מתחזקות ביחד בצניעות

האם מותר לתופף עם תוף [בלי שירים] בימי בין המצרים והוא הדין בימי הספירה

 

לכבוד ידי"נ הגה"ח המשובח בפה עמו כתר כהונה וכתר תורה רבי גמליאל בהראי"ד רבינוביץ שליט"א

בדבר שאלתו: האם מותר לתופף עם תוף [בלי שירים] בימי בין המצרים והוא הדין בימי הספירה.

הנה מקור שמיעת כלי זמר בימים אלו עניינו ממש"כ המג"א, הא"ר והמשנ"ב (סי' תקנא) דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, ולענין מנהגי ספירת העומר איתא בשו"ע ונו"כ (סי' תצ"ג) שנהגו שלא להרבות בשמחה ולהינשא בימי הספירה, בהם נפטרו תלמידי ר"ע. וכתב המשנ"ב בשם האחרונים: אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכ"ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש להזהירן, עכ"ל. כך שהמשנ"ב אסר רק "ריקודין ומחולות". אמנם הערוה"ש כתב: "וכ"ש שאסור לזמר בכלי זמר". וכן בשו"ת אגר"מ יו"ד ח"ב קל"ז ובשו"ת מנחת יצחק ח"א קי"א ובעוד ספרים כתבו שנהגו שלא לשמוע כלי זמר בימים אלו. והאגר"מ הוסיף שגם הנוהגים לשמוע כלי זמר בכל השנה, ביחיד, בימים אלו מחמירים שלא שומעים גם ביחידות. וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"א קי"א.

ובלקט יושר הביא שרבו בעל התרומת הדשן הקפיד גם שלא לנגן ניגונים בפיו בימי הספירה, וכ"כ בס' יוסף אומץ שכן נהגו בפפד"מ, שגם לא לשורר בפה. ובס' אורחות רבנו מובא שהגרי"י קניבסקי זי"ע אמר שלא מצינו איסור לשורר בפה בימי הספירה, אך בנו הגרח"ק העיד שאביהם הורה להם שלא לשיר בביתם, ורק בשבתות שרו. והנה למנהג התרומת הדשן וקהילות פפד"מ, ודאי שאין לשמוע מוזיקת טייפ וגם "שירה ווקאלית" אסורה. ולדברי המשנ"ב ש"ריקודין ומחולות" אסורים, לא מצינו שום איסור בכלי זמר. ובלשון המ"ב לא מצאנו שכלים ושירים המביאים לידי ריקוד (כמו שמיעת שירים סוערים וקצביים) אסורים. והארכתי בזה בספרי ויאמר שמואל גדרי האיסור והמסתעף ממנו לשמיעת שירה ואקלית, עי"ש.

והנה מקור ענין אי שמיעת כלי שיר יסודו כידוע בגיטין (ז, א): "שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר. שרטט וכתב להו: אל תשמח ישראל אל גיל בעמים. ולישלח להו מהכא: בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו. אי מההוא, ה"א ה"מ זמרא דמנא, אבל דפומא שרי, קמ"ל".

וכתב הרמב"ם (הלכות תעניות ה, יד): וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן ואסור לשמען מפני החורבן, ואפילו שירה בפה על היין אסורה, שנאמר בשיר לא ישתו יין, וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין., עכ"ל וכן הוא בשו"ע או"ח סי' תקס. (והרמ"א מיקל אם אינו רגיל בזה, עי"ש). וכתב הגר"א בהגהותיו לשו"ע (או"ח סי' תק"ס) שכוונת הרמב"ם בדבריו "וכל משמיעי קול", לאו דוקא לסוג כלים מסוים כמו שנראה בפשטות, אלא למקום השירה, כמו שאיתא במסכת סוטה (מח ע"א), שאף שירה בבית אסורה, ועוד סוגי שירות שהיו מקובלות בימים ההם, כמו זמרא דגרדאי שהיא שירה לשם שחוק, זאת מתכוין הרמב"ם לאסור בכפל דבריו וכל משמיעי קול שיר.

ומכל זה נראה שכל האיסור שייך דווקא בשירה וכלי זמר המביאים לשירה, שכן היה מנהגם מאז לשורר בבתי המשתאות ובפרט בבתי היין שם (עי' בד' התוס' בגיטין שם). אבל תיפוף סתמי, אף אם מדובר בתיפוף קצבי, ללא שום שירה נלווית. נרלענ"ד דאינו בכלל האיסור.

והנה אף שנגינת אורגן ופסנתר, חליל ויתר הכלים הדומים להם, אסורים בימים אלו, כמבואר בפוסקים. מ"מ נרלענ"ד לחלק בין ניגון באורגן שעצם נגינתו מורכבת מתוים ולחנים והשומע שומע כאן את כל השיר והלחן, לבין תיפוף בתופים. שבתיפוף בתוף אי אפשר לשמוע שום לחן ושיר. וכל עוד לא מצטרפים לתיפוף בשירת הפה או בשירת אורגן או חליל וכליו וכדומה, אי אפשר להבין ממקצב התופים שום שיר. והתיפוף מועיל רק בצירוף שירה או הוספת כלי זמר אחרים, כנ"ל. ובחתונה ירושלמית, בה רק מתופפים בתופים, אם לא יצטרפו את המשורר בפה לתופים, לא יבינו כלום לאיזה שיר מתכוין המתופף.

ואל תשאלני מהא דבשו"ע (שלח, א) כתב דהשמעת קול בכלי שיר אסורה, אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה, כשאינו דרך שיר מותר. וכתב שם הרמ"א, ואסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבוע בדלת, אעפ"י שאינו מכוין לשיר, מ"מ הואיל והכלי מיוחד לכך אסור. דשם ענין אחר הוא, דהכא כל גזירת חז"ל היא רק שלא לשורר, ושירה בכלי שיר מוסיפה לזמרה ולשמחת השירה, ואם אינו מכוין לשירה אלא לתיפוף בלא שירה, נראה דהבו דלא להוסיף עלה.

שהקב"ה יעזרנו שנזכה לשורר לפניו שיר חדש בשוב ה' שיבת ציון וירושלם.

שמואל ברוך גנוט