movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home

מהו 'זאת חנוכה'?

מהו 'זאת חנוכה'?
לקראת יום החיתום של חנוכה
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

כולם מדברים על רוממות 'זאת חנוכה'. קופות הצדקה מארגנות שעות תפילה מסוגלות ביום זה במקומות הקדושים, בקברי הצדיקים ובבתיהם של גדולי הדור, בידיעה שיום זה הוא יום מיוחד ומסוגל. אך מהו, בעצם, מעלתו וסגולתו של 'זאת חנוכה' ?

ב"ספר המנהגים" (טירנא) ובמנהגי המהרי"ל נקרא יום 'זאת חנוכה', על שם סיום פרשת הנשיאים שבקריאת התורה הנקרא ביום זה, ובו הפסוק "זאת חנוכת המזבח". אך מלבד זאת אין כמעט איזכור הלכתי ל'זאת חנוכה'. ה'שער יששכר' כותב ש"הנה באמת בגמרא, במדרשים, בזוה"ק וכתבי האריז"ל לא מצינו שגמר החיתום נמשך עד חנוכה, אך דבר זה נמסר בסוד ה' ליראיו, המקובל איש מפי איש". ואכן, בספרים הקדושים שנכתבו בדורות מאוחרים יותר, ישנה התייחסות נרחבת לרוממות 'זאת חנוכה' ועל כך שיום זה הוא חיתום דין הימים הנוראים.

הספרים ביארו בדרך רמז כי 'זאת חנוכה' הינו עיקרו ותוקפו של חנוכה, בהיותו היום השמיני, וכל חוזק הימים הקודמים נכלל ביום השמיני. יום השמיני רומז תמיד לנצח שאינו מוגבל והוא למעלה מהזמן. שבעה ימים הינם גבולות הזמן, ויום השמיני כבר יוצא הוא מגבולו ולמעלה ממנו. הספרים מסבירים את עניינו של 'זאת חנוכה' בהסבר הסובב סביב הספרה- 8. לדבריהם, הספרה 8 פירושה 'למעלה מן הטבע'. מספר שמיימי, רוחני ונעלה. זאת משום שלכל דבר בבריאה ישנם 6 צדדים, מלמעלה ולמטה (2), מקדימה ומאחורה (2) ומשני הצדדים (2). דבר זה מכונה בספרים בשם 'חומר', וכאמור, לכל 'חומר' ישנם 6 צדדים. לעומת זאת הספרה 7 פירושה 'צורה', שהכוונה לעצם החפץ. דוגמה לדבר: לשולחן ישנם 6 צדדים, אך מלבד 6 צדדיו יש לו גם פן נוסף ומרכזי והוא היותו 'שולחן' ולא 'סתם 6 צדדים'. לעומת זאת, הספרה 8 נחשבת להמשך הדבר והוא 'התכלית'. כפי הנאמר, לכל חפץ ישנם 6 צדדים, וגם אלמנט שביעי נוסף והוא צורתו המיוחדת. כעת נתווסף בו אלמנט והוא תכליתו, לשם מה הוא נוצר ומה תפקידו. הספרה השמינית הזאת אינה נמצאת בגוף החפץ הגשמי אלא אופפת עליו ועל רוחו. חלק זה אינו נחשב לדבר 'גשמי', אלא לחלק רוחני, הנמצא מעל החפץ, מעל הטבע.
המהר"ל מפראג מסביר שהספרה 6 רומזת לחיי הגשם בעולם, לששת ימי השבוע, כאשר שבת, הספרה 7 רומזת לשבת, שהיא אמנם קשורה עדיין לחיי העולם הזה, אך שבת היא כבר 'מעין עולם הבא', בתחילתו של עולם רוחני, הנושק עדיין לחיי המעשה. מנגד, הספרה 8 רומזת לעולם הרוחני עצמו, ו'שמונה' הוא היום השמיני של חנוכה.

הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו "מכתב מאליהו" מצטט את הדברים שקראנו זה עתה ומתקשה כיצד ניתן "להשיג את השמונה" בחיי המעשה והאם  אפשר לפשט את הדברים, הגבוהים לכאורה, אל חיי היום- יום שלנו. לדבריו, השגות אלו נמצאות אצל כל יהודי, עמוק עמוק בפנימיותו, למרות שהוא אינו יודע זאת. הכוחות הפנימיים נמצאים עמוק בלב האדם והינם נמצאים מתחת לסף הכרתו. הדבר בא לידי ביטוי במעשים, שלפעמים אין כל שליטה רציונאלית עליהם. 

הוא ממשיל את הדבר, בשם  מרן רבי ישראל מסלנט זצ"ל, לרב שיש לו תלמיד אהוב במיוחד, שהוא אוהבו אהבה עזה והוא גורם לו נחת רוח רבה, כאשר מנגד יש לו לאותו הרב בן סורר, המרגיז אותו והגורם לו צער רב, ולכן הוא מרחיקו מעליו. עם זאת, בעת שתפרוץ שריפה, הוא ירוץ אינסטקטיבית להציל קודם את בנו ורק לאחר מכן יציל את תלמידו. הסיבה לכך היא שלמרות שכלפי חוץ נראה שהרב-האב אוהב את תלמידו הטוב יותר מבנו, אך בשעת מבחן אמיתית מתעוררת אהבתו הפנימית לבנו פי כמה מאשר לתלמידו.  אם נשאל אותו לאחר מעשה מדוע נהג כך, יתקשה בעצמו להסביר את מעשיו, מפני שקשר כזה הוא לעיתים קשר אהבה של מתחת לסף הכרתו.

לכל יהודי ישנו בתוכו הכרה פנימית עמוקה לדברים גבוהים, מתחת לסף ההכרה. השאלה היא: כיצד ניתן להגיע לדרגות גבוהות שכאלה? כיצד אפשר לתת ביטוי חיצוני לרגשות אלה? כאן באים חכמי הדעת וסוברים שניתן להגיע ל"ספרה שמונה האמיתית שלנו" דרך עבודה חיצונית ומעשית קבועה. שומה על האדם לעמול קשה בדרך המעשה. לעשות כפי היכולת, לקיים תורה ומצוות בכל הכוחות, ואז הכוחות הפנימיים והחבויים יצוצו לבסוף.  היהודים מצויים עמוק בספרה- 6, בששת ימי המעשה. רק נוגעים בספרה- 7, מתקרבים קצת ל'עולם הבא'. אולם גם  לספרה- 8, להשגות גבוהות יותר, רוחניות ונעלות ניתן להגיע לבסוף, על ידי עבודה טובה ומאומצת. הגרא"א דסלר מבהיר שאין צורך לחפש אחר עולמות גבוהים ופנימיים. הם יגיעו מעצמם, מתוככי עבודת ה' שלנו, יצוצו לבסוף מתוך סף ההכרה.

ה'שפתי צדיק' מצביע על המילה 'זאת חנוכה' וכותב ש"זאת" בתורה פירושו 'מורה באצבע'. ביציאת מצרים אמרו כולם "זה אלי ואנווהו". והצביעו על השכינה, כביכול, בעצמה. כשאומרים "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", מצביעים על ספר התורה ורואים אותה בעיניים. כך גם ב"זאת חנוכה" ישנה רוממות וקדושה כל-כך מיוחדת, עד שאלו שזוכים לכך יכולים להצביע עליה, לממש ולמשש אותה ולהרגיש שהנה, 'זאת חנוכה', זהו האור בעצמו, שהגיע לשכון בתוך ליבו של כל אחד מישראל.

בספה"ק ישנה חשיבות רבה ליום זה, משום ש"הכל הולך אחר החיתום", ומכיון שהיום השמיני הוא היום החותם את חנוכה, הרי שסגולתו גדולה, כפי ש"הושענא רבה" הוא החותם של חג הסוכות, "נעילה" הוא חיתום של יום הכיפורים וכן הלאה. מסיבה נוספת מחשיבים את 'זאת חנוכה', שהרי השמן דלק גם ביום השמיני, האחרון למנין ימי הנס, ובו התרחש הנס הגדול ביותר.

ה'בני יששכר' מביא בשם המקובלים, שהחל מראש חודש אלול ועד 'זאת חנוכה', מאירה ברקיע תבנית יד פשוטה, המקבלת שבים, ויד זו עוברת לאחר 'זאת חנוכה'. רמז לזה נרמז בפסוק "בזאת יכופר עוון יעקב", שב'זאת חנוכה', שאז קוראים את פרשת "זאת חנוכת המזבח", אז הוא גמר כפרת עוון יעקב. 

בערב שבת בין השמשות אומר האב לאנשי ביתו: "עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר". הרבי הראשון מבעלזא זצ"ל המליץ על כך לשלושה זמנים מסוגלים, בהם אמור להיחתם גזר דינו של האדם. "עישרתם"- זהו העשירי בתשרי, יום הכיפורים. "עירבתם"- הושענא רבא, בו חובטים ערבה. "הדליקו הנר"- הכוונה ל"זאת חנוכה", יום בו נחתם הדין.

מכיון שב'זאת חנוכה'  קוראים בקריאת התורה על חנוכת המזבח, לכן, כך מסופר בספר "מנהגי ארץ ישראל" שתלמידי התלמודי תורה ומלמדיהם בראשיהם סבבו בימי החנוכה על בתי הגבירים והנכבדים, שם נתנו להם מאכלים טעימים וכסף. מכל המאכלים והכסף ערכו סעודה גדולה וטעימה ב"זאת חנוכה" בתלמודי התורה, וסעודה זו נקראת בשם "חנוכת המזבח". לפני הסעודה אמרו 308 פעמים (!), כמנין המילה "שבו", את הפסוק "שובו שברו לנו מעט אוכל" וגם 'שיר השירים' בניגון מיוחד. לאמירה זו ישנו טעם על פי הסוד. ומעניין שבשו"ת שיח יצחק (להגר"י וויס זצ"ל אב"ד ווערבוי שבהונגריה) מספר שמנהג הספרדים לומר בתתי"ם את הפסוק "שובו שברו לנו", כאמור. אך הוא כותב שאומרים אותו רק- 8 פעמים ולא- 308 פעמים... 
בלקוטי מהרי"ח כתב, שהיו גדולים במהלך הדורות שנהגו לערוך סעודה גדולה ב'זאת חנוכה', "ובוודאי יש בזה כוונה גדולה". והליקוטי מהרי"ח בעצמו מסביר שיתכן שנהגו כן מפני שהוא היום בו נגמר מצוות הדלקת נרות החנוכה, ועושים סעודה ל"גמרה של מצווה".


 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17579245

אתר השבת