חגים ומועדים וימים מיוחדים

ימי משפט ודין ל... צדיקים

ימי משפט ודין ל... צדיקים

/// הרב שמואל ברוך גנוט ///

בימי הספירה אנו מציינים את זכרון הסתלקותם של של 24,000 תלמידי רבי עקיבא, שנפטרו מפסח ועד חג השבועות. כשאנו רואים את האסונות הכואבים שאירעו מכניסת חג הפסח ועד הלום, בעירנו ומחוצה לה, נציין שלדברי המשנה במסכת עדיות (סוף פ"ב), ימים אלו הם ימי דין. וכך נאמר במשנה: "הוא היה אומר חמשה דברים של שנים עשר חדש, משפט דור המבול שנים עשר חדש, משפט איוב שנים עשר חדש, משפט המצריים שנים עשר חדש, משפט גוג ומגוג לעתיד לבא שנים עשר חדש, משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש שנאמר "והיה מדי חדש בחדשו. רבי יוחנן בן נורי אומר מן הפסח ועד העצרת שנאמר ומדי שבת בשבתו".

הרי שלדעת רבי יוחנן בן נורי, הימים שבין פסח לחג השבועות הינם ימי דין ומשפט.

ומי חולק על רבי יוחנן בן נורי? מי הוא ה"הוא היה אומר", הסובר שדנים את האדם במשך י"ב  חודש ולא בין פסח לעצרת?

החולק, כפי המובא שם בפרק, הוא... רבי עקיבא. אם כן לא ברור כיצד דנו דוקא את תלמידי רבי עקיבא עצמו לפי דעתו של החולק עליו, ולא לפי דעתו שלו.

תשובה על כך, כך חושבני, מצוייה במסכת שמחות, שם נאמר כך: "ר' יוסי אומר בא וראה מה יש בין בשר ודם לבהמה, בהמה שוחטין אותה ומפשיטין אותה, ואינה עולה בדין, אבל בשר ודם, כמה ייסורין סובל בעולם הזה, כמה עניות סובל יותר מדאי לאחר מיתתו. אם צדיק גמור הוא דנין אותו בכל חדש וחדש מפסח ועד עצרת, שנאמר והיה מדי חדש בחדשו".

לפיכך, כך ייתכן, לא נחלקו רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי אלא במשפט הרשעים. אך לגבי משפט הצדיקים- כולם מודים שמשפטם קצר הוא, מפסח ועד עצרת, והרי תלמידי רבי עקיבא היו צדיקים וגדולי תורה ודעת...