה, אלא אם כן "מצא בה ערוות דבר"; כלומר, כשיש איסור הלכתי להשאר בשליחות זו – רק אז עליו לעזוב את השליחות [ואין לו לדאוג מה יהיה עם השליחות, כי "והלכה והיתה לאיש אחר" – מלמעלה יזמנו מישהו אחר עם כוחות גדולים יותר לעבודה זו].

ב)    בית הלל – המקילים יותר: מתירים לאדם לעזוב את שליחותו אפילו אם "הקדיחה תבשילו"; כלומר, שעבודה זו פוגעת בהישגים הרוחניים שהשיג כבר (תבשילו) – זו כבר סיבה מספיקה להסיק מכך ששליחות זו לא נועדה עבורו ולחפש לעצמו תפקיד אחר.

ג)     ורבי עקיבא –  מרחיק לכת עוד יותר, ומתיר לעזוב את השליחות "אפילו מצא אחרת נאה הימנה", כלומר שהוא אמנם מצליח לפעול במקומו, אבל אין לו חשק ותענוג בזה, והוא מוצא תחום אחר שיוכל לפעול בו ביתר חשק ועונג – די בכך כדי להתיר לו לעזוב את שליחותו ולעבור לתחום שמוצא יותר חן בעיניו.

ההלכה במשנה זו נקבעה כבית הלל (טוש"ע אהע"ז סי' קיט ס"ג):

אדם אינו חייב להיות כבול לשליחותו במקרה שהיא גורמת פגיעה וקלקול במדרגתו הרוחנית ("הקדיחה תבשילו"), אבל אם השליחות פורחת ומצליחה והחסרון היחיד הוא שאינו מרגיש בה די סיפוק והנאה ("מצא אחרת נאה הימנה") – אין זה מצדיק נטישה, אלא עליו למלא התפקיד שייעדה עבורו ההשגחה העליונה ולא לחפש לעצמו דרכים אחרות גם אם הן קלות ומענגות יותר.

 

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ד, תצא (עמ' 1121 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 101 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' רצד-ה.

לשלמות העניין ראה גם הדרן על מסכת גיטין, שערך כ"ק אדמו"ר בכ"ף מנחם אב ה'תשי"ט (נד' בתו"מ חכ"ו עמ' 156-196), ששם נתבארה משנה זו באריכות ומתיקות גדולה (על 40 עמודים!) ומשכיל על דבר ימצא טוב.

 

______________

*)  זהר ח"ג רמה, א. טעמי מצוות להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו. תניא אגה"ת סי"ג. לקוטי תורה שה"ש מ, א. מח, ג.

 

**)  ראה זח"א קכב, ב ואילך. בחיי בראשית ג, כא. ובכמה מרז"ל. וראה מאמר אדמו"ר הרש"ב לתלמידי התמימים, מיוסד על מארז"ל (שבת נו, א) "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו" (נדפס בלקוטי דיבורים ח"ד עמ' 1574 ובמתורגם ללה"ק ח"ה עמ' 1205).

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16273969

אתר השבת


מאמרים אחרונים