חגים ומועדים וימים מיוחדים
נטילת ידים לפני קריאת מגילת אסתר
- פרטים
- קטגוריה: פורים
- פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 19:41
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 609
הרב שמואל ברוך גנוט
מח"ס ויאמר שמואל, שלהי דקייטא, דבר למועד ועוד
מראשי ישיבת אור התורה
אלעד
נטילת ידים לפני קריאת מגילת אסתר
באתי לעורר על הלכה למעשה, לפיה אלו שקוראים מגילה כשרה הכתובה על קלף, ברבים או ביחיד, צריכים ליטול ידים לפני קריאת המגילה, ויתכן שהנוגעים במקומות המכוסים בשעת קריאת המגילה, יצטרכו ליטול את ידיהם, אם ברצונם להמשיך ולגעת בגוילי המגילה, וכדלהלן:
א] איתא בידים פ"ג: כל כתבי הקדש מטמאין את הידים, ונחלקו במשנה האם גם מגילת שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים. ונאמר במגילה (לב.): "אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום. - ערום סלקא דעתך? אלא אימא: נקבר ערום בלא מצות. - בלא מצות סלקא דעתך? - אלא אמר אביי: נקבר ערום בלא אותה מצוה".
ובשבת (יד, א) איתא: "וספר מאי טעמא גזרו ביה רבנן טומאה? אמר רב משרשיא: שבתחלה היו מצניעין את אוכלין דתרומה אצל ספר תורה, ואמרו: האי קדש והאי קדש. כיון דקחזו דקאתו לידי פסידא, גזרו ביה רבנן טומאה. והידים - מפני שהידים עסקניות הן. תנא: אף ידים הבאות מחמת ספר פוסלות את התרומה, משום דרבי פרנך. דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: האוחז ספר תורה ערום - נקבר ערום. ערום סלקא דעתך? אלא אמר רבי זירא: ערום בלא מצות. בלא מצות סלקא דעתך? - אלא אימא: ערום בלא אותה מצוה". והתוס' (שם ד"ה האוחז) כתב וז"ל: "האוחז ספר תורה ערום - קצת משמע דלאו דווקא ספר תורה, דהא כל כתבי הקדש תנן במסכת ידים שמטמאין את הידים", עכ"ל. וכתב הב"י (סי' קמז) וז"ל: "מצאתי כתוב בשם ספר אגודה (שבת סי' יט) דאפילו סמוך לנטילה קאמר וכתוב עוד שם דלאו דוקא ס"ת אלא הוא הדין לשאר כתבי הקדש דאסור ליגע בהם בלא מטפחת", עכ"ל. והדרכי משה ציין שכ"כ התוס' בשבת וכנ"ל, דה"ה דאסור ליגע בכל כתבי הקודש בלא מטפחת. והדרכי משה (שם אות ב) כתב: "אני מבני בניהם ולא נהגו ליגע ס"ת אלא שאר כתבי קודש לא נזהרין", עכ"ל.
ולהלכה פסק השו"ע (סי' קמז, א): "אסור לאחוז ס"ת ערום, בלא מטפחת". וכתב הרמ"א: "וי"א דה"ה שאר כתבי קודש (אגודה ותוס' פ"ק דשבת), ולא נהגו כן, וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו; ובס"ת, אפי' בכהאי גוונא אסור (ד"ע אגודה)", עכ"ל.
וכתב המג"א (סק"א): "ומיהו כתבי קודש דוקא כשכתובין אשורית על העור ובדיו כדאי' במשנה, וכ"כ הרמב"ם וא"כ יפה כתב רמ"א דלא ראה מימיו מי שחשש לזה דספרים שלנו אין כתובים באופן זה, ומ"ש כאן וטוב להחמיר היא מילתא יתירתא. ומיהו במגילה שכתובה כדינה, צריך ליזהר, דמדסתם הרמב"ם שם דלא קי"ל כשמואל דאמר אסתר אינה מטמאה ידים", עכ"ל. וכוונתו שהרמב"ם שם סתם וכתב שכל כתבי הקודש מטמאין את הידים ולא חילק בין המגילות.
ובהגהות חתם סופר על שו"ע או"ח (סי' תרצא) הביא מעשה רב מהגה"ק רבי נתן אדלר זצ"ל שנזהר שלא לנגוע במגילת אסתר, וכ"כ היעב"ץ במור וקציעה (סימן תרצ"א) ובשאילת יעב"ץ (ח"ב ס' ק"ג). ועי' שע"ת (תרצא, ג) ובשו"ת זרע אמת (ח"ג טו).
אמנם המשנ"ב חולק ע"ד המג"א וכותב כך: "ולא נהגו כן - היינו אף באותן שכתובין אשורית ועל הקלף כדין, כגון מגילה, ג"כ נהגו העולם להקל. ומסיים הרמ"א דבזה טוב להחמיר אם לא נטל ידיו, ר"ל שהם סתם ידים וחוששין שמא נגע במקום המטונף. אבל כשנטל ידיו אין להחמיר בזה. ובס"ת אפילו בכה"ג שנטל ידיו ג"כ אסור ליגע בה בלי מטפחת", עכ"ל.
ובביאור הלכה שם מבאר את סברת המנהג להקל בזה, וז"ל: "וטעם הדבר דהמרדכי בשם הראבי"ה מיקל אפילו בס"ת לאחוז ערום כשנטל ידיו ולא הסיח דעתו משמירתן וכן משמע ברשב"א שבת דף י"ד ודעת התוספות שם ע"ב לאיסור וכן הוא דעת האגודה וכ"כ הריטב"א במגילה דף ז' בהדיא דאף בשאר כתבי קודש אסור לאוחזן ערום ומטמא הידים אף לאחר נטילה לכן בכתבי קודש דבלא"ה אין הדבר ברור שצריך להחמיר בזה דהתוספות שם בדף י"ד ד"ה האוחז כתבו דקצת משמע וכו' [ובשו"ת רדב"ז ח"ב סימן תשע"א מבואר דאין כתבי הקודש בכלל ס"ת לענין זה] ע"כ הכריע הרמ"א דבכתבי קודש וע"י נטילה יש לסמוך אמרדכי וסיעתו להקל [מגן גבורים ע"ש]", עכ"ל הביאור הלכה.
והנטעי גבריאל (פורים ל אות ד) כתב בשם הגר"ש סלאנט זצ"ל, שהרוצה להחמיר כדעת המג"א לא מיחזי כיוהרא, עכ"ל. ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תב) כתב דצ"ב שהעולם אין נזהרין בזה שהאיסור לנגוע בכתבי הקודש ערום חמור מאד, ועי' במחזיק ברכה סימן קמ"ז אות ד' שכתב שאין נזהרין בזה וכדעת הפנים מאירות ח"א סי' ע"ו, והשב יעקב סי' י"א, אך עכ"פ היא גופא צ"ב מדוע אין צריך מטפחת כשאר כתבי הקדש דשריא.
וכתב התשובות והנהגות דלפי"מ שהוכיח מרן הגרי"ז בחידושי רי"ז הלוי (הלכות מגילה) שהכשר מגילה אינו קשור לכתבי הקודש. רק הלכה היא בפני עצמה, יש לומר שמטעם זה גופא שאין הכשרה תלויה בקדושתה ככתבי הקודש, לא תיקנו שמטמא את הידים אלא כששימושו לכתבי הקודש או שנכתב ביחד עם עוד כתבי הקודש. ובסוף דבריו כתב התשובות והנהגות ואלו דבריו: "ונכון לנהוג כרמ"א ר"ס קמ"ז שבכתבי קודש אם נטל ידיו אין אסור לנגוע, ולכן בנוטל לפני מעריב בכלי הדין לתפלה יכוון שיועיל גם למגילה ותו אין לחשוש כלל (וצ"ב אי בנטילה לכתבי קודש צריך כוונה לכך או בידים נטולות מספיק, שבחולין נחלקו הפוסקים עיין במ"ב קנ"ט (ס"ק ע"ה) ובדיעבד מקילין, ולכתבי קודש אם מועיל נטילה שיהא מותר ליגע, עיין בבה"ל קמ"ז ד"ה וטוב להחמיר, ויש לעיין אם צריך לזה כוונה שנוטל לכך, או מספיק בידים נטולות וצ"ב", עכ"ל.
נמצאנו למדים שהרוצים לקרוא מגילה כתובה כהלכתה ולנגוע בה, עליהם ליטול ידים לפני תפילת ערבית או לפני קריאת המגילה. ואף שלהמג"א לא יועיל, ולדעתו אין לגעת בידים כלל במגילה, מ"מ המשנ"ב פסק שאפשר לגעת במגילה לאחר שנטל ידיו.
ב] לכאו' הנוגע במקומות המכוסים המצריכים נטילה, תוך כדי קריאת המגילה, צריך ליטול ידיו, או שלא ייגע יותר במגילה עד שיטול ידיו. ואמנם מצינו בכה"ח (או"ח סי' ד סקפ"ה) בשם רוח חיים ועוד פוסקים, שהנוגע במקומות המכוסים ויודע שאין בהם מלמולי זיעה וזוהמא, אין חיוב נט"י. ולפי"ז יש מקום להקל כשיודע שנגע במקומות שאין בהם מילמולי זיעה. ואמנם בהליכות שלמה (פ"כ אות טו) הובא בשם הגרשז"א שיש להחמיר משום לא פלוג, וכן שמעתי ממו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ועי' שלהי דקייטא. ועי' רשב"א הו"ד בב"י סוס"ד. ומ"מ בודאי יש להחמיר ולהיזהר שלא לגעת במקומות המכוסים בשעה שאוחז במגילה בידיו, דלכאו' שפשוף היד בשולחן או בסטנדר לא יסייע לזה.